חדר שרתים במשרד עומד על חמש מערכות: קירור, חשמל ואל-פסק, כיבוי אש, כבילה וארונות, וגישה ובקרה. התקלות שחוזרות אצל עסקים כמעט אף פעם אינן בשרת עצמו. הן נוצרות בנקודות החיבור בין המערכות: מזגן משרדי שנכבה בסוף השבוע, אל-פסק שאיש לא בדק מאז ההתקנה, או מערכת כיבוי בגז שהגז שלה בורח דרך מעבר כבלים, שנפתח בשינוי האחרון ולא נאטם. בעסק שהשרתים והמרכזיה שלו כבר בענן, נשאר לרוב ארון תקשורת ולא חדר. חדר מלא נדרש כשיש מערכות שחייבות לרוץ בתוך המשרד. תכנון חדר שרתים דרך טלקום אקספרט מתחיל ב-450 ש"ח לשעת עבודה של מהנדס לפני מע"מ.
אלה חמש המערכות שבודקים בכל הקמת חדר תקשורת או חדר שרתים, והטעות שחוזרת בכל אחת מהן:
| מערכת | מה הדרישה | הטעות הנפוצה |
|---|---|---|
| קירור | מזגן ייעודי שפועל ברציפות, לפי עומס החום של הציוד, עם חיישן טמפרטורה ולחות והתראה | החדר מחובר למיזוג המרכזי של הבניין, שנכבה בלילה ובסוף השבוע |
| חשמל ואל-פסק (UPS) | מעגל ייעודי מהלוח, וזמן גיבוי שנקבע מראש לפי מה שהעסק צריך שימשיך לעבוד | מצברים שלא נבדקו מאז ההתקנה, ואין מי שאחראי עליהם |
| כיבוי אש | גילוי מוקדם וכיבוי בגז בחדר אטום, עם ניתוק אוטומטי של המיזוג | מעבר כבלים שנפתח בשינוי ולא נאטם מחדש |
| כבילה וארונות | ארון עם מקום פנוי לגדילה, מסלולים נפרדים לחשמל ולתקשורת, ותיעוד של כל נקודה | ארון שנקנה בדיוק למידות הציוד של היום |
| גישה ובקרה | דלת נעולה עם סוגר אוטומטי, רשימת מורשי כניסה, וניטור מרחוק של חום, לחות וחשמל | חדר שמשמש גם כמחסן, ודלת שנשארת פתוחה לאוורור |
איך מתכננים חדר שרתים במשרד?
מתחילים מרשימת הציוד שחייב להישאר במשרד, ולא מגודל החדר. לכל שרת, מתג, נתב ואחסון רושמים את צריכת החשמל מגיליון הנתונים שלו, ומחברים. הסכום הזה קובע כמעט את כל השאר: את הספק המזגן, את גודל האל-פסק ואת המעגל שצריך להגיע מלוח החשמל. דהיינו: חדר נבנה לעומס, לא למטרים רבועים.
אחרי העומס בוחרים מיקום. חדר בלי צנרת מים מעליו ובלי קיר חיצוני חשוף לשמש, עם דלת ומסדרון שארון בגובה מלא עובר בהם, וקרוב לנקודה שבה קווי הספקים נכנסים לבניין. בבניין קיים בודקים קודם לאילו ארונות מגיעות נקודות הקצה. לעיתים מספיק לחבר בין ארונות קיימים, במקום לפרוש את כל הכבילה מחדש, וזה ההבדל בין עבודה של ימים לעבודה של שבועות.
ומקום לגדילה. ארון שנקנה בדיוק לציוד של היום מתמלא בתוך חודשים, הציוד נדחס, והחום נלכד בין היחידות. לכן משאירים בארון ובחדר מקום פנוי לציוד נוסף, לאל-פסק ולמסלולי כבלים.
