כמה עולה אינטרנט לעסקים? סיב עסקי עד 1,000/100 מגה עולה 190 עד 450 ש"ח לחודש לפני מע"מ, ואינטרנט עסקי עד 100 מגה עולה 160 עד 330 ש"ח, כולל תשתית וספק גישה, מהספק הזול ליקר. בטלקום אקספרט קו אינטרנט עסקי מתחיל ב-160 ש"ח לחודש לפני מע"מ. המחיר הנמוך על הנייר הוא לעיתים לא המחיר שמשלמים בפועל: כתובת IP קבועה, נתב מנוהל, חומת אש וקו גיבוי מתומחרים בנפרד, ומחיר המבצע עולה אחרי השנה הראשונה. בטבלה שלמטה טווחי השוק לכל רכיב, ומתחתיה מה ההבדל בין הספקים ומה לבדוק בהצעה.
| שירות | מה כלול | מחיר חודשי, לפני מע"מ |
|---|---|---|
| אינטרנט עסקי עד 100 מגה | תשתית וספק גישה. בטלקום אקספרט החל מ-160 ₪ | 160 עד 330 ₪ |
| סיב עסקי עד 1,000/100 מגה | תשתית וספק גישה, הורדה עד 1,000 מגה | 190 עד 450 ₪ |
| ספק גישה בלבד | על תשתית שכבר קיימת בבניין | 120 עד 200 ₪ |
| כתובת IP קבועה | לכל כתובת | 10 עד 13 ₪ |
| קו גיבוי סלולרי | מודם 5G או LTE בנתב | 50 עד 145 ₪ |
| שכירת חומת אש | חומת אש בניהול הספק | 75 עד 200 ₪ |
| שירות אבטחה מנוהל מלא | ניטור, עדכונים וטיפול באירועים | 350 עד 550 ₪ |
| קו תמסורת סימטרי 100 מגה | רוחב פס שמור, SLA בחוזה | 650 עד 1,170 ₪ |
|
רוצים הצעת מחיר מותאמת לעסק שלכם?
|
||
טווחי שוק מהספק הזול ליקר, לחודש לפני מע"מ. המחיר בפועל נקבע בהצעה לפי הכתובת, המהירות ותקופת ההתחייבות.
יש לכם חשבון תקשורת ביד? העלו אותו למפענח החשבון ונבדוק
למדריך על סוגי החיבורים והמהירות הנדרשת ראו אינטרנט לעסקים. לבדיקת זמינות סיבים בכתובת העסק ראו אינטרנט סיבים אופטיים לעסקים.
המחיר החודשי של אינטרנט לעסקים נקבע לפי סוג הספק, המהירות הנדרשת וקצב ההעלאה, ולא רק לפי מחיר הבסיס. IP קבוע, ראוטר מנוהל ואבטחת סייבר מתווספים לרוב בנפרד, וגיבוי סלולרי או קו שני מוסיפים שרידות. עסק עם פעילות קריטית צריך לבחון גם את רמת ה-SLA, ולעיתים קו תמסורת ייעודי.
מחיר הבסיס והשורות שמתווספות לחשבונית
כשמשווים הצעות לאינטרנט לעסקים, משווים חשבונית חודשית שלמה ולא את השורה הראשונה בה. ברוב ההצעות מחיר הבסיס כולל את הקו ואת ספק הגישה בלבד, וכל השאר מופיע בשורות נפרדות.
IP קבוע, נתב וחומת אש: מה של העסק ומה של הספק
כתובת IP קבועה עולה 10 עד 13 ש"ח לחודש לכל כתובת, ועסק עם גישה מרחוק, שרת או מצלמות צריך לעיתים יותר מאחת. הנתב וחומת האש שהספק מתקין הם בדרך כלל ציוד מושכר או ציוד שנרכש בתשלומים. שורה בחשבונית בסגנון "2 מתוך 36" היא התחייבות חדשה, גם כשההצעה נראתה כמו מבצע. הציוד נשאר של הספק, ומי שלא מחזיר אותו בסיום ממשיך לשלם עליו או מחויב במחירו. לכן שואלים לפני החתימה: של מי הציוד, כמה עולה אי החזרה, ואם לעסק כבר יש חומת אש משלו, מבקשים הצעה בלי ציוד.
