מיקור חוץ לפיתוח תוכנה – זו הסיבה שתבחר בפתרון מספק אמין ומקצועי

מיקור חוץ לפיתוח תוכנה 

בפוסט הזה אני הולך להראות לך איך בוחרים ספק מיקור חוץ לפיתוח תוכנה ?

איך בוחרים ספק מיקור חוץ לפיתוח תוכנה ותשתיות תקשורת ומחשוב, מבלי לפשוט את הרגל ולהיכשל בתחום הפעילות של העסק?

טיפים מעשיים בתחום מיקור חוץ בכל תחום ולכל סדר גודל של עסק.

🎯 בואו נצלול ישר פנימה…

מיקור חוץ של פיתוח מערכות תוכנה הוא הדרך המתאימה לטפל בפרויקטים של תקשורת ומחשוב, שיש בהם תנודות בהיקף העסקת כוח אדם מקצועי.

ניהול פרויקטים של מיקור חוץ (Outsourcing) בתחום פיתוח התוכנה, לעיתים גם בתחום פיתוח חומרה ובייחוד ניהול פרויקטים של תשתיות תקשורת ומחשוב בארץ ובחו”ל, מחייב ידע רב וחייב להתבצע אך ורק על ידי מומחים בתחום.

חשוב מאוד לא להתפשר על תקציבים ועל בחירה בחברות, שמציעות הצעות אטרקטיביות יותר מבחינת כמות שירותים בסכומים נמוכים ביותר, בחוזים, שבסוף מתבררים כיקרים ביותר וכחתונה קתולית ובור תקציבי ללא תחתית.

שירותי מחשוב הפכו להיות בסיס לכל פעילות עסקית או ארגונית, כמעט בכל עסק בעולם כמו גם בארץ, וההוצאה בתחום זה נמצאת במגמת עליה מתמדת כמעט בלתי נשלטת ע"י בעלי העסק ומנהליו.

הבעיה, שיותר מטרידה עסקים קטנים עד בינוניים, היא: מתי חובה להחליף את תשתיות המחשוב והתקשורת בעסק בארץ או בשלוחה בחו"ל? אין לשאלה תשובה חד משמעית. יש הדוגלים בשיטה של: If it still works, don't fix it. דהיינו: "כל עוד זה עובד, שימשיך לעבוד". ברור שזו גישה מוטעית, שמובילה לנסיגה מהירה ביכולת התחרותיות והיעילות של העסק.

יש להסתכל על שירותי המחשוב בראיה הוליסטית (כוללת). יש לראות את מערכת המחשוב בעסק כחלק אינטגרלי ממנו, מהתייעלות העסק ומהמכלול של כוח אדם, ליבת העסק וההנהלה, כיחידה הממנפת את הארגון ותורמת לשדרוגו. הגישה ההוליסטית בתחום המחשוב מתייחסת ליחידת המחשוב בעסק קטן כגדול, כאמצעי להגדלת הרווחים וכאמצעי לבקרה ניהולית וביחס ישיר למשאבי ניהול הארגון. אין לפעול בשיטת "כיבוי השריפות" בהתייחסות לשירותי המחשוב והתקשורת. דהיינו: לבדוק מה התקלקל ולפעול לתקן רק כאשר מרגישים שיש תקלה, שגורמת נזק כספי ניכר לעסק. תכנון נכון, בקרה שוטפת, החלטות נכונות, הסכמים מתאימים, כל אלה יכולים למנוע את התקלות ולהפחית הוצאות בצורה ניכרת.

דרישות למיקור חוץ בתחומים השונים דוגמת: אבטחת מידע, בקרת איכות, פיתוח ובדיקת תוכנה לצרכים ספציפיים, פיתוח בחברות הייטק ובחברות הזנק:

מערכת מחשוב זקוקה לתשומת לב שוטפת. הטכנולוגיות מתעדכנות לעתים תכופות. חלק ניכר מטכנולוגיות אלו מייעל מאד תהליכים עסקיים בארגון. נכון, לא כולן מתאימות לכל ארגון. לעסקים רבים אין תקציבים מספיקים.

אך יחד עם זאת, קיימות טכנולוגיות חסכניות, שמשפרות ומשדרגות את התקשורת ואת העובדים הנמצאים מחוץ לסביבה הפיזית של החברה. טכנולוגיות רבות מותאמות לעסקים הבינוניים והקטנים ובתקציבים המיועדים להם.

לכן, המלצתנו, אחת לרבעון ובהתאם לצורכי החברה, לנפח הפעילות וליכולות התקציביות – יש לבדוק מה קורה בסביבת עולם המחשוב, מה יכול לתרום לשדרוג העסק ואיזו טכנולוגיה עשויה לסייע לחסוך בהוצאות.

כדאי להתייעץ עם אנשי המקצוע החווים יום יום את הפעילות הזו, שיסייעו בתכנון נכון התואם את הצרכים והתקציבים של העסק.

המטרה המרכזית: לשמור על היות העסק מעודכן, פועל לפי הערכים התואמים את הזמן והתקופה ושומר על עקביות וחשיבה רחבה, כפי שמנהלים פועלים ועושים בתחומים אחרים של אחריותם בשווקים תחרותיים ודינמיים.

תוכנה להשמה בהייטק ולשיתוף פעולה בין עובדים

כאשר ארגונים עשו את המעבר הפתאומי לעבודה מרחוק ו"עבודה היברידית" (חלק מהשבוע בבית, חלק במשרד או במתקן אחר), עבודות השגרה המשרדיות הכי פשוטות תורגמו לעולם הווירטואלי. כיום ברור, שמקום העבודה לא יחזור להיות כפי שהיה. עם 9 מתוך 10 חברות, שמתכננות מודל עבודה היברידי, על הארגונים להמציא מחדש את התהליכים והכלים, שעליהם הסתמכו בעבר, כמו פגישות אישיות, גיוס עובדים, הדרכת עובדים, השמת עובדים, הודעות דוא"ל ברחבי החברה ואתרי אסטרטגיה לעולם הדיגיטלי.

סיילספורס, המובילה העולמית ב-CRM, חשפה חידושים המביאים את יכולותיה של Slack, פלטפורמה לניהול תקשורת פנים ארגונית המבוססת על שירותי ענן, לתוך מוצרי סיילספורס ותעשיית שרותי הענן, ושורה של חידושים של Slack המאפשרים לצוותים לעבוד בשיתוף פעולה וגמישות על פני גבולות ארגוניים. יחד, סיילספורס ו-Slack מחברים בין עובדים, לקוחות ושותפים בפלטפורמה אחת מהימנה, כדי לספק הצלחה מכל מקום.

החידושים של Slack-First Customer 360 של היום ומוצרי Slack החדשים מאפשרים לכולם לשתף פעולה בערוצים המאחדים צוותים פנימיים וחיצוניים ומייעלים תהליכי עבודה הבנויים סביב נתוני CRM, ומעניקים להם מקור אחד לעסק שלהם וראייה משותפת מהימנה על הלקוח. הדבר מפתח כוח עבודה מבוזר ע"י פירוק קבוצות כוח, ייעול התקשורת והעצמת שיתוף פעולה בין מחלקות ועם לקוחות ושותפים.

