מה השפעת הגידול בצריכת רוחב הפס של אינטרנט סלולרי(Data)

ברשתות הסלולר על הסכמי סלולר למגזר העסקי ?

עולם האינטרנט הסלולרי (DATA) מחליף את האינטרנט הקווי ומציב אתגרים רבים הן לחברות הסלולר והן לעסקים וארגונים. איך מתמודדים עם ההתפתחות המדהימה הזו?

כבר כיום, כמחצית ממכשירי הסלולר הנמכרים בשוק הישראלי הם סמארטפונים, וחלה עלייה מהירה בכמות הטאבלטים הנמכרים בשוק, עד כי בטווח זמן של שנתיים, היקף הטאבלטים שיימכרו בישראל יעלה על היקף המחשבים הנייחים והניידים שיימכרו (בארה"ב זה כבר קרה). הגידול החד בצריכת רוחב הפס ברשתות הסלולר בעולם נובע בעיקר מגידול משמעותי בשימוש ביישומים ושירותים הניתנים על גבי רשת האינטרנט (OTT) כגון: גלישה, שירותי מידע, שירותי ניווט, שימוש מוגבר בשירותי צפייה בווידיאו דוגמתYouTube . עפ"י בדיקת Signal Research Group, מכשיר סלולר אייפון מייצר פי 7 יותר בקשות ל- Data בהשוואה למחשב PC הניגש לאותו Data בדיוק. כיוון ההתפתחות הזה די ברור ויש לו משמעות אחת מאוד חשובה: עלייה מדהימה ברוחבי הפס הנצרכים דרך הרשת הסלולרית, עד כדי חניקתה.

מה קורה בעולם בתחום האינטרנט הסלולרי ?

למעשה, חברות הסלולר בכל רחבי העולם וגם בישראל, ניצבות בפני נחשולי ביקוש, שיצרו במו ידיהן, ביקוש לשירותי Data על רשתות הסלולר. ביקוש, שמקורו בתפוצה המסחררת של מכשירים חכמים, בטאבלטים ושאר הגאדג'טים הניידים, ובמעבר מרשתות LAN נייחות בארגונים ובעסקים (כמו גם בבתים) לרשתות אלחוט וסלולר. חברות הסלולר הגדולות בעולם החלו להסיט את תעבורת ה- Data הגואה של משתמשי הסמארטפונים ברשתות הסלולר אל רשתות אחרות, למשל רשתות WiFi ציבוריות שמנוהלות על ידן, וגם לנסות לאתר משתמשים המפעילים Tethering (שיתוף גלישה דרך הסמארטפון או הטאבלט). יש חברות סלולר שכבר נוקטות בצעדים שונים, לעיתים אף נוקשים, לדחיית הקץ.

דוגמאות בולטות: AT&T וורייזון (Verizon) בארה"ב, שהחליטו להסיט חלק ניכר מעומסי הפס הרחב הנייד שלהן לרשתות אלחוט WiFi, שנמצאות בניהולם. ורייזון הלכה בכך אחרי AT&T, שלה (נכון ל- 2011) כ- 24 אלף Hotspots ברחבי ארה"ב, שבהם לקוחות הסלולר שלה בדור 3 ודור 4 יכולים לקבל שירותי אינטרנט נייד מהמכשיר הסלולרי שלהם בחיבורי WiFi. חב' AT&T מדווחת, שבשנה החולפת כ- 107 מיליון לקוחות משתמשי סלולר השתמשו בשירות האלחוטי אצלה. ברבעון השלישי של 2011 נרשמו יותר מ־300 מיליון חיבורים ברשת האינטרנט האלחוטי של AT&T, פי 3 ממספר החיבורים בכל 2010, כשהיקף התעבורה ברשת הוכפל. AT&T לא מחייבת את לקוחותיה על הגלישה ברשת האלחוטית (WiFi) במסגרת חבילות הגלישה הסלולריות שהיא מוכרת להם, והאנליסטים מעריכים, שהיא גם לא תעשה זאת בעתיד. גם מתחרותיה של AT&T, ובהן Verizon ,Sprint ו־MetroPCS, נוקטות צעדים דומים בניסיון לדחוף את לקוחותיהן לכיוון רשתות האינטרנט האלחוטי ולהקל על העומס ברשת הסלולר שלהן. ורייזון, שהחלה בצעד זה רק במאי 2011, מספקת אינטרנט נייד באמצעות Hotpots שהיא מתקינה ותתקין באזורי ביקוש צפופים ל- Data דוגמת: מלונות בהם מתקיימים ועידות וכינוסים, שדות תעופה, אצטדיונים, קניונים, קמפוסים, בתי ספר, משרדים וכיו"ב.

