שירותי תקשורת לעסק נמכרים לעיתים קרובות על אותה תשתית ובאותה מהירות כמו חבילה ביתית, ולכן ההבדל לא נמצא בשם המוצר. הוא נמצא בארבעה מקומות: האם הקצב מובטח, באיזה תור נכנסת תקלה, מה הנתב של הספק עושה בפועל, ואילו זכויות נשארות לעסק בחוזה. עסק שהטלפוניה, הקופה או העבודה בענן שלו תלויות בקו בודק את ארבעתם לפני שהוא משווה מחיר.
כמה עולים שירותי תקשורת לעסק?
טווחי מחיר בשוק, מהספק הזול ליקר, לחודש לפני מע"מ:
| שירות | למי מתאים | טווח שוק |
|---|---|---|
| אינטרנט עסקי עד 100 מגה, תשתית וספק | עבודה בסיסית בדפדפן ובדואר | 160 עד 330 ש"ח |
| סיב עסקי עד 1,000/100 מגה | עבודה שוטפת מול הענן | 190 עד 450 ש"ח |
| קו סימטרי 100 מגה, קצב מובטח | העלאה גבוהה וקצב מובטח | 650 עד 1,170 ש"ח |
| IPVPN לסניף, 30/3 מגה | רשת פרטית לסניף קטן | 360 עד 720 ש"ח |
| כתובת IP קבועה נוספת | גישה מרחוק ושרתים | 10 עד 13 ש"ח |
| חומת אש מנוהלת בשכירות | ניהול האבטחה בידי הספק | 75 עד 200 ש"ח |
| קו גיבוי סלולרי | כשהקו הראשי נופל | 50 עד 145 ש"ח |
| דקה יוצאת בישראל, נייח ונייד | שיחות בתשלום לפי שימוש | 0.04 עד 0.09 ש"ח לדקה |
מחיר הקו בחשבון הוא לא רק שורת המהירות. בחשבונות שבדקתי, כתובת IP קבועה ושירות תמיכה בתשלום מודפסים כשורות נפרדות תחת הקו, ומי שמשווה רק את שורת המהירות מפספס חלק מהעלות. לכן מבקשים מכל ספק מחיר כולל לקו, עם הכתובת והתמיכה.
חבילה ביתית בשם עסקי: איך מזהים
בשום חבילת אינטרנט רגילה הקצב אינו מובטח, גם כשכתוב עליה "עסקים". החוזים מגדירים את המהירות הנקובה כקצב מרבי. קצב מובטח עם התחייבות כתובה קיים רק במוצרים ייעודיים: קו תמסורת, מטרו, IPVPN וקווי נתונים, בחוזה נפרד.
גם "אינטרנט עסקי" על קו נחושת הוא לרוב אותו קו. המוצר העסקי מוסיף נתב, חומת אש ומסלול שירות, אבל התשתית נשארת נחושת, איטית בהעלאה ולא סימטרית. בשיחות עם לקוחות עלה שמוצר כזה יכול לעלות יותר מסיב של 1 ג'יגה ועדיין לתת פחות רוחב פס. לכן משווים מה מקבלים בפועל: מהירות הורדה, מהירות העלאה, ציוד וזמן תיקון. לא את שם המוצר.
באיזה תור נכנסת תקלה?
קו שלא רשום כקו עסקי נכנס לתור התקלות הרגיל. במקרה שתועד בשיחה, ספק הציע לעסק שסירב להעביר לו את ניהול חומת האש רק קו רגיל, ואמר מראש שתקלה תטופל "מחר או מחרתיים". לעסק שהטלפונים שלו עוברים באינטרנט, זה יום עבודה בלי שיחות.
הבדיקה פשוטה: בחשבונית רואים אם הקו רשום כעסקי או כפרטי. את ספק התשתית שואלים בכתב באיזה תור נכנסת תקלה, באילו שעות מטפלים בה ומה זמן התיקון. על בחירת התשתית והספק לפי הכתובת פירטתי בעמוד שירותי אינטרנט לעסקים.