חידושים של Slack-First Customer 360 מאפשרים לארגונים לספק הצלחה מכל מקום לסגור עסקאות מהר יותר עם מכירות Slack-First.

מכירות Slack-First מאפשרות לצוותי מכירות לשתף פעולה בזמן אמת כדי לסגור עסקאות נוספות מהר יותר ומכל מקום. לנציגי המכירות יש כעת גישה, עדכון ושיתוף של רשומות סיילספורס ישירות ב-Slack, ויכולות התראה חדשות עוזרות לצוותים להישאר מעודכנים ומותאמים לגבי עדכוני חשובים.

להאיץ את רזולוציית התיק עם שירות Slack-First:

שירות Slack-First מאפשר לצוותי שירות לזהות ולהביא אוטומטית את המומחים הנכונים לכל תיק. יכולות חיפוש חדשות ומציאת מומחים מאפשרות לצוותים רב-פונקציונליים לשתף פעולה על אירועים בעדיפות כדי לפתור מקרים של לקוחות בצורה יעילה יותר.

להעצים מסעות פרסום עם Slack-First Marketing:

Slack-First Marketing מאפשר לצוותי שיווק ולשותפי סוכנויות לשתף פעולה במרחב עבודה דיגיטלי משותף. משווקים יכולים כעת להאיץ את תכנון המסע בעזרת המלצות איינשטיין ב-Slack, ואוטומציה של Pardot מאפשרת לכל המחלקות לשתף פעולה בראיה אחת ומשותפת של הלקוח.

להגדיל את ההכנסות מעסקים באמצעות Slack-First Commerce:

מסחר Slack-First מסייע לצוותים לקבל הבנה מעמיקה יותר של העסק שלהם, להסתגל למגמות משתנות ולהתחבר ללקוחות ולעמיתים שלהם. יכולות התראה חדשות מאפשרות לצוותים להקדים את המגמות העסקיות ולפתור בעיות הזמנה במהירות.

להעמיק את המודעות למותג עם Slack-First Experience:

החוויה Slack-First עוזרת לחברות ולעובדים חדשים לבנות את המותג שלהם ולפעול בהתאם להשקעות השיווק שלהם עם חשיפה רבה יותר בזמן אמת לקמפיינים. שילובי CMS חדשים מתריעים בפני צוותים פנימיים וחיצוניים כאשר מתפרסם תוכן חדש.

לבנות אפליקציות במהירות עם פלטפורמת Slack-First:

עם פלטפורמת Slack-First, כל מנהל ומפתח יכולים לבנות אפליקציות בקלות עם כלים בעלי קוד פשוט, שמשלבים נתונים מכל מערכת עסקית. יכולות חדשות מאפשרות לצוותים ליצור זרימות עבודה מקצה לקצה המציגות פעולות ואישורים בין עובדים, שותפים ולקוחות ישירות ב-Slack.

ללמוד את זרימת העבודה עם טריילהד עבור Slack:

Trailhead for Slack מעניק למידה מותאמת אישית המופעלת ע"י AI ישירות ב-Slack. כעת העובדים ובמיוחד בעת השמת עובדים, יכולים לעבוד וללמוד מיומנויות רלוונטיות בצורה חלקה בסביבה אחת ב-Slack, ולעזור לעובדים להגיע למטרות הפיתוח שלהם ולארגונים לבנות מומחיות בכוח העבודה.

לקבל החלטות מבוססות נתונים באמצעות Slack-First Analytics:

Slack-First Analytics נותן לצוותים את התובנות הדרושות להם בדיוק במקום בו הם עובדים, כדי לקבל החלטות חכמות ומהירות יותר. יכולות חדשות של איינשטיין מאפשרות לצוותים לבצע תחזיות המונעות ע"י AI, והודעות עוזרות לצוותים להישאר מעודכנים בנתונים ובטרנדים רלוונטיים.

לחבר נתונים מכל מערכת עם MuleSoft for Slack:

MuleSoft for Slack משלב יישומים עסקיים מרובים ישירות ב-Slack, ומבטל את הצורך

בהעברת הקשר בין תוכנות ומערכות שונות. יכולות חדשות מאפשרות למשתמשים לחבר אפליקציות ונתונים ל-Slack בלחיצות, לא בקוד, ולכלול התראות אוטומטיות בתהליכי העבודה שלהם.

לשתף פעולה בצורה חלקה עם Quip for Slack:

Quip for Slack מאפשר לצוותי מכירות לעבוד יחד במרחב עבודה דיגיטלי אחד סביב תצוגה אחת של הלקוח. כל עובד חדש בעסק\בארגון יכול להשתלב במערכת במהירות, ללא השקעה רבה בתהליכי למידה.

כעת, צוותי מכירות יכולים להטמיע מסמכי Quip ישירות ב-Slack, שמאפשרים שיתוף פעולה קל יותר וביצוע עסקאות מהירות יותר.

לנהל עסקאות מכל מקום עם Slack-First Banking:

בנקאות עסקית והשקעות Slack-First מסייעת לבנקאים לייעל את התקשורת ולסגור עסקאות מהר יותר מכל מקום. סיכומי אינטראקציה חדשים מאפשרים לבנקאים ליצור, לשתף ולשתף פעולה על פרטי החשבון בערוץ אחד של Slack.

לשפר את הרווחה באמצעות Slack-First Healthcare and Life Sciences:

Slack-First בריאות ומדעי החיים מסייעים לארגונים ולעובדים לנווט את המעבר מעבודה אישית, לעבודה דיגיטלית ראשונה, ללא קשר לגודל או למורכבות. עם סיילספורס ו-Slack, ארגוני בריאות יכולים לאסוף עובדים ולהעסיק עובדים חדשים באמצעות ערוצי ייעוד, בוטים והתראות על משאבים חיוניים והדרכות.

להתחבר למטרות באמצעות Slack-First Philanthropy:

פילנתרופיה Slack-First מקרבת את העובדים לגורמים, שאכפת להם מהם. יכולות חדשות מאפשרות לעובדים, גם חדשים, שזה עתה נקלטו, לתרום, להתנדב, ליצור קמפיינים ולהתחבר לעמותות ישירות ב-Slack.

למקסם את ההשפעה עם מלכ"ר Slack-First:

ענן Slack-First ללא מטרות רווח נותן לארגונים פלטפורמה אחת להעמקת ההשפעה החיובית שלהם מכל מקום. כעת צוותים יכולים להפגיש את המומחים הפנימיים והחיצוניים הנכונים ב-Slack. זאת, כדי לשתף פעולה בפרויקטים,ומידע יומי המספק עדכונים אוטומטיים על מדדים ומגמות מפתח.

ליצור קמפוס דיגיטלי עם Slack-First Education:

חינוך Slack-First מסייע למוסדות ליצור קמפוס מחובר יותר. המרכז החדש להצלחת סטודנטים ב-Slack מפגיש נתונים מכל רחבי הארגון, ונותן לסגל ולצוות מבט יחיד על הסטודנטים והתלמידים, כדי לספק חוויות חינוך מותאמות אישית יותר.

