שרת וירטואלי לעומת שרת פיזי: מה זה ומתי כל אחד מתאים

שרת וירטואלי הוא מכונה וירטואלית (VM) שפועלת כשרת לכל דבר, עם מערכת הפעלה, זיכרון ודיסק משלה, על גבי שרת פיזי שמחולק בין כמה מכונות באמצעות היפרווייזר (Hypervisor). שרת פיזי, לעומתו, מוקדש כולו ליישום או לעסק אחד. הבחירה ביניהם נקבעת לפי סוג העומס, הרישוי, דרישות הציות, הגמישות הנדרשת והצוות שיתחזק את התשתית.

שרת וירטואלי לעומת שרת פיזי במבט אחד

מחירי מחירון רשמיים של שרת וירטואלי בענן בישראל

הטבלה מציגה שלוש תצורות נפוצות של שרת וירטואלי באזורי ישראל של Azure (Israel Central, סדרת Dsv5) ושל AWS (Israel, Tel Aviv, סדרת m6i), בתשלום לפי שעה וללא התחייבות. לחודש חושבו 730 שעות. הערכים נבדקו בין 12 ל-15 באוקטובר.

אלה מחירי מחירון רשמיים, לפני מע"מ, ללא תעבורה יוצאת, דיסקים, גיבוי, תמיכה ורישוי נוסף, והם אינם מחירון של טלקום אקספרט. שרת וירטואלי שנשכר מספק אירוח ישראלי מתומחר אצל כל ספק בנפרד, ולכן מחיריו אינם מפורסמים כאן.

עיקרי הדברים

• כל שרת וירטואלי הוא מכונה עצמאית עם מערכת הפעלה, זיכרון ודיסק, שרצה לצד מכונות אחרות על אותה חומרה.
• ההיפרווייזר מחלק את משאבי החומרה בין המכונות. לפי AWS הוא יכול לשבת ישירות על החומרה (סוג 1) או לרוץ כיישום על מערכת הפעלה קיימת (סוג 2).
• במחירון הרשמי של Azure ושל AWS באזורי ישראל, שרת וירטואלי עם 2 ליבות ו-8GB על Linux עולה כ-82 דולר לחודש, לפני מע"מ ולפני תעבורה, דיסקים וגיבוי.
• שרת פיזי עדיף כשהעומס כבד וקבוע, כשנדרש בידוד מלא, או כשיישום דורש חומרה ייעודית.
• צילום מצב (Snapshot) אינו גיבוי, כי הוא יושב על אותה חומרה.
• שרת וירטואלי בענן נבדל משרת וירטואלי בחדר השרתים במי שמחזיק את החומרה ומי שאחראי לה.

מי שמחפש שרת וירטואלי שרץ אצל ספק ענן, עם התמחור והאפשרויות שלו, ימצא פירוט בדף על שרת בענן.

הגדלהשאלה על התרשים?שאלו מהנדס בוואטסאפ

לפני שבוחרים שרת וירטואלי (VPS) לעסק בודקים שישה דברים: משאבים מוקצים ומובטחים של מעבד, זיכרון ואחסון SSD, מערכת הפעלה עם גישת ניהול מלאה (Root/Administrator), ומיקום השרת, בישראל או בחו"ל, לפי זמני ההשהיה והמקום שבו המידע נשמר. כדאי לוודא גם גיבוי אוטומטי מחוץ לשרת עם תמונת מצב (Snapshot), אבטחה עם חומת אש וכתובת IP קבועה, ואפשרות להרחיב משאבים עם התחייבות הספק לזמינות ולזמני תגובה (SLA).

מה זה שרת וירטואלי ואיך הוא עובד?

שרת פיזי אחד יכול להריץ כמה שרתים וירטואליים במקביל. תוכנה בשם היפרווייזר מקצה לכל מכונה חלק ממשאבי החומרה: ליבות מעבד, זיכרון ונפח דיסק. כל מכונה מבודדת מהאחרות ורואה את עצמה כמחשב שלם. לפי AWS, היפרווייזר מסוג 1 יושב ישירות על החומרה והוא יעיל ובטוח יותר אך מורכב יותר להתקנה, ואילו מסוג 2 מותקן על מערכת הפעלה קיימת, קל יותר להפעלה אבל מוסיף השהיה.