מה הנתב של הספק עושה, ומה לא
הנתב שספק התשתית מתקין בשירות עסקי מוגדר לפעמים לטלפוניה בלבד. במקרה שתואר בשיחה, ספק התקין נתב למרכזיה וביקש תוספת תשלום על WiFi. רשת אלחוטית בעסק היא פרויקט נפרד: נקודות גישה מחווטות, סקר קליטה בשטח, רשת נפרדת לאורחים ולצוות, וחיבור לחומת האש.
גם כשהשיחות נופלות, הפתרון לא תמיד נמצא בקו. שיחה צורכת רוחב פס קטן מאוד, אבל רגישה לכל ניתוק קצר ולעומס. ברוב המקרים שבדקנו הבעיה הייתה העלאת קבצים כבדה שדחקה את הקול, או נתב שלא נותן לקול עדיפות. קו מהיר יותר לא פותר את זה. הגדרת עדיפות לקול (QoS) פותרת.
אותו דבר בכתובת IP קבועה. בשיחה אחת ספק המליץ לעסק שהקו שלו נופל לעבור לכתובת קבועה, כדי "לפתור" את הנפילות. כתובת קבועה נחוצה לשרת חשוף, ל-VPN ולטרנק SIP, אבל היא לא מונעת ניתוקים, ובמרכזיה בענן שהטלפונים שלה נרשמים החוצה לרוב אין בה צורך. את ההתאמה בין סוג המרכזיה לעסק אפשר לבדוק במחשבון בחירת המרכזיה.
אילו זכויות יש לעסק בחוזה התקשורת?
פחות ממה שרוב בעלי העסקים מניחים. חוק הגנת הצרכן חל על מי שקונה לשימוש אישי או ביתי, ולכן עסק לא נהנה בדרך כלל מביטול עסקה בתוך 14 יום. ההגנות שנשארות לו הן בעיקר חוק התקשורת וחוק החוזים האחידים, שחל גם על עסקים ומאפשר לתקוף תנאי מקפח. גם חלק מתיקוני הרישיון של משרד התקשורת חלים רק על מנוי פרטי. לכן בודקים איזה סוג מנוי נרשם בטופס ההזמנה, ולא מסתמכים על זכויות צרכן.
דהיינו: מה שלא כתוב בהזמנה, העסק לא יקבל רק מכוח החוק. זמן תיקון, גישה לציוד ותנאי יציאה נכנסים לטופס עצמו.
שורה תחתונה בשירותי תקשורת לעסק
שירות תקשורת עסקי שווה את ההפרש במחיר רק כשההפרש קונה משהו כתוב: קצב, זמן תיקון, גישה לציוד ותנאים שמתאימים לעסק. חבילה שנבדלת מחבילה ביתית רק בשם ובחשבונית היא חבילה ביתית.
העבר אליי את טופס ההזמנה של הקו ואת החשבון האחרון, ואבדוק איך הוא רשום, באיזה תור הוא מטופל ומה כתוב על הציוד ועל זמן התיקון. על הליווי שאנו נותנים לעסקים תוכל לקרוא בעמוד פתרונות התקשורת לעסקים. 077-8123111
תשובות לשאלות נפוצות
שירותי תקשורת לעסקים כוללים בדרך כלל שלושה רכיבים: קו תקשורת (תשתית), ספק אינטרנט (ISP) ושירותי טלפוניה. סביבם נבנים שירותים נוספים כמו רשת וירטואלית בין סניפים, גיבוי סלולרי לחיבור הקווי, מרכזיה בענן ושירותי אבטחה. החבילה הנכונה נקבעת לפי מספר העובדים, התלות בענן ובשיחות, מספר הסניפים והצורך ברציפות שירות, ולא לפי המחיר החודשי בלבד.
תלוי במה שהעסק צריך מהקו. ספק אינטרנט שמוכר על תשתית של ספק אחר יכול לתת שירות טוב, אבל המהירות בחבילה רגילה אינה מובטחת אצל אף ספק, והתקלה בקו עצמו מטופלת ע"י ספק התשתית ולא ע"י מי שמכר את החבילה. עסק שהטלפוניה או העבודה בענן שלו תלויות בקו בודק שהקו רשום כעסקי, מה זמן התיקון הכתוב, ומי מטפל בתקלה בקו ומי בגלישה.