חידושים המייעלים את התקשורת עם כל אחד: עבודה אסינכרונית עם Slack Clips:

Slack Clips מציע חלופה לזרם האינסופי של פגישות רבות ודרך תקשורת גמישה ואסינכרונית יותר. בעזרת Slack Clips, משתמשים יכולים ליצור, לשתף ולצרוך בקלות תוכן וידאו ושמע בערוצים, מה שמאפשר להם לתרום לשיחה בזמן שלהם.

חוויית ההפעלה של Slack Clips מעניקה למשתמשים את האפשרות להאיץ או להאט את התוכן, לקרוא את התמליל או לצפות תוך כדי תנועה מהטלפון, וההקלטות מאוחסנות בארכיון עם תמלולים הניתנים לחיפוש.

עבודה בשיתוף פעולה עם שותפים חיצוניים באמצעות Slack Connect:

Slack Connect מוציא את התקשורת מתיבות הדואר האלקטרוני הישנות לערוצים. כך, שצוותים יכולים לעבוד במהירות ובשיתוף פעולה עם ארגונים חיצוניים. פונקציונליות חדשה של חיבור ממומן ע"י Slack Connect מקלה עוד יותר על השימוש ב-Slack Connect עם שותפים, שאינם משתמשי Slack קיימים, מה שמאפשר ללקוחות לתת חסות לערוצים עם שותפים חיצוניים.

GovSlack: Slack מספקת לממשלות ולשותפותיהן מטה דיגיטלי מאובטח ומרוכז. GovSlack היא גרסה של Slack הפועלת בסביבת ענן מוסמכת ע"י הממשלה ומספקת את אותה חוויית Slack, שמשפרת את הפרודוקטיביות, תוך עמידה בדרישות האבטחה והתפעוליות הגבוהות ביותר של הממשלה.

מה הכי חשוב בביצוע פרויקט פיתוח תשתיות תקשורת ומחשוב?

הביטחון ביכולת הביצוע ובשליטה בעלויות הפרויקט הוא החלק החשוב ביותר וההבטחה של חברה מקצועית תמיד צריכה להיות: ניהול פרויקט מ- א’ עד ת’, מה שיניב את התוצאה הטובה ביותר, ללא כל סיכון תקציבי, מקצועי, רגולטורי או אחר.

יודגש, שחברת Telecom Experts מספקת פתרון כולל של תכנון והקמת פרויקטים של פיתוח תוכנה בארץ ובחו"ל והשירות הזה מיועד בדגש על פלח השוק של חברות ועסקים שמעוניינים לבצע פרויקט כזה בארץ או בחו"ל (בכל מדינה ברחבי העולם, כדי לפתוח בה סניף או שלוחה).

המדובר בעיקר בעסקים, שאין בהם מומחים פנימיים, שיכולים ללוות, לתכנן וליישם פרויקט של פיתוח תשתיות תקשורת ומחשוב בארץ ובחו"ל, לרבות בעת שהעסק מעוניין לפתוח סניף או סניפים בכל מקום על פני הגלובוס, כדי להתרחב ולהתפתח לשווקים חדשים.

אנו מצויים בעיצומה של תחרות חריפה בכל תחום, ומנהלים רבים מבצעים בוודאי חשיבה פנימית, כיצד ניתן לשרוד ולהצליח במינימום נזקים, תוך ביצוע תהליכי התייעלות, הורדת הוצאות ושיפור כושר התחרות והשירות של הארגון, תוך מציאת שווקים חדשים בחו"ל.

זו הזדמנות מתאימה בהחלט לקצץ במקומות, שקל יחסית לקצץ בהם, מבלי לפגוע ברמת השירות ללקוחות קיימים ופוטנציאליים. המעבר למיקור חוץ (Outsourcing) מוכר היטב לארגונים ועסקים בישראל בכמה תחומים כמו תחום ה-IT ופחות מכך בתחום התקשורת.

כיום, עם היטשטשות הגבולות בין עולם התקשורת לעולם ה-IT (כך, שהתחום נקרא ICT), ועליית הצורך לחסוך בהוצאות, בהחלט ניתן להוכיח, שקבלת שירות End-To-End במיקור חוץ בנושאים, שמחוץ לליבת העסק, היא תהליך המשיג תוצאות אפקטיביות בטווחי זמן קצרים יחסית. אחד התהליכים הללו הוא העברת עובדים מרשימת מקבלי המשכורות, אל הוצאה עסקית רגילה, בתשלום לחברה חיצונית ב"מיקור חוץ", חברה, שזה תחום התמחותה.

מנהלים רבים, בעסקים מכל סדר גודל, ניצבים לא אחת בפני הצורך לשכור כוח אדם מקצועי לתחומי המחשוב והתקשורת, לטווחי זמן קצובים. לרוב, שכירת כוח האדם ב"מיקור חוץ למערכות מידע", שנועדה בעיקר לביצוע פרויקטים מוגדרים בזמן ובתקציב.

מיקור חוץ לפרויקטים – יתרונות וחסרונות

בעסקים קטנים אין בד"כ מנהלי מחשוב (דוגמת מנמ"ר), שיכולים לבצע ניתוח מלא ומקיף של כל החלופות ולהמליץ על השיטה המועדפת לבצע את הפרויקט ולעיתים קרובות לקיים גם מכרז בין ספקים (מה שחובה בגופים ממשלתיים והגופים הנסמכים על תקציבים ממשלתיים וציבוריים).

ישנן משימות קבועות, שניתן להוציא אותן ל"מיקור חוץ" בעולם מערכות המידע, למשל, בתחומים דוגמת: תמיכה, שירות לקוחות וטלמרקטינג, מיקור חוץ לפיתוח תוכנה, "מיקור חוץ" לתחומי אבטחת מידע וסייבר, מיקור חוץ לשירותי ענן, מיקור חוץ לתכנון ויישום פרויקטים ועוד.

לעיתים קרובות, שכירת השירותים הללו נעשית ע"י בעלי עסקים ומנהלים בארץ ובחו"ל, למשל בהודו, בסין, או במדינות מזרח אירופה, שם "עלות העבודה" של אנשי מחשוב מאוד נמוכה. התוצאה גם היא יכולה להיות מאד נמוכה ולעיתים אף הרסנית, למי שפנה למסלול ה-Outsourcing הזה.

הנקודה הכי חשובה כאן היא: איך לבחור בחברה לניהול פרויקטים של פיתוח תוכנה בארץ ובחו"ל, כדי להבטיח, שהפרויקט אכן יבוצע בצורה הכי מקצועית ויצא לדרך כמצופה בהגדרת המטרה ע"י בעלי העסק, עם העובדים הכי מיומנים ומקצועיים, שניתן לאתר למשימה זו בארץ ובחו"ל, במיקום המתאים ביותר לתשתיות מחשוב ותקשורת והציוד המתאים ביותר לפרויקט המוקם בעיר היעד בארץ, או במדינת היעד בחו"ל.

ניהול פרויקט של פיתוח תשתיות תקשורת ומחשוב בארץ ובחו"ל הוא פרויקט מורכב ביותר, עתיר סיכונים כלכליים, לוגיסטיים, רגולטוריים וטכנולוגיים, שמחייב ידע, מיומנות וניסיון ברמה הבכירה ביותר ואסור להתפשר בבחירת ספק הפתרון לפרויקט פיתוח תוכנה, בשום פרמטר.

