סוגי מחשוב ענן – מה הפתרון המתאים לעסק שלי? (מידע חדש וטיפים)

מחשוב ענן CLOUD

סוגי מחשוב ענן – יתרונות וחסרונות בפתרונות
השונים למחשוב ענן – מה הפתרון המתאים?

 

השוואת היתרונות (והמגבלות) של שירותי ענן לסוגיהם עבור עסק ברמת ה-SMB וה-SME מול שירותים עם ציוד מחשוב ותקשורת בהתקנה מקומית (On-Premise) בעסק.

 

איך בוחרים את הפתרון המתאים בענן לעסקים בישראל מבלי לפשוט את הרגל?

 

המעבר לשימוש בשירותי ענן אינו "סוף פסוק" בתחומי החיסכון בהוצאות וההתייעלות העסקית. אולם, קודם לכל החלטה, יש לבחור את סוג הענן (פרטי, ציבורי או היברידי) המתאים לעסק, מול התקנה מקומית (On Premise) בתוך העסק. לכן, כל בעל עסק או מנהל (בעסקים ובארגונים שאין בהם מנמ"ר [ר"ת: מנהל מערכות מידע] – שזה תפקידו המרכזי), שואל את עצמו: איך ניתן לבצע את המעבר לשירותי ענן נכון ואיזה סוג של ענן לבחור ועל ידי כך להתייעל ולחסוך בהוצאות?

כיום, לעסקים קטנים עד בינוניים (SMB עד SME), בדיוק כמו לעסקים גדולים וענקיים, יש לעיתים אותם צרכים בתחום התקשורת והטלפוניה. זאת, במיוחד כאשר יש לעסקים הללו שלוחות וסניפים, בין ברחבי הארץ ובין ברחבי העולם, או שהמנהלים והעובדים (לפחות חלקם), מבצעים את עבודתם כשהם בתנועה (בארץ או בעולם), מחוץ לכותלי המשרדים שלהם.

במושג "שלוחות" נכללים גם המקרים בהם העסק מעוניין, ששלוחת טלפון בביתו של בעל תפקיד בעסק תהיה מחוברת למרכזיה הארגונית וכן בכל המקרים, שבהם יש רצון או עניין לחבר את הסמארטפונים של המנהלים והעובדים למרכזיה העסקית, כשהם נמצאים בכל מקום ברחבי הארץ או ברחבי העולם.

 

מחשוב ענן CLOUD

האם זה הזמן לבחור את פתרון הענן המתאים לעסק שלי?

כ- 70% מהעסקים הקטנים עד הבינוניים בישראל משלמים כיום מחירים מופרזים ובלתי הגיוניים על שירותי המחשוב והתקשורת שלהם. אולם, הבשורה הגדולה היא, שהעידן של הוצאות כבדות בעולם המחשוב והתקשורת – נגמר.

חיסכון בהוצאות (ובמיוחד בהוצאות התקשורת והמחשוב) הוא "צו השעה" בכל עסק וארגון. העולם העסקי נע מהר קדימה ומי שמפספס ו"מאחר את הרכבת" ויכול למצוא את עצמו ללא לקוחות וללא פרנסה. לכן, בעלי עסקים צריכים לשאול את עצמם את השאלה: האם בכלל יש כיום צורך בחדר תקשורת, מרכזיה ושרתים בתוך העסק (On Premise)?

התשובה לשאלה הזו, במיוחד בעסקים קטנים עד בינוניים היא: לא מוחלט. אמנם, עסקים וארגונים זקוקים לשירותי מחשוב ותקשורת (לרבות טלפוניה) בכל פעילותם. אולם, מדובר בסעיפי הוצאה בלתי נשלטים. הדרך הנכונה להחזיר את השליטה בהוצאות הללו היא: להיפטר מכל הציוד ולהפוך את חדר התקשורת, המרכזיה והשרתים, לחדר המביא הכנסות לעסק, ולא להמשיך בשיטה הישנה, שבה החדר הזה מהווה רק הוצאות הולכות וגדולות לעסק.

בנוסף, עסקים מוצפים בהצעות להעביר את שירותי המחשוב והתקשורת שלהם (לרבות טלפוניה) ל"מיקור חוץ". אסור להתבלבל בין המונחים. Hosting ו – VPS הם המונחים הישנים של "מיקור חוץ". אי אפשר לשדרג אותם לשירותי ענן, כי הם לא שירותי ענן ולא יהיו אף פעם שירותי ענן. לקוח, שבוחר בפתרון כזה, "נלכד" לעולמים ע"י ספק השירות. זה בדיוק הפוך מהגישה של המעבר לשירותי ענן.

עסקים מוצפים כיום בשפע של פתרונות תקשורת ומחשוב מתקדמים, לרבות בענן. אחד הפתרונות המתקדמים ביותר הוא תחום שירותי תקשורת, מחשוב ושיתוף אחודים  UCaaS  ר"ת: Unified Communications as a Service. כיום יש הרבה מאוד ספקים ואינטגרטורים המספקים את הכיוון הזה ונגמרה התקופה, שבה מנהלים שאלו: האם כדאי לעבור לעבודה שיתופית בענן (ואיזה ענן) ומי בכלל מספק זאת?

