האם ייתכן שתעריפי הסלולר ללקוחות עסקיים יהיו כפולים מאלה של לקוחות פרטיים?

מכשיר סלולר לעסקים

האם ייתכן שתעריפי הסלולר ללקוחות עסקיים יהיו כפולים

מאלה של לקוחות פרטיים?

 

 

האם אנו לקראת עידן שבו הלקוחות העסקיים ישלמו הרבה יותר מהלקוחות הפרטיים על שירותי הסלולר שלהם? איך נערכים לשינוי ומוזילים, למרות ההתפתחויות, את הוצאות התקשורת לעסקים ומביאים לידי ביטוי את החוזקות של העסק במהפכה הזו?

 

עולם הסלולר הישראלי נמצא בתזזית ושינויים המתרחשים ממש מול עינינו. התעריפים במגזר הפרטי כבר נפלו (במהלך 2011 ותחילת 2012) בכ- 50% בכל שלוש החברות הגדולות. הצפי הוא, שעד סוף 2012 הם ימשיכו לרדת אצלן ב- 25%-30% לפחות. מדובר בירידה של כ- 65% בתעריפים למגזר הפרטי תוך כשנה וחצי. בנוסף, משתמשים רבים, בהיקפים גדלים והולכים, עוברים להשתמש ב- טאבלטים וסמארטפונים, ומעוניינים להשתמש בהם גם בעבודה לצרכי העבודה וביישומים של מקום עבודתם, מה שמשנה לגמרי את הרגלי השימוש במכשירי הסלולר והופך אותם למעשה למחשבים ניידים.

כניסת חברות ה- MVNO והכניסה הצפויה של מירס-הוט וגולן-טלקום, כבר מזעזעת את כל התפישות המוכרות של עולם הסלולר. תוך פחות מעשור, עקב התפשטות שירותי הענן לכל תחום מחשובי, נייח או נייד, ישתנו הכוח והמבנה של חברות ה- ICT המובילות בעולם לגמרי. גם הרגלי העבודה ישתנו לגמרי. אנו כבר מצויים בתוך השינוי האדיר הזה.

הסנונית הראשונה לעוצמת השינויים הודגמה יפה בחודש החולף, עם פרסום חבילת הטריפל החדשה של הוט, עם עלות של 20 ₪ לחיבור קווי לאינטרנט (חברת הבת הוטנט) בכל רוחב פס עד ל- 100 מגה. זאת, כאשר לקוח עסקי משלם כיום הרבה יותר על חבילות הגלישה שלו. כל חברות ה- ISP נאלצו להוריד את המחירים שלהן, למחיר תחרותי סביב ה- 20 עד 30 ₪ לחודש לכל רוחבי הפס (נפילה של 60% עד 90% תוך שבוע (!), בתלות בחבילת הגלישה הקודמת שהייתה ללקוח). זאת, כדי למנוע נטישה המונית של לקוחות פרטיים ועסקיים קטנים.

מה קרה למגזר העסקי במהפכה הזו?

חברות הסלולר אינן יכולות להלחם במגמה של הורדת המחירים במגזר הפרטי, שמקורה בהתגברות התחרות, ואינן יכולות לבלום את מהלכי החקיקה הצרכניים בכנסת, שהורידו את עלויות הנטישה בצורה דרסטית, צמצמו את זמני החתימה של הלקוח לשנה וחצי לכל היותר, מנעו העלאת מחירים בתקופת החתימה. יתר על כן, בקרוב, בחקיקה משלימה, תרדנה עלויות הנטישה במגזר הפרטי והעסקי הקטן עד לאפס (!).

התוצאה: חברות הסלולר נאחזות בפלח השוק האחרון שנשאר להן מחוץ למסגרת המהפכה הצרכנית: המגזר העסקי מרמת ה- SMB ומעלה. כל שלוש חברות הסלולר הגדולות פועלות במרץ (עוד טרם כניסת מירס-הוט וגולן-טלקום), כדי ללכוד את הלקוחות היותר כבדים ברשת מסובכת של הסכמים סלולריים מחייבים ודרקוניים לשלוש שנים. כל החברות עדכנו את החוזים שלהם למגזר העסקי, כדי להכביד ולסגור פרצות ביכולת שלהן לנטוש את ספק הסלולר.

