הפוסט הזה מיועד לעסק שמתחיל לגבות. למחירים ולהשוואת ספקים ראו את המדריך גיבוי בענן לעסקים.
עסק קטן מתחיל לגבות בשלושה צעדים: רושמים מה אסור לאבד ואיפה הוא יושב, בודקים את מהירות ההעלאה של קו האינטרנט, ובוחרים שירות שמגבה אוטומטית לענן ומתריע כשגיבוי נכשל. דיסק חיצוני שמישהו מחליף ביד הוא לא נקודת התחלה טובה, כי הוא נעצר בפעם הראשונה שאותו אדם יוצא לחופש.
מנהלים ובעלי עסקים רבים אינם מבינים את ההבדלים בין "גיבוי בענן", שהוא רק גיבוי (בעבר זה היה נעשה על גבי קלטות פיזיות ואח"כ על דיסקים), לבין "גיבוי מנוהל בענן", שהוא לא רק גיבוי אלא גם הגנה על הגיבוי (הגנת סייבר) וסיוע לעסק ב"התאוששות מאסון" \ נפילה או ניתוק של כלל מערכות המחשוב והתקשורת של העסק.
גיבויים בענן והמשכיות עסקית בכל מצב מהווים את אחד הפתרונות הנחוצים לכל עסק וארגון, בכל סדר גודל.
באמצעות גיבוי מנוהל בענן (בשונה מגיבוי רגיל), ניתן להבטיח את המידע החיוני לניהול תקין, זמין ומקצועי של העסק.
גיבוי בענן לעסקים שומר מידע קריטי באופן מאובטח, אוטומטי ומרוחק, ומגן מפני אובדן נתונים, תקלות טכניות ומתקפות סייבר. היתרונות המרכזיים הם חיסכון בהשקעה בשרתים פיזיים, ניהול הרשאות וניטור שוטף של תקינות הגיבויים, שחזור קבצים מהיר אחרי תקלה, אחסון בשרתים מרוחקים ומוגנים, וגיבוי רציף ללא התערבות ידנית.
עסקים רבים "למדו על בשרם", שמערכות אבטחת המידע לרבות כל מערכות ה-Firewall וה-Anti-Virus הוותיקות, שקיימות במערכות שלהם מזה שנים רבות, גם אם הן מתעדכנות באופן שוטף, אין בהן שום תועלת מול סוגי מתקפות הסייבר החדשות.
הבעיה היותר חמורה: כל ההתקנים המחוברים לאינטרנט, שמכונים תחת השם הכולל IoT (ר"ת: Internet of Things), החל ממצלמות אבטחה, דרך טלפוני IP, סנסורים מכל סוג, וכלה במרכזיות עסקיות, חשופים למתקפות סייבר. המשמעות: התוקפים יכולים להשתלט עליהם, להוציא מהם את כל המידע, שנאגר דרכם, ואף להשתמש בהם כבסיס להתקפות על עסקים אחרים.
בהתקפת כופר, התוקף מחדיר את הקוד העוין שלו למחשב או מחשבי העסק (או למחשבי עובדיו), ומפעיל את הקוד העוין המצפין את כל התוכן של המחשב (שייפתח רק תמורת תשלום הכופר בביטקוין), ברגע הינתן פקודה ע"י התוקף. בד"כ, התוקף מחכה פרק זמן מספיק (בין שבוע לכמה חודשים), כדי להבטיח, שאם מתבצע גיבוי למחשב הנגוע, הגיבוי הזה יכיל עותק של הקוד התוקף, שיושב לו בשקט ומסתתר במערכת (כולל במערכת הגיבוי הישנה), עד מועד קבלת פקודת התקיפה.
לכן, מי שהותקף ולא מוכן לשלם כופר ומנסה לשחזר את המחשב \ המחשבים מעותק הגיבוי, שביצע בענן (או בכל מקום אחר, כולל על קלטת או דיסק), מגלה, שהבעיה שלו לא נפתרה, כי גם עותק הגיבוי שלו, מכיל את הקוד העוין, שממשיך ומצפין את המחשב, דורש כופר וחוסם את פעולתו.
