חברות מחשוב ענן – מה הפתרון המתאים לעסק שלי?

חברות מחשוב ענן

✅ השוואת היתרונות (והמגבלות) של חברות מחשוב ענן לסוגיהם עבור עסק מול שירותים עם ציוד מחשוב ותקשורת בהתקנה מקומית (On-Premise) בעסק.

✅ איך בוחרים את חברות מחשוב ענן לעסקים בישראל מבלי לפשוט את הרגל?

 המעבר לשימוש בשירותי ענן אינו "סוף פסוק" בתחומי החיסכון בהוצאות וההתייעלות העסקית. אולם, קודם לכל החלטה, יש לבחור את סוג הענן (פרטי, ציבורי או היברידי) המתאים לעסק, מול התקנה מקומית (On Premise) בתוך העסק. לכן, כל בעל עסק או מנהל (בעסקים ובארגונים שאין בהם מנמ"ר [ר"ת: מנהל מערכות מידע] – שזה תפקידו המרכזי), שואל את עצמו: איך ניתן לבצע את המעבר לשירותי ענן נכון ואיזה סוג של ענן לבחור ועל ידי כך להתייעל ולחסוך בהוצאות?

כיום, לעסקים קטנים עד בינוניים, בדיוק כמו לעסקים גדולים וענקיים, יש לעיתים אותם צרכים בתחום התקשורת והטלפוניה. זאת, במיוחד כאשר יש לעסקים הללו שלוחות וסניפים, בין ברחבי הארץ ובין ברחבי העולם, או שהמנהלים והעובדים (לפחות חלקם), מבצעים את עבודתם כשהם בתנועה (בארץ או בעולם), מחוץ לכותלי המשרדים שלהם.

במושג "שלוחות" נכללים גם המקרים בהם העסק מעוניין, ששלוחת טלפון בביתו של בעל תפקיד בעסק תהיה מחוברת למרכזיה הארגונית וכן בכל המקרים, שבהם יש רצון או עניין לחבר את הסמארטפונים של המנהלים והעובדים למרכזיה העסקית, כשהם נמצאים בכל מקום ברחבי הארץ או ברחבי העולם.

האם זה הזמן לבחור את פתרון מחשוב ענן המתאים לעסק שלי?

כ- 70% מהעסקים הקטנים עד הבינוניים בישראל משלמים כיום מחירים מופרזים ובלתי הגיוניים על שירותי המחשוב והתקשורת שלהם. אולם, הבשורה הגדולה היא, שהעידן של הוצאות כבדות בעולם המחשוב והתקשורת – נגמר.

חיסכון בהוצאות (ובמיוחד בהוצאות התקשורת והמחשוב) הוא "צו השעה" בכל עסק וארגון. העולם העסקי נע מהר קדימה ומי שמפספס ו"מאחר את הרכבת" ויכול למצוא את עצמו ללא לקוחות וללא פרנסה. לכן, בעלי עסקים צריכים לשאול את עצמם את השאלה: האם בכלל יש כיום צורך בחדר תקשורת, מרכזיה ושרתים בתוך העסק (On Premise)?

התשובה לשאלה הזו, במיוחד בעסקים קטנים עד בינוניים היא: לא מוחלט. אמנם, עסקים וארגונים זקוקים לשירותי מחשוב ותקשורת (לרבות טלפוניה) בכל פעילותם. אולם, מדובר בסעיפי הוצאה בלתי נשלטים. הדרך הנכונה להחזיר את השליטה בהוצאות הללו היא: להיפטר מכל הציוד ולהפוך את חדר התקשורת, המרכזייה והשרתים, לחדר המביא הכנסות לעסק, ולא להמשיך בשיטה הישנה, שבה החדר הזה מהווה רק הוצאות הולכות וגדולות לעסק.

בנוסף, עסקים מוצפים בהצעות להעביר את שירותי המחשוב והתקשורת שלהם (לרבות טלפוניה) ל"מיקור חוץ". אסור להתבלבל בין המונחים. Hosting ו – VPS הם המונחים הישנים של "מיקור חוץ". אי אפשר לשדרג אותם לשירותי ענן, כי הם לא שירותי ענן ולא יהיו אף פעם שירותי ענן. לקוח, שבוחר בפתרון כזה, "נלכד" לעולמים ע"י ספק השירות. זה בדיוק הפוך מהגישה של המעבר לשירותי ענן.