כל מי שמשתמש בסמארטפון שלו באופן יום-יומי, משתמש בשירותי ענן, כל הזמן (למעט במגזר החרדי, למי שמקפיד על "סלולר כשר"). את היעילות האישית והחיסכון בשימוש בסמארטפון כל אחד משיג לעצמו לפי צרכי השימוש שלו. מי שמשתמש למשל ב"מסרים מידיים" לתקשורת עם חבריו, בני משפחתו ועמיתיו, יכול לבחור בין: WhatsApp, מסנג'ר (של פייסבוק), סקייפ (Skype), טוויטר, WeChat, Hangout ועוד. כל שירות כזה פועל בענן משלו, עם יתרונות וחסרונות הקיימים לכל כלי, בכל ענן. לכל היישומים החברתיים הללו יש גרסאות גם למשתמש פרטי וגם למשתמש עסקי.

הבחירה בין הכלים הללו (כלי אחד או יותר), תלויה בעיקר בכמות החברים לקשר, שנמצאים ברשת המתאימה של המחזיק בסמארטפון ובצרכים הספציפיים של העסק. לדוגמה: מערכת העבודה הקבוצתית של פייסבוק בשם Workplace, שמופעלת בענן של פייסבוק, צוברת לאחרונה תאוצה מדהימה בקרב עסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי העולם. בישראל, מערכת הענן של מיקרוסופט בשם Office365, עם מערכת התקשורת בענן Skype של מיקרוסופט, זוכה להצלחה יפה, מול כל המערכות המתחרות.

יחד עם זאת, הבחירה בין שירותי הענן העסקיים לסוגיהם, במטרה להביא הכי הרבה תועלת מדידה ומשמעותית לעסק, היא הרבה יותר מורכבת וקשה.

חברת סיסקו פרסמה ממצאים של מחקר עולמי, שנערך ע"י חברת המחקר,IDC  בו נמצא, שלמרבית הארגונים (69%) אין אסטרטגיות ענן מגובשת או בכלל, ורק 3% בעלי אסטרטגיות ענן מותאמות במיוחד, שמניבות תוצאות עסקיות מעולות. זה נתון מאוד מאכזב. בשביל מה לעבור לענן, אם המעבר הזה לא מביא כל תועלת עסקית ברת מדידה?

 

איזה סוגי עננים (למחשוב ענן) יש ומוצעים לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME?

באופן כללי ניתן לחלק את פתרונות מחשוב הענן ל-3 קבוצות שירות עיקריות:

א. עננים ציבוריים. אלה מרכזי מחשוב ענקיים (Data Centers), מתקנים מנוהלים ומוגנים היטב וחלקם תת-קרקעיים, שמתחלקים בגדול בין שני סוגים:

1) עננים של ספקים בינלאומיים גדולים. חלק מהעננים הציבוריים נמצאים רק בחו"ל וחלק נמצאים גם בארץ. כאן אמזון-AWS היא מובילה עולמית, הרבה לפני מתחרותיה (לאחרונה אמזון עברה למדידת שימוש ברמת שניות, כדי לספק שירות בדיוק רב של מדידת השימוש, מה שמביא לחסכון מרבי בהוצאות. גם Triple C בישראל עברה לגישה הזו). לאמזון אין מתקן מקומי בישראל, אבל יש לה נוכחות מקומית חזקה. רבים בוחרים בשירותיה והיא "מובילת שוק" בעולם וגם בישראל. מתחרים נוספים במשבצת הזו (לחלקם יש מתקנים מקומיים בישראל): מיקרוסופט – Azure, רקספייס, IBM, סיסקו, גוגל-Cloud, עליבאבא Alibaba, Dimension Data (ב-MedOne), אלקטל-לוסנט-ארגונים, סיילספורס, אורקל, סאפ ועוד.

2) עננים של ספקי שירותי ענן מקומיים: בזק בינלאומי, קבוצת בינת, טלדור, ווי-אנקור, טריפל-סי (Triple C), בזק עסקים, הוט, סלקום, פרטנר, MedOne, OMC, מטריקס, נס, One1, מלם-תים, Kamatera, אדגר, פלאפון ועוד. סה"כ יש בישראל מעל ל-30 חוות שרתים (Data Centers) גדולות ועוד כמה עשרות קטנות (חלק ממוקמים כענן משני בתוך ענן ציבורי גדול), שמספקות שירותי ענן ציבוריים לעסקים בישראל.

השירותים, שספקי הענן הציבוריים מספקים, כוללים מגוון רחב של אפשרויות, והעיקריים שבהם כיום הם: PaaS (פלטפורמה כשירות) ו-IaaS (תשתית כשירות). שיטת התשלום זהה כמעט בכולם: SaaS (תוכנה כשירות, דהיינו: תשלום חודשי רק לפי היקף הצריכה של השירות). בנוסף, יש בשירותי הענן הציבוריים אין ספור של שירותים נלווים, החל מטלפוניה דרך אחסון, שירותי רשת וכלה באבטחה והגנת סייבר. כל עסק בוחר את ספק שירותי הענן והשירותים, שיופעלו בענן, לפי צרכי העסק.

ב. עננים פרטיים. עננים מקומיים נבנים על בסיס Data Center פרטי, או חוות שרתים פרטית. הגישה הזו מקובלת בעיקר בארגונים גדולים, שרוצים לשמור על המידע והאפליקציות ממש בשליטתם המוחלטת, מבלי לוותר על  היתרונות, שבשימוש בשירותי ענן. החברות Dell-EMC, סיסקו ו-VMware מספקות כיום (יש עוד מתחרים), פתרונות מובילים בשוק להקמת עננים פרטיים. הגישה הזו כמעט ולא קיימת במגזר ה-SMB  וה-SME.

