בחירת שירותי אינטרנט לעסקים מתחילה בכתובת ולא במחירון. קודם בודקים אילו תשתיות מגיעות עד המשרד עצמו, ורק אחר כך משווים ספקים על אותו מפרט. לרוב העסקים הקטנים והבינוניים מספיק סיב עסקי עם זמן תיקון כתוב וקו גיבוי. קו תמסורת סימטרי נדרש כשיש שרתים, סניפים או העלאה כבדה לענן.
טבלת השוואת מחירים
| חברה | מהירות (הורדה/העלאה) |
|---|---|
| בזק עסקים (Bretail) | 100/10 מגה |
| בזק עסקים (BizFiber) | עד 1,000/100 מגה |
| HOT עסקים | עד 500/10 מגה |
| סלקום עסקים | עד 1,000 מגה |
| פרטנר עסקים | עד 1,000 מגה |
|
רוצים הצעת מחיר מותאמת לעסק שלכם?
|
|
טווח השוק, מהספק הזול ליקר, לחודש לפני מע"מ: אינטרנט עסקי עד 100 מגה, תשתית וספק, 160 עד 330 ש"ח, וסיב עסקי עד 1,000/100 מגה 190 עד 450 ש"ח.
מחירים עסקיים לפני מע"מ, לפי מחירוני הספקים ומחירי מבצע שפורסמו; בפועל המחיר נקבע בהצעת מחיר. מחירי בזק לפי המחירון הרשמי; עסקאות נסגרות לרוב במחיר נמוך יותר.
המחיר אינו כולל עלות הנתב ודמי התקנה.
מה באמת מגיע לכתובת של העסק?
מפת כיסוי באתר של ספק אינה תשובה. זמינות סיב נקבעת לפי כתובת מדויקת, בניין וספק, וכל מפעיל פורס רשת משלו. לכן ספק אחד אומר "אין סיב" כשלספק אחר יש, ומפות הכיסוי לא תמיד מעודכנות.
יש גם הבדל בין "יש בבניין" ל"יש במשרד". הסיב יכול להגיע לארון התקשורת בקומת הכניסה ולעצור שם. מבקשים מכל ספק תשובה בכתב: האם החיבור מגיע עד היחידה, ומי מבצע את ההשחלה מהארון ועד המשרד.
השחלה בקירות ובחדר המדרגות דורשת לעיתים אישור של בעל הנכס או של חברת הניהול, ולפעמים עבודת קבלן שהעסק משלם עליה. לפני ההזמנה שואלים את ניהול הבניין אילו ספקים כבר מחוברים, איפה חדר התקשורת והאם יש צנרת פנויה.
עסק שרשום בבניין מגורים או בבית פרטי מקבל בדרך כלל פחות אפשרויות. קווים סימטריים לעסקים נפרסים בעיקר באזורי תעשייה ובבניינים מסחריים, ובבית מגורים הסיב מגיע לפי קצב הפריסה הביתית. במצב כזה מבקשים מכל ספק הערכה לפריסה מיוחדת ולזמן ההתקנה. מי מוכר סיב על איזו רשת מוסבר בעמוד תשתית וספק אינטרנט לעסקים.
איזה חיבור מתאים לאיזה עסק?
משרד קטן שעובד בדפדפן, בדואר ובמרכזיה בענן מסתדר עם סיב עסקי א-סימטרי. מה שמבדיל אותו מחבילה ביתית הוא לא המהירות. זה מסלול התקלות, התמיכה לעסקים וההתחייבות הכתובה לזמן תיקון.
כשיש שרת שמשרת לקוחות, גיבוי כבד לענן או כמה סניפים שצריכים לעבוד כרשת אחת, עוברים לקו תמסורת סימטרי או לרשת IPVPN. ההבדלים והמחירים מפורטים בעמוד מה זה קו תמסורת.
קו תמסורת ייעודי לעסקים מספק רוחב פס מוקצה בלעדית שאינו משותף עם לקוחות אחרים, ומהירות סימטרית שבה קצב ההעלאה זהה לקצב ההורדה. הקו מבוסס על סיבים אופטיים שמגיעים ישירות לבית העסק, מעניק חיבור אינטרנט ייעודי ויציב לארגון, ומאפשר קישור ישיר ומאובטח בין סניפים ב-Metro Ethernet.
ספק הגישה (ISP) נמכר לפעמים בנפרד מהתשתית, בטווח של 120 עד 200 ש"ח לחודש לפני מע"מ, וכתובת IP קבועה מתווספת ב-10 עד 13 ש"ח לחודש. בהצעה כזו בודקים מי מטפל בתקלה בסיב ומי בתקלה בגלישה. הצד הטכני של ההפרדה הזו מוסבר גם בתשתית וספק אינטרנט.