עסקים מוצפים כיום בשפע של פתרונות תקשורת ומחשוב מתקדמים, לרבות בענן. אחד הפתרונות המתקדמים ביותר הוא תחום שירותי תקשורת, מחשוב ושיתוף אחודים  UCaaS  ר"ת: Unified Communications as a Service. כיום יש הרבה מאוד ספקים ואינטגרטורים המספקים את הכיוון הזה ונגמרה התקופה, שבה מנהלים שאלו: האם כדאי לעבור לעבודה שיתופית בענן (ואיזה ענן) ומי בכלל מספק זאת?

כל מי שמשתמש בסמארטפון שלו באופן יום-יומי, משתמש בשירותי ענן, כל הזמן (למעט במגזר החרדי, למי שמקפיד על "סלולר כשר"). את היעילות האישית והחיסכון בשימוש בסמארטפון כל אחד משיג לעצמו לפי צרכי השימוש שלו. מי שמשתמש למשל ב"מסרים מידיים" לתקשורת עם חבריו, בני משפחתו ועמיתיו, יכול לבחור בין: WhatsApp, מסנג'ר (של פייסבוק), סקייפ (Skype), טוויטר, WeChat, Hangout ועוד. כל שירות כזה פועל בענן משלו, עם יתרונות וחסרונות הקיימים לכל כלי, בכל ענן. לכל היישומים החברתיים הללו יש גרסאות גם למשתמש פרטי וגם למשתמש עסקי.

הבחירה בין הכלים הללו (כלי אחד או יותר), תלויה בעיקר בכמות החברים לקשר, שנמצאים ברשת המתאימה של המחזיק בסמארטפון ובצרכים הספציפיים של העסק. לדוגמה: מערכת העבודה הקבוצתית של פייסבוק בשם Workplace, שמופעלת בענן של פייסבוק, צוברת לאחרונה תאוצה מדהימה בקרב עסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי העולם. בישראל, מערכת הענן של מיקרוסופט בשם Office365, עם מערכת התקשורת בענן Skype של מיקרוסופט, זוכה להצלחה יפה, מול כל המערכות המתחרות.

יחד עם זאת, הבחירה בין שירותי הענן העסקיים לסוגיהם, במטרה להביא הכי הרבה תועלת מדידה ומשמעותית לעסק, היא הרבה יותר מורכבת וקשה.

חברת סיסקו פרסמה ממצאים של מחקר עולמי, שנערך ע"י חברת המחקר,IDC  בו נמצא, שלמרבית הארגונים (69%) אין אסטרטגיות ענן מגובשת או בכלל, ורק 3% בעלי אסטרטגיות ענן מותאמות במיוחד, שמניבות תוצאות עסקיות מעולות. זה נתון מאוד מאכזב. בשביל מה לעבור לענן, אם המעבר הזה לא מביא כל תועלת עסקית ברת מדידה?

איזה סוגי עננים יש ומוצעים לעסקים?

באופן כללי ניתן לחלק את פתרונות מחשוב הענן ל-3 קבוצות שירות עיקריות:

א. עננים ציבוריים. אלה מרכזי מחשוב ענקיים (Data Centers), מתקנים מנוהלים ומוגנים היטב וחלקם תת-קרקעיים, שמתחלקים בגדול בין שני סוגים:

1) עננים של ספקים בינלאומיים גדולים. חלק מהעננים הציבוריים נמצאים רק בחו"ל וחלק נמצאים גם בארץ. כאן אמזון-AWS היא מובילה עולמית, הרבה לפני מתחרותיה (לאחרונה אמזון עברה למדידת שימוש ברמת שניות, כדי לספק שירות בדיוק רב של מדידת השימוש, מה שמביא לחסכון מרבי בהוצאות. גם Triple C בישראל עברה לגישה הזו). לאמזון אין מתקן מקומי בישראל, אבל יש לה נוכחות מקומית חזקה. רבים בוחרים בשירותיה והיא "מובילת שוק" בעולם וגם בישראל. מתחרים נוספים במשבצת הזו (לחלקם יש מתקנים מקומיים בישראל): מיקרוסופט – Azure, רקספייס, IBM, סיסקו, גוגל-Cloud, עליבאבא Alibaba, Dimension Data (ב-MedOne), אלקטל-לוסנט-ארגונים, סיילספורס, אורקל, סאפ ועוד.