חבילה משולבת עם מרכזיה: איך רואים כמה עולה כל רכיב
ספקים מציעים אינטרנט, קווי טלפון ומרכזיה בחשבונית אחת. זה נוח, אבל החשבונית המשולבת לא מפרידה בין האינטרנט לטלפוניה, ולעיתים גם מחייבת מספר מינימלי של שלוחות. ברגע שרוצים להחליף רק את המרכזיה, מתברר שאין מחיר מוגדר לאינטרנט לבד. לכן מבקשים מהספק פירוט נפרד לכל רכיב, ולפני מעבר בודקים לפי החשבונית אם אפשר להשאיר את קו האינטרנט ולהעביר רק את הטלפוניה.
ספקי אינטרנט לעסקים: מה ההבדל בין החברות
בישראל ארבע חברות מוכרות לעסקים חיבור סיבים: בזק, HOT, סלקום ופרטנר. לצידן פועלים ספקי גישה בלבד, שמוכרים את השירות על תשתית קיימת. ההבדל בין החברות אינו רק במחיר, אלא במה שהן מחזיקות בעצמן בכתובת של העסק. מי שרוצה להשוות בין ספקים לפי צורכי העסק ולא לפי מבצע, יכול להיעזר בפתרונות אינטרנט ותקשורת לעסקים, שבהם מהנדס תקשורת בוחר ומלווה את החיבור.
- בזק עסקים: תשתית נחושת וסיבים כמעט בכל הארץ, ולכן לעיתים היא היחידה שזמינה בכתובת. במסלולים העסקיים יש נתב וחומת אש מנוהלים, ושירות סניפים על סיבים עם גיבוי סלולרי לכל קו.
- HOT עסקים: חיבור על תשתית הכבלים או על סיב, וקווי טלפון באותה חשבונית. בחיבור על רשת הכבלים ההעלאה נמוכה מההורדה, ולכן חשוב לבדוק באיזו תשתית מדובר בכתובת שלכם.
- סלקום ופרטנר עסקים: סיבים, סלולר, טלפוניה ומרכזיה מאותו ספק. יתרון כשרוצים חשבונית אחת, וחיסרון כשרוצים לדעת כמה עולה כל רכיב.
- ספק גישה בלבד: 120 עד 200 ש"ח לחודש על גבי תשתית קיימת. מתאים כשהקו הפיזי כבר בבניין, וכשרוצים להחליף ספק גישה בלי להחליף את הקו.
לכל ספק תשובה משלו לאותה כתובת, ולכן שולחים את הכתובת המלאה לכמה ספקים במקביל. להשוואה רחבה של ספקי התשתית בישראל, כולל השוק הסיטונאי, ראו את המדריך השוואת ספקי אינטרנט ותשתיות.
איזו מהירות העסק צריך
המהירות שמופיעה בפרסומת היא מהירות הורדה, והיא אינה מובטחת גם בחבילה עסקית. מה שמכריע ברוב המשרדים הוא דווקא ההעלאה.
קצב העלאה: הנתון שכמעט אף אחד לא שואל עליו
סיב של 1,000/100 מגה מוריד מהר, אבל מעלה עשירית מזה. גיבוי לענן, סנכרון קבצים, שיחות וידאו ועובדים שמתחברים מבחוץ לשרת במשרד, כולם משתמשים בהעלאה. משרד קטן שעובד בדפדפן ובדואר מסתדר לרוב ב-100 עד 300 מגה בהורדה. עסק שעובד כל היום בענן או מעלה קבצים כבדים צריך 500 מגה עד 1,000 מגה, ובודק במיוחד שההעלאה מספיקה לשעת השיא. עסק שחייב העלאה גבוהה ומובטחת צריך קו סימטרי, ולא חבילה מהירה יותר.
מרכזיה בענן ונתב של הספק
שיחות טלפון צורכות מעט רוחב פס, אבל הן רגישות ליציבות, ולכן קו מהיר יותר לא פותר שיחות שנקטעות. בעיה שחוזרת בשטח היא הנתב: ספק התשתית מתקין חומת אש מנוהלת, לא נותן לעסק גישה להגדרות, ולא מצליח לפתוח את הפורטים או את החריגים שהמרכזיה בענן צריכה. לפני ההתקנה מתאמים בין ספק האינטרנט לספק המרכזיה את דרישות הנתב, ומבררים אם לעסק תהיה גישה לנתב, ואם לא, באיזה ערוץ מבקשים שינוי בהגדרות ובכמה זמן הוא מתבצע. מי שרוצה לנהל את הנתב בעצמו יוצא בדרך כלל ממסלול השירות המנוהל של הספק. ועוד דבר שמתגלה אחרי ההתקנה: יש נתבים שהספק מספק לטלפוניה בלבד, ורשת WiFi למשרד דורשת תכנון נפרד, עם נקודות גישה בחיווט ורשת נפרדת לאורחים.