מה לא מספרים בעת בחירת חברת מיקור חוץ לפיתוח תוכנה?

למרות הניסיון הרב, שהצטבר בשוק, עדיין מדובר בשוק פרוע. פעמים רבות אנו שומעים, שאדם זה או אחר הוא מנהל פרויקטים של חברה זו או אחרת, או אנו מקבלים המלצות על חברה המעסיקה מנהלי פרויקטים בארץ ובחו”ל וידועה ברמה המקצועית הגבוהה של הביצועיסטים שלה.

גם אם התרשמת לטובה מההמלצות, זה עדיין אינו מבטיח, שאתה מבין לעומק מהו "מנהל פרויקטים" רגיל (שלא בתחום התקשורת והמחשוב), מה ההבדל בין מנהל פרויקטים בארץ ובחו”ל, שמשמש בתחום ניהול פרויקטים של תשתיות תקשורת ומחשוב בעסק מסוים ישראל והחליט שהוא מבין גם בנושאים הללו בכל מקום ובכל תחום, לבין מומחה של ממש, "מנהל פרויקטים בארץ ובחו"ל", שהתנסה ומנהל סוגים שונים של פרויקטים כאלה בארץ ובחו”ל, בתחום הספציפי הזה של תשתיות תקשורת ומחשוב, שנדרשות לעסק.

יש מנהלי פרויקטים, שמתאימים לתחום הביטחוני, או לתחומי השיווק וההפצה, אבל אין להם שמץ של מושג איך מנהלים פרויקט של תשתיות תקשורת ומחשוב בארץ ובחו"ל, למשל, בהתאמה למדינת היעד ולתשתיות ולרגולציות הקיימות באותה מדינה. זה לא אותו סוג של פרויקט ולא אותו סוג של ניסיון והתמחות.

מי שהצליח בפרויקט בטחוני בארץ או בחו"ל, או בבניית שלוחת מכירות, שיווק או הפצה בארץ או בחו"ל, אינו מתאים לבנית פרויקט של תשתיות תקשורת ומחשוב בארץ או חו"ל. זה תחום התמחות שונה לגמרי.

הצורה העממית והמדויקת ביותר לתאר מהו מנהל פרויקטים היא על ידי כך שנאמר, שמדובר על “מפיק”. אדם החולש על פרויקט ספציפי מתחילתו ועד סיומו, תוך שהוא מתחייב למטרה מסוימת.

מנהלי פרויקטים בתחום התקשורת והמחשוב חייבים תמיד להיות בעלי הכשרה בתחום הניהול, התקשורת והמחשוב, ובעלי מומחיות בתחום הספציפי של הפרויקט, שמבוקש ע"י בעל העסק ומנהליו בישראל.

פרויקט בניית תשתית תקשורת ומחשוב מקומית – בארץ או בחו"ל, שונה לגמרי מבניית תשתית תקשורת ומחשוב בענן – בארץ או בחו"ל, ובאיזה סוג של ענן וסוג של תשתיות בוחרים בארץ או בחו"ל. מדובר בהתמחויות וידע בתחום ספציפי, שנדרש לקבל בו החלטות כבר בשלב התכנון, של בחירה בין סוגים שונים של פתרונות תקשורת ומחשוב הנמצאים בארץ או בחו"ל, לפי מדינת היעד.

ניהול פרויקטים של פיתוח בתשתיות תקשורת ומחשוב

ניהול פרויקטים בתחומים הללו חייב להיעשות ע"י מומחים בתחום, שצברו ניסיון ויש להם את ההכשרה והידע בתחום הספציפי הזה, גם מהארץ וגם מחו"ל. מאוד רצוי, שהאדם, שינהל את הפרויקט, יהיה בעל ידע מעמיק בכל הקשור לשיטת ניהול פרויקטים בתחום התקשורת, המחשוב, התעשייה והניהול ומומחיות בכל הקשור להיבטים התקשורתיים והטכנולוגיים השונים. כיוון שתמיד אותו אדם, שיעמוד בראש פרויקט כזה, הוא המומחה בתחום, הוא גם זה שיקבל החלטות מהותיות בתחום הביצועי של הפרויקט, בכל אחד מהשלבים שלו.

בעשור האחרון ניתן לראות מומחים ישראלים רבים, שעומדים בראש פרויקטים שונים בארץ ובחו”ל בעיקר בתחום הביטחוני. אולם, אין להם שום ידע, הכשרה או ניסיון בפרויקטים בתחום תשתיות תקשורת ומחשוב. כאן חשוב, שהחברה הישראלית תהיה בטוחה, שהמומחה, אותו היא ממנה, או שוכרת למטרת ניהול פרויקטים בארץ או בחו”ל, אם מדובר על ניהול פרויקטים בתחום המחשוב ואם מדובר על ניהול של פרויקטים בתחומים אחרים דוגמת תשתיות תקשורת, מכיר את תנאי השטח, שפת התקשורת, הסיכונים, שעלולים להשפיע על אותו לקוח \ עסק, שמזמין את הפרויקט, כיצד לתקשר עם צוות העובדים של החברה ומנהליה וכל הקשור במנטאליות של האנשים באותה חברה ובאותה מדינה.

כלומר, ניהול פרויקטים של פיתוח תוכנה לעסקים, מחייב את השכרת שירותיהם של מומחים בתחום התקשורת והמחשוב ואין לסמוך על מי שלא עסק בתחום הזה קודם וחושב, שאם הוא ניהל למשל פרויקט בטחוני, הוא יכול לנהל גם פרויקט תקשורת ומחשוב בארץ או בחו"ל.

בכל הקשור בניהול פרויקטים של פיתוח תוכנה בארץ או בחו”ל, מנהל הפרויקט חייב לדעת כיצד להסתדר עם צוות המנהלים והעובדים של הלקוח, כיצד לקבל על עצמו החלטות ברורות בכל שלבי הפרויקט, להכיר, כאמור, את המנטאליות של הלקוח וצורת העבודה בה, ולהצליח לספק את התוצאה, שהובטחה ללקוח.

אם לא די בכך, בשנים האחרונות צצו חברות השמה וחברות לניהול פרויקטים בארץ ובחו"ל, המעסיקות אנשי מקצוע ב-Off-Shore, דהיינו: מחוץ לישראל, למשל בהודו ובמזרח אירופה (מאוד נפוץ), וחלקים נרחבים מהעבודה (אם לא כולה) יוצאים החוצה לביצוע ע"י עובדים המצויים בכלל מחוץ לישראל ומחוץ למדינת היעד לפרויקט, למרות שההזמנה נעשית מול גוף ישראלי. בתחום פיתוחי התוכנה זה הפך לנורמה מקובלת ונפוצה, בגלל העלויות הנמוכות של אנשי פיתוח תוכנה במדינות העולם השלישי.

בשנים האחרונות החלו להתפתח מרכזי מיקור חוץ לפתוח תוכנה עבור חברות ישראליות במדינות רבות (לא רק בהודו), למשל במדינות מזרח אירופה דוגמת: בולגריה, רומניה, פולין, רוסיה, אוקראינה, מולדובה, גיברלטר, ועוד, וגם במדינות שכנות דוגמת קפריסין, בה יש כמות די גדולה של מפתחים ועובדי מיקור חוץ לפיתוח תוכנה ל-IT עבור חברות ישראליות.

