המעבר ממרכזיה פיזית למרכזיה וירטואלית או למרכזיה בענן הוא בראש וראשונה מעבר משתי תשתיות תקשורת מקבילות בעסק לתשתית תקשורת אחת. לכן, יש לבדוק האם תשתית תקשורת ה-Data והאינטרנט של העסק יכולה לקלוט עליה גם את התקשורת הטלפונית. זה תהליך של בדיקה מקצועית, שרצוי שייעשה לפני ההתקשרות עם ספק התקשורת.
מרכזיה פיזית צריך לרכוש (במחיר מלא, או בשיטות ליסינג והשכרה שונות), לשלם על רישיונות, לבטח, לתחזק (לבד או באמצעות אינטגרטור) ולתפעל. כל מודול של שירות נוסף או חדש, עולה עוד כסף ורישיונות. בקצרה: זו החלופה היקרה יותר מבין כל החלופות הקיימות.
זו שאלה מאוד חשובה, שהתשובה עליה תלויה בניתוח הצרכים הקיימים והעתידיים בעסק. כ"כ, היא תלויה ברמת התקשורת החיצונית של העסק (מול לקוחות וכל שרשרת הערך של העסק: ספקים, שותפים וכיו"ב) ותלויה בהרגלי העבודה והשימוש בתקשורת של המנהלים והעובדים בעסק, לרבות השימוש במכשירי ניידים דוגמת סמארטפונים וטאבלטים.
באופן כללי ולא פרטני, ניתן להשיב, שלרוב העסקים בישראל כבר אין צורך במרכזיה פיזית השוכנת פיזית בעסק.
בישראל מדובר בשוק מאוד תחרותי – מקצועי לכל דבר, שרצוי שייעשה ע"י מומחים לתחום הזה. אם לבעל העסק אין ידע בתחומי התקשורת הטלפונית, קל יהיה "לעבוד עליו". לדוגמה: כל הספקים מדווחים, שיש להם חיבורי SIP, אבל לא כל החיבורים הללו זהים, לא מבחינת אמינות, שרידות ותמיכה וגם לא מבחינת התמחור.
כיום, רק חלק מהספקים מספקים ללקוחות הסכם SLA, ויש הבדלים משמעותיים בין ההסכמים הללו. יש להתעקש על הנקודה הזו, כי היא קריטית עבור כל בעל עסק. נפילה מרכזיה ונפילת שירותי התקשורת היא נזק ברור לבעל העסק ולכן התחייבות בדמות הסכם SLA היא חיונית לעסק, שרוצה להגן על עצמו ושירותיו.
מומלץ לבצע תהליך מושכל של בחירת שירותי תקשורת מתקדמים מהסוג של פתרונות תקשורת ומחשוב ענן, ומומלץ לבצע תיחור, בגלל התחרות הקיימת בשוק הזה.
יש לשקול גם את רמת האמינות של הספק והאם אפשר לקבל ממנו אחריות ושירות ברמה נאותה ,(SLA) בלי להיות כבולים אליו לעולמים ב"חתונה קתולית".
טכנולוגיה זו מאפשרת חיבוריות לאינטרנט, החלפת מידע בין רכיבים וקבלת עדכונים בכל זמן ובכל מקום. למרות היתרונות בשימוש ברכיבי ה – IoT, קיימים מחקרים רבים שונים המוכיחים חולשות אבטחה ברכיבי ה – IoT ותהליכי השתלטות עוינת.
טכנולוגיה זו מובילה לאוטומציה ותקשורת בין רכיבים. בכך, נוצרת הזדמנות וסכנה אבטחתית של התוקף להתערב ולבצע מניפולציה על התקשורת בין הרכיבים והמערכת כולה.