2) עננים של ספקי שירותי ענן מקומיים: בזק בינלאומי, קבוצת בינת, טלדור, ווי-אנקור, טריפל-סי (Triple C), בזק עסקים, הוט, סלקום, פרטנר, MedOne, OMC, מטריקס, נס, One1, מלם-תים, Kamatera, אדגר, פלאפון ועוד. סה"כ יש בישראל מעל ל-30 חוות שרתים (Data Centers) גדולות ועוד כמה עשרות קטנות (חלק ממוקמים כענן משני בתוך ענן ציבורי גדול), שמספקות שירותי ענן ציבוריים לעסקים בישראל.

השירותים, שספקי הענן הציבוריים מספקים, כוללים מגוון רחב של אפשרויות, והעיקריים שבהם כיום הם: PaaS (פלטפורמה כשירות) ו-IaaS (תשתית כשירות). שיטת התשלום זהה כמעט בכולם: SaaS (תוכנה כשירות, דהיינו: תשלום חודשי רק לפי היקף הצריכה של השירות). בנוסף, יש בשירותי הענן הציבוריים אין ספור של שירותים נלווים, החל מטלפוניה דרך אחסון, שירותי רשת וכלה באבטחה והגנת סייבר. כל עסק בוחר את ספק שירותי הענן והשירותים, שיופעלו בענן, לפי צרכי העסק.

ב. עננים פרטיים. עננים מקומיים נבנים על בסיס Data Center פרטי, או חוות שרתים פרטית. הגישה הזו מקובלת בעיקר בארגונים גדולים, שרוצים לשמור על המידע והאפליקציות ממש בשליטתם המוחלטת, מבלי לוותר על  היתרונות, שבשימוש בשירותי ענן. החברות Dell-EMC, סיסקו ו-VMware מספקות כיום (יש עוד מתחרים), פתרונות מובילים בשוק להקמת עננים פרטיים. הגישה הזו כמעט ולא קיימת במגזר ה-SMB  וה-SME.

ג. עננים מעורבים – היברידיים. כל אחד מהעננים הציבוריים, שהוזכרו בסעיף הראשון, יכול להיות גם ענן היברידי. כלומר: מספק לעסק את המעטפת ההגנה והשליטה של ענן פרטי אבל בתוך ענן ציבורי. כיום, כמעט כל ספקי הענן הציבורי מספקים גם שירותי ענן היברידי. השותפות החזקה והמובילה בעולם לאספקת תשתיות לשירותים היברידיים היא השותפות בין VMware לבין אמזון-AWS. ל-VMware הסכם דומה עם ספקי שירותי ענן ציבוריים נוספים דוגמת IBM וגוגל.

התחום הזה נע כל הזמן קדימה. למשל IBM מציעה באמצעות הענן שלה גם את סביבת שולחן העבודה הווירטואלי החדשה VMware Horizon Cloud, שתסופק כשירות ענן מנוהל מלא או במתכונת היברידית של שולחן עבודה כשירות (DaaS). במקביל, הודיעה IBM על זמינות תשתיות ענן ציבורי בסביבת VMware ליישומי SAP HANA, במתכונת שרתים פיזיים (Bare Metal). כך, שניתן לשלב יכולות של מספר פלטפורמות עסקיות קריטיות גם יחד בשירותי ענן היברידי.

ממש לאחרונה, מיקרוסופט הוציאה פתרון, שנקרא Azure Stack, שנועד להתחרות ביכולות של שירותי הענן של אמזון – AWS, פתרון המספק יכולת מהירה להפוך בקלות כל ענן פרטי (ואפילו חוות שרתים On-Premise), או ענן ציבורי – פרטי, לענן היברידי, עם התאמה מלאה לפלטפורמות של מיקרוסופט. בנוסף, מיקרוסופט מציעה כלים חדשים להגירה אל שירותיה. למשל, את הכלי החדש בשם Oracle database migration tool, שמספק יכולת הגירה ל-SQL Server של מיקרוסופט למי שמשתמש במערכות של אורקל.

