רשת אופטית פסיבית (POL, Passive Optical LAN) מעבירה את רשת המחשבים בתוך המבנה על סיבים אופטיים במקום על כבלי נחושת. במקום מתג בכל קומה, יש ציוד מרכזי אחד בחדר התקשורת, מפצלים שלא צריכים חשמל, ויחידת קצה קטנה ליד המשתמשים. היא משתלמת בעיקר במבנה גדול עם הרבה משתמשים, כמו קמפוס, מלון, דיור מוגן או מגדל משרדים, ופחות במשרד של 20 עמדות בקומה אחת.
מי שמחפש "סיבים אופטיים לעסקים" מתכוון לרוב לאחד משני דברים שונים. הראשון הוא קו האינטרנט שהספק מביא עד הבניין, שעליו כתבנו במדריך אינטרנט סיבים אופטיים לעסקים, ועל מי פרס את הסיבים בישראל במדריך נפרד. השני הוא הרשת שבתוך המבנה, מחדר התקשורת ועד העמדה. העמוד הזה עוסק בשני. אלה שני פרויקטים נפרדים, עם ספקים אחרים, חוזים אחרים ותקציב אחר.

רשת מקומית אופטית פסיבית מאחדת את ריבוי הרשתות במשרד לתשתית אחת, ללא רכיבים אקטיביים לאורך הקו וללא מגבלות הטווח של אתרנט בקצבים גבוהים. היא תופסת פחות שטח, צורכת פחות חשמל ועמידה יותר לפגעים ולהאזנה. הבחירה מתחילה מצורכי המשתמשים בעסק, בתיחור בין ספקים ובדרישה להסכם רמת שירות.
מה זו רשת אופטית פסיבית, ואיך היא בנויה?
ברשת נחושת רגילה, כל מחשב מחובר בכבל רשת למתג שנמצא בארון התקשורת של הקומה. המתג צריך חשמל, אל-פסק ומיזוג, והכבל מוגבל לכ-100 מטר. במבנה גדול זה אומר ארון פעיל בכל קומה או אגף, ועשרות מתגים שצריך לנהל.
ברשת אופטית פסיבית יש שלושה רכיבים בלבד:
- יחידה מרכזית (OLT) בחדר התקשורת, שמחוברת לנתב ולחומת האש של העסק.
- מפצלים אופטיים פסיביים, שמחלקים סיב אחד לכמה סיבים. הם לא צורכים חשמל, ולכן אפשר להניח אותם בתעלה או בארון קטן, בלי מיזוג.
- יחידת קצה (ONT) ליד המשתמשים, בחדר, בכיתה או מתחת לשולחן. היא ממירה את האור לחיבור רשת רגיל, ואליה מתחברים המחשב, הטלפון ונקודת ה-WiFi.
הטכנולוגיה שעליה הרשת עובדת היא GPON, אותו תקן שספקי האינטרנט משתמשים בו כדי להביא סיב לבתים. ההבדל הוא שכאן הרשת כולה שייכת לעסק, ולא לספק. התקנים מפורסמים בהמלצות ITU-T: G.984.1 ל-GPON ו-G.9807.1 ל-XGS-PON.
כמה מהירות מקבל כל משתמש? המספר שלא כתוב בעלון
בעלונים של רשתות GPON מופיעים 2.5 ג'יגה בהורדה ו-1.2 ג'יגה בהעלאה. זה נכון, אבל זה הקצב של יציאה אחת ביחידה המרכזית, והוא מתחלק בין כל יחידות הקצה שמאחורי אותו מפצל. ביחס פיצול של 1 ל-32, מדובר על כ-78 מגה לכל יחידת קצה, כשכולן עמוסות באותו רגע.
בפועל המצב טוב יותר. המערכת מקצה רוחב פס לפי השימוש, ומשתמש שלא מוריד כלום משחרר את החלק שלו לאחרים. מכאן, לרוב המשרדים זה מספיק בהחלט. אולם, בעמדה שמעבירה קבצים כבדים כל היום, או בשרת שמחובר ברשת, מתכננים יחס פיצול נמוך יותר או יציאה ייעודית. זו החלטה שמקבלים בשלב התכנון, לא אחרי שהעובדים מתלוננים.
יתרון אמיתי של הסיב הוא השדרוג. התקן XGS-PON נותן 10 ג'יגה סימטרי על אותו סיב, ואפשר לעבור אליו בהחלפת היחידה המרכזית ויחידות הקצה בלבד. הכבילה נשארת במקומה. ברשת נחושת, מעבר ממהירות אחת לאחרת דורש לעיתים לפרוס כבלים חדשים.