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומתפתחת, חיינו הופכים יותר ויותר לתלויים בה. אנו מנהלים אותם על גבי רשת המחשבים שלנו. כחלק מכך עולה חשיבותו של נושא הגיבוי. כאשר מידע חשוב הופך להיות מתועד באופן וירטואלי ודיגיטלי, אנו חייבים ליצור לו גיבוי, שיהווה עותק במידה והמידע יימחק מסיבה כלשהי.
גיבוי בענן מתאים (מעצם תפקידו) לארגונים ובתי העסק הנסמכים על מאגר מידע ממוחשב. אין זה משנה אם הם ממוקדי טכנולוגיה בצורה חלקית, או נשענים על מדיה דיגיטלית מכל סוג שהוא בלבד.
חשוב לבחור בחברה, שיכולה לספק מענה של תמיכה טכנית בכל שעות היום, כי הצורך בגיבויי אינו מוגבל בשעות מסוימות. בנוסף חשוב, שהחברה תעניק אחריות לגבי נתונים, שהולכים לאיבוד או גיבוי, שלא יוצא לפועל ויוצר נזק באובדן מידע לחברה. יש לשקול רכישת ביטוח לנתוני העסק, גם כשהם נמצאים בגיבוי בענן.
לכן, מומלץ, בכל מקרה, לקבל המלצות מלקוחות עסקיים, שכבר עובדים עם אותו ספק בתחום הגיבויים בענן, לחפש באינטרנט חוות דעת עצמאיות (גם של אנליסטים) על הספק הזה, לשאול על הספק בפורומים מקצועיים המצויים ברשתות חברתיות וכמובן להתייעץ עם מומחים בתחום.
רכישת פתרון פס רחב – LAN בסיבים, כמו כל רכישה בעסק, צריכה להיעשות רק לאחר בחינת צרכי המשתמשים בעסק. לכל עסק יש צרכים אחרים והיקף שונה של מכשירים, שמעוניינים לחבר אותם לרשת האינטרנט. גם הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים בכלל לצרכים של רשת מרכולים, חברת הייטק, סוכני ביטוח, או של משרד רואי חשבון.
לכן, לכל בעל עסק מומלץ לבצע תהליך מושכל של בחירת תשתיות בסיבים אופטיים, ומומלץ לבצע תיחור, בגלל התחרות הקיימת בשוק הזה.
עולם התקשורת נע מהר קדימה, והלקוחות העסקיים עוברים לרשת תקשורת אחודה, שמעבירה עליה גם Data וגם טלפוניה ומשמשת בסיס לשירותי ענן מכל סוג.
לכן, מומלץ קודם להחלטה על בחירת ספק רשת מקומית (קווית או אלחוטית) עבור העסק, לבצע ניתוח צרכים ובדיקת ROI בסיוע אנשי מקצוע, כדי להגיע להחלטה מושכלת בנושא ולתחר בין הפתרונות השונים הקיימים בשוק בתחום זה. יש לבדוק אם הפתרון שנבחר תומך בשדרוג לשירותי ענן, כדי לקבל את מירב היתרונות של שירותים בענן.
מומלץ לבצע תהליך מושכל של בחירת מוצרי תקשורת מתקדמים מהסוג של רשת אלחוטית בתקן Wave 2, או גלים מילימטריים בתחום ה-70 גיגהרץ (הפתרון של Siklu או מי ממתחרותיה). יש לשקול גם את רמת האמינות של הספק והאם אפשר לקבל ממנו אח
רכישת מערכת לניהול תשתיות התקשורת והטלפוניה בענן לעסק, כמו כל רכישה בעסק, צריכה להיעשות רק לאחר בחינת צרכי המשתמשים בעסק. הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים בכלל לצרכים של רשת מרכולים, חברת הייטק, סוכני ביטוח, או של משרד רואי חשבון.
לכן, לכל בעל עסק מומלץ לבצע תהליך מושכל של בחירת מערכת לניהול תשתיות התקשורת והטלפוניה בענן, ומומלץ לבצע תיחור, בגלל התחרות הקיימת בשוק הזה. מומלץ, שהמערכת הזו תהיה במסגרת שירותי ענן הכוללים של אותו ספק שירות.