יודגש, שכל עסק יכול לבחור כמה שירותי ענן במקביל לצרכים השונים שלו. אין כל מניעה, שלא להפעיל כמה עננים במקביל בעסק. כמו כן, בהתפתחות של טכנולוגיות עולם שירותי הענן, ניתן כיום לנייד יישומים בין עננים ולנייד בסיסי נתונים בין עננים (במיוחד בעננים הנבנים ומספקים שירות על בסיס הפלטפורמות החדישות הקיימות בשוק, שמספקות יכולת לשנע מידע ואפליקציות בין עננים, לפי צרכי העסק המשתנים).

מה זה מחשוב ענן בישראל ולמה זה חשוב?

שירותי ענן אינם העתיד. הם ההווה. העתיד הוא שילוב של שירותי ענן, רשתות חברתיות וכלים של Big Data AI. בהווה ובעתיד הנראה לעין, אין הבדל בין שירותי תקשורת קווית לשירותי IT. הכול IP. לכן, הכול עולה על הענן, פרטי, ציבורי או היברידי (שילוב של ענן פרטי וציבורי גם יחד). כך גם המרכזיות, מוקדי השירות וכמובן כל היישומים. אין כל הבדל.

מנהלים רבים תקועים עם מערכות ישנות ומאוד איטיות בתוך הארגון, שכל שינוי בהן עולה הרבה כסף. עסקים רבים מרכיבים מערכות "טלאי על טלאי", מה שיוצר כאוס ו"חגיגת" הכנסות לחברות המספקות שירותי אחזקה לתקשורת ומחשבים בעסקים הללו. השוק מצוי בתזוזה ובתזזית, ומנהלים אינם יכולים לחכות עד שהמערכות האיטיות הללו תגבנה לצרכים ההולכים וגדלים. הן לא תומכות יותר במודלים העסקיים החדשים או בתהליכים העסקיים המשתנים של ימינו והבאים לבוא. הארגונים נתקעו עם הוצאות הולכות וגדלות על תחזוקה של מערכות, עם כוח אדם, שנתקע בטיפול במערכות אלו. כל זה לא קיים במערכת של ענן.

אז איך אנו יודעים מהם שירותי ענן?

התשובה (למי שאינו מנמ"ר) לא פשוטה, אבל ניתן לשאול כמה שאלות, שתבדלנה בצורה ברורה בין שירותי הענן לבין שירותים המתחזים להיות ענן:

א. מה המודל העסקי שעל פיו משלמים על השירות? אם התשלום הוא רק על פי צריכה ובמודל ה-SaaS, זה בברור שירותי ענן. אם יש תוספות (רישיונות שונים ומשונים, שאינם עפ"י צריכה, תחזוקה, תמיכה, וכיו"ב), זה כנראה לא שירותי ענן.

ב. מה המהירות, שבה ניתן להוסיף או להוריד יישומים, להוריד או להוסיף משתמשים, להוסיף ולהוריד משאבי מחשוב (דיסקים, מעבדים, זיכרונות, חיבורים)? אם מדובר בדקות, זה ענן. אם זה שעות, ימים או שבועות, זה לא ענן.

ג. האם ניתן לגשת לנתונים וליישומים מכל מכשיר קצה כולל ממכשירים ניידים (סמארטפון, טאבלט)? אם כן, זה כנראה שירותי ענן.

ד. מי אחראי לשדרוגים? מי משלם על השדרוגים? אם זה בענן, ברור שלא העסק הארגון אלא המחזיק והנותן שירותים בענן הוא המשלם.

עננים זה Multi-Tenancy [ארכיטקטורה בה יישום תוכנה אחד משרת לקוחות רבים], שירות On-Demand מלא, מערכת ללא תלות בגרסאות התוכנה, עם שדרוג שקוף למשתמש, שלא משלם על השדרוגים, ועם SLA (הסכם רמת שירות).

זו גישה מכל מקום לשירות כולל מהסלולר, גישה בפרוטוקולי האינטרנט, תשלום רק לפי צריכה. את הלקוח בכלל לא מעניין איזה שרת יש לו והיכן הוא ממוקם. הוא רק צריך את השירות. כמו שלא מעניין איש איך מייצרים את החשמל, היכן ואיך מוליכים אותו לצרכן. משלמים רק על צריכת החשמל. סך ה-TCO (עלות בעלות כוללת) של הארגון יורד לפחות ב-50% מול מערכות קיימות ישנות. יש מקומות וארגונים, שזה מגיע ל-80% בהורדת ה-TCO.