שני החיבורים הם חיבורים עסקיים וירטואליים עם קצב מובטח, וההבדל העיקרי הוא בהיקף ובמחיר. MPLS מתאים בעיקר לארגונים עם כמה סניפים שזקוקים לרשת סגורה ולאיכות שירות גבוהה. IPVPN נפוץ יותר בעסקים קטנים ועולה פחות מחיבורי מטרו אתרנט. בשוק, IPVPN לאתר עולה 360 עד 720 ש"ח לחודש לפני מע"מ בקצב 30/3 מגה, ו-980 עד 1,950 ש"ח בקצב 100/10 מגה.
באנדל הפוך הוא שירות שבו בזק מוכרת גם את התשתית וגם את הגלישה, בחשבונית אחת. היתרון הוא כתובת אחת לתקלה בקו ובגלישה. עסק שבוחר בו בודק אותם דברים כמו בכל חבילה: האם המוצר רשום כעסקי, מה מהירות ההעלאה, מה זמן התיקון הכתוב, והאם הנתב מאפשר את ההגדרות שהמרכזיה בענן צריכה.
All-In-Box הוא חיבור שמשלב נתב אינטרנט וטלפוניה במערכת אחת, לעיתים עם שירותי אבטחה, וקיים אצל בזק והוט. החיבור משתנה לפי ספק התשתית והטכנולוגיה שבנתב. בחלק מהתצורות הטלפוניה נשענת על מרכזיה פיזית בעסק עם חיבור PRI, ובאחרות על IP Centrex, שתי גישות ותיקות ולא זולות. לרוב העסקים מרכזיה בענן מתאימה יותר, ו-IP Centrex מתאים בעיקר למי שרוצה ספק גדול, רשת טלפונית נפרדת וכתובת אחת לאינטרנט ולמרכזיה.
הדרך המקובלת היא חיבור גיבוי בפס רחב סלולרי עם נתב מקומי, שנכנס לפעולה כשהחיבור הקווי נופל. תצורה זו פופולרית בעסקים שזקוקים לשרידות מלאה של האינטרנט והטלפוניה. בנוסף, מרכזיה בענן מאפשרת להפנות שיחות לטלפונים הניידים בזמן תקלה. לפני הבחירה כדאי לבצע ניתוח צרכים מלא, להעריך את הצרכים העתידיים של העסק ולערוך תיחור מקצועי בין ספקים.
תלוי בספק ובסוג המוצר. בחבילות אינטרנט רגילות, למשל בתנאים הכלליים של סלקום, ההתחייבות מסתיימת והשירות נמשך בלי התחייבות חדשה, אבל המחיר עולה בלי פעולה מצד העסק. בתנאים של בזק בינלאומי לשירותי תקשורת נתונים יש חידוש אוטומטי לשנה, אלא אם נמסרה הודעה בכתב 60 יום לפני תום התקופה. כדאי לרשום את המועד ביומן ביום החתימה.
התקרה נמוכה מאוד ביחס לנזק העסקי. בהסכם האינטרנט של בזק היא התשלום החודשי הקבוע, בפרטנר שלושה חודשי תשלום ובבזק בינלאומי שישה חודשים. אובדן הכנסות ונזק עקיף מוחרגים אצל כולם. לכן עסק שהקו קריטי לו צריך קו גיבוי מספק אחר או נספח SLA חתום, ולא להסתמך על הפיצוי החוזי.
לרוב לא. מחיר המבצע חל בדרך כלל על 12 חודשים בלבד ואחריו באות מדרגות עלייה. בחוזי הוט לעסקים המחיר עולה מ-139 ש"ח לפני מע"מ ל-152 ש"ח ואחר כך ל-169 ש"ח, ומחודש 37 ל-186 ש"ח, כשההצמדה למדד נוספת עליהם. לכן משווים עלות כוללת ל-36 חודשים ומבקשים מחיר סגור בטופס ההזמנה.