תכנון חדר שרתים או דאטה סנטר מתחיל בשרידות: יתירות בחשמל ובמיזוג, כך שתקלה ברכיב אחד לא משביתה את השרתים. לצד זה נדרשים ניטור של צריכת החשמל והעומסים, חדר מוגן עם גילוי וכיבוי אש, בקרת כניסה ועמידה בתקני אבטחת מידע. הקירור מותאם לעומס החום בפועל, והתקציב מתוכנן להקמה, להפעלה ולתחזוקה לפי היקף הפרויקט.
את שלבי התכנון לפי סדר העבודה, מסקר המקום ועד בדיקות הקבלה, פירטנו בסקירה על תכנון חדר שרתים.
כמה קירור צריך חדר שרתים?
כל קילוואט שהציוד צורך הופך לקילוואט של חום בחדר, כ-3,400 BTU לשעה. לחום של הציוד מוסיפים את ההפסדים של האל-פסק, את התאורה ואת מי שעובד בחדר, ולפי הסכום בוחרים את הספק המזגן. מזגן שנבחר לפי שטח החדר, כמו במשרד רגיל, הוא ניחוש.
כדי לקבל הערכה ראשונית לחדר שלכם, הזינו את הציוד במחשבון. הוא מחבר את צריכת החשמל ומחזיר את עומס החום, את הספק הקירור ואת זמן הגיבוי של האל-פסק.
מחשבון לחדר שרתים
הזינו את צריכת החשמל של הציוד. המחשבון מחזיר את עומס החום, את הספק הקירור המומלץ ואת זמן הגיבוי המשוער של האל-פסק.
1. צריכת החשמל של הציוד
ערכי הווט ליחידה הם הערכה בלבד. לתוצאה מדויקת החליפו אותם בצריכה שמופיעה בגיליון הנתונים של כל רכיב. מתג עם הזנת חשמל לטלפונים ולמצלמות (PoE) צורך יותר.
הסכום של צריכת החשמל מגיליונות הנתונים של כל השרתים, המתגים, הנתבים והאחסון.
2. האל-פסק (UPS), לא חובה
ההספק בווט מחושב לפי מקדם הספק של 0.9 (הנחה). בדקו את הנתון בגיליון הנתונים של הדגם.
נדרש לחישוב זמן הגיבוי. מופיע בגיליון הנתונים, או מחושב כמספר המצברים כפול המתח כפול האמפר שעה (Ah) של כל מצבר.
| עומס החשמל של הציוד | |
| עומס החוםווט כפול 3.412 | |
| הספק קירור מומלץכולל מרווח של 20% (הנחה) | |
| ניצול האל-פסקמתוך ווט | |
| זמן גיבוי משועריעילות 0.85 (הנחה) |
המרווח של 20% נועד להפסדי האל-פסק, לתאורה, למי שעובד בחדר ולציוד שיתווסף. טון קירור אחד שווה 12,000 BTU לשעה. את הטמפרטורה מודדים באוויר שנכנס לחזית השרתים, ולפי ASHRAE הטווח המומלץ הוא 18 עד 27 מעלות צלזיוס.
העומס גבוה מההספק של האל-פסק. במצב כזה האל-פסק לא יחזיק את הציוד גם לזמן קצר, וצריך דגם גדול יותר או חלוקה בין שני מכשירים.
זמן הגיבוי בפועל תלוי בגיל המצברים ובסוג שלהם, ומצברים מתיישנים גם כשלא משתמשים בהם. לכיבוי מסודר של השרתים מספיקות דקות. להמשך עבודה של שעות צריך גנרטור.
המזגן לא מחובר לאל-פסק. כשהחשמל נופל השרתים ממשיכים לעבוד והקירור נעצר, ובחדר קטן ועמוס החום עולה מהר. לכן זמן גיבוי ארוך בלי קירור לא שווה הרבה. מי שמתכנן גנרטור מחבר אליו גם את המזגן.
בדיקת מהנדס לתוכנית החדרהערכה לתכנון ראשוני בלבד. מספרים מדויקים נקבעים בסיור במקום.