לקוח עסקי, שיש לו מעל ל- 100 מכשירים, ישלם (לדוגמה באחת חברות הסלולר, כל המחירים ללא מע"מ): 169 ₪ לחודש עבור כל קו, שזה כולל 2,000 דקות פנים ארגוני- VPN, 450 דקות בחבילת זמן אוויר, 300 מסרונים ושימוש באינטרנט בשווי של עד 69 ₪, 29 אג' לדקה על כל חריגה ממכסת הדקות, ו- 22 אג' לכל מסרון בחריגה ממכסת המסרונים, עם התחייבות ל- 3 שנים, יכולת עדכוןהעלאת תעריפים בכל עת ועוד כמה מגבלות. החבילה הזו לא כוללת את עלויות המכשירים. תנאים אלו אינם אטרקטיביים בכל היבט שלא נסתכל עליהם. עד לפני כשנה, לקוחות פרטיים היו משלמים לחברות הסלולר תעריפים המגיעים עד לפי שניים ואף יותר, מהסכומים שמשלמים לקוחות עסקיים וכאלה שמקבלים טלפון מהעבודה, עבור שימוש חודשי זהה. זה פשוט נגמר. הגלגל התהפך וכיום הלקוחות הפרטיים מקבלים הצעות טובות יותר. הרבה יותר.

מה המשמעות של עדכון החוזים למגזר העסקי?

תודגשנה כאן כמה נקודות חשובות:

  1. חברות הסלולר מעודדות עסקים לחתום על הסכם סלולרי של מעל 100 מנויים, כך, שהחוק בעניין "קנסות היציאה" אינו חל עליהם וחברות הסלולר מכניסות בהסכם זה סעיפי חיוב רבים של קנסות. כך יוצא למעשה, שלקוחות עסקיים הופכים "לשבויים" ותקועים עם הספק הסלולרי למשך 3 שנים לפחות, ללא יכולת לתחר ולהוזיל עלויות בדומה ללקוח הפרטי או העסקי הקטן (זו סיבה נוספת, שכאשר תיכנסנה מירס וגולן טלקום לשוק, מחסום של קנסות היציאה ימנע מהן להגיש הצעות מחיר למגזר ה- Corp).
  2. גם אם אין לעסק 100 מכשירים, ההסכמים כוללים הגדרה, שבכל מקרה, העסק ייחשב כעסק שיש לו מעל 100 מכשירים. מדובר במלכודת מאוד מסוכנת לעסק. לדוגמה: הסכם סלולרי מהחודש החולף, שעודכן עי"כ, שהוכנסה בו הגדרה חדשה לחוזה בשם "קווי השלמה", כדי שבכל מקרה יהיו מוגדרים בהסכם מעל 100 מכשירים. שם החוזה גם מעיד על תוכנו: "חבילה עסקית ללקוחות מעל 100 מנויים". דהיינו: גם אם ללקוח יהיה רק מכשיר אחד ברשת הספק, הוא ייחשב כלקוח עם 101 מכשירים, ישלם על 101 מכשירים ויספוג קנסות יציאה והחזר הטבות על 101 מכשירים. לא מדובר בעניין קל. מדובר במאות אלפי עד מיליוני ₪ של קנסות במקרה של רצון לצאת מהחוזה לפני תום המועד, מה שלמעשה "לוכד" את העסק ב"חתונה קתולית" עם ספק הסלולר שלו.
  3. נקודה חשובה נוספת: על ליבו של המגזר הפרטי והעסקי הקטן יתחרו בעוד מספר חודשים לא רק 3 מפעילים (פלאפון, סלקום ופרטנר) בדומה למגזר העסקים הגדולים, אלא לפחות 9 מפעילים סלולריים שונים. זאת, כאשר 5 מהם לפחות עם תשתיות עצמאיות עם כניסתם של מירס וגולן טלקום ועוד 4 מפעילי MVNO  לפחות (רמי לוי, הום סלולר, אלון תקשורת ו- Five/Hallo015). לכן, כשיש תחרות רבה המחירים יורדים וזו גם הסיבה שלקוחות הפרטיים ו/או העסקים הקטנים ייהנו בקרוב מתעריפים זולים יותר מאשר העסקים הגדולים, מה שעד לפני שנה לא היה בכלל סביר שיתרחש. אין ספק, שללא פעילות נמרצת של משרד התקשורת בראשות השר ובגיבוי משרד האוצר והכנסת, כל זה לא היה קורה, ללא החוקים והתקנות החדשות שהופעלו בשנתיים האחרונות, חוקים ששינו את מפת התחרות בשוק הסלולר בפרט ובשוק התקשורת בכלל.
  4. הסיבה העיקרית שלקוח פרטי ייהנה מתעריפים זולים יותר, בנוסף לעניין התחרות הרבה (9 מפעילים ויותר ומול 3 מפעילים), הוא נושא "חבילות שירותי התקשורת המשולבים". קל יותר "לעטוף" חבילות משולבות במגזר זה, מאשר במגזר העסקים הגדולים, שחוששים לשים את "כל הביצים בסל אחד". מכאן, שבעתיד המאוד קרוב, לקוח פרטי ועסקי קטן ישלם על הסלולר שלו פחות מלקוח עסקי בינוני וגדול, בגלל החבילות המשולבות. הסיבה הפשוטה למהפך הזה: הלקוח הפרטי לא דורש שירותים מורכבים וניתן לספק לו את רוב השירותים (כולל המורכבים, כולל התמיכה) בענן. כ"כ אפשר לשלב ללקוח הפרטי שירותים קוויים וסלולריים בחבילה אחת (וכך לבצע סבסוד צולב של המחירים, עד כדי עלות אפסית של הסלולר – למי שלא זקוק לאינטרנט סלולרי). העסקים הגדולים עדיין לא שם, ולא יהיו שם במסות בשנים הקרובות, אם בכלל. הלקוחות הפרטיים – כן.
  5. כך, נקלעו העסקים למצב אבסורדי: בהחלט משתלם וכדאי למעסיק לתת לעובד עוד 200 ₪ בשכר הברוטו (גם כך העובד משלם שווי למס בסלולר), ושהוא (העובד) ירכוש את החבילה (כולל אולי מכשיר הסלולר) ישירות מהספק, כלקוח פרטי, היות וחבילה מרובעת תהיה עדיפה מבחינה כלכלית למעסיק אף מהתוכנית העסקית שחברת הסלולר מציעה לעסק, אפילו בתנאי מגזר ה-Corp  (מעל 100 או מעל 150 מנויים, תלוי בהגדרת ספק הסלולר).