הפתרונות הנפוצים בעולם הארגוני הם VMware vSphere, Microsoft Hyper-V ו-KVM בקוד פתוח. בחירה בין שלושתם תלויה ברישוי, בכלי הניהול ובידע של הצוות. תכונות כמו צילום מצב, העברת מכונה בין שרתים פיזיים והגדלת משאבים בלי להחליף חומרה הן היתרון המרכזי של הגישה הזו.

מה ההבדל בין שרת וירטואלי לשרת פיזי?

הטבלה שבראש הדף משווה בין שרת וירטואלי לשרת פיזי בחמישה היבטים: משאבים, עלות התחלתית, גמישות, ביצועים ותחזוקה.

בעבר פער הביצועים היה גדול. טכנולוגיות וירטואליזציה מודרניות צמצמו אותו, ולכן לרוב היישומים העסקיים, כמו שרתי קבצים, תוכנות הנהלת חשבונות ומערכות ניהול לקוחות, שרת וירטואלי מספיק ואף נוח יותר.

למי מתאים שרת וירטואלי בעסק?

שרת וירטואלי מתאים לעסק שרוצה לאחד כמה שרתים ישנים על חומרה אחת, לעסק עם כמה יישומים קטנים שכל אחד דורש מערכת הפעלה משלו, ולצוות שצריך סביבות בדיקה ופיתוח שנוצרות ונמחקות בקלות. הוא מתאים גם לשרת קבצים, לתוכנות הנהלת חשבונות ולמערכות ניהול לקוחות בעומס רגיל. עסק עם חומרה ישנה לקראת חידוש מקבל בווירטואליזציה דרך להעביר את התוכנות בלי לקנות שרת לכל אחת.

לפני ההחלטה בודקים את תנאי הרישוי של התוכנות ושל מערכת ההפעלה, כי חלק מהרישיונות מחושבים לפי ליבות או לפי מכונות בסביבה וירטואלית. הרישיון יכול להשפיע על העלות הכוללת יותר מהחומרה עצמה.

בשיחות עם בעלי עסקים עולה לא פעם הבלבול בין שרת וירטואלי לשרת בענן. ההבדל הוא במי שמחזיק את החומרה: שרת וירטואלי יכול לרוץ על ציוד של העסק, אצל ספק אירוח או בענן ציבורי, ולכן ההחלטה על וירטואליזציה היא נפרדת מההחלטה על מיקום השרת. אפשר לבצע אותן בזו אחר זו, ולרוב כדאי להתחיל בווירטואליזציה ורק אחר כך לבחון מעבר.

כמה עולה שרת וירטואלי ומה כלול במחיר?

המחיר תלוי במי שמחזיק את החומרה. בענן ציבורי משלמים לפי המשאבים שהוקצו, כפי שמראה הטבלה שבראש הדף: שרת Windows עולה כמעט כפול משרת Linux באותה תצורה, כי הרישיון נכלל במחיר השעה. בחדר השרתים של העסק אין מחיר שעה, אבל יש רכישת חומרה, חשמל, קירור, רישיונות וזמן עבודה של מי שמתחזק.

המחירון הרשמי אינו כולל תעבורה יוצאת, דיסקים, גיבוי ותמיכה, ולכן הוא מחיר בסיס ולא עלות כוללת. גם בהשוואה בין שרת וירטואלי לשרת פיזי נספרים כל המרכיבים: חומרה, רישוי, ניהול וגיבוי. ההצעה הסופית נבנית לפי העומס והרישוי בפועל.

מה היתרונות והחסרונות של שרת וירטואלי?

היתרונות המרכזיים הם ניצול טוב יותר של החומרה, כי כמה מכונות חולקות שרת פיזי אחד, יצירה ושכפול מהירים של סביבות, צילומי מצב לפני עדכונים, אפשרות להעביר מכונה בין שרתים פיזיים ללא החלפת התוכנה, וניהול מרכזי של הכול ממקום אחד. בנוסף, הגדלת משאבים אינה דורשת רכישת חומרה חדשה.

החסרונות: כל המכונות תלויות באותה חומרה, ולכן תקלה בשרת הפיזי משפיעה על כולן אם לא תוכננה שרידות. יש תקורה קטנה של ההיפרווייזר, ויישומים שדורשים חומרה ייעודית או עומס קבוע וכבד מאוד עשויים להתאים יותר לשרת פיזי. נוסף על כך, ריבוי מכונות בלי ניהול מסודר יוצר "פיזור" של שרתים ישנים שאיש לא מעדכן, ולכן מנהלים רשימה של כל המכונות, של בעליהן ושל מועד העדכון האחרון.