AT&T הפעילה לאחרונה צעד נוסף שנועד להצר את רגלי משתמשי האייפונים והאחרים, המשתמשים באופציית ה- Tethering שיש במכשירים החכמים. בשיטה זו, בעל מכשיר האייפון (וגם בעל מכשיר אנדרואיד, שבו היישום הזה נקרא: Mobile AP), הופך את מכשיר הסלולר שלו ל- Hub, שדרכו מתחברים לאינטרנט מכשירי סלולר, או טאבלטים ואף מחשבים נייחים או ניידים, בחיבור WiFi, שמועבר אל מכשיר הסלולר, שמבצע את ה- Tethering. יש תוכנות דוגמת MyWi, שהופכות בקלות רבה כל אייפון ל- Hotspot עבור כל מי שרוצה להתחבר דרך האייפון לאינטרנט הסלולרי. AT&T הודיעה ללקוחות שהיא מזהה שימוש ב- Tethering על ידם, שעליהם להוסיף עוד 20 דולרים [לחודש] לחבילת הגלישה שלהם, ואם אינם מגיבים לפנייה, מעבירה AT&T את הלקוח אוטומטית לחבילת הגלישה היקרה שלה – DataPro 4GB, שעלותה 45 דולרים לחודש, די גבוה במושגים אמריקאים. כדי לזהות את המשתמשים הללו, AT&T מפעילה על רשת ה- Data  הסלולרית שלה כלי ניטור חזקים, למשל אלו של Sandvine (חברות סלולר אחרות משתמשות במוצרי ניטור של חברות שונות, לרבות אלו של Allot הישראלית). AT&T משתמשת בנתוני ניטור אלו כדי לבצע Traffic Shaping ולנסות "לצנן" את משתמשי ה- P2P וה- Tethering שלה, שזוללים רוחבי פס בכמויות אדירות ובכך מפריעים לגולשים הרגילים בסלולר, שרק מעוניינים לגלוש, לקרוא מיילים ולצ'וטט ברשתות חברתיות.

בנוסף לצעדים אלו מתברר, ש- 51% מהמפעילים הסלולריים בעולם הפסיקו להציע ללקוחותיהם "חבילות גלישה ללא הגבלה" ומציעים תחתן חבילות גלישה מוגבלות ומבוססות יישומים. כך עולה מדו"ח MobileTrends של אלוט תקשורת הישראלית, שסוקר את דפוסי הגלישה הסלולרית בעולם. כבר ב- 2013, למעלה מ- 80% מתעבורת הסלולר תהיה Indoor, דהיינו בתוך הבתים, בתוך העסקים ובמקומות ציבוריים מוגדרים (קניונים, מתחמי עסקים ובידור וכיו"ב). לכן, צריך לספק ללקוחות הללו תעבורה סלולרית מקומית, שלא מבסיסי השידור הסלולריים הגדולים הפרוסים בחוץ, אלא מבסיסי שידור בינוניים עד קטנים, שיסיטו את התעבורה פנימה (בבתים, במשרדים ובמתחמים הסגורים והציבוריים).

איך ניתן להתגבר על התעבורה הגואה ברשתות הסלולר?

