שירותי אחסון בענן לעסקים שומרים את הקבצים והנתונים של העסק אצל ספק, ונגישים דרך האינטרנט. הם מתחלקים לשלושה סוגים: קבצים לשיתוף בצוות, אובייקטים לנפחים גדולים ובלוקים לדיסקים של שרתים. אחסון משמש לעבודה שוטפת ואינו גיבוי, כי סנכרון מעביר לענן גם מחיקה והצפנה זדונית. העלות נקבעת לפי נפח, רמת גישה, מספר משתמשים ותעבורה יוצאת.
| סוג אחסון | מתאים ל | מה קובע את העלות |
|---|---|---|
| קבצים לשיתוף (חבילה עסקית) | צוות שעובד על מסמכים, עם הרשאות לפי תפקיד | מספר משתמשים ורמת החבילה |
| אובייקטים | מדיה, ארכיון ונפחים גדולים | נפח, רמת גישה, בקשות ותעבורה יוצאת |
| בלוקים ושרת קבצים בענן (SMB או NFS) | שרתים, מסדי נתונים ותחליף לשרת קבצים מקומי | נפח הדיסק, ביצועים ושמירת גרסאות |
מי שמחפש מחיר של שירות גיבוי ולא של אחסון ימצא אותו בדף מחירי גיבוי בענן לעסקים. הדף הזה עוסק בהגדרה, בסוגים ובבחירה של אחסון נתונים.
מחירי מחירון רשמיים של אחסון אובייקטים בישראל
הטבלה מציגה מחיר לגיגה לחודש של אחסון אובייקטים באזור יחיד, בטווח הראשון של הנפח, כפי שפורסם במחירונים הרשמיים של Azure (אזור Israel Central) ושל AWS (אזור Israel, Tel Aviv) ונבדק בין 12 ל-15 באוקטובר.
| רמת גישה | Azure Blob | AWS S3 |
|---|---|---|
| נגיש (Hot / Standard) | 0.02 USD לגיגה, כ-20 USD ל-TB | 0.025 USD לגיגה, כ-25 USD ל-TB |
| גישה מועטה (Cool / Standard-IA) | 0.01104 USD לגיגה, כ-11 USD ל-TB | 0.0138 USD לגיגה, כ-14 USD ל-TB |
| אחסון קר (Cold) | 0.0045 USD לגיגה, כ-4.5 USD ל-TB | לא נבדק |
אלה מחירי מחירון רשמיים בדולרים, לפני מע"מ, ללא תעבורה יוצאת, דיסקים, גיבוי ורישוי נוסף, והם אינם מחירון של טלקום אקספרט. שכפול בין אזורי זמינות (ZRS) באחסון הנגיש של Azure עולה 0.025 דולר לגיגה. גישה לנתונים, בקשות והעתקה בין אזורים מחויבות בנפרד.
עיקרי הדברים
- ישנם שלושה סוגי אחסון בענן: קבצים, אובייקטים ובלוקים, וכל אחד משרת צורך אחר.
- במחירון הרשמי, אחסון אובייקטים נגיש עולה כ-20 עד 25 דולר ל-TB לחודש באזורי ישראל של Azure ושל AWS, לפני מע"מ ולפני תעבורה יוצאת, ואחסון לגישה מועטה זול יותר.
- שירות חינמי או אישי אינו נותן בדרך כלל ניהול הרשאות מרכזי, יומן גישה והסכם שירות עסקי.
- סנכרון קבצים אינו תחליף לשחזור: מחיקה והצפנה זדונית מגיעות לכל המכשירים, ולכן נדרשות גרסאות ועותק נפרד.
- אזורי ענן בישראל קיימים אצל AWS (Tel Aviv) ואצל Azure (Israel Central), ולכל אחד שלושה אזורי זמינות.
המדריך על שירותי ענן לעסקים ממפה את כל קטגוריות הענן, והדף הזה מתמקד באחסון נתונים.