ג. עננים מעורבים – היברידיים. כל אחד מהעננים הציבוריים, שהוזכרו בסעיף הראשון, יכול להיות גם ענן היברידי. כלומר: מספק לעסק את המעטפת ההגנה והשליטה של ענן פרטי אבל בתוך ענן ציבורי. כיום, כמעט כל ספקי הענן הציבורי מספקים גם שירותי ענן היברידי. השותפות החזקה והמובילה בעולם לאספקת תשתיות לשירותים היברידיים היא השותפות בין VMware לבין אמזון-AWS. ל-VMware הסכם דומה עם ספקי שירותי ענן ציבוריים נוספים דוגמת IBM וגוגל.

התחום הזה נע כל הזמן קדימה. למשל IBM מציעה באמצעות הענן שלה גם את סביבת שולחן העבודה הווירטואלי החדשה VMware Horizon Cloud, שתסופק כשירות ענן מנוהל מלא או במתכונת היברידית של שולחן עבודה כשירות (DaaS). במקביל, הודיעה IBM על זמינות תשתיות ענן ציבורי בסביבת VMware ליישומי SAP HANA, במתכונת שרתים פיזיים (Bare Metal). כך, שניתן לשלב יכולות של מספר פלטפורמות עסקיות קריטיות גם יחד בשירותי ענן היברידי.

ממש לאחרונה, מיקרוסופט הוציאה פתרון, שנקרא Azure Stack, שנועד להתחרות ביכולות של שירותי הענן של אמזון – AWS, פתרון המספק יכולת מהירה להפוך בקלות כל ענן פרטי (ואפילו חוות שרתים On-Premise), או ענן ציבורי – פרטי, לענן היברידי, עם התאמה מלאה לפלטפורמות של מיקרוסופט. בנוסף, מיקרוסופט מציעה כלים חדשים להגירה אל שירותיה. למשל, את הכלי החדש בשם Oracle database migration tool, שמספק יכולת הגירה ל-SQL Server של מיקרוסופט למי שמשתמש במערכות של אורקל.

יודגש, שכל עסק יכול לבחור כמה שירותי ענן במקביל לצרכים השונים שלו. אין כל מניעה, שלא להפעיל כמה עננים במקביל בעסק. כמו כן, בהתפתחות של טכנולוגיות עולם שירותי הענן, ניתן כיום לנייד יישומים בין עננים ולנייד בסיסי נתונים בין עננים (במיוחד בעננים הנבנים ומספקים שירות על בסיס הפלטפורמות החדישות הקיימות בשוק, שמספקות יכולת לשנע מידע ואפליקציות בין עננים, לפי צרכי העסק המשתנים).

 

מה זה מחשוב ענן בישראל ולמה זה חשוב?

שירותי ענן אינם העתיד. הם ההווה. העתיד הוא שילוב של שירותי ענן, רשתות חברתיות וכלים של Big Data AI. בהווה ובעתיד הנראה לעין, אין הבדל בין שירותי תקשורת קווית לשירותי IT. הכל IP. לכן, הכל עולה על הענן, פרטי, ציבורי או היברידי (שילוב של ענן פרטי וציבורי גם יחד). כך גם המרכזיות, מוקדי השירות וכמובן כל היישומים. אין כל הבדל.

מנהלים רבים תקועים עם מערכות ישנות ומאוד איטיות בתוך הארגון, שכל שינוי בהן עולה הרבה כסף. עסקים רבים מרכיבים מערכות "טלאי על טלאי", מה שיוצר כאוס ו"חגיגת" הכנסות לחברות המספקות שירותי אחזקה לתקשורת ומחשבים בעסקים הללו. השוק מצוי בתזוזה ובתזזית, ומנהלים אינם יכולים לחכות עד שהמערכות האיטיות הללו תגבנה לצרכים ההולכים וגדלים. הן לא תומכות יותר במודלים העסקיים החדשים או בתהליכים העסקיים המשתנים של ימינו והבאים לבוא. הארגונים נתקעו עם הוצאות הולכות וגדלות על תחזוקה של מערכות, עם כוח אדם, שנתקע בטיפול במערכות אלו. כל זה לא קיים במערכת של ענן.

 

אז איך אנו יודעים מהם שירותי ענן?

התשובה (למי שאינו מנמ"ר) לא פשוטה, אבל ניתן לשאול כמה שאלות, שתבדלנה בצורה ברורה בין שירותי הענן לבין שירותים המתחזים להיות ענן:

א. מה המודל העסקי שעל פיו משלמים על השירות? אם התשלום הוא רק על פי צריכה ובמודל ה-SaaS, זה בברור שירותי ענן. אם יש תוספות (רישיונות שונים ומשונים, שאינם עפ"י צריכה, תחזוקה, תמיכה, וכיו"ב), זה כנראה לא שירותי ענן.

ב. מה המהירות, שבה ניתן להוסיף או להוריד יישומים, להוריד או להוסיף משתמשים, להוסיף ולהוריד משאבי מחשוב (דיסקים, מעבדים, זיכרונות, חיבורים)? אם מדובר בדקות, זה ענן. אם זה שעות, ימים או שבועות, זה לא ענן.