יש כמה וכמה פתרונות וניתן לשלב אותם ביחד, בהתאם לרגולציה המקומית, היכולת הטכנולוגית והנכונות להשקעות. הפתרונות מתחלקים בין פתרונות שמיישם ספק הסלולר ובין פתרונות שמיישם העסק \ הארגון בעצמו, או בשת"פ ספק הסלולר או ספק שירותי תקשורת אחר. נסקור אותם כאן רק בקצרה:

א. פתרונות של ספקי סלולר:

1) הסטת העומס מהרשת הסלולרית לפתרונות המותקנים בבתים ובמשרדים, לנתבים סלולריים ששמם Femtocell. בשיטה זו, הנתב הסלולרי "דג" כל מכשיר סלולר המצוי בטווח הקליטה שלו ומעביר את התעבורה לחיבור פס רחב קווי (במקום על רשת הסלולר). הבעיות: יקר יחסית בהשוואה לפתרונות אחרים, דורש התקנה של קופסה חדשה בבתים ובמשרדים, קושי בניהול הנתבים הללו ע"י ספק התקשורת, אפשרות של התנגשויות תדרים בין נתבים המותקנים בין קומות או בתים ומשרדים קרובים.

2) הסטת העומס מהרשת הסלולרית לפתרונות אזוריים המכונים Pico-Cell, שמותקנים באזורי ביקוש ומסיטים את התעבורה של כל המכשירים באזור (בד"כ ברדיוס של עד כחצי ק"מ) לחיבור פס רחב. הבעיות: יקר יחסית, דורש התקנות במקומות שיש הסכמה של הבעלים להתקנת האנטנה, קושי בניהול האנטנות הללו מרחוק, אפשרות של התנגשויות תדרים בין האנטנות במקומות צפופים ומרובי מכשירי סלולר וטאבלטים.

3) הסטת העומס מהרשת הסלולרית לנתבי WiFi קיימים או חדשים, שיותקנו בבתי הלקוחות ובמשרדים. הפתרון הטכנולוגי הזה קרוי UMA. הפתרון הזה מאוד זול, משום שבבתים ובמשרדים רבים יש כבר נתבי WiFi המחוברים לפס הרחב, אין כאן (בד"כ) התנגשות תדרים (למעט בישראל) ויותר קל לנהל אותם ע"י הספק הסלולרי. רשתות WiFi ניתן לפרוס בקלות גם באזורים פתוחים ולמרחקי שידור גדולים של כמה ק"מ (מלבד ישראל, בה יש מגבלות קשות על רשתות WiFi בתחום ה- Outdoor), ואף ניתן לפרוס רשתות רחבות ומקיפות המכונות Wireless Mesh, ולתת כיסוי למספר יחסית גדול של משתמשי קצה על פני שטחים נרחבים. יש מקומות רבים בעולם, שבהם ערים שלמות וענקיות מכוסות ברשתות שכאלו. הבעיה: הלקוח יכול "לדלג" על ספק הסלולר ולחבר את המכשיר שלו לספק אלטרנטיבי ובכך ספק הסלולר יפסיק לקבל את ההכנסות מהתעבורה הנעשית בתוך הבתים והמשרדים. לכן, יש ספקי סלולר שאינם ששים ליישם UMA.

4) פתרון המשלב את הטוב בשתי הגישות: Femtocell ו- UMA, ע"י שלוב שירותי ענן בסלולר. מדובר בטכנולוגיה חדשה, שכוללת מערכת המסוגלת לשרת בין 600 ל- 800 משתמשים בשטח די גדול של כ- 9,300 מטר מרובע ולספק יותר מ- 3,000 שיחות קול ליום ו- 50,000 ערוצי Data ליום. במקום להתקין מכשירי Femtocell יקרים (יחסית) בכל מקום ולנהל אותם מרחוק, עם כל הקשיים של ניהול התדרים וההפרעות, מתקינים את בסיסי השידור הקטנים, למשל אלו של SpiderCloud המנוהלים בענן, שמכסים במהירות שטחים ברמת כיסוי גבוהה ללא כל בעיות ניהול תדרים והפרעות. 