בבחירת ספק שירותי תקשורת וטלפונית IP בענן לעסק, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה מוקדמת אם מעוניינים במערכת המופעלת בענן (התצורה המומלצת כיום), או בתצורה אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.
בגלל שמערכת המחשוב והטלפוניה של ההווה והעתיד היא בענן, ניתן להתנסות בה בחיבור מהיר ללא עלות ובלי התחייבות, כדי לקבל את ההחלטה על סמך התנסות מעשית במערכת. למי שהתנסה בשירותי ענן, מומלץ להתנסות בשירותי ענן היברידיים, או בגישה החדשה המכונה בש
שירותי ענן מתחלקים בגדול ל-3 סוגים:
בעתיד, הגישה שתשלוט ותוביל את השוק העסקי היא ענן היברידי. אולם, כיום, לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME, כמעט כולם בוחרים בפתרון של ענן ציבורי. בישראל יש מתחרים רבים בתחום זה (של ענן ציבורי).
בתחום שירותי הענן הציבוריים יש בעולם 3 מתחרים בולטים, שפונים גם לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME, ומציעים לעסקים ענן ציבורי (מלא, במגוון תצורות) או ענן היברידי (שילוב של ענן פרטי עם ענן ציבורי). השירותים, שספקי הענן הציבוריים מספקים, כוללים מגוון רחב של אפשרויות, והעיקריים שבהם כיום הם: PaaS (פלטפורמה כשירות) ו-IaaS (תשתית כשירות). שיטת התשלום זהה כמעט בכולם: SaaS (תוכנה כשירות, דהיינו: תשלום חודשי רק לפי היקף הצריכה של השירות) ובחלקם על פי כמות המשתמשים, או לפי כמות הפורטים.
יש לשקול קודם כל על מה רוצים לשלוט ומה רוצים לנטר בעסק. מגוון האפשרויות הוא עצום ולכן אסור להתפתות לקחת הכל, אם אין צורך בכל כך הרבה חיישנים בעסק. המחיר הנוח של השירות וקלות ההפעלה יכולים לפתות את בעל העסק להתקין חיישנים בכמויות, גם לצרכים שלא מביאים לו כל ערך עסקי או אחר.
אסור גם לשכוח לדרוש, שספק השירות (בזק עסקים) יספק לעסק הסכם SLA (ר"ת: Service Level Agreement) על השירותים, שהוא נותן. די ברור למה. כיום, כמעט כל ספקי שירותי הענן מספקים ללקוחותיהם SLA ברור, שבו הלקוח מזוכה במידה והשירות לא עומד ברמה הנדרשת המוגדרת בהסכם.
התשובה אינה פשוטה כי היא תלויה קודם בתסריטי ההתנהגות, שבעלי המערכת מפעילים.
אולם, מהניסיון של שימוש במערכות כאלו עולה, שהמינימום הוא חיסכון של 30% בהוצאות החשמל. כלומר: כבר מהחודש הראשון של הפעלת מערכת בית חכם, היא מחזירה את ההשקעה בה ואחרי החודש הראשון מדובר בחיסכון מצטבר ההולך וגדל עם הזמן.
המערכת תוכל לספק חסכון של מעל ל-30% בהוצאות החשמל, אם תקפידו, שהתסריטים, שמערכת מפעילה, כוללים את המצב, שבו המערכת תכבה אחריכם את האור כשתצאו מהחדר, תרים את התריסים או הווילונות החשמליים להכנסת אור טבעי בבוקר ותציג לכם את צריכת החשמל של כל מתג בבית ובכל חדר, כך, שתוכלו לנהל את צריכת החשמל באופן חכם וחסכוני.
למעשה הכל. אולם כדאי להתחיל בדברים הכי בסיסיים הנחוצים לכל בית ומשרד:
