לרשת המשרדית יש היום שתי חלופות: כבילת נחושת (אתרנט) וסיב אופטי. בתוך משרד רגיל כבל Cat6 מספיק לרוב הצרכים, וסיב נדרש בעיקר בין קומות, בין מבנים, במרחקים של יותר ממאה מטר או כשמתכננים קצבים גבוהים מאוד. פריסת סיבים אופטיים יקרה יותר, ולכן מחליטים לפי המרחקים והצרכים, ולא לפי הטכנולוגיה.
במה לבחור: תשתיות אופטיות או תשתיות תקשורת נחושת?
יש כיום 2 חלופות עיקריות לתשתיות רשת בעסקים מכל סוג:
רשת בכבלי נחושת (Copper Based Ethernet LAN). כבל Cat6 תומך בגיגה עד כמאה מטר, ומספיק לרוב המשרדים. לפני שמחליפים כבילה כדאי למדוד: לקוח שחשד בכבל ישן מסוג Cat5 מדד דרכו כ-900 מגה, והבעיה הייתה במקום אחר. Cat7 ו-Cat8 אינם פתרון אוטומטי למרחקים ארוכים. Cat8 מיועד למרחקים קצרים בחדר השרתים, ובמקרה שתועד כבל Cat7 של כמאה מטר הראה הנחתה גבוהה. לחיבורים של 2.5 ו-5 גיגה על כבילה קיימת יש תקן NBASE-T, שמאפשר לדחות את ההחלפה.
רשת בסיב אופטי, כולל Passive Optical LAN (POL). היתרון שלה הוא מרחק: סיב מעביר קצבים גבוהים למרחקים שנחושת לא מגיעה אליהם, בלי הפרעות חשמליות, וכדי לעלות בקצב מחליפים רק את הציוד שבשני הקצוות. את סוג הסיב, Single Mode או Multi-Mode, בוחרים לפי המרחק ולפי רוחב הפס שנדרש בתשתית הסיבים.
לפני שבוחרים אינטרנט לעסק בודקים שישה דברים: קו סימטרי מול א-סימטרי, סוג התשתית (סיב משותף GPON מול קו תמסורת ייעודי), כתובת IP קבועה, SLA וזמני תגובה, יתירות עם גיבוי סלולרי אוטומטי, ושירותי אבטחה כמו חומת אש והגנה מפני DDoS.
כשמבצעים שדרוג או החלפה של תשתיות תקשורת מחשבים הפנימית, עסקים לא מעטים מתחבטים בשאלה: איך לבחור את טכנולוגיית תשתיות רשת התקשורת לעסק ואיך ליישם אותה בצורה שמתאימה לצרכי העסק? האם להחליף לרשת קווית חדשה (ומאיזה סוג רשת: אתרנט, נחושת, או התקנת סיבים אופטיים), או לרשת אלחוטית (הכי מקובל: WiFi) או שילוב של 2 הסוגים (או יותר) גם יחד?
הכיוון של מעבר מהיר של עסקים לתקשורת אחודה (UC = Unified Communications), עבודה קבוצתית ועבודה ניידת המתבססות על שירותי ענן, מחייב לבדוק מחדש את תשתית רשת התקשורת הקיימת בעסק. גם בלי המגמה הזו, עליית רוחבי הפס והצרכים הפנימיים של עסקים (גם עקב עדכונים של תוכנות, יישומים ושימושים), מאלצים את העסקים לשדרג את תשתיות רשתות התקשורת הפנימיות שלהם ואת החיבורים החיצוניים שלהם לספק התקשורת.
המציאות היא, שבעסקים רבים יש עדיין 2 רשתות (רשת תקשורת בד"כ על בסיס כבילת אתרנט ורשת של חוטי הטלפון של בזק ולעיתים במקום על חוטי בזק הרשת היא על רשת חוטי הקואקס, במקום שיש חיווט כזה).
לעיתים קרובות יש בעסק 3 רשתות ואף 4 רשתות, כשהרשתות הנוספות הן: רשת קואקס (משמשת בד"כ למולטימדיה ואו חיבור לטלוויזיה) ורשת WiFi ולעיתים נעשה שימוש גם ברשת על חוטי החשמל. לא צריך להיות מומחה להנהלת חשבונות כדי להבין, שריבוי רשתות הוא גם ריבוי הוצאות. פשוט כפילויות מיותרות ותחזוקה כפולה או משולשת.