שירותי אחסון בענן מתחלקים לאחסון קבצים לשיתוף, אחסון אובייקטים לנפחים גדולים ואחסון בלוקים לשרתים, ורמת הגישה שנבחרת משפיעה על העלות. סנכרון אינו מחליף גיבוי, ולכן נדרשים גרסאות ועותק שאי אפשר לשנות. לפני העלאת מידע של לקוחות בודקים מיקום, הצפנה, אימות דו-שלבי, יומן גישה ותנאי יציאה.
אילו סוגי אחסון בענן קיימים ומה ההבדל ביניהם?
לפי ההגדרות של AWS יש שלושה סוגי אחסון בענן. אחסון קבצים (File Storage) מארגן את המידע בתיקיות ובקבצים ונגיש בפרוטוקולים כמו SMB ב-Windows ו-NFS ב-Linux, ולכן הוא מחליף שרת קבצים או התקן NAS במשרד. אחסון אובייקטים (Object Storage) שומר נתונים לא מובנים, כמו מסמכים, תמונות וסרטונים, בדליים (Buckets) עם מטא-דאטה, ומתאים לנפחים גדולים. אחסון בלוקים (Block Storage) פועל כמו דיסק של שרת ומיועד למסדי נתונים ולמערכות שדורשות זמן תגובה קצר.
איך זה נראה אצל הפלטפורמות הגדולות
ב-Azure של מיקרוסופט אחסון אובייקטים נקרא Blob, אחסון קבצים נקרא Azure Files ודיסקים לשרתים נקראים Managed Disks. ב-AWS אחסון האובייקטים הוא S3, והשירות שומר אובייקטים על כמה התקנים בלפחות שלושה אזורי זמינות. בפועל עסק קטן עובד לרוב עם אחסון קבצים דרך חבילה עסקית כמו Microsoft 365, Google Workspace או Dropbox, ואילו אחסון אובייקטים ובלוקים נכנס לתמונה כשיש שרתים, אתר עם מדיה כבדה או נפחי נתונים של עשרות טרה-בייט.
מהן רמות הגישה Hot, Cool ו-Cold ואיך הן משפיעות על העלות?
ספקי הענן מחלקים אחסון אובייקטים לרמות לפי תדירות הגישה. לפי התיעוד של מיקרוסופט, רמת Hot מיועדת לנתונים שניגשים אליהם תדיר, ועלות האחסון בה גבוהה והעלות לגישה נמוכה. ברמת Cool מומלץ לשמור נתונים לפחות 30 יום, וברמת Cold לפחות 90 יום, ובשתיהן האחסון זול יותר והגישה יקרה יותר. רמת Archive מיועדת לשמירה ארוכת טווח של נתונים שכמעט לא קוראים, והשליפה ממנה יכולה להימשך שעות. אצל AWS הרמה המקבילה לגישה מועטה היא Standard-IA, עם חיוב לפי גיגה על כל קריאה ושמירה מינימלית של 30 יום.
המשמעות המעשית: מחיר הגיגה בטבלה שבראש הדף אינו המחיר הסופי, כי נתון שנשלף לעיתים קרובות מרמה זולה עלול לעלות יותר מאחסונו ברמה נגישה. מקובל להשאיר את הקבצים הפעילים ברמה הנגישה ולהעביר לרמה הזולה מידע ישן שנשמר מטעמי ציות או שחזור, לפי כללי מעבר אוטומטיים.
איזה שירות אחסון בענן מתאים לעסק קטן ולעסק עם הרבה משתמשים?
צוות קטן צריך בעיקר שיתוף קבצים, גרסאות קודמות והרשאות לפי תפקיד. ככל שמספר המשתמשים גדל, חשוב יותר ניהול מרכזי: מנהל אחד פותח וסוגר משתמשים, מגדיר הרשאות לפי מחלקה ותיקייה ורואה מי ניגש לאיזה קובץ. חשבונות אישיים נפרדים לכל עובד אינם נותנים את זה.