ג. האם ניתן לגשת לנתונים וליישומים מכל מכשיר קצה כולל ממכשירים ניידים (סמארטפון, טאבלט)? אם כן, זה כנראה שירותי ענן.

ד. מי אחראי לשדרוגים? מי משלם על השדרוגים? אם זה בענן, ברור שלא העסק הארגון אלא המחזיק והנותן שירותים בענן הוא המשלם.

עננים זה Multi-Tenancy [ארכיטקטורה בה יישום תוכנה אחד משרת לקוחות רבים], שירות On-Demand מלא, מערכת ללא תלות בגרסאות התוכנה, עם שדרוג שקוף למשתמש, שלא משלם על השדרוגים, ועם SLA (הסכם רמת שירות).

זו גישה מכל מקום לשירות כולל מהסלולר, גישה בפרוטוקולי האינטרנט, תשלום רק לפי צריכה. את הלקוח בכלל לא מעניין איזה שרת יש לו והיכן הוא ממוקם. הוא רק צריך את השירות. כמו שלא מעניין איש איך מייצרים את החשמל, היכן ואיך מוליכים אותו לצרכן. משלמים רק על צריכת החשמל. סך ה-TCO (עלות בעלות כוללת) של הארגון יורד לפחות ב-50% מול מערכות קיימות ישנות. יש מקומות וארגונים, שזה מגיע ל-80% בהורדת ה-TCO.

תקציבים לא מעטים מתפנים במעבר מהמודלים הישנים למודלים של עננים (ה-ROI במעבר לעננים כבר לא נזקק להוכחות). ניתן להעביר את החיסכון המושג במעבר הזה לביצוע דרישות משתנות ודחופות לארגון, במקום להקדיש את התקציבים לתחזוקה ולעלויות קבועות של חומרה ואנשי IT, שעוסקים רק בשימור ובתחזוקת מערכות ישנות ויקרות. מאוד נוח לבצע התאמות ייחודיות ואינטגרציה למערכות קיימות ולבצע הסבה בצורה הרבה יותר קלה ממה שחשבו בעבר. שדרוגים הם דבר שקוף במערכת והתשלום הוא רק עפ"י צריכה.

על פי מחקר של AMI, עסקים קטנים (בארה"ב) מעדיפים לרכוש חבילות מחשוב מענן, במקום שירות יחיד של אפליקציה מקומית אצלם. הסיבות: רצון לגמישות, הקלה על ניהול שירותי המחשוב וחיסכון בהוצאות על רכישות ותחזוקה. בנוסף, תחום ה-Mobile העסקי עובר לענן. יותר ויותר עסקים נסמכים על שירותים מבוססי ענן לביצוע מטלות יומיות. סנכרון מטלות, דוא"ל וקבצים בין שרתים למכשירי סלולר – סמארטפונים וגם טאבלטים, הפך למקובל, כמעט בכל רבדי השוק.

ניקח דוגמה אחת להמחשה, של המהפך המהיר הזה במעבר לשירותי ענן בעסקים קטנים: רוב נהגי המוניות בישראל עברו להשתמש בשירותי ענן ציבוריים (גם אם הם לא מבינים את המונח המקצועי הזה). זאת, באחת מהפלטפורמות המתחרות (Gett היא הפלטפורמה המובילה בתחרות הזו בישראל. בעולם – הפלטפורמה של Uber מובילה). בעל מונית  נהג טקסי, שלא עובר לשירותי הענן הללו, שמופעלים אצל הלקוחות הפוטנציאליים בסמארטפונים שלהם, פשוט מפסיד כסף ולקוחות ועלול להגיע לפשיטת רגל די מהירה.

השירות בענן מיועד לכל עסק וארגון בכל גודל. ארגון גדול ייטה להשתמש בעננים פרטיים (דהיינו: שהם נבנו עבור הארגון במערכת סגורה יחסית). אולם, אין הצדקה להכניס יישומים, שאין בהם סודות כמוסים או נתונים רגישים, דווקא לענן פרטי, כשמטבע השירות צריכים לפתוח אותו לגישה לכל הלקוחות. דוגמאות: הזמנת תורים וקבלת בדיקות בקופות החולים, שירותי תמיכה וייעוץ, טלפוניה נכנסת, שיחות ועידה (עם לקוחות, שותפים, עמיתים, סניפים, קבוצות עובדים ברחבי העולם, וכיו"ב), משלוח חשבוניות וחשבונות אלקטרונית (ללקוחות, שותפים, ספקים, וכיו"ב), שיווק ומכירות של מוצרים ושירותים ללקוחות, חיבור של רשתות חברתיות חיצוניות, בצוע סקרים ומשובים, הפצת מסרונים והודעות ועוד. כך, שמדובר במגוון רחב מאוד של יישומים, שממילא הארגון נדרש לחבר אותם לעולם החיצוני ולאינטרנט.

במקרים אלה, ניתן להשיג חיסכון גדול יותר אם משלבים עננים פרטיים ליישומים, שנדרשים להיות חסויים ומוגנים היטב, עם עננים ציבוריים ליישומים, שלהם יש נגישות לציבור הרחב בכללותו או לציבור הלקוחות הייחודי של הארגון או העסק. חיבורי VPN משתלבים היטב בענן היברידי. ענן היברידי כזה ישרת היטב את המטרות העסקיות ויגביר את ההגנה על המערכות הקריטיות, מכיוון שהגישה של הלקוחות החיצוניים תהיה לענן הציבורי ולא לענן הפרטי.