מה שמחזיר עסק לעבודה אחרי מתקפה הוא עותק שהתוקף לא יכול למחוק או להצפין: גיבוי מבודד, שנשמר מחוץ לרשת המשרד ובחשבון נפרד, עם נקודות שחזור לאורך כמה שבועות. כך אפשר לחזור לנקודה שלפני ההדבקה. השחזור עצמו נמשך שעות או ימים, לפי נפח המידע וקצב הקו, ולא דקות. את סדר הפעולות אחרי מתקפה פירטנו במדריך למניעת מתקפות כופר בעסק.
חשוב לזכור את ההבדלים בין גיבוי מנוהל בענן לבין "המשכיות עסקית". גיבוי מנוהל מגבה רק את הנתונים ומניח, שמערכת ההפעלה והאפליקציות אצל המשתמש ממשיכות לפעול (או שהן ניתנות לשחזור בקלות). בפתרון "המשכיות עסקית" יש גם גיבוי מנוהל אבל הגיבוי כולל גם את מערכת ההפעלה וכל התוכנות והאפליקציות שעליה, "גיבוי חם", שמשכפל הכל לענן. כך, שאם המערכות של הלקוח נהרסות לגמרי באסון, אפשר להמשיך ולפעול, כולל שחזור מהיר של מערכת ההפעלה, בדיוק כפי שהייתה רגע לפני האסון, מהעותק המלא המצוי בענן.
למה לגבות לענן ולא רק לדיסק במשרד?
בעבר, היה נהוג לשמור גיבויים על גבי מדיה קשיחה דוגמת קלטות ודיסקים קשיחים, אך הבעייתיות בכך היא, שגם המדיה הקשיחה עלולה להינזק וכך גם הגיבוי שלנו ייעלם. גם אפשר לגנוב בקלות מדיה קשיחה והיא נוטה להתקלקל מסיבות שונות (למשל מיגנוט).
כיום, בעידן בו ניתן לגבות מידע בענן, כלומר באופן וירטואלי לחלוטין, על גבי שרת מרוחק ב-Data Center המנוהל ע"י ספק שירותים מקצועי וגדול, הגיבוי פשוט יותר ונוח יותר וגם בטוח יותר וזמין יותר. חלק מהיתרונות של גיבוי לענן על פני On-Premises (התקנה מקומית, לוקאלית) הם, שבענן הוספת שטחי אחסון לגיבויים היא מיידית. אין צורך בפעולות טכניות מורכבות ורכישת דיסקים יקרים (בעבר קלטות), שיש להתקין ולתחזק באופן שוטף. גם לגיבוי עצמו יש גיבוי, ואפילו כמה (למשל ברחבי הארץ או ברחבי העולם), והענן מרוחק פיזית ממיקום שרתי בית העסק. כך, שאם העסק נופל מכל סיבה (שריפה, הצפה, רעידת אדמה, התקפת טרור, שביתה פראית, מלחמה, ניתוק קווי התקשורת וכיו"ב), הגיבוי בענן ממשיך להתקיים וניתן להמשיך ולעבוד (ולתת שירות) מרחוק מהגיבוי הנמצא בענן.
בשיחות עם בעלי עסקים חוזרות אותן שיטות: שני דיסקים שמתחלפים כל יום, איש מחשוב שמגיע פעם בשבועיים, גיבוי שבועי לדיסק שמונח ליד השרת. כל אחת מהן תלויה באדם, והפסקה אחת מספיקה כדי שהגיבוי ייעצר בלי שאיש ישים לב. גיבוי פעם בשבועיים פירושו שאפשר לאבד שבועיים של עבודה, ואף מנהל לא מסכים לזה ברגע שהוא מבין את זה. וחוץ מזה, הדיסק נמצא באותו חדר עם השרת, ונפגע באותה שריפה או פריצה.