שירותים חינמיים ואישיים מתאימים לצרכים אישיים ולעסק זעיר עם מעט קבצים, אבל לעסק עם מידע של לקוחות נדרש שירות עסקי בתשלום. בשיחות עם עסקים אנחנו שומעים שוב ושוב מצב דומה: הקבצים יושבים בשירות אחסון אחד, והעסק אינו בטוח מה יקרה אם קובץ יימחק או ייפגע.
גם הפרדה בין סוגי מידע עוזרת. הנהלת חשבונות, שיווק ומידע שנצבר בניידים של מנהלים יכולים לשבת בהרשאות נפרדות או בשירותים נפרדים, כך שפריצה לחשבון אחד או השבתה של שירות אחד אינן משתקות את כל העסק. פיצול בין ספקים מוסיף עלות ניהול, ולכן מפצלים לפי רגישות המידע ולא לפי נוחות.
מה ההבדל בין חבילת אחסון אישית לחבילה עסקית, ומתי צריך לעבור?
חבילה אישית, כמו Google One או OneDrive בחשבון פרטי, שייכת לאדם אחד ולא לארגון: העסק אינו שולט בחשבון, אינו יכול לנתק גישה כשעובד עוזב, ואינו קובע מי רשאי לשתף קבצים מחוץ לארגון. חבילה עסקית, כמו Google Workspace או Microsoft 365 לעסקים, מוסיפה ניהול מרכזי של משתמשים והרשאות, ובהתאם לרמת החבילה גם יומני פעילות ומדיניות שמירה.
מי שנגמר לו המקום בחשבון אישי וחושב לקנות נפח נוסף פותר את בעיית הנפח, אבל לא את בעיית השליטה. כשהקבצים כוללים מידע של לקוחות, מסמכי כספים או חומר שכמה עובדים תלויים בו, כדאי לעבור לחבילה עסקית. המחירים של חבילות אלה מתפרסמים באתרי היצרנים ומשתנים, ולכן אינם מופיעים כאן.
Google Drive, OneDrive או Dropbox: איזה שירות אחסון מתאים לעסק?
רוב העסקים הקטנים אינם בוחרים בין סוגי אחסון, אלא בין שלושה שירותים מוכרים. ההבדל ביניהם מבחינת העסק אינו בנפח, אלא בסביבת העבודה שהשירות משתלב בה ובשאלה מי שולט בקבצים: הארגון או העובד.
השוואה עסקית בין השירותים המוכרים
| שירות | מתאים במיוחד ל | מה בודקים לפני שבוחרים |
|---|---|---|
| Google Drive (בחבילת Google Workspace) | צוות שעובד בדפדפן, עורך מסמכים במשותף ומשתמש בדואר של Gmail העסקי | שקבצי הצוות נשמרים באחסון משותף (Shared Drive) של הארגון ולא בתיקייה האישית של עובד, ואם העובדים צריכים גם את תוכנות Office השולחניות |
| OneDrive ו-SharePoint (בחבילת Microsoft 365) | עסק שעובד עם Word, Excel ו-Outlook השולחניים ועם Teams | שקבצי הצוות יושבים באתר SharePoint או בצוות של Teams, ו-OneDrive משמש לקבצים האישיים. כשרישיון של עובד מבוטל, ה-OneDrive שלו נשמר רק לתקופה שמוגדרת בהגדרות הניהול |
| Dropbox (בחבילה עסקית) | סטודיו, משרד אדריכלים או חברת הפקה שעובדים עם קבצים גדולים ותוכנות שולחניות כבדות | שהשירות אינו כולל דואר וכלי משרד ולכן מתווסף לחבילה קיימת, ושכל החשבונות מנוהלים מממשק ניהול אחד של העסק |
חבילה חינמית: מתי היא מספיקה לעסק?