במציאות, רוב פרויקטי פיתוח התוכנה הללו נכשלים, מסיבות רבות ובראשן אי התאמה ואי הבנה מוחלטת של מנהלי ובעלי עסקים, מה נדרש בתחום מיקור חוץ לפיתוח תוכנה כדי להצליח.

מנגד, התפתחה תופעה הפוכה לגמרי, של עובדי מיקור חוץ ב- Near Shore, דהיינו: בתוך מדינת ישראל, אך מבוססת אוכלוסיות, שנחשבו עד היום שוליות ולא רלבנטיות לעולם ה-IT. המדובר בחברות השמה ושירותי מחשוב במיקור חוץ המבוססות על נשים חרדיות, עובדים מהמגזר הערבי, פורשי צה"ל ושאר מערכות הביטחון לרבות ארגונים גדולים, אוכלוסיית הגיל השלישי (החל מעל לגיל 40) ואף חברות פיתוח תוכנה במיקור חוץ מהרשות הפלסטינאית. המאפיין את החברות האלו: עלויות כוח האדם שלהן נמוכות יחסית ולכן הן חברות תחרותיות מול ה-"Off Shore", מה גם שאין כמעט מחסומי שפה ויש קרבה גדולה בין ספקיות שירותי פיתוח התוכנה הללו לבין הלקוחות שלהן.

היתרון המרכזי של האוכלוסיות הללו (דוגמת נשים חרדיות, המגזר הערבי, הגיל השלישי, פורשי צה"ל ומערכות הביטחון, לרבות אנשי מקצוע, מתכנתים ומהנדסים, שפרשו מארגונים גדולים דוגמת אלביט, IBM, רפא"ל, תעשייה אווירית וכדומה) הוא, שאין בהן כמעט תנודות בכוח האדם.

הצעירים בעולם ההייטק, גם בישראל וגם בעולם המערבי, נוטים להחליף מקום עבודה בממוצע כל 18 חודש. הנאמנות של צעירים למקום עבודה בשוק ההייטק היא קרובה לאפס.

אם הכשרת עובד צעיר כזה, התקופה בה הוא מביא תפוקה ממשית למקום העבודה שלו, היא בין חצי שנה לשנה. העובד הצעיר הזה מביא תפוקה ממשית בתקופת זמן של פחות משנה, אז הוא נוטש את התפקיד לתפקיד הבא, למקום המציע לו עוד כמה שקלים למשכורת. אז נכנס לתפקיד הננטש עובד צעיר חדש, שחייבים להתחיל את ההכשרה שלו לתפקיד מאפס. זה גלגל מסתובב, שיש לו עלויות עצומות, שכולן בזבוז אחד ענק של משאבים וזמן.

לעומת זאת, באוכלוסיות הללו, של נשים חרדיות, מגזר ערבי, פורשי צה"ל ומערכות גדולות, ואוכלוסייה מבוגרת, אין כמעט תחלופה ועובד, שנכנס לתפקיד, נשאר בו בד"כ עד הפנסיה. כך, שהתפוקה שלו עולה עם השנים והוא בבחינת "נכס" ממשי מבחינת ידע, נאמנות ותפוקה למקום העבודה שלו.

יש כיום מרכזי פיתוח גדולים בכמה ערים בישראל, שמבוססים, למשל, על נשים חרדיות, בהיקפים של עשרות עד מאות עובדות חרדיות בכל מרכז כזה. עסקים רבים גילו את היתרונות בהעברת פרויקטים של מחשוב למרכזים הללו (לרבות למרכזים של חברות דומות במגזר הערבי), בלי לבצע השמת עובדי IT ממש בתוך העסק. התפוקה של חברות כאלו היא יחסית גבוהה והמחירים מאוד נוחים.

מכאן, שלאור ההתפתחויות הללו בשוק ההשמה, אין כיום כל צורך לצאת למיקור חוץ מחוץ לישראל וניתן למצוא בישראל את כל הפתרונות וגם במחירים אטרקטיביים ובאיכות ביצוע טובה עד טובה מאוד.

 

מיקור חוץ לפתוח תוכנה – תשובות לשאלות נפוצות

איך מזהים חברת מיקור חוץ / השמה מתאימה?

המונח המקצועי "חברת השמה" לעומת אחיו הזנוח "חברת כוח אדם", לא תמיד עומד במבחן המציאות. כיום יש חברות כוח אדם הקוראות לעצמן "חברות השמה" וישנן חברות השמה העוסקות גם בניהול כוח אדם.

כעיקרון, "חברת השמה" לא אמורה להעסיק את מי שבא אליה לחפש עבודה, אלא רק "לשים" או "להשים" אותו במקום העבודה שלו, תמורת עמלה מצד המעסיק. המציאות מראה, שאין הבדל היום בין "חברת כוח אדם" ל"חברת השמה". המודל, שבבסיסו יש הפרדה, פשוט לא עובד.

כך יוצא, שכמעט כל "חברות ההשמה" – הן גם "חברות כוח אדם" והן המעסיק של עובד המחשוב. הסיבה די ברורה: עובד זמני בחברה מסוימת, אם הוא יקבל את שכרו מהחברה, הוא ידרוש להיות עובד מן המניין (על כל הזכויות וההגנות לעובד הנובעות מכך), באותה חברה בה הוא מועסק, אחרי פחות משנה. לאור פסיקות רבות בבתי הדין לעבודה והמצב החוקי הקיים בישראל, מעדיפים מנהלים רבים להעסיק עובדי מיקור חוץ במצב בו שכרם וכל התנאים הנלווים לשכרם משולם ומסופק ע"י "חברת ההשמה".

כך, לעובדים הללו יש "פיצול אישיות". מצד אחד הם עובדים בתוך עסק, "כתף אל כתף" עם העובדים הרגילים ומקבלים הוראות מהממונים בדיוק כמו כל העובדים הרגילים, אך מצד שני מי, שמשלם להם את שכרם ויכול לפטרם, היא "חברת ההשמה", שאותה הם לרוב כלל לא רואים ושומעים, עד סוף הפרויקט.

מכאן, שהתפתחו 2 מודלים של חברות: חברות השמה "טהורות" וחברות השמה שהן חברות כוח אדם של "גולגלות". חברות של "גולגלות" מבצעות השמה של עובדים בחברות בפורמט של חברה קבלנית נטו, בלי כל טיפול בעובדים, שזה מודל מאוד הרסני (ל-2 הצדדים).

לעובדים עצמם יש יתרון משמעותי במציאת עבודה דרך חברת השמה ולא דרך חברת כוח אדם קבלנית של "גולגלות". בין היתר מאחר, שאם יש קיצוצים בחברה המזמינה, נוטים לרוב לפטר עובדי קבלן העובדים מולו, לפני עובדי "חברת ההשמה", שהם בעלי זיקה למנהלים בעסק, שנותנים להם הוראות ועובדים איתם בצמוד.