מכשיר אחסון רשתי (NAS) במשרד הוא שכבה טובה לשחזור מהיר של קובץ שנמחק, אבל הוא לא מחליף עותק מחוץ למשרד. כופרה שמגיעה דרך הרשת מצפינה גם אותו. רוב המכשירים יודעים לשכפל את עצמם לענן, ולכן המבנה שמתאים לרוב העסקים הקטנים הוא עותק מקומי למהירות ועותק בענן לאסון. כדאי גם לבדוק שלא כל העובדים נכנסים ל-NAS עם אותה סיסמת מנהל.
גיבוי, סנכרון ותיבת דואר בענן: מה מהם באמת גיבוי?
שירותי אחסון וסנכרון כמו Google Drive, OneDrive, Dropbox ו-iCloud נמצאים כמעט בכל משרד, וכל סמארטפון מסנכרן לענן בלי שהמשתמש מרגיש בכך.
שירותי הגיבוי בענן הללו, משמשים בעיקר לסנכרון ושיתוף קבצים ופחות למטרות גיבוי מידע עסקי והם אינם מנוהלים (כלומר: בעל המידע מנהל אותם, לא ספק שירותי הגיבוי). למשל, הם אינם מספקים פתרון מלא בדמות גיבוי כולל של השרתים והמחשבים, מה שמאפשר שיחזור מלא לא רק של המידע (Data), אלא של מצב השרת \ מחשב כולו (State), על כל מערכת ההפעלה, הקונפיגורציות והיישומים המותקנים עליו.
אותו דבר בדואר. תיבה ב-Microsoft 365 או ב-Google Workspace שמורה בענן, אבל זה לא גיבוי: הודעה שנמחקה יוצאת מהפח אחרי תקופה קצובה, ותיבה של עובד שעזב נמחקת יחד עם הרישיון שלו. לפני שבוחרים שיטה בודקים איפה הדואר נשמר בפועל: בתיבה בשירות ענן, בחשבון IMAP אצל ספק האחסון, או בקובץ במחשב. לכל אחד מהם שיטת גיבוי אחרת, וגיבוי תיבות בענן מתומחר בדרך כלל לפי תיבה.
פתרון גיבוי בענן מנוהל חוסך את כל כאב הראש הכרוך בניהול השירות באופן עצמאי ומאפשר באופן אוטומטי יתירות (Redundancy), ביזור גיאוגרפי למקרי אסון, ניהול קל של תצורת השירות, שחזור נוח ומהיר של הכל ולבסוף חסכון בעלויות, בדומה למודלים אחרים של שירותי ענן.
איך מתחילים לגבות עסק קטן? חמישה צעדים
לפני שפונים לספק, כדאי לוודא שמדברים על אותו דבר. בשיחות עם עסקים "גיבוי" הוא לפעמים גיבוי נתונים לענן, לפעמים קו סלולרי לגיבוי האינטרנט, לפעמים סוללה לציוד התקשורת בהפסקת חשמל, ולפעמים העברת שיחות בין סניפים. הפוסט הזה עוסק רק בראשון.
- מיפוי. רושמים מה אסור לאבד ואיפה הוא נמצא: תיקיות משותפות, תוכנת הנהלת החשבונות, המחשבים של העובדים ותיבות הדואר.
- נפח. בודקים כמה ג'יגה-בייט יש בפועל. רוב העסקים לא יודעים, וההערכה שלהם רחוקה מהמספר האמיתי לשני הכיוונים.
- קצב ההעלאה של הקו. גיבוי הוא תעבורה שעולה מהמשרד לענן, ולכן מה שקובע הוא מהירות ההעלאה, ולא ההורדה שמופיעה בפרסומת. בקו אסימטרי ההעלאה נמוכה פי עשרה ויותר מההורדה. את הנתון מוצאים בחשבונית, או בבדיקת מהירות מהמשרד.