ברגע שעוברים לשירותי ענן בתקשורת, מחשוב וטלפוניה, ו / או לשירותים וירטואליים בטלפוניה (דוגמת IP-Centrex ו-Hosted PBX), כבר אין צורך בכפילות של הרשתות. רשת אחת טובה יכולה להספיק לכל הצרכים.
איחוד הרשתות חוסך בעיקר בתחזוקה ובתקלות: פחות ציוד, פחות ספקים ונקודת אחריות אחת. ההיקף תלוי במה שקיים היום ובכמה זמן העסק יישאר במבנה.
איזו תשתית תקשורת מחשבים וטלפוניה מתאימה לעסקים?
בחירה נכונה בסוג תשתיות תקשורת מחשבים, נדרשת להיעשות לאחר ניתוח צרכים, כדי שהפתרון או הפתרונות יספקו מענה לעסק כמה שנים קדימה. תשתיות בעסק לא מחליפים כל שנה וגם לא כל 10 שנים. תשתיות אמורות לשרת את צרכי העסק ליותר מ-10 שנים.
תשתית אחודה חדשה חוסכת את התחזוקה הכפולה של שתי רשתות ותיקות. העלויות של תשתיות אחודות חדשות תלויות בתצורה של המבנה הפיזי, שבו העסק או המשרד נמצא, תלויות בטכנולוגיה הנבחרת, תלויות באורך הכבילה הנדרשת ותלויות בהיקף הזמן, שהעסק עתיד להימצא באותו מבנה (למשל: עסק, שעובר כל שנה למבנה אחר, ישקול שיקולים שונים לחלוטין בתחום ההשקעה בתשתיות תקשורת, מעסק המחזיק בבעלות על המבנה ונמצא בו קבוע, או מתכנן להיות במבנה מספר שנים לא קטן).
לעיתים קרובות, עסק הנמצא בשכירות, קבלן תשתיות תקשורת המחשבים מוכתב לבעלי העסק ע"י בעל הנכס ממנו בעל העסק שכר את המבנה (או מוכתב לעסק ע"י חברת הניהול המנהלת את הנכס מטעם בעל הנכס). במקרים כאלה יש לבדוק אם ניתן להשתחרר מההכתבה הזו של קבלן התשתיות (סיכוי נמוך שזה אפשרי).
יודגש, שבין קומות, בין מבנים ובכל מקום שבו המרחק עובר כמאה מטר, סיב אופטי הוא הבחירה הנכונה. בתוך הקומה, לרוב המשרדים כבילת Cat6 תקינה מספיקה, ואפשר להאריך את חייה בציוד NBASE-T.
כשהתקציב מוגבל, משאירים נחושת בתוך הקומה ומשקיעים בסיב רק במקטעים הארוכים, בין הארונות ובין המבנים.
בכל מקרה, בגלל ההתפתחות של תחום העבודה הניידת במחשבים ניידים, טאבלטים וסמארטפונים, מומלץ לבחון התקנת (או שדרוג) של רשת אלחוטית מסוג WiFi במקביל לרשת הקווית, LAN, במיוחד באזורים, שיש בהם יתרון לרשת האלחוטית (למשל: בחדרי ישיבות, בפינות אוכל, פינות ישיבה, בחצר פנימית, במחסנים ועוד).
טיפים לתחום התקנה או שדרוג של תשתיות תקשורת מחשבים
יש חשיבות עליונה לבחינת הניסיון של הקבלן אינטגרטור של תשתיות תקשורת מחשבים בעסק. מאוד מומלץ לבחון את הניסיון של הספק הזה בפרויקטים רבים של הקמת תשתיות מחשוב, תוך שילוב של פתרונות ומערכות מסוגים שונים ויצרנים שונים. לחלק מהספקים הקיימים בשוק, שחלקם טכנאים של חנויות מחשבים, שבדרך אגב גם מתקינים ומתחזקים רשתות מחשבים, אין בד"כ את הניסיון והידע הדרושים להתקין ולתחזק רשתות מחשבים מודרניות או מורכבות.