החבילות החינמיות קטנות. בזמן כתיבת העדכון גוגל נותנת 15 ג'יגה שמשותפים ל-Gmail, ל-Drive ולתמונות, OneDrive ו-iCloud נותנים 5 ג'יגה, ו-Dropbox בחבילה הבסיסית נותן 2 ג'יגה. הנפח הוא הבעיה הקטנה. חשבון חינמי שייך לאדם ולא לעסק, אין בו ממשק ניהול שמאפשר לנתק עובד שעזב, ותנאי השימוש שלו אינם הסכם שירות עסקי. לעצמאי שמחזיק מעט מסמכים ללא מידע של לקוחות זה יכול להספיק לתקופה. משרד שעובדים בו כמה אנשים, או עסק ששומר מסמכים של לקוחות, עובר לחבילה עסקית מההתחלה, כי העברה מאוחרת מחשבונות פרטיים של עובדים היא עבודה ארוכה ולעיתים חלקית.
האם אחסון בענן מספיק כדי להתאושש ממחיקה או ממתקפת כופר?
לא תמיד. סנכרון קבצים מעתיק גם מחיקה והצפנה זדונית לכל המכשירים המחוברים. כדי לחזור לגרסה תקינה נדרשים ניהול גרסאות, תקופת שמירה מוגדרת, עותק שאי אפשר למחוק או לשנות (Immutable) ובדיקת שחזור מדי פעם. מי שצריך שכבת הגנה נפרדת מוזמן לקרוא איך בוחרים ספק גיבוי בענן לעסק.
אותו עיקרון חל על שכפול מקומי. משרדים קטנים מתארים לעיתים "שני מחשבים שמשכפלים זה את זה", או שרת קבצים שמשוכפל לשרת שני, ורואים בזה גיבוי. מנגנון שכפול, בין שכפול תיקיות בין שרתי Windows (DFS) ובין כונן מסונכרן, מעביר לצד השני תוך דקות גם קובץ שנמחק או הוצפן. שכפול נותן זמינות כשמחשב אחד נופל, ולא הגנה על המידע. השאלה החשובה היא אם קיימת נקודת שחזור מלפני הטעות, ולא כמה עותקים יש.
איך מאבטחים אחסון בענן ומה בודקים לגבי פרטיות בישראל?
האבטחה היא אחריות משותפת: הספק מגן על התשתית, והעסק אחראי להרשאות, לסיסמאות ולמה שמועלה. לדוגמה, Azure מצפינה אוטומטית כל נתון שנכתב לחשבון אחסון ומאפשרת ללקוח לנהל מפתחות משלו. לפני שמעלים מידע אישי של לקוחות בודקים חמישה דברים:
- מיקום: באיזה אזור נשמר המידע והאם אפשר לקבוע אותו. ל-AWS ול-Azure יש אזורים בישראל.
- הצפנה בהעברה ובמנוחה, ועדיף שליטה של העסק במפתח.
- אימות דו-שלבי (MFA) והרשאות מינימליות לפי תפקיד.
- יומן גישה שמראה מי הוריד, שיתף או מחק קובץ.
- הסכם עיבוד מידע ותנאי יציאה: איך מוציאים את המידע בסוף ההתקשרות ומה קורה לעותקים.
גם שאלת המפתח אינה טכנית בלבד. בשוק קיימים לפחות שני מודלים. כשהעסק מחזיק במפתח, הפרטיות מלאה, אבל הספק אינו יכול לסייע באיפוס אם המפתח אבד. כשהספק מחזיק במפתח, השחזור קל יותר, אך הנתונים פתוחים לו. לכן שואלים בכתב איזה מודל נוהג, איך מתבצע איפוס ומה כתוב בחוזה על אחריות כשהמפתח אבד.
חוק הגנת הפרטיות והתקנות בנושא אבטחת מידע חלים על מי ששומר מידע אישי, גם כשהוא יושב אצל ספק. מומלץ לתאם את הדרישות מול יועץ משפטי ולתעד את ההחלטות.
איך מעבירים קבצים גדולים ומתי עוברים לאחסון ארגוני?
לשיתוף שוטף הדרך הפשוטה היא קישור משיתוף מתוך שירות האחסון העסקי שכבר קיים בארגון, עם הרשאות, סיסמה ותאריך תפוגה. שרת FTP רגיל אינו מתאים, כי הוא מעביר מידע בלי הצפנה. מי שמעביר קבצים באופן קבוע עובר ל-SFTP או למערכת להעברת קבצים מנוהלת (MFT, Managed File Transfer) שמתעדת מי שלח ומי הוריד. אפליקציות מסרים אינן ערוץ מתאים למסמכים רגישים.