- זמן הגיבוי הראשון. החישוב פשוט: הנפח בג'יגה-בייט כפול 8, חלקי קצב ההעלאה בג'יגה-ביט לשנייה, נותן שניות. טרה-בייט אחד בהעלאה של 100 מגה-ביט לשנייה הוא כ-22 שעות, ובהעלאה של 10 מגה-ביט לשנייה כתשעה ימים, עוד לפני שמשאירים מקום לגלישה ולשיחות בשעות העבודה. כשהזמן ארוך מדי, שואלים את הספק אם הוא מקבל כונן עם העותק הראשון (Seeding). אחרי ההעלאה הראשונה עולים רק השינויים, והגיבוי היומי קצר בהרבה.
- בדיקה. דוח יומי שאומר "הגיבוי הצליח" מעיד שהקבצים עלו, לא שאפשר לפתוח אותם. ממנים אחראי שקורא את הדוח, מגדירים התראה גם כשהדוח לא מגיע בכלל, ופעם ברבעון משחזרים כמה קבצים אקראיים ומסד נתונים אחד.
אפיון גיבוי ואבטחת מידע
לפני שמבקשים הצעת מחיר מספקי גיבוי: הגדירו את נפח המידע, השרתים, משתמשי הענן ותקופת השמירה, וקבלו מפרט דרישות שכולל גם את הסעיפים שנוטים להישאר באותיות הקטנות, כמו דמי שחזור ויציאה.
ההערכה מניחה דחיסה וביטול כפילויות של 1.4:1, שינוי יומי של כ-3.5% מהמידע, ושמירה מדורגת: גרסה יומית לחודש, שבועית עד שלושה חודשים וחודשית מעבר לזה. לפני הזמנה מבקשים מהספק חישוב על הנתונים בפועל.
מי ששוקל חבילת גיבוי של ספק תקשורת גדול, ימצא סקירה של אחת מהן בעמוד גיבוי בענן פרטנר לעסקים.
במה שונים ספקי הגיבוי המנוהל זה מזה?
כל ספקי שירותי הענן לעסקים וארגונים בארץ ובעולם מספקים גם שירות ענן מנוהל ומגוון של שירותי אבטחת מידע. כיום בשוק יש שירותי גיבוי מנוהלים הכוללים ניטור גיבויים בזמן אמת, שירותי תמיכה מסביב לשעון, דו"חות מנהלים מקיפים ושחזור הגיבויים בכל זמן נתון לפי דרישת הלקוחות. החלק החשוב הוא מהירות ההתאוששות מאסון, DR.
מדובר בשוק מאוד תחרותי, עם מגוון רחב מאוד של פתרונות.
לכן, בבחירת ספק שירותי ענן מנוהלים יש לקחת בחשבון פרמטר חשוב והוא: האם לספק הענן יש נוכחות פיזית של ענן בישראל. אם יש לו נוכחות פיזית בישראל: האם יש סנכרון מלא בין הענן הקיים בישראל לבין העננים של אותו ספק ברחבי העולם (אם יש צורך כזה).
למי זה מתאים?
נושא הגיבוי הופך לנושא חשוב כשמדובר בעסקים כלכליים, משום שהמידע של העסק הוא קריטי עבור המשך התנהלותו באופן תקין. כל עסק מחזיק במידע חיוני כמו לדוגמא פרטי הלקוחות והספקים, חוזים, תכניות עסקיות ועוד. לא נרצה שמידע זה ייעלם, משום שלרוב ייקח לנו שנים לאגור אותו מחדש.
בדיוק לצורך זה קיים גיבוי בענן, שמאפשר לנו להבטיח את קיומו של המידע שלנו גם במידה וייעלם מסיבה כלשהי מהמחשבים ומערכות המידע שלנו.
גיבוי בענן מתאים (מעצם תפקידו) לארגונים ובתי העסק הנסמכים על מאגר מידע ממוחשב. אין זה משנה אם הם ממוקדי טכנולוגיה בצורה חלקית, או נשענים על מדיה דיגיטלית מכל סוג שהוא בלבד.
