Call-Back סלולרי – למה זה לא מצליח ?

Call-Back סלולרי

 

Call-Back סלולרי – למה זה לא מצליח ?

שירותי Call-Back נפוצים בעיקר בשיחות בנדידה – Roaming. מדוע המודל הזה לא עובד כמו שמצפים ממנו ?

 מנגנון ה- Call-Back (לעיתים משולב גם עם Call-Through) מצוי במרכזיות בעולם העסקי ובחברות הסלולר מזה שנים. עם הורדת דמי הקישוריות (קש"ג) ניתן היה לצפות ששיטת ה- Call-Back תתפוס תאוצה, כך לפחות טענו חברות הסלולר בהתנגדות שלהן להורדת הקש"ג. אולם, זה לא קרה. למרות החיסכון בשיחות Call-Back הן לא זוכות לפופולאריות. מדוע ?

 יש כמה סיבות לחוסר הפופולאריות של שירותי Call-Back:

 א. הסיבה העיקרית: זה פשוט לא עובד כמו שמצפים מהשרות הזה. גם ב- Call-Back שמופעל ע"י חברות הסלולר, היקף השיחות הנכשלות עומד על כ- 30% לפחות. ב- Call-Back של ספקי תקשורת חלופיים לשירותי Roaming, היקף השיחות הנכשלות עומד לפחות על 50%. זה בלתי נסבל מנקודת ראותו של משתמש הקצה.

 ב. זה לא מהיר ופשוט. דהיינו: בניגוד לחיוג הרגיל שבו בסיום ההקשה על המקשים המקיש מקבל את הנמען, כאן המקיש צריך לבצע את ההתקשרות בשני שלבים, ועליו להמתין לשיחה נכנסת חוזרת מהמרכזייה הארגונית או ממרכזיית ספק השירות.

 

למה יש אחוז כה גבוה של כשלון ביצירת שיחה ב- Call-Back?

 התשובה נעוצה בהמרת הפרוטוקולים. רוב פתרונות ה- Call-Back נעשים ב- IP כדי להוזיל את השיחות. אז יש צורך בהמרה כפולה של המספרים המחוייגים ע"י המשתמש משיטת האיתותים של רשת הטלפוניה הסלולרית או הקווית (SS7) לרשת האיתותים של רשת IP (SIP). ההמרות הללו הן המקור לצרות, מעבר לבעיות נוספות ברשתות התקשורת. בנוסף, לעיתים איכות השיחה נמוכה עד נמוכה מאוד, בגלל המעבר בכמה רשתות בדרך.

 מכאן, אם החיבור של השיחה נכשל כמה פעמים, או איכות השיחות נמוכה, המשתמש זונח חיש מהר את השיטה הזו וחוזר לחיוג הישיר, היקר פי כמה. 

 

אזהרה משירותי Call-Back:

המפעיל הישראלי מרוויח יותר משיחה ההופכת כיוון, ונסביר מייד למה. מפתיע, אך כל עוד זה נוגע לכיסן, חברות הסלולר הגדולות מעודדות שירותי Call-Back, כי הם רווחיים להן. אולם, הן מתנגדות נמרצות שחברות אחרות תפעלנה שיחות Call-Back, כדי לחסוך לצרכנים עלויות שיחה סלולרית, מכיוון שהורדת הקש"ג (דמי קישוריות הגומלין) כלל לא הגיעה לידי הצרכנים בעולם הסלולר (ההוזלה הגיעה רק לצרכנים הקוויים).

 מדוע חברות הסלולר מעודדות שימוש בשיטת ה- Call-Back שלהן (מכונה "חסכון עולמי" בפרטנר, בפלאפון זה "שירות חסכון" ובסלקום זה "חו"ל מוזל")? הסיבה לכך פשוטה: כך הן מרוויחות יותר. הכיצד?  

 מדובר על שיחה יוצאת מהארץ, למעשה היפוך כיוון השיחה, ב- Call-Back. כך, שספק הסלולר הישראלי מרוויח ממנה הכי הרבה, כמעט את כל העלות ללקוח. זאת, כי שיחה רגילה היוצאת מישראל למנוי סלולר בחו"ל עולה בין 1 ל- 2 ₪ לדקה, ואת ההפרש בין זה למחיר לדקה שהלקוח משלם בחו"ל, מרוויח ספק הסלולר, ממש בלי כל מאמץ.

 ניתן דוגמה להבהרה: מי שמבקר ברוסיה במוסקבה ומחייג לארץ, המחיר ממוסקבה לארץ, למשל בפרטנר: 26 ₪ לדקה (!) במסלול רגיל, ומול זה ב"חסכון עולמי"- 16 ₪ לדקת שיחה. כך, בשיחה מחו"ל ישירה מהמכשיר, בלי "חסכון עולמי", השיחה עוברת דרך מפעיל סלולר זר, ואז העלות מתחלקת בין ספק הסלולר הזר וספק הסלולר הישראלי, בהתאמה להסכמים ביניהם; בד"כ הספק הזר מקבל את מרבית ההכנסה מהשיחה או לפחות את מחציתה. דהיינו: מ"חסכון עולמי" שזה שירות Call-Back ספק הסלולר הישראלי מרוויח במקרה זה כ- 14 עד 15 ₪ לדקה, ומחיוג רגיל בחו"ל לישראל בלי Call Back, הוא ירוויח לכל היותר 8 עד 13 ₪ לדקה.

 יתר על כן, לקוח המתקשר דרך חברות הסלולר הישראליות (גם בחיוג ישיר מחו"ל וגם בשיטת ה- Call-Back), חשוף לתרגיל ה- False. מדובר, לכאורה, בתרגיל עם ניחוח הונאה, שבו הלקוח משלם גם על שיחות שלא יצאו אל הפועל. עד היום משרד התקשורת לא טיפל בבעיה חמורה זו והלקוחות ממשיכים לשלם סכומי עתק על שיחות שלא התקיימו. לא חבל על הכסף שלכם?

 

לכן, מומלץ לא להתפתות למסלולי "חסכון עולמי" "שירות חסכון" "חו"ל מוזל", כי מסלולים אלו מעשירים רק את חברות הסלולר בישראל. על החלופה המועדפת לשיחות בחו"ל אפשר לקרא במאמר על ה-Roaming. על כן, אם נוסעים לחו"ל ולא מכינים חלופה להתקשרות לארץ (הזול ביותר זה שיחת VoIP ברשת האינטרנט וה- WiFi, או סים -SIM זר מקומי, ויש חלופות נוספות שתוארו במאמר שיחות מחו"ל – כל הפתרונות לחיסכון בהוצאות התקשורת לעסקים), אזי ההמלצה הברורה – מוטב להסתפק בתוכנות חינמיות או במשלוח SMS.

 

פתרונות תקשורת סלולרית לחיסכון בהוצאות

השאר תגובה

פוסטים נוספים