התקנה בבניין: אישורים וזמנים
גם כשהספק מאשר שיש סיב בכתובת, הדרך מהרחוב עד המשרד אינה מובנת מאליה. "יש סיב בבניין" לא תמיד אומר "יש סיב בקומה".
אישור הבניין, צנרת והשחלה
ההשחלה מחדר התקשורת של הבניין עד היחידה עוברת בקירות ובחדרי מדרגות, ונעשית באישור ועד הבית או בעל הנכס. יש בניינים שבהם לספק מסוים יש הסדר עם הניהול ולאחרים אין, ויש בניינים שבהם הצנרת מלאה ונדרשת עבודת קבלן. בחלק מהמקרים העסק משלם לקבלן פרטי על ההשחלה. לכן כדאי לברר עם ניהול הבניין, עוד לפני ההזמנה, עם מי יש לו הסדר, היכן נכנסים הכבלים לבניין ואם הצנרת עד היחידה פנויה. התשובות האלה חוסכות ביקור טכנאי שנגמר בלי חיבור.
כמה זמן לוקחת ההתקנה
כשהסיב כבר בבניין, התקנה של כשבועיים עד שלושה היא תרחיש סביר, אבל זמני ההתקנה תלויים בעומס של הספק, בתקופת השנה ובאישורים. בשיחות עם לקוחות תוארו מקרים שבהם ספק אמר בהתחלה שאין סיב בבניין, וההתקנה נמשכה בסוף חודשים. לכן כשמתכננים מעבר משרד, הקו החדש מוזמן חודשים מראש, מבקשים מועד התקנה כתוב, ובינתיים מחזיקים את הקו הקיים או קו סלולרי זמני.
קו גיבוי: מה הוא שומר ומה לא
גם קו סיבים טוב נופל: עבודות ברחוב, תקלה בארון התקשורת או ציוד שנשרף. קו גיבוי סלולרי עולה 50 עד 145 ש"ח לחודש, והנתב מעביר אליו את התעבורה בלי התערבות כשהסיב מפסיק לעבוד. מה שעסקים מגלים רק ביום התקלה הוא שהגיבוי הסלולרי בדרך כלל לא שומר על כתובת ה-IP הקבועה של הקו הראשי. המשמעות: חיבור VPN לשרת במשרד, גישה נכנסת למערכת או SIP Trunk שמאשר רק כתובת מוכרת עלולים להפסיק לעבוד, גם כשהגלישה ממשיכה. עסק שתלוי בגישה נכנסת מתכנן גיבוי מסוג אחר: קו קווי שני עם כתובת קבועה, אצל ספק אחר ובתוואי אחר, או חיבור שמקים מנהרה יוצאת. שני קווים בינוניים משני ספקים מחזיקים עסק טוב יותר מקו גדול אחד.
אינטרנט סיבים או קו תמסורת
סיב עסקי וקו תמסורת נבדלים זה מזה לא במהירות הנקובה. סיב עסקי משתף את רוחב הפס עם לקוחות אחרים ברשת הספק, וההעלאה בו נמוכה מההורדה. בקו תמסורת רוחב הפס שמור לעסק בשני הכיוונים, וזמן התיקון כתוב בנספח חתום. גם קו תמסורת יכול ליפול, ותקלות כמו קרע סיב ברחוב מוחרגות לעיתים מה-SLA, ולכן גם לו מתכננים גיבוי.
| מאפיין | סיב עסקי | קו תמסורת |
|---|---|---|
| רוחב פס | משותף ברשת הספק, ההעלאה נמוכה מההורדה | שמור וסימטרי בשני הכיוונים |
| SLA | יעד שירות של הספק, לרוב בלי זיכוי | זמן תיקון בנספח חתום |
| מחיר בשוק | 190 עד 450 ₪ לסיב 1,000/100 מגה | 650 עד 1,170 ₪ לקו 100 מגה |
| מתאים ל | משרד שעיקר העבודה בו הורדה וגלישה | עסק שחייב העלאה גבוהה ומובטחת |
המחירים, רוחב הפס הנדרש ומה כתוב ב-SLA מפורטים בעמוד קו תמסורת לעסקים.