מה קורה לעסק כשהקו נופל?
מרכזיה בענן, קופה ומסוף סליקה הופכים את קו האינטרנט לתשתית קריטית. כשהקו נופל, גם הטלפונים שותקים.
לכן מתכננים את הקו ואת המרכזיה כמערכת אחת, ולא מזמינים כל אחד מהם בנפרד. קו גיבוי סלולרי שעולה אוטומטית עולה בשוק 50 עד 145 ש"ח לחודש לפני מע"מ. לצידו מגדירים מראש לאן עוברות השיחות כשהמרכזיה מאבדת את החיבור, בדרך כלל לטלפונים הניידים של העובדים.
איך בוחרים ספק לשירותי אינטרנט לעסקים, שלב אחר שלב
- מכינים את החשבונית האחרונה. היא מראה את מהירות הקו בפועל, את סוג התשתית, תשלומים על ציוד שעדיין רצים ואת תאריך סיום ההתחייבות. רוב העסקים לא יודעים איזו מהירות הם מקבלים היום.
- רושמים מה העסק יצטרך בשלוש השנים הקרובות: עובדים, מרכזיה, שרתים, עבודה מרחוק וסניפים.
- בודקים זמינות מול כמה ספקי תשתית במקביל, עם כתובת מלאה וקומה.
- מבקשים הצעות על מפרט זהה.
- מבקשים מועד התקנה כתוב. התקנת סיב נמשכת לעיתים שבועות, ובתקופות עומס או בבניין שדורש אישורים גם חודשים. עד שהקו מותקן, משאירים את הקו הקיים או מחזיקים חיבור סלולרי.
- מנהלים משא ומתן, וקוראים את תנאי היציאה לפני החתימה.
- מחליטים על הגנה: קו שני, חומת אש, ומי מנהל אותה.
ספקים מציעים גם אינטרנט יחד עם טלפוניה, מרכזיה וסלולר בחשבון אחד. זה נוח, אבל קשה לדעת כמה עולה כל רכיב. מתי זה משתלם מוסבר בעמוד חבילת תקשורת משולבת לעסק.
שורה תחתונה בשירותי אינטרנט לעסקים
הספק הנכון הוא זה שמגיע בפועל עד המשרד שלך, מתחייב בכתב לזמן תיקון ולמועד התקנה, ומשאיר לך דרך יציאה. המחיר החודשי חשוב, אבל הוא הנתון האחרון שבודקים.
העבר אליי את החשבון האחרון מהספק יחד עם כתובת העסק, ואבדוק אילו תשתיות מגיעות אליך ואיזו הצעה מתאימה. פרטים על השירות בעמוד פתרונות אינטרנט ותקשורת לעסקים. 077-8123111
שירותי תקשורת WAN וקווי תקשורת נתונים IPVPN MPLS
סיכום תשובות לשאלות נפוצות
לעסק עדיף מסלול עסקי. חיבור במסלול פרטי, בשוק הסיטונאי או בבאנדל ביתי, חסר את המרכיבים שעסק צריך: אבטחה וסייבר, הגנה על הפרטיות, מענה לרגולציה, שרידות וגיבוי, והוא גם פחות יציב. מסלול עסקי עולה יותר, אבל ההפרש משלם על התחייבות שירות, תמיכה ייעודית ותיקון מהיר כשהקו נופל.
ארבעה סוגי חיבורים מגיעים היום לעסקים:
סיב אופטי: החיבור המקובל לעסקים, בדרך כלל עד 1,000 מגה בהורדה ו-100 מגה בהעלאה. קו תמסורת על סיב נותן מהירות סימטרית מובטחת.
נחושת (DSL): קו הטלפון של בזק. זמין כמעט בכל כתובת, אבל איטי וא-סימטרי, ומתאים כיום בעיקר למקום שאין בו סיב.
כבלים: רשת הכבלים של הוט, עם הורדה מהירה והעלאה נמוכה.
סלולר: מודם בדור הרביעי או החמישי, שמשמש לגיבוי או לחיבור זמני עד שהסיב מותקן.
חבילה משולבת של אינטרנט, טלפוניה וסלולר כדאית כשכל רכיביה נחוצים לעסק וכשאפשר להשוות כל רכיב בנפרד. ספקים מוסיפים לחבילה שירותים כמו אבטחת מידע, מרכזייה בענן וגיבוי. לפני חתימה בדוק מה המחיר אחרי תקופת המבצע, כמה זמן ההתחייבות, ואם רכיב שאינך צריך מייקר את החבילה כולה.