מנגד, מנקודת ראות של מזמיני העבודה (דהיינו: מנהלי העסקים), יש יתרון לשיטת הגולגלות, שבה אין כל יחסי עובד ומעביד, בין העסק מזמין העבודה לבין העובדים עצמם, אלא רק מול הקבלן, שנותן את ההוראות לעובדים. מצד שני, יש להחלטה כזו השפעה על היחס של העובד הקבלני לעבודתו. אם הוא לא שייך לחברה ולא מרגיש חלק ממנה, הוא לא ירגיש מחויבות לבצע עבודה טובה ו/או בזמן.

מכאן, יש לחפש חברות השמה המשלבות את כל העולמות יחד, ולהגדיר מראש ובצורה ברורה עם חברת ההשמה מה היחס לעובד המועסק במיקור חוץ, גם אם הוא זמני.

בנוסף, יש לחפש חברת השמה, שיש לה כוח אדם בתחום הטריטוריאלי בו נמצא העסק.

עובדים הגרים רחוק מאוד ממקום העסק, לא יהיו מספיק פרודוקטיביים, גם אם עלות העסקתם יותר נמוכה.

מומלץ, כמובן, לבדוק המלצות לגבי חברות ההשמה. לחברות השמה, שאושרו ע"י החשכ"ל לספק אנשי IT למשרד הממשלה, יש יתרון בשוק זה. זאת, מפני שהחשכ"ל כבר בדק אותן בצורה יסודית וממשיך לעקוב ולפקח על רמת השירותים והעובדים, שחברות אלו מספקות למשרדי הממשלה.

האם חברת מיקור החוץ אמורה להיות בעצמה מומחית לעולמות המחשוב?

בהחלט.

נקודה נוספת ולא פחות חשובה בבחירת חברת "מיקור חוץ": יש לבדוק אם חברה ההשמה ומיקור חוץ הזו מנוהלת ע"י מומחים טכנולוגיים בכירים, שמלווים את לקוחות החברה ועובדיה ומעניקים תמיכה, מעקב וליווי טכנולוגי ואישי צמוד, שמבוסס על ידע וניסיון אישי מצטבר. עולם המחשוב הוא עולם מאוד מקצועי וטכנולוגי, שמתפתח מהר מאוד.

חשוב לבדוק האם יש בחברת ההשמה מאגר של מומחים, שיכולים לתת גיבוי ותמיכה מקצועיים לעובדים, שהם מספקים לעסקים ובתחומים המקצועיים המבוקשים ע"י העסקים.

חשוב לבדוק האם לחברת ההשמה יש את היכולת והאמצעים למיין בצורה מקצועית ולגייס את העובדים המתאימים ביותר בהתאם לדרישות הלקוח העסקי, תוך עמידה בזמני תגובה שהוגדרו.

חשוב לבדוק האם לרשות חברת ההשמה יש מאגר מועמדים מגוון, איכותי ועדכני, שכולל מועמדים מקצועיים בכל קשת המקצועות במערכות המידע והמחשוב, ההנדסה וההייטק, שנדרשים לצורך הפרויקט.

בנוסף, יש לבדוק היטב האם לחברת ההשמה יש (לעצמה), מערכת ממוחשבת מתקדמת לניהול התקשורת ותהליכי העבודה מול העובדים והלקוחות.

חברת השמה לא ממוחשבת, היא עדות ברורה לרמה ירודה צפויה של עובדיה וביצועיה.

איך בוחרים נכון חברת מיקור חוץ לפרויקטים של פיתוח תשתיות תקשורת ומחשוב?

מדובר בתהליך בחירה מקצועי, שיש להקדיש לו משאבים מתאימים. התהליך הזה כולל כמה שלבים מרכזיים:

א. איתור הצרכים של העסק למיקור חוץ.

ב. קביעת תקציב, מדדים, כלי מדידה ויעדים ברורים לפרויקט מיקור החוץ.

ג. קביעת תחומי המקצוע המבוקשים ותחומי הידע המבוקשים לפרויקט. אין להסתפק בהגדרה של מנהלי IT, או אנשי פיתוח תוכנה. יש להגדיר מקצועות ספציפיים ומדויקים כגון: מומחי BI או AI, מומחי System למערכות יוניקס, מומחי תקשורת מחשבים בקוד פתוח, מומחי רשת עם הסמכות של סיסקו, מומחי סייבר בתחום הגנה על אתרים, מפתחים בדוט.נט, מומחים בפיתוח אתרי אינטרנט בג'אווה, וכך הלאה. יש להגדיר במדויק את רמת ההשכלה וההסמכות המקצועיות הנדרשות לכל בעל מקצוע במיקור חוץ.

ד. קביעת היקף המשרות ומשכן (לרבות חלקיות משרה) והגדרה באילו פרויקטים נוספים יכול העובד לעבוד (שלא יצא מצב בו העובד מבצע עבודה מקצועית אצל 2 עסקים מתחרים, במקביל, כשעבודתו בכל אחד מהמתחרים היא בחצי משרה).

ה. איתור חברות ההשמה היכולות לענות על הצרכים, שהוגדרו בסעיפים הקודמים.

ו. קבלת החלטה אם הפרויקט בארץ או בחו"ל יבוצע בתוך העסק (עם עובדים בהשמה, ממש בתוך העסק), או שיבוצע כ"מיקור חוץ" לגמרי חיצוני, בחברות המספקות שירותי תקשורת ומחשוב לרבות פיתוח תוכנה ופרויקטים של תוכנה. או לחילופין, להחליט לשלב בין 2 האפשרויות להשמת עובדים: חלק מהעובדים יעבדו בהשמה בתוך העסק עצמו וחלק יעבדו בחברת ה- "Near Shore", בהתאם לצרכים המתפתחים של הפרויקט.

ז. ביצוע תיחור בין החברות (לא תמיד נדרש, אם כי בשוק פרוע – כדאי לבחון ביצוע תיחור).

ח. ניהול מו"מ וחתימת הסכם ברור (כולל SLA וכולל הגדרה ברורה של מעמדם של העובדים והיחס אליהם בעסק בתקופת העסקתם).

הסכם זה חייב לכלול גם התייחסות למה קורה כשיש חילוקי דעות ביחס לביצועי עובד מסוים או ביחס לתפוקות הנדרשות מהפרויקט. פרויקטים לא מעטים בתחום המחשוב נתקעו והסתבכו בדיונים ארוכי שנים בבתי המשפט, בגלל אי הגדרה נכונה של התפוקות הנדרשות ואיכותן, ומה עושים במקרה של חילוקי דעות. יש הטוענים, שכמעט מחצית מפרויקטי המחשוב והתקשורת "נתקעים" בגלל חילוקי דעות בין מזמין העבודה לבין המבצעים אותה.

איך חוסכים כיום בשירותי פיתוח תקשורת מחשוב?

ניתן לחסוך והרבה בשירותי המחשוב ופיתוח מערכות מחשוב במספר דרכים די ברורות, אף מבלי להשקיע באינטגרטור חיצוני, שיבנה ויישם מערכת לחסכון במשאבי המחשוב של העסק.

החיסכון יבוא בנקיטת כמה צעדים די מוכרים:

א. להעביר שרתים פיזיים לשרתים וירטואליים. החיסכון כאן ברור ומידי בכל הפרמטרים (כמות השרתים, עלות תחזוקתם, עלויות הניהול והתמיכה במשתמשים, עלויות הרישיונות, עלויות שטח רצפה, חשמל, מיזוג וכיו"ב).