ב. פתרונות של הלקוחות עצמם:

1) חיבור של הסמארטפונים \ טאבלטים לרשתות WiFi פרטיות והעברת התעבורה דרך ספק שירותי אינטרנט שאינו ספק הסלולר, עם אופציה להעברת השיחות דרך ספק טלפוניה אלטרנטיבי, למשל סקייפ (Skype), או ספקי תוכנות VoIP אחרים לסמארטפונים ולטאבלטים (יש הרבה בשוק). יש כאן חשיבות ליציבות תשתית האינטרנט בעסק.

2) התחברות לספק המספק שירותי תקשורת על רשתות WiFi עולמיים (למשל iPass) או מקומיים (למשל חברת FON מספרד שהתפשטה לעוד כמה מדינות באירופה ובעולם). זה פתרון דומה לפתרון הראשון רק בהבדל אחד: כאן ניתן שירות מדינתי או בינלאומי מקיף באמצעות ספק בלתי תלוי, שעיסוקו העיקרי לתת שירותי תקשורת על רשתות WiFi בכל מקום אפשרי. יש חלופות, למשל התקשרות עם ספקי MVNO, שמספקים שירותים ב- VoC (דוגמת סיפמי ופרי טלקום בישראל).

מה מתכוונים לעשות ספקי הסלולר בישראל?

בשלב זה, כל ספקי הסלולר (לרבות ספקי הסלולר החדשים: גולן טלקום ומירס המתחדשת), מתכוונים להתחיל ליישם במהלך 2012 את פתרון ה- Femtocell. להערכת חברות הסלולר, זה הפתרון המועדף מבחינתן בישראל, כדי להמשיך ולשלוט בלקוחות ולהרוויח מהם, גם בשיחות המתבצעות שלא על רשת הסלולר. טרם ברורות ההשלכות הרגולטוריות של מהלך זה, שכן ה- Femtocell לא הוגדר בשום מקום ברגולציה הישראלית (מבחינת היבטי הקרינה הסלולרית. משרד התקשורת סבור שהמוצר הזה פטור מרישוי, אך זה טרם סוכם). ברור, שפתרון ה- Pico-Cell אינו ישים בישראל בגלל ההתנגדות הרגולטורית העזה להתקנת אנטנות קטנות בכל מקום (כרגע זה בכלל אסור, לפי צו מהבג"ץ).  

יחד עם זאת, צפוי שספקי MVNO וספקי תקשורת אחרים ינסו ליישם פתרונות אחרים דוגמת ה- UMA וה- VoC, ויהיו עסקים וארגונים שיפעלו ליישם פתרונות עצמאיים ובלתי תלויים בספק הסלולר, כפי שתיארנו כאן.

להערכת מומחים, רוב תעבורת הסלולר העתידית ב- LTE (דור 4) תיעשה מבסיסי השידור הקטנים הללו ולא מאנטנות הסלולר הגדולות, ולדעת רבים גישת ה- UMA \ WiFi Offload תהיה המובילה ולא ה- Femtocell. טרם ברור אם תחזית זו תתגשם. 

אז מה מומלץ לעסקים לעשות?

ההמלצה המרכזית: לא להתחייב לתקופה העולה על שנה בהסכמים הסלולריים, היות והמודלים העסקיים של חברות הסלולר בכל הקשור לשירותי Data עתידים להשתנות במהלך השנה הקרובה. המלצה נלווית וחשובה לא פחות: לא לחתום על הסכמים שבהם מותרת חריגה בגלישה הסלולרית בלי תקרה. בנוסף: מאוד מומלץ לבצע מעקב הדוק אחרי תצרוכת שירותי המידע בכל מכשיר סלולר בארגון. ניתן לעשות זאת ע"י תוכנות קלות לתפעול דוגמת Onavo או מערכות ניהול שמספקת חברת הסלולר או בתוכנות שליטה וניהול של מכשירי הקצה (יש פתרונות כאלו לכל ספקי התוכנה והתקשורת הגדולים, החל מ- IBM וכלה בסיסקו ובמיקרוסופט).