בנוסף, חשוב לבחון מה ההשכלה וההכשרה של המתקינים. לרוב, טכנאי מחשבים רגיל אינו האדם המתאים למשימה הזו. יש צורך בהסמכות ספציפיות מגופים מוסמכים לתחום הרשתות (לא להתבייש לבקש תעודות של המתקינים ואנשי תחזוקת הרשת. הגופים מסמיכים לתחום הרשתות הם סיסקו, מיקרוסופט ובתי הספר המוכרים בארץ בתחום). ברשת מורכבת מומלץ לדרוש, שמתכנן הרשת והמפקח על ההתקנה והתחזוקה יהיה מהנדס רשת עם תעודה אקדמית ממוסד אקדמי מוכר.
מבחינת התחזוקה, יש כבר הבנה בעסקים רבים, שיש צורך בספק, קבלן, שיש לו מרכז תמיכה הפותר תקלות בגישה מאובטחת מרחוק. זאת, על פי תקנים בינלאומיים לניטור ושליטה על ציוד קצה בתקשורת, מה שמונע תקלות על ידי דיווחים אוטומטיים של השרתים ומרכיבי הרשת למערכת ניטור ובקרה הנמצאת אצל הספק הזה. הספק שולח טכנאי רשת מחשבים לבית העסק לפתירת תקלות במקום, רק כאשר לא ניתן לפתור את התקלה מרחוק.
הקמת תשתיות תקשורת מחשבים כוללת בתוכה הרבה מונחים ומושגים מקצועיים: סוויץ' (מתג), ראוטר, ארון תקשורת, Cat6Cat7, סיבים אופטיים, רשת אלחוטית, טווח כתובות, TCP/IP, פרוטוקולים שונים, פיירוול, פאקטים, שיהוי, SBC, כבלי וכרטיסי רשת, VPN ועוד. קצרה היריעה מלפרט את כל עולם התשתיות, זו חובתו של הספק אינטגרטור להיות בקי במושגים הללו.
בנוסף, יש לבחון מי מתחזק את הרשת וכמה זמן התחייבות נדרש מולו? האם יש צורך לבטח את ציוד הרשת ובאיזה היקף? הפרמטרים הללו משפיעים על העלות הכוללת (TCO) של בחירה בפתרון המסופק ע"י קבלן מסוים.
לכן, מומלץ לא לבחור ולא לקבל התקנה של רשת תקשורת מחשבים חדשה ללא ליווי מקצועי בלתי תלוי בספק השירות והציוד הטכנולוגי.
מכאן, לפני שבוחרים בפתרון כלשהו, יש להתייעץ ולבצע ניתוח מלא של צרכי העסק, הערכת הצרכים העתידיים של העסק, התחשבות בהשקעה האפשרית ותיחור מקצועי בין ספקים.
תשתית סיבים אופטיים לעסקים מעבירה אינטרנט, קול ווידאו בפולסים של אור, עם חיבורים של 1 Gbps ומעלה לנקודות קצה. סיב חד-אופן (Single Mode) מתאים לטווחים ארוכים בין אתרים, וסיב רב-אופן (Multi Mode) לבניינים ולחדרי שרתים, וההתקנה כוללת רכיבים פאסיביים, הלחמה (Splice) ובדיקות OTDR. עלות הכבל לחומר בלבד נעה סביב 5 עד 8 ₪ למטר ל-OS2 (כולל מע"מ, 10/2026), ועד 10 עד 20 ₪ למטר לכבל משוריין.
מחפשים ליווי מקצועי בבחירה ובהקמה? מהנדסי טלקום אקספרט מלווים עסקים בתחום פתרונות אינטרנט ותקשורת לעסקים, מהאפיון ועד ההפעלה.
שורה תחתונה
בתשתית תקשורת מחשבים מחליטים לפי מרחקים ולא לפי אופנה: נחושת Cat6 בתוך הקומה, סיב בין קומות ובין מבנים, ו-WiFi במקומות שבהם עובדים בתנועה. לפני כל הצעה עושים סקר במבנה ובודקים מה הכבילה הקיימת נותנת בפועל.
בהסכם עם קבלן התשתית ועם ספק התחזוקה מגדירים זמני תגובה לתקלות, מה כלול ומה מחויב בנפרד, ואיזה זיכוי מקבלים כשהספק לא עומד בהתחייבות. ספק שלא מוכן לכתוב את זה בהסכם, עדיף לוותר עליו.