המעבר לענן בעסקים ובארגונים לא מבטיח, שהכול 'ינגן'. זה עדיין לא Plug & Play מלא. יש צורך בתכנון מאד קפדני ומערכות אוטומטיות כדי לייעל את המימוש והמענה לצרכים של כל משתמש קצה. צריך להיות זהיר בבחירת ספק שירותי הענן והאינטגרטור המיישם את המעבר לשירותי ענן. צריך להיזהר גם כאן מתרגיל "החתונה הקתולית", שבו נלכדים עם ספקים, תוכנות ושירותים קנייניים לנצח. המעבר בעסקים קטנים עד בינוניים קל יותר ומהיר יותר, אבל אין משמעותו, שיש להקל ראש בבחירת ספק שירותי הענן או בבחירת האינטגרטור, שמבצע את המעבר הזה.

פתרונות תקשורת ומחשוב ענן לעסקים

טיפ:

מומלץ לנקוט בגישה באומרת בפשטות: אין צורך שכל עסק או ארגון יפתחו לעצמם אסטרטגיה של מעבר לענן עם כל מיני בדיקות של ROI. זה מיותר, יקר, ארוך וחסר כל טעם. פשוט צריך לעבור לענן וזהו. ללא אסטרטגיות גדולות, ניירות עמדה והשקעות ביועצים ואנליסטים מסוגים שונים ומשונים, אלו רק הוצאות מחשוב מטרידות ומיותרות.

לעומת זאת, צריך להשקיע בייעוץ במי לבחור ואיך מבצעים את המעבר: איך בוחרים ספק שירותי ענן, איך בוחרים אינטגרטור, אילו שירותים להעביר לענן וכיצד. צריך להתחיל בקטן, להתנסות וללמוד איך זה עובד, להפיק לקחים ולהשתפר, עם מבט רחב ומפוקח על המעבר המלא לענן, לאורך ציר זמן של שנה עד שנתיים. זה הכיוון. אפשר להתחיל ביישומים, שהכי קל ומהיר להעבירם לענן, למשל: שירותי גיבוי, שירותי דואר אלקטרוני, תיאום יומנים וסנכרון פעילויות, תוכנות של מיקרוסופט, CRM.

 

איך לבחור ספק מחשוב ענן מוביל וגדול לעסק? בחירה בין Azure, גוגל, אמזון ואחרים:

מבין ספקי שירותי הענן המובלים בעולם, שמספקים גם שירותי גיבוי בענן לעסקים מכל סדר גודל, ניתן למנות בשורה הראשונה את העננים של: מיקרוסופט Azure, גוגל Cloud ו-Amazon AWS.

יש בישראל עוד פתרונות רבים, ובכללם: שירותי הגיבוי בענן של בזק, שירותי גיבוי אצל כל האינטגרטורים הגדולים (בינת, טלדור, תים, נס טכנולוגיות, ווי-אנקור, טריפל-סי, TerraSafe, וכיו"ב), שירותי חברת CTERA הישראלית (שמופעלים גם בבזק), שירותי חברת ההזנק הישראלית OwnBackup, שירותי הגיבוי ושירותי הענן של Data Dimension ב-Med-1 (MedOne), שירותי הענן של IBM, שירותי גיבוי של נט-אפ, שירותי הגיבוי בכמה עננים ובהם סיסקו ורקספייס בחברת בזק בינלאומי, שירותי הגיבוי בכמה חברות תקשורת דוגמת: פלאפון, סלקום ופרטנר ועוד. למעשה, ההחלטה על בחירת ספק הגיבוי היא די מבלבלת ולכן יש צורך בקבלת ייעוץ מקצועי מתאים.

השיקולים בבחירת ספק גיבוי בענן במסגרת שירותי מחשוב ענן בישראל יורכבו מהפרמטרים הבאים:

  • מה תצורת הגיבוי המבוקשת בענן: PaaS, IaaS או SaaS. יש עלויות שונות לכל תצורה ומימוש שונה. אם בעל העסק או מי שאחראי על נושא הגיבויים בעסק לא מבין את המונחים הללו, מוטב שיתייעץ עם מי שכן מבין.
  • האם יש חשיבות, שהענן יימצא בישראל אם לאו? לא כל העננים העולמיים יש להם נוכחות פיזית בישראל. למשל, לגוגל ולאמזון אין עדיין נוכחות פיזית של ענן בישראל, אבל זה לא מפריע בכלל ללקוחות רבים במגזר העסקי בישראל (בדומה לנעשה בעולם), לבחור בשירותים של אמזון – AWS, שהיא מובילת שוק.
  • מהירות היישום, רמת והיקף התמיכה בשירות (והאם יש תמיכה בעברית).
  • האם הגיבוי בענן מגבה את כל סוגי האפליקציות העסקיות של העסק ואת כל המידע, שהן מפיקות? אם לא, מה נדרש לעשות כדי לגבות אפליקציות ייחודיות המצויות בעסק?
  • מה תחזית גידול הביקושים לשירותי גיבוי בענן. האם יהיו עוד סניפים לעסק, שייעשה בהם גבוי לענן, והיכן הם ימוקמו?
  • האם יש צורך בעוד שירותים מספק הענן (כולל: איזון עומסים, שירותיDR ו-BCP, הפעלת אפליקציות, שירותי ניתוב, שירותי DNS ודומיינים, שירותי BI AI ו-Big-Data, חיבור מצלמות אבטחה, חיבור שירותיIoT , שירותי אבטחה והגנת סייבר, פיתוח אפליקציות ושירותים וכיו"ב)?
  • יש לוודא, שספק הגיבוי נוקט בצעדים המתאימים כדי להגן מפני דליפת מידע וגניבתו. יש כיום תקנים מחמירים בנושא זה, כשבאירופה יש סדרה חדש של תקנים מחמירים בשם GDPR, שנכנסו לתוקף ב-28.5.18. יש לוודא, שספק שירותי הגיבוי בענן, אכן עומד בתקנים הבינלאומיים הללו.

