ארבעה סוגי שירות נמכרים בחוות שרתים: אירוח של שרת שלך, שרת וירטואלי פרטי (VPS), שרת וירטואלי על אשכול בענן, וענן היברידי שמחבר את הענן למערכות שנשארו במשרד. במחיר החודשי ההבדל ביניהם קטן. הוא מתגלה כשחומרה נכשלת, כשצריך להוסיף משאבים באותו יום, וכשמערכת ההפעלה מתיישנת ומישהו צריך לשלם על השדרוג. VPS בתשלום חודשי זול נראה כמו ענן, אבל הוא יושב על שרת פיזי אחד, וכשל בשרת הזה משבית אותו עד שהחומרה מתוקנת. שירותי מחשוב ענן דרך טלקום אקספרט מתחילים ב-350 ש"ח בחודש לפני מע"מ.
אלה ארבעת השירותים, למי כל אחד מתאים ומה בודקים לפני שחותמים:
| שירות | למי מתאים ואיך משלמים | מה בודקים |
|---|---|---|
| שרת ייעודי או אירוח (Colocation) | עסק שקנה שרתים ורוצה להוציא אותם מהמשרד, או מערכת שהרישוי שלה קשור לחומרה. משלמים חודשית לפי מקום בארון, הספק חשמל וחיבור לרשת | מכסת החשמל לארון בקילוואט, ומי מבצע פעולות פיזיות בשמך ובאיזה זמן תגובה |
| VPS | אתר, אפליקציה או מערכת קטנה עם עומס יציב. מחיר חודשי קבוע לפי מעבדים, זיכרון ודיסק | האם השרת רץ על שרת פיזי יחיד, ומה קורה לו כשהשרת הזה נכשל |
| שרת וירטואלי בענן | מערכות העסק, כמו הנהלת חשבונות, ERP ושולחן עבודה מרוחק, כשהעובדים עובדים מכמה מקומות. משלמים לפי המשאבים שבשימוש, ומוסיפים משאבים בתוך דקות | כמה ימים נשמר הגיבוי, איפה יושב השרת, ומי אחראי לעדכונים ולשדרוג גרסה |
| ענן היברידי | עסק שחלק מהמערכות שלו חייב להישאר במשרד או בחווה, והשאר עובר לענן. שני חיובים: התשתית המקומית ושירות הענן | איך המשרד מחובר לענן, מה קורה כשהקו נופל, ומי אחראי על החיבור |
איך מבדילים בין שירות ענן ל-VPS? חמש שאלות לפני שחותמים
המילה "ענן" מופיעה כמעט בכל הצעה. חמש שאלות מפרידות בין ענן לבין שרת וירטואלי רגיל, שנמכר בתשלום חודשי:
- איך משלמים. בענן משלמים לפי צריכה בפועל. כשבחשבון יש רישיונות קבועים, דמי תחזוקה ודמי שדרוג, זה לא ענן, גם אם בהצעה כתוב "שירות בענן".
- כמה זמן לוקח להוסיף או להסיר מעבד, זיכרון, דיסק או משתמש. בענן: שניות עד דקות. כשהתשובה היא קריאת שירות של יום או של שבוע, אין כאן ענן.
- איך קונים. בפורטל, בכמה לחיצות, בלי לחכות לאישור.
- מאיפה ניגשים. יישומים ונתונים בענן זמינים מכל מכשיר, כולל הנייד. אם הגישה מוגבלת למחשבי המשרד, צריך לברר למה.
- מי אחראי לשדרוגים ומי משלם עליהם.
השאלה החמישית היא זו שנשכחת. בשיחות עם לקוחות חוזר מקרה של משרד, שעבד שנים על שולחן עבודה מרוחק אצל ספק, בלי מפרט כתוב: בלי גודל דיסק ובלי גרסת מערכת הפעלה. כשהגרסה התיישנה, הספק דרש תשלום על השדרוג, והלקוח טען שקנה שירות ולא מערכת הפעלה. לכן כותבים בחוזה את המפרט, את מי שמעדכן, ואת מי שמשלם על שדרוג גרסה.