המשתמע מכך הוא, שרובם המכריע של בתי העסק בעולם ובישראל כיום, ייצאו נשכרים משירות גיבוי מנוהלים בענן, במידה והם:
- מחפשים פתרון יעיל לנושא "ההמשכיות העסקית" שלהם (BCP) ומבקשים להתכונן מראש לכל מקרה של סיכון אפשרי למאגר המידע שלהם.
- שואפים להתמקד בתהליכי הליבה שלהם ולהשאיר למקצוענים את “כאב הראש” הטכנולוגי הכרוך בניהול הגיבויים.
- מבקשים לחסוך משאבים אבל רוצים (או מחויבים) להישאר מעודכנים טכנולוגית, תוך שימוש בתשתית ייעודית המתאימה לצרכיהם באופן מדויק.
- מעוניינים להימנע מנפילה למלכודת של התקפות סייבר, שתשתקנה את פעילות העסק, בראשן התקפות כופר, Ransomware.
מה נדרש משירות מוצלח של שירותי גיבויים בענן?
שירות מוצלח של גיבוי בענן יוצר גיבויים מכווצים ומוצפנים לשרתים ותחנות העבודה של העסק במערכת האחסון המבוססת על תשתית הענן, לרבות המערכות המשמשות את הפקת המידע (החל ממערכת הפעלה, מערכות וירטואליות דוגמת VMware, מערכות ERP, CRM וכיו"ב).
לאחר יצירת הגיבוי הראשוני מבוצע גיבוי מצטבר (אינקרמנטלי) שוטף בהתאם למדיניות הגיבויים של העסק, שהקונפיגורציה ניתנת לעדכון וניהול קל ונוח בענן. שיטה זו מאפשרת למזער את עלות ונפח הגיבויים ובנוסף מאפשרת נקודות שחזור רבות יותר. כך, שרמת האמינות של השירות עולה.
השירות המנוהל מגבה את השרתים ותחנות העבודה בצורה אוטומטית בהתאם למדיניות העסק ותומך בגיבוי ברמת קבצים ו/או ברמת המכונה הווירטואלית, או בכל תצורה שנקבעת. מומלץ לגבות הכל, כי עלויות האחסון בענן ירדו בצורה תלולה והתשלום על האחסון הפך להיות מזערי.
במסגרת השירות המנוהל, מנוטרת פעילות גיבוי השרתים ברמת קבצים וברמת המכונה הווירטואלית. יש כמובן לתת תשומת לב מיוחדת לנושא אבטחת המידע, שהוא נושא מרכזי אצל ספקי שירותי ענן מנוהלים.
ברור, שכל התעבורה לענן ובחזרה אמורה להיות מוצפנת ומאובטחת. מפתחות ההצפנה של מערכות האבטחה אמורים להיות רק אצל הלקוח של השירות.
בנוסף, יש לוודא, שספק הגיבוי נוקט בצעדים המתאימים כדי להגן מפני דליפת מידע וגניבתו. באירופה הנושא מוסדר בתקנה GDPR.
יש לוודא, שספק שירותי הגיבוי המנוהל בענן שלך, אכן עומד בתקנים הבינלאומיים הללו, ובדרישות החוק בישראל: תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), שבתוקף מ-2018, ותיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שבתוקף מאוגוסט 2025 ומרחיב את סמכויות האכיפה.
שירות גיבוי בענן הוא כבר לא משהו המשמש רק יחידים או צוותים קטנים, אלא קיים בתצורה המתאימה לארגון כולו ודורש פתרון מקצועי ומתקדם.
מחפשים ליווי מקצועי בבחירה ובהקמה? מהנדסי טלקום אקספרט מלווים עסקים בתחום שירותי מחשוב ענן לעסקים, מהאפיון ועד ההפעלה.
שורה תחתונה
בבחירת ספק שירותי גיבויים בענן, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. קודם כל, יש לקבל החלטה אם בכלל מעוניינים במערכת המופעלת מקומית (מול התצורה המומלצת כיום לעסקים, לעבור לענן), או בתצורה אחרת, שמתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.