סטודיו, חברת הפקה או משרד אדריכלים שמעבירים קבצי וידאו ותלת ממד בנפחים של עשרות גיגה-בייט יכולים להיעזר בפתרונות האצה ייעודיים, כמו Signiant Media Shuttle. בכל המקרים צוואר הבקבוק הוא מהירות ההעלאה של חיבור האינטרנט, ולכן קו סיבים סימטרי משנה את התמונה.
ארגון שמחזיק מאות טרה-בייט, או שחייב לשמור חלק מהמידע בחצריו, בוחן לעיתים אחסון ארגוני בחוות שרתים. לפי חומרי היצרן, Infinidat, יצרנית ישראלית של מערכות אחסון, מציעה מערכות שלה גם במודל צריכה עם תשלום לפי הקיבולת בפועל. תנאים וזמינות יש לבדוק מול היצרן. ארגון כזה משלב בדרך כלל עותק בענן, ופירוט על המודל ההיברידי מופיע בדף על אחסון בענן ציבורי.
שרת קבצים מקומי או אחסון בענן: מה מתאים לעסק?
ההחלטה אינה בין טוב לרע אלא בין שני מבני עבודה. שרת קבצים מקומי נותן קרבה לקבצים ושליטה מלאה בציוד. אחסון בענן נותן גישה מכל מקום והעברת התחזוקה לספק. ההשוואה בין שני המבנים:
| היבט | שרת קבצים מקומי | אחסון בענן |
|---|---|---|
| גישה מרחוק | דורשת VPN או שרת טרמינל, ותלויה בקו של המשרד | זמינה מכל מקום, דרך שירות מנוהל והרשאות לפי משתמש |
| השהיה | נמוכה ברשת המשרד, כי הקבצים קרובים | תלויה בקו האינטרנט ובמרחק מהמרכז; קבצים גדולים וקבצים פתוחים רגישים להשהיה |
| תחזוקה | העסק אחראי לציוד, לעדכונים ולהחלפת דיסקים | הספק אחראי לתשתית; העסק נשאר אחראי להרשאות ולהגדרות |
| תלות בקו | העבודה בתוך המשרד נמשכת גם כשהאינטרנט נופל | נפילת הקו מפסיקה את הגישה לקבצים, ולכן שוקלים קו גיבוי |
| מבנה העלות | ציוד, רישוי ותחזוקה, והחלפת ציוד אחת לכמה שנים | חיוב שוטף לפי נפח ומשתמשים, כולל יציאת נתונים ובקשות |
במשרד שחלק מהמידע בו יושב על התקן NAS, כדאי להבחין בין שחזור מקומי לעותק מחוץ לאתר. בשיחות עם עסקים עולה שה-NAS משמש לשחזור מהיר ולגיבוי תחנות, אבל שריפה, הצפה, גניבה או כופרה שמגיעה אליו דרך הרשת פוגעים בו יחד עם השרתים. רוב המכשירים מסוגלים לשכפל את עצמם לענן, ולכן מבנה נפוץ הוא עותק מקומי למהירות ועותק בענן לאסון. בודקים גם שה-NAS אינו נגיש לכל משתמש עם סיסמת מנהל משותפת.
עסק שאינו רוצה לוותר על שרת במשרד אך זקוק לגישה מבחוץ בוחר לרוב במודל היברידי: עבודה יומיומית מול השרת המקומי ושכפול הקבצים החשובים לענן. מי שמעדיף שגורם אחד יתכנן ויבצע את המעבר יכול לקרוא איך בוחרים חברת מחשוב ענן לעסק. לשלבי המעבר עצמו, מהמיפוי ועד תוכנית החזרה, ראו את המדריך מעבר לענן לעסק.
איך עובדים מרחוק מול תיקיות משותפות בענן ומה עושים כשהן איטיות?