החוזה: מחיר מבצע, ציוד ומעבר ספק
את רוב הכסף בחבילת אינטרנט לעסק מפסידים לא ביום החתימה, אלא שנה או שנתיים אחריו.
מחיר המבצע ומה קורה אחריו
תקנוני מבצע קובעים מחיר ל-12 חודשים ואחריו מדרגה גבוהה יותר, ולעיתים גם הצמדה למדד. אצל חלק מהספקים מותר לעדכן מחיר גם בתוך תקופת ההטבה, בהודעה מוקדמת. לכן מבקשים טבלת מחירים לכל תקופת ההתחייבות, חודש אחר חודש, ושואלים בכתב אם המחיר קבוע. הפטור מדמי יציאה לעסק שמשלם בממוצע פחות מ-5,000 ש"ח בחודש אינו מבטל את התשלומים שנותרו על הציוד.
מעבר ספק: מספרי טלפון וכתובות IP
כשעוברים ספק, מזמינים את ניוד מספרי הטלפון לפני שמנתקים את הקו הישן. קו שנותק לפני שהניוד הושלם עלול לאבד מספר. כתובות ה-IP הקבועות שייכות לספק ואינן עוברות איתכם, ולכן כל מערכת שמזהה את העסק לפי כתובת, כמו חומת אש של שרת חיצוני, גישה למערכת הנהלת חשבונות או SIP Trunk, צריכה להתעדכן ביום המעבר. כדאי לרשום מראש את כל המקומות שבהם הכתובת הנוכחית מוגדרת.
איך מקבלים הצעה לאינטרנט לעסק דרך טלקום אקספרט
- החשבונית האחרונה: ממנה רואים את מהירות הקו, סוג התשתית, תשלומים על ציוד, מועד סיום ההתחייבות והממוצע החודשי. עסקים רבים מגלים מהחשבונית שהם משלמים על מהירות אחרת ממה שחשבו.
- בדיקת זמינות: הכתובת המלאה נשלחת לכל הספקים העסקיים שפועלים באזור.
- אפיון: קצב העלאה לשעת השיא, כמה כתובות קבועות צריך, ניהול הנתב, מרכזיה בענן וקו גיבוי.
- הצעות על אותו מפרט: מחיר לכל תקופת ההתחייבות, ציוד, התקנה ותנאי יציאה, מול החשבונית הנוכחית.
- מעבר: ניוד מספרים לפני ניתוק, עדכון כתובות IP, ובדיקת הקו והגיבוי לפני שמבטלים את הישן.
אינטרנט לעסקים: שאלות נפוצות (FAQ)
אינטרנט עסקי עד 100 מגה, כולל תשתית וספק גישה, עולה בשוק 160 עד 330 ש"ח לחודש לפני מע"מ, וסיב עסקי עד 1,000/100 מגה עולה 190 עד 450 ש"ח. בטלקום אקספרט קו אינטרנט עסקי מתחיל ב-160 ש"ח לחודש. למחיר הבסיס מתווספים לרוב כתובת IP קבועה, 10 עד 13 ש"ח לכתובת, וקו גיבוי סלולרי, 50 עד 145 ש"ח. המחיר בפועל נקבע בהצעה לפי הכתובת והמהירות.
עסק בינוני שעובד עם ענן, מרכזיה בענן והעלאת קבצים צריך בדרך כלל 500 מגה עד 1,000 מגה. סיב עסקי עד 1,000/100 מגה עולה 190 עד 450 ש"ח לחודש לפני מע"מ, ולזה מתווספים כתובות IP קבועות, קו גיבוי ואבטחה: שכירת חומת אש 75 עד 200 ש"ח, או שירות אבטחה מנוהל מלא 350 עד 550 ש"ח. עסק שחייב העלאה גבוהה ומובטחת צריך לשקול קו תמסורת סימטרי, שמתחיל ב-650 ש"ח לחודש לקו של 100 מגה.
סיב עסקי במהירות של עד 1,000 מגה בהורדה ו-100 מגה בהעלאה עולה בשוק 190 עד 450 ש"ח לחודש לפני מע"מ, מהספק הזול ליקר. ההבדל בתוך הטווח נובע בעיקר ממה שכלול בחבילה: נתב מנוהל, חומת אש, כתובת IP קבועה ומסלול שירות. מהירות של גיגה משמעותית בעיקר כשגם קצב ההעלאה מספיק, ולכן בודקים בהצעה את שני הנתונים.