רשת אופטית פסיבית מול רשת נחושת: מה באמת משתנה
| נושא | רשת נחושת (Ethernet) | רשת אופטית פסיבית (POL) |
|---|---|---|
| מרחק | עד כ-100 מטר בין המתג לעמדה | קילומטרים, כך שחדר תקשורת אחד יכול לשרת כמה מבנים |
| ציוד בקומות | מתג פעיל בכל קומה או אגף, עם חשמל, גיבוי ומיזוג | מפצלים פסיביים בלבד, בלי חשמל |
| קצב לעמדה | ייעודי, בדרך כלל גיגה לכל נקודה | משותף לכל יחידות הקצה שמאחורי מפצל אחד |
| שדרוג קצב | לעיתים דורש כבילה חדשה | החלפת ציוד בשני הקצוות, הסיב נשאר |
| ציוד ותחזוקה | מתגים מיצרנים שונים, ידע נפוץ אצל כל טכנאי רשתות | יחידה מרכזית ויחידות קצה של אותו יצרן, ונדרש ידע ייעודי |
| מתאימה ל | רוב המשרדים, עד כמה עשרות עמדות בקומה | קמפוסים, מלונות, דיור מוגן, מגדלים ומתחמי עבודה משותפים |
לפי נתוני היצרנים, רשת אופטית פסיבית תופסת פחות שטח וצורכת פחות חשמל ומיזוג מרשת נחושת באותו גודל, כי הקומות מתרוקנות ממתגים. המספרים המדויקים תלויים במבנה, ולכן כדאי לבקש מהמתכנן חישוב למבנה שלך ולא להסתמך על אחוז מעלון.
למי רשת אופטית פסיבית מתאימה, ולמי לא?
הנקודה שבה הסיב מתחיל להשתלם היא המרחק ומספר המשתמשים. ברגע שיש כמה מבנים, קומות רבות או מאות נקודות, החיסכון בארונות הקומה, במתגים ובמיזוג מכסה את ההבדל.
מבנים שבהם היא משתלמת
קמפוס עם כמה מבנים, מלון עם מאות חדרים, בית דיור מוגן, מגדל משרדים ומתחם עבודה משותף. במבנים כאלה כל קומה בלי מתג היא ארון אחד פחות לתחזק, ואפשר להוסיף חדר או דייר בחיבור של יחידת קצה, בלי לגעת בשאר הרשת. גם בעסק שמתכנן להישאר במבנה שנים רבות, הסיב עדיף, כי הוא לא מתיישן כשהקצבים עולים.
מבנים שבהם נחושת עדיפה
משרד בקומה אחת, עם כמה עשרות עמדות במרחק של פחות ממאה מטר מארון התקשורת. כאן ארון אחד עם מתג מספיק, הציוד זול וזמין מכל יצרן, וכל טכנאי רשתות יודע לטפל בו. פשוט אין מה לחסוך. רשת אופטית פסיבית במשרד כזה מוסיפה תלות ביצרן אחד, בלי יתרון שמצדיק אותה.
מה הספקים לא מספרים על רשת אופטית פסיבית
שלושה דברים חוזרים בפרויקטים, וכדאי לדעת אותם לפני שמקבלים הצעה:
- יחידת הקצה צריכה חשמל. הקומה פסיבית, אבל ליד המשתמש יש ציוד פעיל. אם מחברים אליה טלפוני IP ונקודות WiFi, צריך יחידה עם הזנת חשמל ברשת (PoE), ולתכנן מה קורה להן בהפסקת חשמל.
- היחידה המרכזית ויחידות הקצה עובדות בדרך כלל רק עם אותו יצרן. ההחלטה על היצרן היא החלטה לשנים, ולכן בודקים מי מחזיק חלפים ותמיכה בישראל.
- מפצל או סיב ראשי שנפגעים מנתקים את כל מי שמאחוריהם. ברשת קריטית, כמו בבית חולים או במלון, מתכננים סיב גיבוי בתוואי אחר עד המפצל.