לא, ברוב החבילות המספר המפורסם מתייחס למהירות ההורדה, וההעלאה נמוכה בהרבה. בטבלת המחירים שבעמוד, למשל, מופיעה חבילה של עד 1,000 מגה בהורדה ו-100 מגה בלבד בהעלאה, ויש חבילות שבהן ההעלאה היא 10 מגה. לעסק שמגבה לענן, מקיים שיחות וידאו או מאפשר לעובדים גישה מרחוק לשרת במשרד, מהירות ההעלאה היא שקובעת את חוויית העבודה. לכן מבקשים מהספק את שני הנתונים בכתב, ובודקים אם הקו סימטרי לפני החתימה.
מקימים אותו בנתב שתומך בכרטיס SIM, או במודם סלולרי נפרד שמחובר לנתב הראשי, ומגדירים מעבר אוטומטי (Failover) כשהקו הקווי נופל. המעבר צריך לקרות תוך שניות ובלי התערבות של העובדים, כדי שהקופות, הטלפוניה ומערכות הענן ימשיכו לעבוד. כדאי לבחור ספק סלולר שהקליטה שלו טובה בתוך המשרד, ולהגדיר חבילת גלישה שמספיקה לפעילות הקריטית ולא לכל התעבורה הרגילה.
קו תמסורת נדרש כשהעסק צריך מהירות מובטחת וסימטרית שאינה משותפת עם לקוחות אחרים, וזמן תיקון קצר במיוחד. זה המצב בעסקים שמפעילים שרתים שמשרתים לקוחות, מחברים סניפים לרשת אחת או עובדים עם מערכות שכל ניתוק בהן גורם לנזק כבד. קו כזה יקר משמעותית מאינטרנט עסקי, ולכן לרוב העסקים הקטנים שעובדים מול שירותי ענן מספיק חיבור סיבים עסקי עם התחייבות שירות.
באינטרנט ביתי, תקלה יכולה להימשך יומיים. בעסק, כל שעה של ניתוק היא הפסד כספי.
מה לבדוק: האם הספק מתחייב בחוזה לזמן תיקון של עד 4 עד 8 שעות מרגע הדיווח? אם אין התחייבות כזו (SLA), זה לא קו עסקי אמיתי.
מתחילים בבדיקה אילו תשתיות מגיעות לכתובת העסק, ורק אחר כך מבקשים הצעות מלפחות שלושה ספקים. משווים את מפרט ההצעות ולא רק את המחיר: מהירות ההעלאה, התחייבות לזמן תיקון, תמיכה לעסקים, מחיר אחרי תקופת המבצע, עלות הנתב וההתקנה ותקופת ההתחייבות. את ההסכם בודקים לפני חתימה ומנהלים עליו משא ומתן, כי בשוק תחרותי ההצעה הראשונה כמעט אף פעם אינה הסופית.
קודם מאתרים באיזו שכבה התקלה, כי בחיבור מפוצל כל חוזה פוטר את הספק מאחריות לתקלות של הצד השני. ספקי גישה כמו פרטנר ובזק בינלאומי מחריגים תקלות ברשת של מפעילים אחרים, כולל התשתית, ובזק בינלאומי תומכת רק בתקלה בשירות או בציוד שבשליטתה הישירה. לכן כדאי לשמור פרטי קו ומספר פנייה אצל שני הצדדים. בשירות אחוד יש חוזה אחד ונקודת פנייה אחת.
לפי תיקוני הרישיון של משרד התקשורת, ניתוק וסיום התקשרות מתבצעים לא יאוחר מיום העבודה שלאחר קבלת הבקשה, וכך נכתב גם בהסכמים של בזק, פרטנר ובזק בינלאומי. בבזק, בחברה בע"מ הביטול נעשה בכתב על ידי מורשי החתימה, ולכן ביטול טלפוני של עובד לא תמיד מספיק. כדאי לשמור אסמכתה על מועד ההודעה ולהשלים ניוד של מספרי הטלפון לפני הניתוק.
בדרך כלל לא, כי צרכן בחוק הוא מי שרוכש לשימוש אישי, ביתי או משפחתי, ולכן ביטול בתוך 14 יום אינו מובטח לעסק. יוצא דופן הוא החוזה של הוט לעסקים, שמנסח את זכות הביטול כזכות של הלקוח, ואפשר להסתמך על לשונו. הגנה אחרת מגיעה מחוק התקשורת ומחוק החוזים האחידים, שמאפשר לבטל תנאים מקפחים.