מבין הספקים הבינלאומיים, השירותים של אמזון הם הוותיקים ביותר (נולדו 5 שנים לפני שירותי ענן של גוגל ו-4 שנים לפני שירותי הענן של מיקרוסופט). מבין המתחרים העולמיים האחרים (שאינם אמזון, גוגל ומיקרוסופט), רק Data Dimension היפנית (מבית NTT) זוכה להצלחה ולצמיחה עולמית גם בישראל, כששאר המתחרים מצמצמים את ההשקעות שלהם בשירותי ענן, בעיקר בגלל הצלחה והצמיחה הענקית של אמזון ושל מיקרוסופט וגוגל. המתחרים הללו מתרכזים כיום בפתרונות נישה, בעיקר בפתרונות של גישה לשירותי עננים היברידים והנעת מידע בין עננים שונים, דוגמת הגישה החדשה של סיסקו ורקספייס לשירותי ענן.

בישראל, המובילים את שוק שירותי ענן וגיבוי בענן הם, כאמור לעיל: אמזון-AWS, בזק בינלאומי, בזק עסקים, בינת עסקים, גוגל, IBM, MedOne, פרטנר ומיקרוסופט Azure (אצל כמה ספקים מקומיים). יחד עם זאת, השוק תחרותי ויש הצעות לא פחות מעניינות ואטרקטיביות אצל הספקים המתחרים.

 

 

מהם היתרונות והחסרונות במעבר של עסקים וארגונים למרכזיות IP במחשוב ענן בישראל (לעיתים מכונות בשם: Cloud Hosted PBX Systems)?

על פי הניתוח של חברת Mitel, המעבר לענן הוא די טראומטי, כמו שבעבר המעבר לענן של מערכות ה-IT ובמיוחד השרתים והאפליקציות, היה די טראומטי למי שהיה רגיל למערכות מחשוב מקומיות (On-Premise). ההתנגדויות של מנהלי IT למעבר לענן נמשכו שנים, ויש עסקים וארגונים, שעברו לענן רק אחרי שהמנהל ה-IT פרש או עזב את תפקידו (או שההנהלה הבכירה אילצה אותו לשנות כיוון), כדי לאפשר התקדמות של משאבי המחשוב העסקיים לענן. כך גם קורה ביום בתחום המעבר של המרכזיות לענן.

 מנהלים רבים אומרים: Don't fix it if it still working. כלומר: כל עוד המרכזיה הוותיקה עובדת ומתפקדת בלי תקלות מיוחדות, אין שום צורך לחשוב על המעבר לענן. יש כאלה המקבלים החלטה להעביר את המרכזיה לענן מסיבות שונות ומשונות, למשל:

  1.  אחרי שמפנים את חדר השרתים מכל השרתים, שהיו בו (שעברו לענן), רוצים לנצל את החדר הזה לשימושים חדשים, אבל המרכזיה נשארה בחדר הזה ומפריעה להפיכת החדר לייעוד החדש המתוכנן לו, ולכן פשוט מסלקים גם את המרכזיה מהחדר ע"י העברתה לענן.
  2.  כשמצמצמים את עובדי ה-IT בגלל המעבר של ה-IT לענן והמנהלים רואים שזה מצליח, אז בא הרעיון שאפשר לחסוך כסף ולהסתדר גם בלי איש טכני המטפל במרכזיה, בין אם הוא עובד בתוך העסק ובין אם זה עובד ב"מיקור חוץ". פשוט: אפשר להיפטר מההוצאה הזו ע"י העברת המרכזיה לענן.

כדי שההחלטה להעברת המרכזיה לענן לא תהיה תולדה של שיקולים לא מקצועיים, מומלץ לבצע את תהליך קבלת ההחלטות הבא:

  1. לבחון את הפער בעלויות הכוללות (TCO) של מרכזיה בענן מול מרכזיה מקומית. בחישוב ההוצאות יש לחשב את הכל, החל מכוח אדם, דרך שטח רצפה, הוצאות חשמל ומיזוג, התאמת מכשירי קצה, ביטוח, תחזוקה, מלאי חלפים, עלויות שדרוגים, עלויות רישיונות, שינויים צפויים בעסק ארגון לאורך זמן, וכלה בעלויות של הדרכות והתאמות תוכנה, ועוד. מדובר בניתוח מקצועי, שיש לערוך אותו עם ניתוח לטווח של לפחות 10 שנים קדימה.
  2. לבחון האם הפתרון בענן מספק יכולת לחזות את ההוצאות על הטלפוניה. יש ספקי שירותי טלפוניה בענן המחשבים את כל העלויות לפי פורטים ובמחיר הזה יש את הכל (כולל: ביטוח, רישיונות, גיבויים, שדרוגים, הקלטות, Call Center, BI ואפילו מכשירי קצה). יש ספקי ענן המספקים את השירות לפי נפח שימוש חודשי ויש לפי פורטים, אבל ללא כל מה שמסביב (דוגמת: רישיונות, גיבויים, שדרוגים, הקלטות, Call Center). כך, שאי אפשר להשוות בין הפתרונות אם לא יודעים לחשב את ההוצאה הכוללת (TCO), שמתאימה לצרכים הקיימים והעתידיים של העסק.
  3. לבחון את יכולת הגידול, הקיטון והשדרוג של מרכזיות בענן מול מרכזיות מקומיות. הניסיון מראה, שעסקים רבים גדלים או קטנים במהלך חיי העסק, לעיתים בקפיצות מאוד משמעותיות (ובמיוחד עם רכישות או מיזוגים בין עסקים). לכן, יש לבדוק את היכולות של המרכזיה המקומית מול מרכזיה בענן, במקרה שיש קפיצה גדולה (למעלה או למטה) בגודל העסק.
  4. לבחון את יכולת המענה לטכנולוגיות חדשות הנכנסות לעסק. לדוגמה: היכולת לתמיכה בשיחות וידאו באיכות עד 4K. יכולת כזו אין במרכזיות ישנות וגם לא קיימת בחלק משירותי המרכזיות בענן הנמצאים בשוק. כך, גם לגבי יישומים המשלבים קול ווידיאו מסוג של "עבודה קבוצתית", שילוב צ'ט וצ'טבוט בטלפוניה, ויישומים נוספים.
  5. לתמוך בגישת ה-BYOD (ר"ת: Bring Your Own Device). כיום, הגישה הזו ניצחה את כל הגישות האחרות, שהיו בנושא מכשירי קצה ניידים המצויים בידי המנהלים והעובדים. ניתנת להם "חופש הבחירה" במכשיר, שהם חפצים להשתמש בו בעסק. לכן, מרכזיה, שלא מסוגלת לספק תמיכה ב-BYOD ולחבר אליה את כל סוגי מכשירי הקצה בכל מערכות ההפעלה הניידות הנפוצות, היא "אבן נגף" לשימוש בה ויש להשקיע כסף באינטגרציה וב"מעקפים", כדי לתת מענה לסוגי מכשירים שהמרכזיה לא יודעת או לא מסוגלת להתקשר עימם בתוך העסק. כיום, עובדים ומנהלים מחליפים את הסמארטפון שלהם בקצב ממוצע של אחת ל-18 חודש. לכן, הנושא הזה הוא קריטי בבחינת היכולות של המרכזיה.
  6. לבחון את יכולת הניהול של מכשירי קצה מכל סוג במקומות נפרדים, כולל בתנועה, בארץ וברחבי העולם. יכולת הניהול של מכשירי הקצה היא קריטית בארגון הרוצה לשמור על רמה מינימלית של אבטחת מידע בענן, הגנת סייבר, מניעת האזנות, מניעת הונאות ומניעת חטיפת שיחות וחסימת שיחות. הנושא הזה נעשה חשוב במיוחד כשלעסק יש שלוחות ברחבי הארץ או העולם (כולל חיבורי מרכזיות ב"שרשרת הערך" של העסק) וכשעובדים ומנהלים מקיימים תקשורת טלפונית ואו וידיאו עם העסק כשהם בתנועה, בארץ או בעולם.
  7. לבחון את ההתאמה של העובדים והמנהלים לשימושים הקיימים במרכזיה. כיום, השימוש במרכזיות בענן די דומה לתפעול סמארטפונים (ממילא הסמארטפונים של היום כולם עובדים בענן, ולמעשה בכמה עננים, בהתאם לשימושים של הסמארטפון). אולם, לא כל העובדים והמנהלים יודעים להשתמש בסמארטפונים נכון. לעומת זאת, תפעול מרכזיה מקומית הוא בד"כ כל כך מורכב, שיש צורך באיש מקצוע, שינהל את המרכזיה.
  8. לבחון שרידות והמשכיות עסקית. למרכזיות מקומיות יש בעיה בכך, שרמת השרידות שלהן נמוכה ובכל מקרה של אסון או מפגע (כולל הפסקת חשמל ארוכה שמרוקנת את מצברי הגיבוי), אין טלפוניה. הבעיות הללו כמעט ולא קיימות בענן. יש להעריך את רמת הסיכונים שיש לעסק ואת רמת הסיכון המחושב, שהעסק מוכן לקחת על עצמו בכל מקרה של תקלה, אסון או שיבוש. בעסקים רבים, הטלפוניה היא ליבת העסק ומרכיב חיוני ביותר לקיומו ולהצלחתו של העסק. לכן הזמינות, השרידות, ההתאוששות מאסון וההמשכיות העסקית, הן קריטיות לגבי קבלת ההחלטה על מיקומה של המרכזיה העסקית.

בעבר, בשירותי הטלפוניה האנלוגית, חיבור שלוחות וסניפים היה דבר יקר, שחייב התקנת מרכזיות קטנות בכל שלוחה סניף, מרכזיות קטנות המחוברות למרכזיה הראשית, בקווי תקשורת יקרים עם ציוד ייעודי (למשל קווי PRI). חיבור מכשירי סלולר למרכזיה חייב התקנת "מתאם סלולרי" על כל מרכזיה בעלות חודשית בלתי נשלטת.