 מכשיר סלולר לעסקים

איך להיערך לשינוי הזה?

א.  פשוט אין לחתום על חוזים ל- 3 שנים אצל חברות הסלולר (עם קנסות יציאה, עדכון תעריפים בתקופת החוזה ושאר מגבלות). מומלץ וחובה להתייעץ עם המומחים לתחום, לפני חתימה על הסכם עסקי של מעל 100 מכשירים. אין ליפול ב"מלכודת הדבש" שמנהלי מכירות של חברות הסלולר מציעים לעסק. יש לפעול להשגת הסכם עם חשבון סלולרי פשוט, ככל הניתן.

ב. אם בכל זאת העסק חתם על חוזה בלי להבין את משמעויותיו, עליו לנקוט בכמה טקטיקות של ניסיון השתחררות מהחוזה הכובל, שלא נפרט אותן כאן, בגלל המורכבות המשפטית הכרוכה במהלכים אלו. אין לקבל כ"תורה מסיני" את החישוב של קנסות היציאה בחוזה הקיים עם ספק הסלולר. מומלץ להתייעץ במומחים, שימצאו את הפרצות בהסכם הקיים ושיקטינו את הקנסות ואף יוכלו למצוא את הדרך החוקית להשתחרר מהקנסות הללו, כולן או חלקן. ניתן לחסוך בסעיף זה הרבה מאוד כסף (!), גם אם אין מתנתקים בפועל מהספק הוותיק.

ג. להתחיל לרכוש מכשירי סלולר חדשים רק אצל יבואנים פרטיים ולבטח אותם (אם נדרש) אצל מבטחים פרטיים.

ד. כל מכשיר חדש שנכנס לעסק, אין לצרף אותו להסכם הקיים, אלא לפתוח לו הסכם פרטי חדש, שבו העובד יסובסד על הוצאות השימוש במכשיר. אפשר לשלוח את העובד לקחת חבילה פרטית אצל ספק MVNO, זה יהיה זול יותר מכל חבילת סלולר אחרת. את נושא ה- VPN ניתן לפתור בכמה צורות, בין היתר, ע"י שימוש ב- Call Through במרכזיה העסקית.

ה. לוודא, שכל מכשירי הסלולר הקיימים הם "פתוחים", כך שניתן יהיה לבצע בהם בקלות (בעת שיוחלט על כך) ניוד מספק סלולר אחד לספק סלולר מתחרה, בלי להחליף את המספר הסלולרי של המכשיר.