עבודה מרחוק מעבירה את צוואר הבקבוק מהשרת אל הקו. עובד בבית תלוי במהירות ההעלאה וההורדה של הקו שלו, ומשרד שמעלה קבצים לענן תלוי בקו ההעלאה של המשרד. לכן אחסון בענן שעובד חלק ליד המשרד עלול להיות איטי בקו חלש, והפתרון אינו תמיד נפח גדול יותר.
כשהעבודה מול התיקיות המשותפות איטית, מאבחנים לפי סדר: קודם מודדים את קצב ההעלאה וההורדה בקו המשרד בשעות העבודה ומשווים למה שכתוב בחשבונית; אחר כך בודקים אם האיטיות מופיעה רק ב-WiFi או גם בחיבור קווי; ולבסוף בודקים אם היא מוגבלת לקבצים גדולים או לקבצים פתוחים בו זמנית, כי שם ההשהיה מורגשת ביותר. בחירת אזור אחסון קרוב, הרשאות לפי מחלקה במקום תיקייה אחת לכולם, והפרדה בין קבצים פעילים לארכיון עשויות לקצר את זמן הטעינה. כשהקו עצמו הוא הגורם, שדרוג הקו מועיל יותר משדרוג האחסון.
מה כדאי לשאול ספק אחסון לפני חתימה?
שרידות היא נקודת פתיחה טובה. ב-Azure אפשר לשכפל נתונים בין מרכזי נתונים ובין אזורים להגנה מפני אסון מקומי, וב-AWS אובייקטים נשמרים בלפחות שלושה אזורי זמינות. שרידות מגינה מתקלת חומרה, אבל לא ממחיקה בטעות או מתקיפה של חשבון משתמש. לכן שואלים גם:
- כמה גרסאות קודמות נשמרות ולכמה זמן, ומי רשאי למחוק אותן.
- כמה זמן לוקח שחזור של נפח גדול, ואם יש עלות על משיכת הנתונים בחזרה.
- האם יש הסכם רמת שירות (SLA) מפורט, ומה הפיצוי כשהוא אינו מתקיים.
- באילו פורמטים אפשר לייצא את המידע, ואיך נראה תהליך היציאה אם מחליפים ספק.
- מה קורה לעותקים ולגרסאות אצל הספק כשמוחקים מידע אישי לפי בקשה. בתנאי שירות של ספק אחד שנסקר נכתב שהמידע נשמר בגיבוי תקופה של שנים ואינו ניתן למחיקה לפני כן, ושמחיקה מיוחדת עשויה להיות בתשלום.
- האם התמיכה זמינה בעברית ובאילו שעות.
איך מתחילים בפועל: חמישה שלבים לבחירה והטמעה
- ממפים מה קיים: כמה מידע יש, איפה הוא יושב היום (שרת במשרד, מחשבים אישיים, שירותים חינמיים) ומי ניגש אליו.
- מסווגים לפי רגישות: מידע של לקוחות וכספים מקבל הרשאות והצפנה מחמירות יותר ממסמכי שיווק.
- בוחרים סוג אחסון לכל קבוצת מידע: קבצים לשיתוף, אובייקטים לנפחים גדולים, בלוקים לשרתים.
- בודקים את קו האינטרנט, כי מהירות ההעלאה קובעת כמה מהר המידע מגיע לענן וכמה מהר העובדים עובדים מול הקבצים.
- מעבירים בשלבים: מתחילים בקבוצה קטנה, מוודאים הרשאות ושחזור, ורק אחר כך מכבים את המקור הישן.
עסק שיש לו כבר שרת פיזי במשרד לא חייב לוותר עליו מיד. מודל נפוץ הוא להשאיר את השרת לעבודה מקומית מהירה ולשכפל את המידע החשוב לענן, ובהמשך להעביר עוד ועוד לענן לפי הצורך. החלטה כזו תלויה בגיל הציוד, בעלות התחזוקה ובדרישות הלקוחות של העסק, ולכן היא נבנית במשותף עם מי שמכיר את המערכות.