הטמפרטורה שמודדים היא טמפרטורת האוויר שנכנס לחזית השרתים, ולא ממוצע החדר. ההנחיות של ASHRAE ממליצות על 18 עד 27 מעלות צלזיוס באוויר הזה. חדר שמקורר ל-18 מעלות "ליתר ביטחון" משלם על חשמל, שלא מוסיף אמינות. כיוון ל-25 או 26 מעלות, בתוך הטווח, חוסך חלק ניכר מצריכת המיזוג.
שלושה דברים מכריעים יותר מהספק המזגן:
- המזגן פועל 24 שעות בכל ימות השבוע, בנפרד מהמיזוג המרכזי של הבניין.
- הוא חוזר לפעול לבד אחרי הפסקת חשמל. מזגן שנשאר כבוי עד שמישהו מגיע ביום ראשון בבוקר הוא תקלה ידועה מראש.
- הארונות מסודרים כך שהאוויר הקר נכנס מחזית הציוד, והחם יוצא מאחור ולא חוזר אליו. בחדר רגיש מוסיפים מזגן שני, שנכנס לפעולה כשהראשון נכשל.
וגם לחות. בחדר תקשורת שבו רכיבים נכשלים בזה אחר זה, הסיבה היא לא פעם סביבתית: לחות שגורמת לקורוזיה. מודדים טמפרטורה ולחות ובודקים את האוורור לפני שמחליפים עוד רכיב.
חשמל ואל-פסק: כמה זמן גיבוי צריך?
זמן הגיבוי הוא החלטה עסקית, לא נתון מהקטלוג. השאלה הראשונה היא מה צריך לקרות כשהחשמל נופל: כיבוי מסודר של השרתים, או המשך עבודה. לכיבוי מסודר מספיקות דקות, ואל-פסק (UPS) נבנה בשביל זה. להמשך עבודה של שעות צריך גנרטור, והאל-פסק רק מגשר על השניות עד שהגנרטור נכנס.
יש פרט, שמתגלה רק ביום ההפסקה: המזגן לא מחובר לאל-פסק. כשהחשמל נופל, השרתים ממשיכים לעבוד והקירור נעצר. בחדר קטן ועמוס החום עולה מהר, ולכן זמן גיבוי ארוך בלי קירור לא שווה הרבה. מי שמתכנן גנרטור מחבר אליו גם את המזגן, ולא רק את הציוד.
והתחזוקה. חדר שרתים עם גנרטור ושני מכשירי אל-פסק, שהקים מתכנן שכבר עזב, נשאר לרוב בלי שאיש בדק את המצברים או הפעיל את הגנרטור בעומס מאז ההתקנה. מצברים מתיישנים גם כשלא משתמשים בהם. לכן קובעים בעל תפקיד, תאריכי בדיקה, ורישום של כל בדיקה.
כיבוי אש בגז: למה הוא נכשל?
גז כיבוי עובד רק כשהוא מגיע לריכוז מסוים בחדר ונשאר בו מספיק זמן. הכשל כמעט תמיד אינו במערכת עצמה, אלא בחדר. מעבר כבלים בקיר שנפתח כשהוסיפו קו, מרווח ברצפה הצפה או בתקרה האקוסטית, או דלת בלי סוגר אוטומטי, מספיקים כדי שהגז יברח לפני שהאש כבתה. הכשל השני הוא מזגן שממשיך לפעול בזמן הפריקה, ומפזר את הגז מחוץ לאזור.
לכן בודקים ארבעה דברים:
- כל מעבר כבלים נאטם בחומר מעכב אש אחרי כל שינוי בחדר, גם כשהעבודה נעשתה בידי ספק תקשורת חיצוני.
- לוח הכיבוי מחובר לניתוק המיזוג.
- בדיקת אטימות של החדר (Door Fan Test) בהתקנה ואחרי כל שינוי מבני.
- בדיקה תקופתית של מיכלי הגז ושל הגלאים, לפי הוראות היצרן.
הסעיף הראשון הוא זה שנשכח. הקבלן שהקים את החדר אטם הכול, ושנתיים אחר כך טכנאי של ספק אחר העביר כבל חדש דרך אותו קיר.
איך מסדרים ארונות וכבילה בחדר שרתים?
בתוך החדר מפרידים בין מסלולי החשמל למסלולי התקשורת, ומסמנים כל נקודה בשני הקצוות. ההצעות מגיעות לרוב בשני חלקים, שכדאי לקבל בנפרד: הכבילה הפאסיבית (כבלים, שקעים ולוחות חיבורים) והציוד האקטיבי (מתגים, נתבים ונקודות גישה). כך אפשר להשוות כל חלק בפני עצמו. את סוגי הארונות, המידות ומה בודקים לפני הרכישה פירטנו בסקירה על ארונות תקשורת לשרתים.
חדר שרתים במשרד, אירוח בחווה או ענן?
מרכזיית טלפון פיזית היא בעצם חדר שרתים קטן: ארון, אל-פסק, מיזוג וחשמל. כשהמרכזיה עוברת לענן, החומרה שלה והגיבוי שלה יוצאים מהמשרד. ארון התקשורת, הנתב והמתגים נשארים. כך גם בשרתים: כל מערכת שעוברת לענן מקטינה את החדר, ולא מבטלת אותו.
חדר במשרד מוצדק כשיש מערכות שחייבות לעבוד מקומית, למשל קבצים כבדים שעובדים עליהם כל היום או ציוד שמחובר לקו ייצור. שרתים שאין סיבה להחזיק במשרד עוברים לאירוח בחוות שרתים או לענן. את ההבדל בין אירוח פיזי, שרת וירטואלי וענן היברידי פירטנו בסקירה על חוות שרתים Data Center, ואת מפת שירותי הענן ובחירת ספק בסקירה על שירותי ענן לעסקים.
מה בודקים לפני שמקימים חדר תקשורת?
לפני שהקבלנים נכנסים, ובמיוחד לפני שסוגרים תקרה:
- האם בלוח החשמל יש מקום למעגל ייעודי, ומי בבניין מאשר אותו.
- האם המשכיר מתיר מזגן שפועל ברציפות, ואיפה תעמוד היחידה החיצונית.
- סוג הכיבוי, עוד לפני שמזמינים את התקרה והדלת. חדר שיקבל כיבוי בגז נבנה אטום מההתחלה.
- רצפה צפה: רק עם נימוק כתוב מהמתכנן.
- מי מרכז את כל הגורמים. איש המחשוב, ספק התקשורת, איש הטלפוניה וקבלן החשמל עובדים באותו חדר, ולכל אחד דרישות משלו.
- היכן נכנסים קווי הספקים לבניין, וכמה מטרים של כבל יעברו עד הארון.
שישה סעיפים. אף אחד מהם לא עוסק בשרת.
שורה תחתונה: מה מכריע בתכנון חדר שרתים?
חדר שרתים במשרד נבנה לפי עומס החשמל של הציוד, ולא לפי השטח. הקירור, האל-פסק והכיבוי נגזרים מהעומס הזה, והם נכשלים בנקודות החיבור ביניהם: מזגן בלי חשמל גיבוי, מעבר כבלים שלא נאטם, מצברים שאיש לא בדק. בעסק שרוב המערכות שלו כבר בענן, חדר מלא הוא לרוב השקעה מיותרת, וארון תקשורת מתוכנן היטב מספיק.
אם אתה מקים או משפץ חדר תקשורת, אעבור על התוכנית לפני שהקבלנים מתחילים: עומס החשמל, הקירור, זמן הגיבוי והכיבוי. זה חלק משירותי תשתיות תקשורת ומחשוב שלנו. שעת מהנדס החל מ-450 ש"ח לפני מע"מ. 077-812-3111.
נמאס לכם לחפש פתרונות תקשורת ומחשוב ענן מתקדמים?
תשובות לשאלות נפוצות על חדרי שרתים וחדרי תקשורת
התכנון מתומחר לפי שעות עבודה של מהנדס, ואצלנו הוא מתחיל ב-450 ש"ח לשעה לפני מע"מ. חדר של ארון או שניים במשרד דורש לרוב סיור, רשימת ציוד וחישוב עומס, ומשם תוכנית לחשמל, לקירור ולכיבוי. עלות ההקמה עצמה נקבעת אחרי התכנון, לפי הציוד, המזגן, האל-פסק ומערכת הכיבוי שנבחרו, ולכן אי אפשר לתמחר אותה לפי מטרים רבועים. מבקשים מכל קבלן הצעה מפורטת לכל מערכת בנפרד.
בחדר שרתים בוחרים כמעט תמיד גז. אבקה מכבה אש, אבל היא חודרת לשרתים, למתגים ולספקי הכוח, ואחרי פריקה הציוד דורש ניקוי יסודי או החלפה. גז אינו משאיר שאריות על הציוד, ובתנאי שהחדר אטום הוא מכבה בלי לפגוע במה שלא נשרף. גם בחדר של שניים על שלושה מטרים התכנון מתחיל בבדיקת האטימות של החדר, ורק אחר כך בבחירת המערכת.
לא תמיד. רצפה צפה משמשת להעברת כבלים מתחת לארונות, ובחדרים גדולים גם להזרמת אוויר קר מלמטה. בחדר של ארון או שניים אפשר לרוב להעביר כבלים במגשים מעל הארונות, בעלות נמוכה יותר. אין דרישה אחת שמחייבת רצפה צפה בכל חדר תקשורת, ולכן מבקשים מהמתכנן נימוק כתוב: גישה לכבלים, זרימת אוויר, או שניהם. כשנבחרת רצפה צפה, המרווח מתחתיה הוא חלק מהנפח שמערכת הכיבוי צריכה לאטום.
אפשר, אבל ארון אטום לרעש חוסם גם את זרימת האוויר, והטמפרטורה בתוכו עולה. שרת שמרעיש במזכירות ונסגר בארון אקוסטי בלי מאווררים מבוקרים עלול להתחמם ולהיכשל. אם בכל זאת בוחרים ארון כזה, מוודאים שיש בו אוורור מאולץ, ומודדים טמפרטורה בתוכו אחרי שכל הציוד מחובר. כשאפשר, עדיף להעביר את השרת לחדר נפרד או לענן.
מתחילים בסקר מצב: גיל המצברים באל-פסק וזמן הגיבוי שהם נותנים היום בפועל, הפעלה של הגנרטור בעומס, עבודת המזגן ותיעוד של מה שמחובר לכל מעגל. בודקים גם שמעברי הכבלים אטומים ושמערכת הכיבוי עברה בדיקה תקופתית. הסקר נגמר ברשימת תיקונים לפי סדר עדיפות, ובקביעה של בעל תפקיד ותאריכי בדיקה קבועים.
כן, ובעסקים קטנים ובינוניים זה המצב הנפוץ, כל עוד מתכננים את החדר לפי הדרישות המחמירות של השרתים. חדר תקשורת לבדו מרכז בעיקר ארונות, פנלים, מתגים, נתבים, קווי הספקים והמרכזייה. כשמכניסים אליו גם שרתים ואמצעי אחסון, נדרשים חשמל מגובה באל-פסק, מיזוג ייעודי, כיבוי אש ובקרת כניסה ברמה גבוהה יותר. בארגון גדול או בבניין עם כמה קומות מפרידים בדרך כלל בין חדר השרתים המרכזי לחדרי התקשורת הקומתיים.
צריך גורם אחד שמרכז את התכנון. בחדר שרתים מודרני מתרכזים שרתים, מתגים, נתבים, המרכזייה, מוצרי אבטחה ומערכות חשמל, ולכל בעל מקצוע, איש ה-IT, ספק התקשורת הקווית ואיש הטלפוניה, יש דרישות משלו. כשאין גורם מאחד נוצרים אי סדרים וליקויים בתכנון החדר ובארון התקשורת. מתכנן אחד שמכיר את כל המערכות מונע התנגשויות כאלה כבר בשלב התכנון.
המידע נכתב ונבדק ע"י מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת ומנהל טלקום אקספרט.