ויש שאלה טכנית אחת, שכדאי להוסיף. אצל ספק איכותי השרת הווירטואלי רץ על אשכול עם שרת רזרבי (N+1), וכשל בשרת פיזי מעלה אותו מחדש באופן אוטומטי על חומרה אחרת. ב-VPS על שרת פיזי יחיד, אותו כשל משבית אותו. שואלים את הספק כמה זמן לוקחת ההפעלה מחדש, ולא מסתפקים בתשובה "יש גיבוי". את ההבדלים בין שרת וירטואלי לשרת פיזי פירטנו בסקירה על שרת וירטואלי.
מה כוללים שירותי DR בחוות שרתים?
גיבוי שומר עותק של הנתונים. שירות DR (התאוששות מאסון, Disaster Recovery) מחזיק סביבה שנייה באתר אחר, שאפשר להעלות עליה את העבודה כשהאתר הראשי נופל. ההבדל מורגש ביום האירוע: עם גיבוי בלבד הנתונים קיימים, אבל אין עדיין שרת להחזיר אותם אליו.
שירות DR נקבע לפי שני מספרים: כמה נתונים מותר לאבד (RPO, נקודת שחזור) וכמה זמן מותר להיות מושבת (RTO, זמן שחזור). את שניהם רושמים בחוזה, יחד עם תדירות הבדיקה של המעבר לאתר השני. DR שלא נבדק הוא תקווה.
עוד שתי בדיקות:
- תרגום של אחוז הזמינות לדקות. 99.9 אחוז מתירים כ-43 דקות השבתה בחודש, ו-99.99 אחוז כ-4 דקות. הזמינות נמדדת לרוב על המתקן או על השרת, ולא על כל המסלול עד העובד במשרד, שכולל גם את הקו שלו.
- משך שמירת הגיבוי. במפרט של ספק מקומי אחד הגיבוי הלילי נשמר חמישה ימים על אחסון רשת, ועוד חמישה בארכוב. לקוחות מניחים לרוב חודש, ולכן קובעים מראש כמה ימים, חודשים ושנים, ומקבלים את זה בכתב.
בעסק עם מוקד טלפוני, ה-DR כולל גם את השיחות. בפרויקט אחד חולקו ערוצי ה-SIP בין האתר הראשי לאתר ה-DR, כל אחד בחוות שרתים של מפעיל אחר. כשהערוצים באתר הראשון התמלאו, השיחה הבאה עברה לאתר השני. כך כשל באתר אחד לא מנתק את כל המוקד.
חוות שרתים בישראל או אזור ענן בחו"ל?
לעבודה יומיומית מישראל, שרת בארץ מקצר את זמן התגובה. ההבדל מורגש בשולחן עבודה מרוחק ובתוכנות שעובדות מול מסד נתונים, ופחות באתר אינטרנט. לצד הביצועים יש שאלה רגולטורית: עסק שמחזיק מידע רגיש של לקוחות צריך לדעת באיזו מדינה המידע נשמר.
לשלוש ספקיות הענן הגדולות יש היום אזורים בישראל: Google Cloud בתל אביב מאוקטובר 2022, AWS מאוגוסט 2023,, וגם Azure מפעילה אזור בישראל (Israel Central). אבל אזור ישראלי לא נבחר מעצמו. מי שפותח חשבון ולא בוחר בו במפורש עלול לעבוד מול שרתים באירופה או בארה"ב. לכן מבקשים בכתב את המיקום של השרת הראשי, של הגיבוי ושל אתר ה-DR.
גיבוי בחו"ל אינו חיסרון בהכרח. שרת ראשי בארץ וגיבוי באתר מרוחק, גם מחוץ לישראל, מוסיפים עמידות מול אירוע אזורי, בתנאי שהרגולציה שחלה על העסק מתירה זאת.
מה זה ענן היברידי, ואיך מחברים אליו את המשרד?
ענן היברידי משאיר חלק מהמערכות במשרד או בארון בחוות שרתים, ומעביר את השאר לענן. תוכנה שעובדת מול ציוד בקו ייצור נשארת מקומית, והדואר, הקבצים וה-ERP עוברים. היתרון: לא צריך להעביר הכול ביום אחד. החיסרון: שתי סביבות, לרוב שני ספקים, וחיבור ביניהן שהופך לנקודת הכשל.
החיבור הוא קו תמסורת, IPVPN או VPN על קו האינטרנט. בכל אחד מהם בודקים את קצב ההעלאה (upload) של המשרד, כי כל שמירת קובץ וכל סשן מרוחק עוברים בכיוון הזה, ומגדירים קו גיבוי על תשתית אחרת. מי שנשאר עם מערכות במשרד צריך גם מקום מסודר לציוד, ואת זה פירטנו בסקירה על הקמת חדר תקשורת. ארגון ששוקל לבנות אתר משלו במקום לשכור מקום בחווה ימצא את השיקולים בסקירה על תכנון דאטה סנטר.
חוות שרתים (Data Center) היא מתקן מאובטח לאחסון והפעלה של שרתים, תשתיות תקשורת ומערכות אחסון, בסביבה מבוקרת של חשמל, קירור ואבטחה. מרכיבי הליבה הם תשתית פיזית עם ארונות שרתים וכיבוי אש, אל-פסק וגנרטורים, בקרת טמפרטורה ולחות וחיבורי אינטרנט מכמה ספקים. החוות מתחלקות לפרטיות, ציבוריות לאירוח (Colocation) וענן היברידי, ומדורגות ברמות Tier 1 עד 4 לפי מידת היתירות והעמידות בתקלות.
כמה עולים שירותי מרכז נתונים לעסק?
אין מספר אחד. באירוח של שרת שלך המחיר נקבע לפי מקום בארון, הספק חשמל וחיבור לרשת. בענן ציבורי מתווסף חיוב לפי נפח הנתונים שיוצאים מהענן, ועסקים שלא העריכו אותו מראש מגלים אותו בחשבון. לכן משווים הצעות רק לפי מפרט אחיד, שנשלח לכל המציעים.
מחיר שרת וירטואלי בחוות שרתים משתנה לפי הספק, מספר המעבדים, הזיכרון, נפח האחסון ותעבורת הרשת. השוואת מחירים עדכנית בין ספקי הענן, עם מחשבון, נמצאת בעמוד שירותי ענן מומלצים.
שורה תחתונה: מה קונים בחוות שרתים?
מחיר חודשי נמוך והמילה "ענן" בהצעה לא אומרים מה קנית. חמש השאלות מבדילות בין ענן ל-VPS, ושאלת היתירות מבדילה בין שרת שחוזר לפעול בתוך דקות לבין שרת שמחכה לטכנאי. DR נקבע לפי RPO ו-RTO שכתובים בחוזה, ולא לפי המילה "גיבוי".
אם קיבלת הצעה לשרת בענן או לאירוח בחוות שרתים, שלח לי אותה, ואעבור עליה מול חמש השאלות ומול מדיניות הגיבוי. זה חלק משירותי מחשוב ענן לעסקים שלנו, החל מ-350 ש"ח בחודש לפני מע"מ. 077-812-3111.
שאלות נפוצות על חוות שרתים ושירותי מרכז נתונים
חוות שרתים היא מתקן מאובטח עם חשמל, קירור ותקשורת ייעודיים, שבו ספק מארח ציוד ומשאבי מחשוב של לקוחות. השירות הנפוץ הוא אירוח ארונות שרתים, שבו העסק שוכר ארון ומתקין בו את השרתים שלו. מעבר לכך מקבלים שירותי התאוששות מאסון (DR), שרתים וירטואליים ושירותי גיבוי ואחסון מנוהלים, שכוללים גיבוי מקומי, גיבוי מרחוק ושחזור נתונים.
באמנת השירות (SLA) של חוות שרתים בודקים את אחוז הזמינות המובטח לחשמל, לקירור ולתקשורת, ואת הפיצוי שהעסק מקבל אם הספק לא עומד בו. מעבר לכך בודקים את זמן התגובה לתקלה, את הזמינות של צוות טכני באתר בכל שעות היממה, ואת אופן הדיווח על אירועים. כדאי לוודא שההתחייבות מתייחסת גם לחיבורי התקשורת של החווה לכמה ספקים, ולא רק למבנה עצמו.
תלוי כמה זמן העסק יכול לעמוד. גיבוי מחזיר את הנתונים, אבל לא את הסביבה שהם רצים עליה: אחרי אירוע צריך שרת, התקנה ושחזור, וזה יכול להימשך ימים. עסק שיום השבתה עולה לו יותר מהמנוי החודשי על אתר שני צריך DR, כלומר סביבה מוכנה באתר אחר. לרוב משלבים את שניהם: אתר DR להמשך העבודה, וגיבוי בכמה גרסאות לשחזור קבצים שנמחקו או הוצפנו. מי שמחזיק אתר DR באותו מתחם, רק במבנה אחר, בודק שאירוע אחד לא יפגע בשני האתרים יחד.