תקציבים לא מעטים מתפנים במעבר מהמודלים הישנים למודלים של עננים (ה-ROI במעבר לעננים כבר לא נזקק להוכחות). ניתן להעביר את החיסכון המושג במעבר הזה לביצוע דרישות משתנות ודחופות לארגון, במקום להקדיש את התקציבים לתחזוקה ולעלויות קבועות של חומרה ואנשי IT, שעוסקים רק בשימור ובתחזוקת מערכות ישנות ויקרות. מאוד נוח לבצע התאמות ייחודיות ואינטגרציה למערכות קיימות ולבצע הסבה בצורה הרבה יותר קלה ממה שחשבו בעבר. שדרוגים הם דבר שקוף במערכת והתשלום הוא רק עפ"י צריכה.

על פי מחקר של AMI, עסקים קטנים (בארה"ב) מעדיפים לרכוש חבילות מחשוב מענן, במקום שירות יחיד של אפליקציה מקומית אצלם. הסיבות: רצון לגמישות, הקלה על ניהול שירותי המחשוב וחיסכון בהוצאות על רכישות ותחזוקה. בנוסף, תחום ה-Mobile העסקי עובר לענן. יותר ויותר עסקים נסמכים על שירותים מבוססי ענן לביצוע מטלות יומיות. סנכרון מטלות, דוא"ל וקבצים בין שרתים למכשירי סלולר – סמארטפונים וגם טאבלטים, הפך למקובל, כמעט בכל רבדי השוק.

ניקח דוגמה אחת להמחשה, של המהפך המהיר הזה במעבר לשירותי ענן בעסקים קטנים: רוב נהגי המוניות בישראל עברו להשתמש בשירותי ענן ציבוריים (גם אם הם לא מבינים את המונח המקצועי הזה). זאת, באחת מהפלטפורמות המתחרות (Gett היא הפלטפורמה המובילה בתחרות הזו בישראל. בעולם – הפלטפורמה של Uber מובילה). בעל מונית  נהג טקסי, שלא עובר לשירותי הענן הללו, שמופעלים אצל הלקוחות הפוטנציאליים בסמארטפונים שלהם, פשוט מפסיד כסף ולקוחות ועלול להגיע לפשיטת רגל די מהירה.

השירות בענן מיועד לכל עסק וארגון בכל גודל. ארגון גדול ייטה להשתמש בעננים פרטיים (דהיינו: שהם נבנו עבור הארגון במערכת סגורה יחסית). אולם, אין הצדקה להכניס יישומים, שאין בהם סודות כמוסים או נתונים רגישים, דווקא לענן פרטי, כשמטבע השירות צריכים לפתוח אותו לגישה לכל הלקוחות. דוגמאות: הזמנת תורים וקבלת בדיקות בקופות החולים, שירותי תמיכה וייעוץ, טלפוניה נכנסת, שיחות ועידה (עם לקוחות, שותפים, עמיתים, סניפים, קבוצות עובדים ברחבי העולם, וכיו"ב), משלוח חשבוניות וחשבונות אלקטרונית (ללקוחות, שותפים, ספקים, וכיו"ב), שיווק ומכירות של מוצרים ושירותים ללקוחות, חיבור של רשתות חברתיות חיצוניות, בצוע סקרים ומשובים, הפצת מסרונים והודעות ועוד. כך, שמדובר במגוון רחב מאוד של יישומים, שממילא הארגון נדרש לחבר אותם לעולם החיצוני ולאינטרנט.

במקרים אלה, ניתן להשיג חיסכון גדול יותר אם משלבים עננים פרטיים ליישומים, שנדרשים להיות חסויים ומוגנים היטב, עם עננים ציבוריים ליישומים, שלהם יש נגישות לציבור הרחב בכללותו או לציבור הלקוחות הייחודי של הארגון או העסק. חיבורי VPN משתלבים היטב בענן היברידי. ענן היברידי כזה ישרת היטב את המטרות העסקיות ויגביר את ההגנה על המערכות הקריטיות, מכיוון שהגישה של הלקוחות החיצוניים תהיה לענן הציבורי ולא לענן הפרטי.