ב. להפסיק לבצע גיבויים בשיטת הדופליקציה (העתקה מלאה לגיבוי) ולעבור לגיבויים בשיטות של דה-דופליקציה (העתקות רק מה שהשתנה – לגיבוי). במסגרת זו גם להפסיק את הגיבוי לטייפים ולעבור לגיבוי לדיסקים מבוססי SSD, ורצוי בענן.

ג. לסרוק בקפדנות את כל המרכיבים עליהם משלמים בשירותי המחשוב (החל מתחזוקה, דרך כוח אדם, רישיונות, רשתות, מוצרים, תוכנות, מכשירי קצה, וכלה בהסכמים עם הספקים) וכל מה שלא תורם ישירות לעסק: פשוט לבטל אותו.

ד. לשקול להעביר את כל שירותי המחשוב לענן, כולל שירותי הטלפוניה. במחשוב ענן החיסכון בהוצאות מאוד משמעותי. דוגמה קטנה: העברת שירותי הדוא"ל של העסק משרתי דוא"ל מקומיים לשרתי דוא"ל בענן (למשל של גוגל או אמזון) חוסכת רק בתחום הדוא"ל בין 250 ל-300 דולרים לשנה, עבור כל משתמש קצה. עסק עם 50 משתמשי דוא"ל חוסך בסעיף זה לבדו עד כ-15 אלף דולרים לשנה. בנוסף, תחום ה-Mobile העסקי עובר לענן. יותר ויותר עסקים נסמכים על שירותים מבוססי ענן לביצוע מטלות יומיות. סנכרון מטלות, דוא"ל וקבצים בין שרתים למכשירי סלולר – סמארטפונים וגם טאבלטים הפך למקובל כמעט בכל רבדי השוק. חברת המחקר Alteva מציינת, שבשירותי ענן, "עלות משתמש" – TCO היא בסביבות 200 עד 300 דולרים לשנה, בהשוואה לכ-2,000 דולרים לשנה ואף לעיתים יותר, למשתמש באותם שירותים המצויים פיזית ב"חצר העסק". צריך להתחיל בקטן, להתנסות וללמוד איך זה עובד, להפיק לקחים ולהשתפר, עם מבט רחב ומפוקח על המעבר המלא לענן, לאורך ציר זמן של שנה עד שנתיים. זה הכיוון. אפשר לבצע זאת ביישומים, שהכי קל ומהיר להעבירם לענן, למשל: שירותי גיבוי, שירותי דואר אלקטרוני, תיאום יומנים וסנכרון פעילויות, תוכנות של מיקרוסופט לעסקים (דוגמת אופיס 365 וסקייפ לעסקים, או השירות החדש: Microsoft Teams), שירותי אינטרנט שונים, שירותי CDN, פתרונות CRM, שירותי טלפוניה, Call-Center, ERP, ועוד.

ה. להיות "ירוק". ההוצאות על תשתיות ובמיוחד חשמל ומיזוג בתחומי המחשוב הן משמעותיות. הכנסת מערכות "ירוקות", ששולטות בצריכת החשמל והמיזוג הקיימות סביב שירותי המחשוב, מביאות לשיפורים דרסטיים ברמת ההוצאות על שירותי המחשוב.

ו. לנהל ולשלוט בכל מכשירי הקצה. מגמת ה-BYOD (ר"ת: Bring Your Own Device) יצרה מצב, שבו מנהלים ועובדים משתמשים בציוד קצה הפרטי שלהם לצרכי העבודה ויוצרים גם "חורי אבטחה חמורים" וגם מעלים את רמת ההוצאות לעסק. זאת, במיוחד כשהתעבורה נעשית על רשתות הסלולר וחיבורי רשת WAN יקרים. יש צורך להפעיל כלים טובים (ולא יקרים) המכונים בשם MDM (ר"ת: Mobile Device Management) כדי להשתלט על תחום ההוצאה הזה ולנהל אותו בחוכמה וביעילות, תחום, שהפך לבלתי נשלט בעולם המחשוב בעסקים רבים.

ז. תחומי הסייבר, השרידות ומענה לרגולציות הפכו לנושאים קריטיים במדינות רבות בעולם ויש לתת לנקודות אלו תשומת לב מיוחדת ומקצועית ברמה הכי גבוהה.

טיפים נוספים בתחום בחירת חברת מיקור חוץ לפיתוח תוכנה לעסקים

התלבטות של עסקים קטנים עד בינוניים לגבי בחירת חברת ניהול פרויקטים של פיתוח תוכנה בארץ או בחו"ל לשירותי מחשוב אינה יכולה להישאר בגדר של התלבטות תיאורטית בלבד. הנקודה המרכזית, שיש לקחת בחשבון, היא לא ליפול במלכודת הדבש של מחיר זול.

"הפטנט" של חברות רבות מצוי בסעיף קטן, שהן דואגות להכניס בחוזה, סעיף השינויים וההתאמות. דהיינו: המחיר ההתחלתי אולי זול, אבל בהמשך העסק צריך לשלם עלויות הולכות וגדלות עבור שינויים ותוספות, שהוא לא חשב עליהם בזמן הזמנת העבודה, או בגלל שהצרכים שלו השתנו במשך זמן הפרויקט.

כמעט בכל פרויקט פיתוח של תקשורת ומחשוב (ICT) יש שינויים, עדכונים ותוספות, שלא נצפו מראש, במיוחד אם הפרויקט הוזמן ללא התייעצות עם מומחים טרם חתימת ההסכם.

לעיתים קרובות עלויות השינויים מהוות תוספות גדולות יותר מעלות הפרויקט עצמו, כפי שתוכנן ונחתם בחוזה עם חברת הניהול. לכן, מומלץ לתמחר מראש את כל "הבלתי צפוי", במחיר קבוע עם תקרה קבועה, והגדרה ברורה מי נושא באחריות לשינויים, מה זה שינוי עדכון ומתי אמור המזמין לשלם עבור השינוי \ עדכון ומתי לא.

הנקודה החשובה ביותר בבחירת ספק מיקור חוץ היא הימנעות מחתונה קתולית, שנועלת את העסק לספק מסוים במחירים ללא תקרה. החתונה הזו הופכת די מהר לאסון. המחירים מטפסים לגובה והחמור מכל, כאשר חברת הפיתוח במיקור חוץ פושטת רגל, או נרכשת ונעלמת, העסק נשאר ללא שירות ועם מערכות לא גמורות, שיש צורך לזרוק אותן לפח ולהחליף אותן בחדשות, כשעוברים לספק אחר ולעובדים חדשים. רבים נופלים בבור הזה (ונלכדים ב"מלכודת הדבש") בלי להרגיש.

מומלץ לבחון את החלופות השונות הקיימות כיום בתחום חברות הניהול בעולם פיתוח שירותי מחשוב לעסקים, שהן רבות, ולקבל החלטה המבוססת על ניתוח צרכים ממשי, קיים וצפוי, מול החלופות הקיימות בשוק.

חשוב לא להתבייש לתחר בין כמה ספקים של מיקור חוץ לפתוח תוכנה.