לגבי אבטחה: בתקן GPON מוגדרת הצפנת AES-128 לתעבורה בכיוון ההורדה, שבו כל יחידות הקצה מקבלות את אותו אות. בכיוון ההעלאה יחידה אחת לא רואה את התעבורה של אחרת, ובתקן XGS-PON ההצפנה מכסה גם אותו. ההצפנה מופעלת בהגדרות הציוד, ולכן בהצעת המחיר מבקשים לוודא שהיא פעילה. הסיב עצמו קשה להאזנה ואינו פולט קרינה. עם זאת, חומת האש, ההפרדה בין רשתות (VLAN) וניהול ההרשאות נשארים חובה גם כאן. הצפנה בתשתית לא עוצרת מחשב נגוע שכבר נמצא בתוך הרשת.
איך מתכננים ומקימים רשת סיבים פנימית
הפרויקט מתחיל בסקר מבנה ולא בהצעת מחיר בטלפון. מהנדס התקשורת ממפה את מספר הנקודות בכל קומה, את מיקום חדר התקשורת, את תוואי הכבלים ואת הצרכים של כל אזור: משרדים, חדרי אירוח, מצלמות קיימות או מערכות של בעל הבניין. על בסיס הסקר נקבעים יחסי הפיצול, מיקום המפצלים ומספר יחידות הקצה.
בהצעה עצמה בודקים ששתי השכבות מופיעות בשורות נפרדות, ושמוגדר עד איזה אורך כבילה כלולה בצד הפסיבי ומה התוספת מעבר לו. הצעה "לפי סקר אתר" יכולה לכלול כבילה רק עד אורך מסוים, ואחריו תשלום נוסף. הצד הפסיבי כולל סיבים, מפצלים, פנלים וריתוכים. הצד האקטיבי כולל יחידה מרכזית, יחידות קצה, רישוי וניהול. כשהכול מופיע בשורה אחת, אי אפשר להשוות בין ספקים. ההפרדה חשובה גם בהמשך: הסיבים והמפצלים יישארו במבנה עשרות שנים, והציוד האקטיבי יוחלף כשהקצבים יעלו, ולכן כל אחד מהם נבחן לפי אורך חיים אחר.
ההתקנה הפיזית של הסיבים, הריתוך והבדיקות דומים לכל התקנת סיב. על השלבים, הבדיקות ומה הספק מתקין בעצמו כתבנו במדריך התקנת סיבים אופטיים בעסק. מי שמתלבט עדיין בין סיב לנחושת בכלל, ימצא השוואה רחבה יותר בעמוד תשתיות תקשורת מחשבים: סיב או נחושת.
מחשבון עלות כבל סיב אופטי
מהנדס תקשורת של טלקום אקספרט יבדוק את הצרכים ויחזור עם הצעה, ללא התחייבות.
המחשבון מעריך את עלות הכבל בלבד לפי סוג (Single Mode או Multi Mode) ואורך. הוא לא כולל יחידה מרכזית (OLT), יחידות קצה (ONT), מפצלים, ריתוכים ועבודה, ולכן אינו עלות פרויקט רשת פסיבית. התוצאות הן הערכה ראשונית לפני מע"מ, ועלות הפרויקט נקבעת בסקר מבנה.
מה לבדוק לפני שחותמים על רשת אופטית פסיבית
- יחס הפיצול בכל אזור, וכמה קצב מובטח לעמדה בשעת עומס.
- מי היצרן, מי מחזיק חלפים בישראל, ותוך כמה זמן מוחלפת יחידה מרכזית שהתקלקלה.
- אילו יחידות קצה כוללות הזנת חשמל לטלפונים ולנקודות WiFi.
- סיב גיבוי בתוואי נפרד, אם הרשת קריטית.
- תיעוד מלא של התוואי, המפצלים ותוצאות הבדיקות. בלי תיעוד, כל תקלה עתידית מתחילה מחיפוש.

לפרטים על השירות שלנו בתחום, ראו את העמוד תכנון והקמת תשתיות תקשורת ומחשוב.
שורה תחתונה בתחום סיבים אופטיים בתוך העסק
רשת אופטית פסיבית היא פתרון טוב למבנה גדול, למתחם עם כמה מבנים ולעסק עם מאות משתמשים. במשרד בקומה אחת, רשת נחושת איכותית עדיין זולה ופשוטה יותר. ההחלטה נקבעת לפי המבנה, מספר המשתמשים והתוכנית לשנים הבאות, ולא לפי הטכנולוגיה שנשמעת חדשה יותר.
אם אתה מתכנן מבנה חדש, שיפוץ או הרחבה, שלח לי את התוכניות ואת מספר הנקודות בכל קומה, ואבדוק איזו רשת מתאימה ומה צריך להופיע בהצעה. 077-8123111
המידע נכתב ונבדק ע"י מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת ומנהל טלקום אקספרט.