המעבר לענן בעסקים ובארגונים לא מבטיח, שהכול 'ינגן'. זה עדיין לא Plug & Play מלא. יש צורך בתכנון מאד קפדני ומערכות אוטומטיות כדי לייעל את המימוש והמענה לצרכים של כל משתמש קצה. צריך להיות זהיר בבחירת ספק שירותי הענן והאינטגרטור המיישם את המעבר לשירותי ענן. צריך להיזהר גם כאן מתרגיל "החתונה הקתולית", שבו נלכדים עם ספקים, תוכנות ושירותים קנייניים לנצח. המעבר בעסקים קטנים עד בינוניים קל יותר ומהיר יותר, אבל אין משמעותו, שיש להקל ראש בבחירת ספק שירותי הענן או בבחירת האינטגרטור, שמבצע את המעבר הזה.

טיפ

מומלץ לנקוט בגישה באומרת בפשטות: אין צורך שכל עסק או ארגון יפתחו לעצמם אסטרטגיה של מעבר לענן עם כל מיני בדיקות של ROI. זה מיותר, יקר, ארוך וחסר כל טעם. פשוט צריך לעבור לענן וזהו. ללא אסטרטגיות גדולות, ניירות עמדה והשקעות ביועצים ואנליסטים מסוגים שונים ומשונים, אלו רק הוצאות מחשוב מטרידות ומיותרות.

לעומת זאת, צריך להשקיע בייעוץ במי לבחור ואיך מבצעים את המעבר: איך בוחרים ספק שירותי ענן, איך בוחרים אינטגרטור, אילו שירותים להעביר לענן וכיצד. צריך להתחיל בקטן, להתנסות וללמוד איך זה עובד, להפיק לקחים ולהשתפר, עם מבט רחב ומפוקח על המעבר המלא לענן, לאורך ציר זמן של שנה עד שנתיים. זה הכיוון. אפשר להתחיל ביישומים, שהכי קל ומהיר להעבירם לענן, למשל: שירותי גיבוי, שירותי דואר אלקטרוני, תיאום יומנים וסנכרון פעילויות, תוכנות של מיקרוסופט, CRM.

איך לבחור ספק מחשוב ענן מוביל וגדול לעסק? 

מבין חברות מחשוב ענן המובילים בעולם, שמספקים גם שירותי גיבוי בענן לעסקים מכל סדר גודל, ניתן למנות בשורה הראשונה את העננים של: מיקרוסופט Azure, גוגל Cloud ו-Amazon AWS.

יש בישראל עוד פתרונות רבים, ובכללם: שירותי הגיבוי בענן של בזק, שירותי גיבוי אצל כל האינטגרטורים הגדולים (בינת, טלדור, תים, נס טכנולוגיות, ווי-אנקור, טריפל-סי, TerraSafe, וכיו"ב), שירותי חברת CTERA הישראלית (שמופעלים גם בבזק), שירותי חברת ההזנק הישראלית OwnBackup, שירותי הגיבוי ושירותי הענן של Data Dimension ב-Med-1 (MedOne), שירותי הענן של IBM, שירותי גיבוי של נט-אפ, שירותי הגיבוי בכמה עננים ובהם סיסקו ורקספייס בחברת בזק בינלאומי, שירותי הגיבוי בכמה חברות תקשורת דוגמת: פלאפון, סלקום ופרטנר ועוד. למעשה, ההחלטה על בחירת ספק הגיבוי היא די מבלבלת ולכן יש צורך בקבלת ייעוץ מקצועי מתאים.

השיקולים בבחירת חברות מחשוב ענן במסגרת שירותי מחשוב ענן בישראל יורכבו מהפרמטרים הבאים:

• מה תצורת הגיבוי המבוקשת בענן: PaaS, IaaS או SaaS. יש עלויות שונות לכל תצורה ומימוש שונה. אם בעל העסק או מי שאחראי על נושא הגיבויים בעסק לא מבין את המונחים הללו, מוטב שיתייעץ עם מי שכן מבין.
• האם יש חשיבות, שהענן יימצא בישראל אם לאו? לא כל העננים העולמיים יש להם נוכחות פיזית בישראל. למשל, לגוגל ולאמזון אין עדיין נוכחות פיזית של ענן בישראל, אבל זה לא מפריע בכלל ללקוחות רבים במגזר העסקי בישראל (בדומה לנעשה בעולם), לבחור בשירותים של אמזון – AWS, שהיא מובילת שוק.
• מהירות היישום, רמת והיקף התמיכה בשירות (והאם יש תמיכה בעברית).
• האם הגיבוי בענן מגבה את כל סוגי האפליקציות העסקיות של העסק ואת כל המידע, שהן מפיקות? אם לא, מה נדרש לעשות כדי לגבות אפליקציות ייחודיות המצויות בעסק?
• מה תחזית גידול הביקושים לשירותי גיבוי בענן. האם יהיו עוד סניפים לעסק, שייעשה בהם גבוי לענן, והיכן הם ימוקמו?
• האם יש צורך בעוד שירותים מספק הענן (כולל: איזון עומסים, שירותי DR ו-BCP, הפעלת אפליקציות, שירותי ניתוב, שירותי DNS ודומיינים, שירותי BI AI ו-Big-Data, חיבור מצלמות אבטחה, חיבור שירותי IoT, שירותי אבטחה והגנת סייבר, פיתוח אפליקציות ושירותים וכיו"ב)?
• יש לוודא, שספק הגיבוי נוקט בצעדים המתאימים כדי להגן מפני דליפת מידע וגניבתו. יש כיום תקנים מחמירים בנושא זה, כשבאירופה יש סדרה חדש של תקנים מחמירים בשם GDPR, שנכנסו לתוקף ב-28.5.18. יש לוודא, שספק שירותי הגיבוי בענן, אכן עומד בתקנים הבינלאומיים הללו.

מבין הספקים הבינלאומיים, השירותים של אמזון הם הוותיקים ביותר (נולדו 5 שנים לפני שירותי ענן של גוגל ו-4 שנים לפני שירותי הענן של מיקרוסופט). מבין המתחרים העולמיים האחרים (שאינם אמזון, גוגל ומיקרוסופט), רק Data Dimension היפנית (מבית NTT) זוכה להצלחה ולצמיחה עולמית גם בישראל, כששאר המתחרים מצמצמים את ההשקעות שלהם בשירותי ענן, בעיקר בגלל הצלחה והצמיחה הענקית של אמזון ושל מיקרוסופט וגוגל. המתחרים הללו מתרכזים כיום בפתרונות נישה, בעיקר בפתרונות של גישה לשירותי עננים היברידים והנעת מידע בין עננים שונים, דוגמת הגישה החדשה של סיסקו ורקספייס לשירותי ענן.

בישראל, המובילים את שוק שירותי ענן וגיבוי בענן הם, כאמור לעיל: אמזון-AWS, בזק בינלאומי, בזק עסקים, בינת עסקים, גוגל, IBM, MedOne, פרטנר ומיקרוסופט Azure (אצל כמה ספקים מקומיים). יחד עם זאת, השוק תחרותי ויש הצעות לא פחות מעניינות ואטרקטיביות אצל הספקים המתחרים.

חברות מחשוב ענן – שורה תחתונה

בבחירת חברות מחשוב ענן, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה מוקדמת אם מעוניינים במערכת המופעלת בענן, או בתצורה אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.

בגלל שמערכת המחשוב והטלפוניה של ההווה והעתיד היא בענן, ניתן להתנסות בה בחיבור מהיר ללא עלות ובלי התחייבות, כדי לקבל את ההחלטה על סמך התנסות מעשית במערכת. למי שהתנסה בשירותי ענן, מומלץ להתנסות בשירותי חברות מחשוב ענן, או בגישה החדשה המכונה בשם: מולטי ענן, מה שמביא את התועלת העסקית ברת מדידה הטובה ביותר לצרכים של העסק.

לכן, נשאלות כאן השאלות:

מה הבעיה הגדולה ביותר הקיימת בתחום שירותי המחשוב והתקשורת בעסק שלך, שאתה מאמין, שתוכל לפתור באמצעות חברות מחשוב ענן?

אם יש לך כבר פתרון של טלפוניה ותקשורת בענן, ממה אתה לא מרוצה מהמערכת הזו? שתף אותנו.

איך אתה חושב, שאני יכול לעזור לך לבחור את חברות מחשוב ענן בישראל וספק השירות המתאימים לצרכיך?

לקבלת הצעת מחיר עבור פתרונות מחשוב ענן לעסקים

ענן היברידי – שביל הזהב למערכות מחשוב בעסקים וארגונים 

תשובות לשאלות נפוצות