אם אתה מתחיל לגבות את העסק, שלח לי את רשימת המחשבים והשרתים, את נפח המידע המשוער ואת חשבונית האינטרנט, ואחזור אליך עם הערכה של זמן הגיבוי הראשון ושל השירות שמתאים לעסק. 077-8123111.
תשובות לשאלות נפוצות
מודדים כמה מידע באמת צריך לגבות, ובודקים איך הספק מתמחר: לפי נפח, לפי מחשב ושרת, או לפי תיבת דואר. כל ספק בונה את המחיר אחרת, ולכן משווים הצעות על אותה רשימת מכשירים ואותו נפח. טבלת מחירים לפי נפח מופיעה במדריך גיבוי בענן לעסקים.
גיבוי בענן הוא רק העתקה של הנתונים לשרתים מרוחקים, כמו שפעם גיבו על קלטות ודיסקים. גיבוי מנוהל בענן כולל גם הגנה על הגיבוי עצמו: הספק מנטר את הגיבויים, שומר עותקים מבודדים לאורך זמן, ומבצע עבור העסק את השחזור כשיש תקלה או מתקפה. ההבדל מורגש ברגע האמת, כשצריך להחזיר את העסק לפעילות. וגיבוי מנוהל אינו יקר, בניגוד לתפיסה הנפוצה בקרב בעלי עסקים.
רק גיבוי מנוהל ובדוק מגן באמת. בהתקפת כופר התוקף נוהג לחכות בין שבוע לכמה חודשים לפני ההצפנה, כדי שהקוד העוין ייכנס גם לעותקי הגיבוי. מי שמנסה לשחזר מגיבוי רגיל מגלה שהקוד חוזר ומצפין את המחשבים. בגיבוי מנוהל העותקים נשמרים מבודדים ולאורך כמה שבועות. במקרה של מתקפה בוחרים נקודת שחזור מלפני ההדבקה ומשחזרים ממנה, וכך העסק חוזר לפעילות בלי לשלם כופר.
סנכרון קבצים, כמו בשירותי אחסון ושיתוף בענן, משקף את מה שקורה במחשב: אם קובץ נמחק או הוצפן על ידי וירוס כופר, השינוי עובר גם לעותק בענן. גיבוי אמיתי שומר עותקים נפרדים לאורך זמן, ומאפשר לחזור לגרסה של קובץ או של מחשב שלם מנקודת זמן שלפני התקלה. לכן סנכרון הוא כלי עבודה נוח לשיתוף קבצים, אבל הוא לא תחליף לגיבוי, ועסק צריך את שניהם.
גיבוי קבצים שומר רק את הנתונים, ומניח שמערכת ההפעלה והתוכנות ימשיכו לעבוד או שאפשר להתקין אותן מחדש. גיבוי מלא, שנקרא גם גיבוי חם או פתרון המשכיות עסקית, משכפל לענן את כל המחשב או השרת, כולל מערכת ההפעלה, התוכנות וההגדרות. אם השרת נהרס לגמרי, אפשר לשחזר אותו כמו שהיה ולהמשיך לעבוד במהירות, בלי שעות של התקנות. לשרת שמריץ את המערכות העסקיות מומלץ גיבוי מלא.
מתחילים במיפוי של מה שאסור לאבד: המחשבים של העובדים, תוכנת הנהלת החשבונות, תיבות הדואר, השרת אם יש, ומסמכים ששמורים רק במחשב אחד. אחר כך קובעים כל כמה זמן לגבות, לפי כמה עבודה העסק מוכן להפסיד, ובוחרים בין גיבוי קבצים לגיבוי מלא. בשלב הבא בוחרים שירות גיבוי מנוהל, מגדירים אותו ומבצעים בדיקת שחזור אמיתית, כדי לוודא שהגיבוי לא רק רץ אלא גם מחזיר את המידע כשצריך.