עלות ההתקנה של קו סיבים עסקי משתנה לפי הספק, הכתובת ומצב התשתית בבניין, ולכן היא נקבעת בהצעת המחיר ולא במחירון. בחלק מההצעות ההתקנה כלולה, ובאחרות היא מתומחרת בנפרד, בעיקר כשצריך כבילה פנימית בבניין משרדים או פריסת סיב עד החדר. לפני חתימה כדאי לבקש שההצעה תפרט את עלות ההתקנה, את מחיר הנתב ואת עלות הניתוק בעזיבה, כדי להשוות בין ההצעות על בסיס העלות הכוללת.
החבילה הזולה על הנייר אינה בהכרח המשתלמת בפועל. השוואה נכונה בודקת את קצב ההעלאה ולא רק את ההורדה, את ה-SLA ואת זמן התיקון כשהקו נופל. חבילה של 500/10 מגה, למשל, תתקשה בשיחות וידאו ובגיבוי לענן מול 1,000 מגה עם העלאה גבוהה יותר. מהירות גבוהה אינה יציבות, ולכן כדאי לשלם על שירות ולא רק על מגה.
מחיר הבסיס אינו כולל לרוב IP קבוע, ראוטר מנוהל ואבטחת סייבר, שמתומחרים כשירותי ערך מוסף. לפני חתימה כדאי לבקש הצעה מלאה הכוללת את הרכיבים האלה, לבדוק מה המחיר אחרי תקופת המבצע, ולברר אם הנתב וחומת האש בשכירות. ציוד מושאל יש להחזיר בעזיבה, ולכן ההצעה צריכה לאפשר התנתקות מסודרת בלי להישאר בלי חומת אש.
חבילה עסקית כוללת הסכם רמת שירות (SLA) עם זמני תגובה מובטחים, תמיכה טכנית ייעודית וניטור תקלות מרחוק, וחבילה ביתית לא כוללת אותם. בחבילה העסקית אפשר גם להוסיף כתובת IP קבועה, נתב מנוהל, חומת אש וקו גיבוי סלולרי שעובד אוטומטית כשהסיב נופל. ההבדל במחיר משקף בעיקר את השירות ולא את המהירות, ולכן עסק שמחובר בחבילה ביתית חוסך מעט, אבל נשאר בלי התחייבות לזמן תיקון.
משרד קטן שעובד בדפדפן, בדואר ובשיחות וידאו מסתפק לרוב ב-100 עד 300 מגה. עסק שעובד הרבה בענן, משתמש במרכזיית טלפון בענן או מעלה קבצים כבדים צריך 500 מגה עד 1 גיגה. מעבר למהירות ההורדה כדאי לבדוק את קצב ההעלאה: חיבור סימטרי, שבו ההעלאה שווה להורדה, חשוב במיוחד לשיחות וידאו עם הרבה משתתפים ולגיבוי לענן. מהירות גבוהה לא מבטיחה יציבות, ולכן גם קו גיבוי הוא חלק מהתכנון.
לפי תיקוני הרישיון של משרד התקשורת, הניתוק מתבצע לכל המאוחר ביום העבודה שלאחר קבלת הבקשה, וכך כתוב גם בהסכמים של בזק, פרטנר ובזק בינלאומי. בחברה בע"מ בזק דורשת ביטול בכתב בחתימת מורשי החתימה, ולכן ביטול טלפוני של עובד לא מספיק. כדאי לשמור אסמכתה על מועד ההודעה.
בדרך כלל לא, כי צרכן לפי החוק הוא מי שרוכש לשימוש אישי, ביתי או משפחתי. עסק נשען על חוק התקשורת, שפוטר ממנו קנס יציאה כשממוצע החשבונות מתחת ל-5,000 ש"ח בחודש, ועל חוק החוזים האחידים. כדאי לבדוק אם התקנון של הספק מעניק זכות ביטול לכל לקוח ולא רק לצרכן.
בחלק מהחוזים כן. בתנאים הכלליים של סלקום נכתב שאפשר לנתק שירות בשימוש של יותר מ-200 ג'יגה בייט בחודש. עסק שמגבה לענן או מעביר קבצים גדולים צריך לבקש בכתב להחריג את הסעיף לפני החתימה, ולוודא שאין בחבילה מכסה שמבצעת חסימה או חיוב נוסף אחרי החריגה.