כמה עולה אחסון בענן לעסק ומה משפיע על המחיר?
מחיר הגיגה בטבלה שבראש הדף הוא נקודת התחלה. מעליו המחיר מושפע בעיקר מהגורמים האלה:
- נפח האחסון ומספר המשתמשים או ההתקנים.
- רמת הגישה: מידע שניגשים אליו תדיר עולה יותר לאחסון, ומידע שניגשים אליו לעיתים רחוקות עולה יותר לשליפה.
- חיוב על יציאת נתונים ועל בקשות API.
- שמירת גרסאות קודמות ותקופת שמירה.
- אזור האחסון ורמת השרידות שנבחרה.
- הסכם השירות והתמיכה.
לפני שמבקשים הצעה, מודדים את הנפח. בפניות שמגיעות אלינו הנפחים נעים בין כמה עשרות ג'יגה לכמה טרה-בייט, ולא פעם בעל העסק אינו יודע מה הנפח שלו. מודדים את גודל תיקיות הנתונים בשרת ובמחשבים, את גודל תיבות הדואר ואת מסדי הנתונים, מפרידים בין הנתונים לבין מערכת ההפעלה והתוכנות, שאינן עוברות לאחסון, ומוסיפים את הצמיחה הצפויה בשנה הקרובה. מספר כזה מאפשר להשוות בין הצעות, ובלעדיו כל הצעה נשענת על הנחה של הספק.
בענן ציבורי, הגישה לנתונים יכולה לעלות יותר מהאחסון עצמו. במקרה שתואר לנו, מפתח שהריץ שני שרתים וירטואליים, אחד למסד נתונים ואחד לעיבוד, גילה שעיקר החשבון לא נבע מהנפח אלא מהגישות לנתונים, והעביר את העומס לספק מקומי עם מחיר חודשי קבוע. לכן לפני שבוחרים אחסון בתשלום לפי שימוש, מבקשים הערכה של כמות הקריאות ושל התעבורה היוצאת בחודש, ומשווים אותה להצעה במחיר קבוע.
שירותי שיתוף קבצים לעסקים מתומחרים בדרך כלל לפי משתמש, ומחיריהם מתפרסמים באתרי היצרנים ומתעדכנים מעת לעת, ולכן אינם מצוינים כאן. את ההצעה הסופית בונים לפי הנפח, מספר המשתמשים ורמת השחזור שהעסק צריך.
איך טלקום אקספרט מלווה עסקים בבחירת אחסון בענן?
טלקום אקספרט היא אינטגרטור תקשורת ומחשוב ענן עם מעל 25 שנות ניסיון. מהנדס תקשורת מאפיין את סוגי המידע, מתכנן את מבנה האחסון וההרשאות, בודק את קו האינטרנט ומלווה את ההעברה ואת בדיקות השחזור. אנחנו פועלים כאינטגרטור שמתכנן ומלווה, ולא כמי שמוכר נפח. השירות מיועד לעסקים ולארגונים בלבד, ואינו ניתן ללקוחות פרטיים.
סוגי האחסון שטלקום אקספרט מתכננת ומלווה
מי שסיים לבדוק את המחירים והדרישות יכול לבקש הצעה לפי המפרט שלו. הטבלה מסכמת את סוגי האחסון שאפשר להזמין, ובכל שורה אפשר לבקש הצעת מחיר בווטסאפ.