איך בונים סביבה וירטואלית יציבה: משאבים, אחסון ורשת?

הבסיס הוא שרת פיזי חזק מספיק, עם דיסקי SSD לגישה מהירה ותצורת RAID ליתירות בדיסקים. חשוב לתכנן את הרשת: כרטיסים מהירים, הפרדה בין תעבורת הניהול לתעבורת המשתמשים וחיבור מאובטח לסניפים. כדי להימנע מצוואר בקבוק בודקים כמה זיכרון וכמה ליבות מוקצים לכל מכונה, ומשאירים רזרבה לתקופות שיא.

בנוסף לוקחים בחשבון שרידות: שני שרתים פיזיים או יותר באשכול (Cluster) מאפשרים להעביר מכונות כשאחד נופל, ועותק גיבוי נפרד מגן מפני תקלה כוללת. הגדרות אלה משפיעות על העלות, ולכן ההצעה נבנית לפי רמת השרידות שהעסק צריך.

איך מאבטחים שרתים וירטואליים?

• עדכון קבוע של ההיפרווייזר ושל מערכת ההפעלה בכל מכונה.
• הפרדת רשתות בין מכונות לפי תפקיד, כך שפריצה למכונה אחת אינה פותחת את כולן.
• הרשאות מינימליות לניהול ההיפרווייזר, עם אימות דו-שלבי.
• צילומי מצב רק לפני שינוי ובמשך זמן קצר, ולא כתחליף לגיבוי.
• ניטור משאבים ויומני גישה, כדי לזהות פעילות חריגה.

מתי שרת פיזי עדיף על שרת וירטואלי?

• עומס כבד וקבוע שדורש את כל משאבי החומרה, כמו מסד נתונים גדול.
• צורך בבידוד מלא מטעמי אבטחה או רגולציה, בלי שיתוף חומרה עם מכונות אחרות.
• רישיון תוכנה או ציוד שמחייבים חומרה ייעודית.
• ציוד שמתחבר פיזית לשרת, שאינו נתמך בסביבה וירטואלית.

המחיר הוא השקעה גבוהה בחומרה, בחשמל ובקירור, וצוות שיתחזק את השרת. לכן לרוב העסקים שרת וירטואלי זול וגמיש יותר, ושרת פיזי שמור למקרים שבהם יש סיבה ברורה.

מה ההבדל בין שרת וירטואלי בענן לשרת וירטואלי בחדר השרתים?

בחדר השרתים של העסק, השרת הווירטואלי רץ על חומרה שהעסק קנה, מחזיק ומתחזק, עם היפרווייזר כמו VMware vSphere או Hyper-V. בענן, השרת הווירטואלי רץ על חומרה של הספק, והעסק משלם לפי המשאבים והשימוש ואינו מחזיק ציוד. בשני המקרים העסק אחראי למערכת ההפעלה, לתוכנות ולהרשאות, אלא אם הוא רוכש שירות מנוהל.

בשיחות עם עסקים נפוץ מצב שבו יש כבר שרת פיזי במשרד, והשאלה היא האם לוותר עליו. התשובה תלויה בגיל החומרה, בעלות התחזוקה, באיכות קו האינטרנט ובדרישות הלקוחות. מעבר הדרגתי, שמתחיל בווירטואליזציה של השרת הקיים, שומר על ההשקעה ומכין את הקרקע לענן.

הגדלהשאלה על התרשים?שאלו מהנדס בוואטסאפ

חוות שרתים (Data Center) היא מתקן מאובטח לאחסון והפעלה של שרתים, תשתיות תקשורת ומערכות אחסון, בסביבה מבוקרת של חשמל, קירור ואבטחה. מרכיבי הליבה הם תשתית פיזית עם ארונות שרתים וכיבוי אש, אל-פסק וגנרטורים, בקרת טמפרטורה ולחות וחיבורי אינטרנט מכמה ספקים. החוות מתחלקות לפרטיות, ציבוריות לאירוח (Colocation) וענן היברידי, ומדורגות ברמות Tier 1 עד 4 לפי מידת היתירות והעמידות בתקלות.