יחד עם זאת, המחיר הוא לא הפרמטר העליון והיחיד.

הפרמטרים הכי חשובים לבחירה של ספק מיקור חוץ לפתוח תוכנה לניהול פרויקטים של פיתוח תשתיות מחשוב ותקשורת, שכולל שכירת עובדים בארץ ובחו"ל הם:

• האם יש יכולת לפתח "לכידות חברתית" של העובדים, שמונעת ע"י חברת ההשמה \ "מיקור חוץ" הדואגת לעובדים ברמה אישית – פרטנית וגם קבוצתית. כך, שהם יישארו במקום העבודה שלהם במשך שנים? יש לבקש מחברת מיקור החוץ את הצעדים בהם היא נוקטת לטובת הלכידות החברתית והרווחה האישית של העובדים.
• האם יש לעובדים תכנית התפתחות מקצועית וארגונית לאורך הקריירה המקצועית שלהם? האם העובדים הללו יודעים על האפשרויות להתפתחות מקצועית שלהם? זאת, כדי שהם יישארו במקום העבודה שלהם במשך שנים. יש לבקש מחברת מיקור החוץ את תכניות ההתפתחות והקידום האישי של כל עובדי מיקור החוץ, שהיא מציעה לעסק.
• מה הניסיון שיש לחברת "מיקור החוץ" בתחומים המבוקשים? האם החברה מכירה את שוק המחשוב הספציפי עם ניסיון רב שנים בפרויקטים קטנים כגדולים בכל רובדי השוק הזה? האם החברה מכירה את מגוון המוצרים הקיימים בשוק? האם החברה מבינה כיצד לתכנן מערכות מחשוב ומערכות אבטחת מידע לשוק הספציפי הזה? האם עובדי חברת "מיקור החוץ" של החברה מכירים את הלקוחות והצרכים שלהם? האם הם יכולים לתת את השירות הזה ואת העבודה המבוקשת מ-Day One? או שרק אחרי חתימת החוזה ל"מיקור חוץ", החברה תתחלי לחפש, תגייס ותכשיר עובדים לתחום המבוקש ל"מיקור חוץ"?
• האם יש "חורים" בתחום ה"מיקור חוץ", כגון החובה החוקית, או לפי תקנות, או פרי הסכמי עבודה קיבוציים או אחרים, שמחייבים להפוך כעבור תקופת זמן מוגדרת, את העובדים הללו, מעובדי קבלן חיצוני של "מיקור חוץ", לעובדים פנימיים קבועים, או זמניים, בתוך הארגון? זו נקודה קריטית בקבלת ההחלטות לגבי "מיקור חוץ". זאת, כי עובדים קבועים ואפילו זמניים קשה ויקר לפטר, או להניע אותם בין תפקידים ויחידות בתוך הארגון, לאור הצרכים המשתנים, ובתלות ברגולציות המקומיות במדינת היעד, בה מבוצע הפרויקט. חוקי העבודה בצרפת שונים לגמרי מחוקי העבודה בארה"ב או בסין.

הנושאים של נאמנות למקום העבודה ונאמנות למקצוע הם פרמטר מאוד קריטי. חברת "מיקור חוץ", שיודעת לטפל בנושאים הללו, "תספק את הסחורה" בצורה טובה יותר. זאת, כי מצד אחד יש גמישות רבה יותר בהתאמת השירות לצרכי הלקוח ומצד שני העובדים נמצאים במסגרת יותר משפחתית ויותר ממוקדת מטרה.

כך, נוצרת סביבת עבודה, שבה גם הלקוח יותר מרוצה וגם העובד יותר מרוצה. בעיית "הנאמנות הכפולה" (של העובד מצד אחד ללקוח עבורו הוא עובד, ומצד שני לחברת מיקור החוץ המשלמת את שכרו) הרבה יותר מעומעמת, משום שהעובד מרגיש ,שביתו נשאר בחברת "מיקור החוץ" והוא אינו "בורג במכונה" המייצרת "גולגלות להשכרה".

בנוסף, הפיקוח המקצועי ורמת ההכשרה המקצועית של העובד יותר טובים, בגלל הקשר ההדוק של כל עובד עם הצרכים השוטפים של הלקוח, שנבחנים כל הזמן. בכך, מספקים תפוקה גבוהה יותר מכל עובד והשגה יותר טובה של מטרות הארגון ומקבלי השירות של "מיקור חוץ".

עובד שבע רצון נותן שירות טוב יותר ללקוח הסופי. זו לא סיסמה אלא מציאות חיים.

חברה, שרואה את הקשר ללקוח מקבל שירותי מיקור החוץ יותר מאשר שורת הרווח, או אחוז מהרווחים, מול ההתנהלות של החברות הגדולות למיקור חוץ – תצליח לטווח ארוך.

ניסיון העבר הראה ופעמים רבות כיצד חברות למיקור חוץ זכו במכרזים בזכות מחיר התחלתי נמוך, ולאחר מכן החלו ללחוץ על הלקוח להעלות מחירים, החלו סכסוכים ואף היו מקרים של נטישת חברה או הפרות חוזה ותביעות הדדיות.

הרצון של זכייה בכל מחיר אינו מתאים לעולם המחשוב, כי הלקוחות מחפשים סינרגיה בין הספק ללקוח. הלקוח הנבון מבין בסופו של תהליך, שעבור מחיר אולי מעט יותר גבוה, הוא מקבל רמת שירות אחרת, שעונה לציפיותיו.

הערות:

1. הערכת עלות ראשונית: התוצאה המתקבלת היא אומדן משוער המבוסס על נתוני שוק לש"ע ואינה כוללת מע"מ. מומלץ לבדוק מול ספקים מובילים לקבלת הצעת מחיר מדויקת.
2. פרמטרים משפיעים: הבחירות בקטגוריה, רמת ניסיון, מודל התמחור ומשך הפרויקט משפיעות באופן ישיר על העלות הסופית. יש לבחור את הפרמטרים בהתאם לצרכים העסקיים המדויקים.
3. שקלול מחירים לפי שוק: החישוב משקלל נתוני שוק כלליים, אך עשויים להיות משתנים נוספים כגון דרישות מיוחדות או שירותים מותאמים אישית שיכולים להשפיע על העלות. כדאי להוסיף גמישות בתכנון התקציב.

מיקור חוץ לפיתוח תוכנה – שורה תחתונה

בבחירת ספק מיקור חוץ לפיתוח תוכנה לעסק, שמבקש לבצע פרויקט של פיתוח תשתיות תקשורת ומחשוב, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק.

חשוב, שכל פתרון שייבחר, יסופק עם הסכם SLA (הסכם רמת שירות) מחייב וברור, כיוון שעובדים (גם בארץ וגם בחו"ל) נוטים לחלות, לצאת לחופשות, או לצאת לחופשת לידה (יש מדינות שבהם גם הגברים וגם הנשים

זכאים לחופשת לידה) וכיו"ב, אבל הפרויקטים לא מחכים עד שהם יחזרו.

מעוניין בהצעה המותאמת לצרכיך בתחום מיקור חוץ לפיתוח תוכנה?

לקבלת הצעת מחיר עבור מיקור חוץ לפיתוח תוכנה לעסק

סיכום תשובות לשאלות נפוצות