העבר אליי שרטוט של המשרד וכמה עמדות יש בו, ואגיד לך מה אפשר להשאיר מהכבילה הקיימת ואיפה צריך סיב. 077-8123111
תשובות לשאלות נפוצות
בסיבים אופטיים המידע עובר כאור בתוך סיב זכוכית, ובנחושת הוא עובר כאות חשמלי על כבל מתכת. לכן סיב מעביר קצבים גבוהים למרחקים ארוכים, ואינו מושפע מהפרעות אלקטרומגנטיות. נחושת, למשל כבלי Cat6 או Cat7, פשוטה וזולה יותר להתקנה בתוך המשרד, ומתאימה לרוב העסקים הקטנים לחיבור עמדות קצה. ההבדל הזה נכון גם בחיבור לאינטרנט וגם ברשת הפנימית.
לעסק קטן כבילת נחושת בתקן Cat6 ומעלה היא לרוב הבחירה ההגיונית לטווח הקצר, וסיבים הם ההשקעה העדיפה לטווח הארוך. פריסת סיבים יקרה יותר בהקמה, ומשתלמת בעיקר במקטעים ארוכים ובין קומות. לכן ההחלטה תלויה גם בכמה זמן העסק מתכנן להישאר במבנה: עסק שמחזיק בנכס ישקול אחרת מעסק שעובר משרד כל שנה.
בדרך כלל כן: בחיבור סיבים ההשהיה (Latency) נמוכה ויציבה יותר, כי האות לא מושפע מהפרעות חשמליות ומהמרחק מהמרכזייה כמו בחיבור נחושת. עם זאת, הפינג שעסק מודד תלוי גם ברשת של ספק האינטרנט, בנתב, ברשת הפנימית ובמסלול עד השרת. לכן כדאי למדוד את ההשהיה לשירותים שהעסק באמת משתמש בהם, כמו מרכזיה בענן או שיחות וידאו, לפני המעבר ואחריו.
כן, בתקן NBASE-T אפשר להגיע ל-2.5 גיגה ול-5 גיגה על כבלי אתרנט קיימים בתקן Cat6, ובחלק מהמקרים גם על Cat5e. זה פתרון שמאפשר לעסק קטן עד בינוני לשמור על ההשקעה בכבילה הקיימת ולדחות את המעבר לסיבים או ל-Cat7 לשדרוג הבא. התנאי הוא שהמתגים, כרטיסי הרשת ונקודות הגישה תומכים בתקן, ולכן כדאי לבדוק את הציוד לפני שמחליטים.
בינתיים עובדים על חיבור נחושת או כבלים עם גיבוי סלולרי, ועסק שתלוי ברוחב פס גבוה מזמין קו תמסורת ייעודי בסיב, שנפרס במיוחד עבורו. לפני כן כדאי לוודא שאכן אין סיבים: הפריסה משתנה בין בניינים, ולכן בודקים את הכתובת המדויקת מול כל ספקי התשתית, וטלקום אקספרט עושה את הבדיקה הזו לעסקים. במקביל מבקשים מחברת הניהול של הבניין לקדם הכנסת סיבים, כדי לעבור אליהם ברגע שיהיו זמינים.
במבנים מושכרים בעל הנכס או חברת הניהול מכתיבים לעתים קרובות את קבלן התשתיות, והסיכוי להשתחרר מההכתבה נמוך. עדיין כדאי לבקש מראש את המפרט הטכני, לוודא שהכבילה בתקן עדכני ושהיא מתאימה לצורכי העסק לכמה שנים קדימה, ולדרוש תיעוד ובדיקות בסיום. אם המפרט לא מספיק, אפשר לנהל משא ומתן על שדרוג במימון משותף, במיוחד כשחוזה השכירות ארוך.
תלוי בגודל החשבון. אם ממוצע החשבונות החודשיים מול הספק הנוכחי נמוך מ-5,000 ש"ח, חוק התקשורת אוסר לגבות תשלום על הביטול או להחזיר הטבות, ורק יתרת תשלומי הציוד נשארת. מעל הסף חל מה שכתוב בחוזה. כדאי לחשב את הממוצע לפני שמודיעים על ביטול ולבדוק את הנוסח בהצעה הספציפית.
בחבילות הרגילות המהירות אינה מובטחת, גם בסיבים. החוזים מגדירים אותה כקצב מרבי או מאמץ מירבי, ובחוזי הוט לעסקים המהירות המרבית נמדדת בחיבור קווי, כך שבאלחוטי היא נמוכה יותר. קצב מובטח דורש מוצר ייעודי כמו IPVPN או קו נתונים עם SLA חתום, בחוזה נפרד ובמחיר אחר.