עסקים הבוחרים בפתרונות מעל רשתות WiFi צריכים לשים לב לפרצות האבטחה שיש ברשתות WiFi. חובה לחבר את המכשירים בחיבור מוצפן וב-VPN  עם שליטה מרחוק, אחרת כל מה שעובר ברשת ה- WiFi ניתן להעתקה ולהאזנה ללא כל קושי. יש כאן מגוון רחב של פתרונות מעניינים.

טיפ:

מומלץ לקבוע בהסכם הסלולרי תקרה של צריכת Data לכל סוג של מכשיר או לכל סוג של משתמשים, וניתן לשלב זאת. למשל: מנהלים בכירים בעלי מכשירי אייפון יקבלו מכסת גלישה א', מנהלים לא בכירים בעלי מכשירי סמסונג ובלקברי יקבלו מכסת גלישה ב', וכך הלאה. בנוסף, יש לסכם בברור מה קורה אם מכסת הגלישה למכשיר מסוים נגמרת במהלך החודש. השיטה המומלצת: שספק הסלולר יאט את התעבורה ורוחב הפס של אותו מכשיר עד כדי 10% מרוחב הפס המובטח לאותו מכשיר, ויקבע מחיר (יחסית נמוך, כמובן, או אפסי) לשימוש בגלישה המואטת הזו. לחילופין מוצע לקבוע, שבכל חריגה ממכסת הגלישה, הגלישה פשוט תיחסם לאותו מכשיר, ולא ניתן יהיה לשחרר החסימה למכשיר באותו חודש אלא באישור מיוחד של מי שמטפל בתחום זה בארגון. במקרה של הסכם, שכולל סעיפים המתייחסים לחסימה או האטה, צריך לציין במפורש בהסכם, שאם ספק הסלולר לא חסם או האט את המשתמש, הארגון לא ישלם את תעריפי החריגה מחבילת הגלישה, שיש אצל ספק הסלולר. ספק הסלולר יספוג בעצמו את העלות העודפת הזו (משום שהתרשל בחסימה או בהאטה). יש לציין זאת גם לגבי גלישה בארץ וגם לגבי גלישה בחו"ל (ROAMING). לחברת פלאפון ישנו מודל די טוב בהקשר הזה, שמאפשר האטת הגלישה בכל מקרה של חריגה, עם רף עליון של גבייה בגין חריגה. בלי  קביעת רף עליון לחריגה, עלול העסק לעמוד בפני תופעת "הלם חשבונית הסלולר". חריגה ממכסת הגלישה יכולה להגיע עד עשרות אלפי ₪ לחודש למכשיר, ולכן מומלץ "להקדים תרופה למכה".

שורה תחתונה:

שינוי כללי הגלישה בשוק הסלולר ב- 2012 מחייב את העסקים להיות רגישים לעניין זה, אחרת הם פשוט יפסידו ובגדול. עסקים וארגונים צריכים לגלות צרכנות נבונה, להתייעץ עם המומחים לנושא לפני שהם חותמים על הסכם תקשורת או מאריכים חוזה קיים אף בתוך תקופת ההתחייבות. המציאות מלמדת אותנו, שהמצב מעורפל ונזיל במיוחד על רקע הציפיות להגברת התחרות בשוק ב- 2012 ושינוי המודלים העסקיים בשיווק שירותי תקשורת. על ציבור הלקוחות העסקיים מוטלת החובה לעמוד על מיצוי זכויותיהם בשוק ולקחת את הכוח הצרכני בידיים שלהם כבר כעת.

.

כל עסק שמבקש לקבל הצעות מחיר לקבלת שירותים סלולריים בחינם מחברות הסלולר, יקבל את ההצעות כחלק מהשירות החינמי שלנו (100 נרשמים ראשוני בלבד).

השאירו פרטים וקבלו גישה ישירה למדריך המלא לחיסכון בהוצאות הסלולר:

מאת michael בבדיקת חשבון פלאפון