המעבר למרכזיות Pure IP פתר, בין היתר, את הבעיות הללו, מה שמאפשר חיבור של כל שלוחה, כל סניף, כל מכשיר קצה (כולל סלולר), בכל מקום בעולם, בחיבורים ברשתות IP ציבוריות או פרטיות, בצורה פשוטה ודי מהירה.

אבטחת מידע בענן

מי מתחרה בתחום מחשוב ענן בישראל לפתרונות טלפוניה ותקשורת עסקית?

מדובר בשוק רווי מתחרים (חלקם ותיקים יחסית) דוגמת: תדיראן טלקום עם פתרון Aeonix, סיסקו (דרך כמה אינטגרטורים, כולל טלדור ובינת עסקים), בינת עסקים (גם עם פתרונות, שאינם מבית סיסקו), אלקטל-לוסנט-ארגונים (ALE) באמצעות מספר אינטגרטורים המספקים שירותי ענן בישראל, בזק בינלאומי (בפתרונות, שאינם מבית סיסקו. כרגע בזק בינלאומי מקדמת את פתרונות הענן של LG הממותגים בשם LG Cloud), אוויה באמצעות מספר אינטגרטורים, ,CallMarker Voicenter, מיקרוסופט (בעיקר בפתרון סקייפ לעסקים) בשת"פ כמה אינטגרטורים, פתרון ישראלי חדש בשם Cloudonix,
,Deskforce ופתרונות משלימים דוגמת אלה של אודיוקודס, פרטנר (עם Mitel), סלקום, בזק, הוט, פלאפון ועוד.

הדגש כיום של כל היצרנים הגדולים בעולם הוא של שירותיUnified Communications  ("תקשורת אחודה") והנושא של הטלפוניה הוא רק חלק מהפתרון הכולל המסופק בענן. בשנת 2017 נכנסו לשוק הישראלי של שירותי טלפוניה בענן כמה שחקנים חדשים ובכלל זה: Triple C, הלו-015 ואומניטלקום, שהשיקה בשנה שעברה (2017) שירות נוסף (מעבר למרכזיה בענן, אותו היא מספקת מזה מספר שנים): פתרון Call Center מתקדם בענן. הפתרון מיועד לגופים וארגונים המפעילים מוקדי מכירה, שירות או מוקדי טלמרקטינג. למעשה, מרכזיות טלפון בענן לספקי מוקדי שירות לקוחות הפכו כמעט לחובה בישראל.

הפתרונות של המתחרים בענן מאוד אטרקטיביים. לדוגמה: באומניטלקום שלוחה עולה 8.5 ₪ לחודש כולל הכל (אך ללא Call Center). זאת, ללא מינימום של שלוחות וללא התחייבות ארוכת טווח. בחברת התקשורת הלו-015 משלמים 39 ₪ לחודש ל-4 שלוחות כולל הכל, לרבות שירותי Call Center. ב-Voicenter מספקים מרכזיה שלמה ומלאה מ-75 ₪ לחודש (או 9.90 ₪ לשלוחה לחודש). בינת עסקים מציגה באתר הענן שלה מחיר של 13.5 ש"ח לחודש לפורט, כולל מכשיר טלפון IP הנכלל במחיר הזה.

מכאן, ש"צרכנות נבונה" היא שם המשחק כי הכוח נמצא בידי הלקוחות העסקיים.

 

שורה תחתונה בתחום בחירת סוג שירותי מחשוב ענן בישראל:

בבחירת ספק שירותי תקשורת וטלפונית IP בענן לעסק, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה מוקדמת אם מעוניינים במערכת המופעלת בענן (התצורה המומלצת כיום), או בתצורה אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.

הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים לצרכים של חנות רהיטים, רשת מרכולים, חברת הייטק, או של משרד רואי חשבון.

בגלל שמערכת המחשוב והטלפוניה של ההווה והעתיד היא בענן, ניתן להתנסות בה בחיבור מהיר ללא עלות ובלי התחייבות, כדי לקבל את ההחלטה על סמך התנסות מעשית במערכת. למי שהתנסה בשירותי ענן, מומלץ להתנסות בשירותי ענן היברידיים, או בגישה החדשה המכונה בשם: "מולטי ענן", מה שמביא את התועלת העסקית ברת מדידה הטובה ביותר לצרכים של העסק.

 

לכן, נשאלות כאן השאלות:

מה הבעיה הגדולה ביותר הקיימת בתחום שירותי המחשוב והתקשורת בעסק שלך, שאתה מאמין, שתוכל לפתור באמצעות שירות בענן?

 אם יש לך כבר פתרון של טלפוניה ותקשורת בענן, ממה אתה לא מרוצה מהמערכת הזו? שתף אותנו.

 איך אתה חושב, שאני יכול לעזור לך לבחור את מערכת מחשוב ענן בישראל וספק השירות המתאימים לצרכיך?

לקבלת ייעוץ טלפוני חינם בנושא מחשוב ענן לעסקים הירשמו כאן

 

ענן היברידי – שביל הזהב למערכות מחשוב בעסקים וארגונים 

 

השאר תגובה

פוסטים נוספים