זו עבודה פיזית שצוות החווה מבצע על הציוד שלך, לפי הוראה שאתה נותן מרחוק: כיבוי והדלקה של שרת, בדיקת נוריות, חיבור או ניתוק של כבל, החלפת רכיב שסיפקת, או הכנסה והוצאה של התקן USB. השירות חוסך נסיעה לחווה בשביל פעולה של כמה דקות. לפני החתימה בודקים אם הוא זמין בכל שעות היממה, כמה פעולות כלולות במחיר החודשי, ומה זמן התגובה. בשרת וירטואלי בענן אין לך ציוד בחווה, ולכן השירות רלוונטי בעיקר לאירוח שרתים.
המחיר של אירוח ארון שרתים מורכב בעיקר מארבעה רכיבים: גודל השטח בארון (כמה יחידות, חצי ארון או ארון מלא), צריכת החשמל המוקצית, רוחב הפס לאינטרנט ומספר כתובות ה-IP. מעבר לכך משלמים על שירותים נלווים, כמו טכנאי באתר שמבצע פעולות בשרתים עבור הלקוח, גיבוי ושירותי התאוששות מאסון (DR). המחירים משתנים, וכדאי לבקש הצעה עדכנית שמפרטת כל רכיב בנפרד, ולבדוק מה קורה למחיר כשצריכת החשמל או התעבורה גדלות.
קולוקיישן (Colocation) הוא אירוח של שרתים שהעסק קנה בתוך ארון בחוות שרתים, כשהחווה מספקת חשמל, קירור, אבטחה ותקשורת והעסק מנהל את הציוד בעצמו. בשרת וירטואלי העסק שוכר משאבי מחשוב על חומרה של הספק ואינו מחזיק ציוד משלו. בענן ציבורי המשאבים מנוהלים לגמרי וגדלים או קטנים לפי הצורך. הבחירה תלויה ברמת השליטה הנדרשת, בהשקעה הראשונית ובדרישות הביצועים של המערכות.
כן. בזק מציעה לעסקים שרתים וירטואליים בחוות השרתים שלה (שירות VCLOUD), וגם אירוח של ציוד הלקוח. בחשבון התקשורת של בזק שרת כזה מופיע כשורה חודשית, לעיתים לצד רישיונות של מערכת מוקד, ולכן מרכזים את כל השורות שקשורות לשרת לפני שמשווים אותו לחלופה. גם פרטנר וסלקום מציעות אירוח שרתים וארונות בחוות שרתים משלהן. ההשוואה ביניהן נעשית לפי אותו מפרט: מעבדים, זיכרון, דיסק, גיבוי ורוחב פס.
מי שהחוזה קובע. ברוב ההצעות הספק אחראי לחומרה, לרשת ולשכבת הווירטואליזציה, ומערכת ההפעלה, הרישוי והתוכנות שמעליה נשארים אצל הלקוח, אלא אם נקנה שירות מנוהל. כשאין מפרט כתוב, הוויכוח מתחיל ביום שהגרסה יוצאת מתמיכה. לכן מבקשים בהצעה שלושה פרטים: איזו גרסה נמסרת, מי מתקין עדכוני אבטחה, ומה המחיר של שדרוג גרסה. בשירות מנוהל השדרוג כלול בתשלום החודשי.
העברת חדר שרתים מקומי לחוות שרתים מתחילה במיפוי של כל השרתים, המערכות והתלויות ביניהן, ובבדיקה אילו מהן אפשר להעביר לשרתים וירטואליים ואילו יעברו פיזית לארון בחווה. אחרי זה מתכננים את חיבור המשרד לחווה בקו תמסורת או ברשת פרטית וירטואלית (VPN), קובעים חלון העברה מחוץ לשעות העבודה ומכינים גיבוי מלא לפני הניתוק. מהנדס תקשורת מלווה את המעבר ובודק שכל המערכות עולות כראוי בחווה.
המידע נכתב ונבדק ע"י מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת ומנהל טלקום אקספרט.