| סוג אחסון | מתאים ל |
|---|---|
| אחסון קבצים ושיתוף (למשל חבילות משרדיות עסקיות) | אחסון קבצים משותפים לצוות, כולל גרסאות, הרשאות לפי תפקיד ושיתוף מאובטח עם גורמים חיצוניים. מתאים לעבודה יומיומית על מסמכים. |
| אחסון אובייקטים (דליים במבנה שטוח) | אחסון לנפחים גדולים של מדיה, מסמכים וארכיון, שנגיש דרך ממשק אינטרנט או API ומתומחר לפי כמות הנתונים ותדירות הגישה. |
| אחסון בלוקים (דיסקים לשרתים) | דיסקים וירטואליים שמחוברים לשרתים ולמסדי נתונים, עם זמני תגובה קצרים. מתאים למערכות שדורשות ביצועים יציבים. |
| שרת קבצים בענן (שיתופי SMB או NFS) | שרת קבצים בענן שמחליף את שרת הקבצים או ההתקן המקומי במשרד, עם תמיכה בפרוטוקולי השיתוף הנפוצים בארגונים. |
| אחסון היברידי עם עותק מקומי | חלק מהמידע נשמר במשרד וחלק בענן, עם סנכרון ביניהם. מתאים לארגון שחייב להחזיק עותק מקומי ולשכפל את המידע לענן. |
| קבלו הצעת מחיר | |
לשיחה עם מהנדס תקשורת, ללא התחייבות: 077-8123111.
שאלות נפוצות על שירותי אחסון בענן
שירות חינמי מתאים לעסק זעיר שמחזיק מעט קבצים ואינו שומר מידע רגיש של לקוחות. בדרך כלל חסרים בו ניהול הרשאות מרכזי, יומן גישה, מדיניות שמירה והסכם שירות עסקי. לעסק עם עובדים ומידע של לקוחות מומלץ שירות עסקי בתשלום, שמאפשר שליטה ושחזור.
מתחילים בסוג המידע ובמספר המשתמשים: קבצי משרד לשיתוף מתאימים לאחסון קבצים, ואילו נפחים גדולים של מדיה או שרתים מתאימים לאחסון אובייקטים או בלוקים. לאחר מכן בודקים הצפנה, הרשאות, אזור האחסון, אפשרות שחזור וחיוב על יציאת נתונים. כדאי גם לוודא שאפשר להוציא את המידע מהשירות בקלות אם מחליפים ספק.
פיצול מתאים כשרוצים להפריד בין סוגי מידע, למשל הנהלת חשבונות ושיווק, או להקטין תלות בספק אחד. הוא מוסיף עלות ניהול, הרשאות נפרדות והצורך לעקוב אחרי כמה חשבונות. לכן מפצלים לפי רגישות המידע ולא לפי נוחות, ושומרים עותק של המידע החשוב מחוץ לספק הראשי.
העלות תלויה בנפח, במספר המשתמשים, ברמת הגישה, בשמירת גרסאות ובחיוב על יציאת נתונים ובקשות. לפי המחירונים הרשמיים של Azure ושל AWS באזורי ישראל, אחסון אובייקטים נגיש עולה כ-20 עד 25 דולר ל-TB לחודש, לפני מע"מ ולפני תעבורה יוצאת, ובשירותי שיתוף קבצים המחיר נקבע לפי משתמש. להערכה לפי נתוני העסק אפשר להשתמש במחשבון שבדף או לבקש הצעה.
קבצים שנמחקו עוברים בדרך כלל לסל מיחזור לתקופה מוגבלת, ושירותים עסקיים שומרים גם גרסאות קודמות של כל קובץ. לשחזור מעבר לכך נדרש עותק נפרד עם תקופת שמירה מוגדרת. כדאי לבצע שחזור ניסיון מדי תקופה כדי לוודא שהוא עובד לפני שהוא נדרש בפועל.
האבטחה משותפת: הספק מגן על התשתית, והעסק אחראי להרשאות, לסיסמאות ולמה שמועלה. עיקרי ההגנה הם הצפנה בהעברה ובמנוחה, אימות דו-שלבי, הרשאות מינימליות ויומן גישה. לפני העלאת מידע אישי של לקוחות בודקים גם את אזור האחסון ואת התאמת השירות לחוק הגנת הפרטיות.
משתפים באמצעות קישור עם הרשאת צפייה או הורדה בלבד, סיסמה ותאריך תפוגה, ולא באמצעות שליחת הקובץ עצמו. עובדים מקבלים הרשאות לפי תפקיד ותיקייה, וביציאת עובד מבטלים את הגישה מיד. כדאי לעבור מדי פעם על רשימת הקישורים הפעילים ולסגור את מה שאינו בשימוש.