ו. מומלץ לחסום כברירת מחדל את כל שירותי התוכן של ספק הסלולר לכל המכשירים הסלולריים, ולקמץ באפשרויות לקבל שירותי תוכן רק במקרים יוצאי דופן ובאישור ההנהלה הבכירה. זאת, כדי למנוע הוצאות מיותרות במכשירים הקיימים.

ז. לדרוש, שכל חשבונות הסלולר יהיו ערוכים ומוגשים בצורה התואמת את התקן (תקן 5262 ל"גילוי נאות של חשבונות הטלפון המוגשים לצרכנים", שמטרתו ליצור חשבונית שקופה עד כמה שניתן ללקוח. זו חובה חוקית המוטלת על ספק הסלולר).

ח. להקפיד, שכל השיחות של המשתמשים בסלולר ליעדים בחו"ל תיעשנה רק דרך ספק הבינלאומי הזול ביותר, בלי כל קשר לאיזה ספק מב"ל שויכו בזמנו המכשירים. כיום, הספק הזול ביותר בחיוג לחו"ל הוא 015, ולכן יש לעקוב אחרי תחרות המחירים שהתפתחה (לפי יעדי חיוג לחו"ל). ככל הניתן, מומלץ לבצע חיוג לחו"ל ברשת הקווית, שכן הקש"ג (קישור גומלין בין מפעילים) זול יותר ברשת הקווית. אין סיבה לשלם שלא לצורך לספק הסלולר בשיחות לחו"ל.

ט. לחסום את הגישה הסלולרית למכשירים הקיימים לכל השירותים הנסתרים והאחרים שלא נכללים בהסכם ובכלל זה: שירותי מידע ותוכן, שירותי פרימיום בתשלום מיוחד, שאילתות שונות, שירותי סינון שיחות לחו"ל או מחו"ל, גיבוי ספר הטלפונים, תא קולי ויזואלי, רינגטונים, מנגינה אישית, שירותי ניווט, צפייה בסרטונים בתשלום, צפייה בפרסומות שיש בהן מולטימדיה, שירותי טלוויזיה ו- VOD, חיוג חוזר ממגשר או ממשיבון, וכך הלאה. יש לנתח ביסודיות את כל האפשרויות שיש ולחסום כל מה שאינו בהסכם וניתן לחסם אותו.

י. לבצע הכנות להחלפת ספק הסלולר. אסור להסכים שהמגזר העסקי יהפוך ל"פרה החולבת לחברות הסלולר" במקום המגזר הפרטי. בעידן התחרות הגוברת בשוק התקשורת, כניסת מפעילי תקשורת חדשים (ספקי MVNO ושני שחקנים חדשים בשוק ה- GSM: מירס וגולן טלקום) וניידות מספרים קלה ומהירה, אין צורך לחשוש מהחלפת ספק התקשורת.   

טיפ:

מומלץ, כבר כעת, להתנסות במעבר לספק חדש. ניתן לבצע זאת בין בהסכם עסקי ובין בשליחת העובדים לספק חדש. בנוסף, מומלץ, שבכל מכשיר עסקי תותקן תוכנת מעקב אחרי צריכת המכשיר. כך, בעל המכשיר לא יוכל לטעון "לא ידעתי", אם ההנהלה תחליט לחייב אותו באופן אישי בהוצאות החריגות, שנגרמו ע"י המכשיר שברשותו ויצרו לעסק את "הלם החשבונית בסלולר". 

 

 

שורה תחתונה:

עסקים גדולים צריכים לגלות צרכנות נבונה ולהתייעץ עם המומחים לנושא לפני שהם בוחרים לחתום על הסכם סלולרי שכותרתו: "הסכם של מעל 100 מכשירים". המטרה היא כמובן למקסם את החיסכון בהוצאות התקשורת והתפעול של העסק. יש להיזהר מהמלכודות, שיש בחוזים הקיימים, לגבי לקוחות עם מעל ל- 100 מכשירים. חבילות "הכל כלול" מכילות אין סוף של מוקשים עבור הלקוח, שמייקרים את העלויות ללקוח הסבור, שבאמת ובתמים "הכל כלול", מה שאינו נכון. המציאות מלמדת אותנו, שהמצב מעורפל ונזיל, במיוחד על רקע הציפיות להגברת התחרות בשוק הסלולר. על ציבור הלקוחות העסקיים מוטלת החובה לעמוד על מיצוי זכויותיהם בשוק הסלולר.

סקירת וידיאו, איך חוסכים בהוצאות הסלולר (בארה"ב): 

 

השאר תגובה

פוסטים נוספים