איך מעבירים שרת פיזי קיים לשרת וירטואלי?

1. בודקים שהתוכנות והרישיונות נתמכים בסביבה וירטואלית ומתעדים את התצורה הנוכחית.
2. מגדירים את משאבי המכונה החדשה: ליבות, זיכרון ונפח דיסק, לפי העומס בפועל ולא לפי הגודל של החומרה הישנה.
3. ממירים את השרת הפיזי למכונה וירטואלית (P2V) או מתקינים מכונה חדשה ומעבירים אליה נתונים.
4. מריצים את הווירטואלי במקביל לפיזי לתקופת בדיקה ומוודאים שכל התוכנות והחיבורים עובדים.
5. מכבים את השרת הישן רק אחרי אישור, ושומרים אותו מנותק לתקופה למקרה שנדרשת חזרה.

איך מגבים שרת וירטואלי כדי שאפשר יהיה לשחזר אותו?

מגבים בשתי שכבות. צילום מצב של המכונה כולה מאפשר לחזור במהירות לנקודה שלפני עדכון או תקלה, וגיבוי של הקבצים ומסדי הנתונים למיקום נפרד מגן מפני אובדן החומרה עצמה. צילום מצב לבדו אינו גיבוי, כי הוא יושב על אותה חומרה ועלול ללכת איתה. קובעים תדירות לפי כמות המידע שהעסק מוכן לאבד, שומרים כמה גרסאות לאחור ומבצעים שחזור ניסיון מדי פעם.

האם אפשר להשיג שרת וירטואלי בישראל, ומה זה VPS?

כן. שני ספקי ענן גלובליים מפעילים אזורים בישראל: Israel (Tel Aviv) של AWS ו-Israel Central של Azure, שלכל אחד מהם שלושה אזורי זמינות. נוסף על כך ספקי אירוח ותקשורת ישראליים משכירים שרתים וירטואליים ממרכזי נתונים בארץ. לפני שמחליטים מבקשים מכל ספק לפרט איפה ימוקם השרת, מה מגובה ומה רמת השירות.

VPS (Virtual Private Server) הוא שרת וירטואלי פרטי: חלק מחומרה משותפת שמוקצה לעסק עם משאבים ומערכת הפעלה משלו, ונמכר בדרך כלל כשירות שכירות מנוהל או לא מנוהל. מבחינה טכנית זו אותה טכנולוגיה של שרת וירטואלי, והשוני הוא באופן המכירה והניהול.

מה לבדוק לפני הקמה או שכירה של שרת וירטואלי?

• המשאבים שמוקצים בפועל: מעבדים, זיכרון, סוג הדיסק ונפח התעבורה.
• האם השרת מנוהל: מי אחראי על עדכוני מערכת ההפעלה, האבטחה והגיבוי.
• הסכם רמת שירות (SLA) וזמני התגובה לתקלה.
• הגנה מפני מתקפות מניעת שירות (DDoS), אם השרת חשוף לאינטרנט.
• אפשרות להגדיל משאבים בלי להעביר את השרת.
• מודל החיוב: חודשי קבוע או לפי שעה, כדי להימנע מהפתעות בחשבון.
• מיקום השרת: בישראל זמן התגובה קצר יותר, ולעסקים בתחומים רגישים חשוב לשמור מידע בארץ.

איך טלקום אקספרט מלווה עסקים בבחירת שרת וירטואלי?

טלקום אקספרט היא אינטגרטור תקשורת ומחשוב ענן עם מעל 25 שנות ניסיון. מהנדס תקשורת בודק את העומס והרישוי, מתכנן את הווירטואליזציה או את ההעברה לספק, ומלווה את המעבר, הגיבוי והשחזור. אנחנו פועלים כאינטגרטור שמתכנן ומלווה, ולא כמי שמשווק מכונות. השירות מיועד לעסקים ולארגונים בלבד, ואינו ניתן ללקוחות פרטיים.

שירותי השרתים הווירטואליים שטלקום אקספרט מתכננת ומלווה

מי שסיים לבדוק את ההבדלים והמחירים יכול לבקש הצעה לפי המפרט שלו. הטבלה מסכמת את האפשרויות שאפשר להזמין, ובכל שורה אפשר לבקש הצעת מחיר בווטסאפ.

לייעוץ ללא התחייבות: 077-8123111.

שאלות נפוצות על שרת וירטואלי