מה זה SFP ולמה זה אמור לעניין מנהלים ובעלי עסקים ברמת ה-SMB וה-SME! (מידע חדש וטיפים)

מה זה SFP?

מה זה SFP ולמה זה אמור לעניין מנהלים ובעלי עסקים ברמת ה-SMB וה-SME!

 

תקציר:
  • עסקים קטנים ובינוניים זקוקים למערכת מחשוב, תקשורת, שירות, שיווק ומכירות, עם יכולות שיש לעסקים גדולים, אבל בעלות המתאימה לעסק זעיר \ קטן וקלות הפעלה המתאימה לעסק הקטן.
  • לכן, פתרונות מבוססים סיבים אופטיים הם הפתרון של היום ומחר.
  • כדי לחבר את כל מרכיבי הרשת העסקית, שמבוססת על סיבים, יש צורך במוצר הנקרא בשם המקצועי – SFP – Small Form Pluggable Optical Modules.
  • מהם פתרונות SFP המתאימים לעסק שלי?
  • לאן התחום הזה מתפתח?

שנת 2018 הייתה שנת מפנה של העסקים והארגונים וב-2018 73% מהעסקים והארגונים דיווחו במחקר, שערכה חברת IDG, שיש להם לפחות אפליקציה ארגונית אחת (או תשתית עסקית אחת, מלאה או חלקית) שמופעלת בענן. 17% דיווחו, שהם מתכוונים לעשות כך תוך פחות משנה.

כלומר, על פי ממצאי הסקר, ב-2019 צפוי, ש-9 מכל 10 חברות וארגונים בארה"ב (90%), חלק מהאפליקציות או מהתשתיות שלהם – יהיה בענן. עד שנת 2021, 100% מהעסקים ומהארגונים יפעילו את התשתיות ואפליקציות שלהם (במלואם או בחלקם) מהענן.

38% מהנסקרים דיווחו, שכבר 100% מהתשתיות והאפליקציות שלהם היגרו (או יהגרו ממש בקרוב) ונמצאים או יימצאו ממש בקרוב – בענן.

 

אלה נתונים ממש מטורפים (אבל מבוססים היטב), שמקדימים את כל התחזיות, שהיו לגבי התפשטות שירותי הענן בעולם העסקי והארגוני במדינות המערב. זה קורה גם בישראל. על פי כל הנתונים הנבדקים בישראל, אנו נמצאים בארץ בדיוק באותו כיוון, עם איחור קל בלבד, מול הנתונים של ארה"ב.

 

יש פלחי שוק בעולם העסקים והארגונים בישראל, שבהם יש כבר מצב של 100% בענן. כלומר, שכל התשתיות והאפליקציות העסקיות נמצאות בעולם שירותי הענן, דוגמת שוקי חברות ההזנק וחברות ההייטק הישראליות (מעל ל-15 אלף עסקים, חברות וארגונים).

כדי לעבור לשירותי ענן, יש צורך, שהרשת העסקית תהיה אחודה (רשת אחת במקום כמה רשתות קיימות, דוגמת: רשת LAN, רשת מתח נמוך ורשת טלפוניה) ולעבור ל"תקשורת אחודה".

מה זה "תקשורת אחודה" (UCaaS)?

מדובר בתחום המקבל תאוצה בשנה האחרונה בכל העולם המערבי וגם בישראל: UCaaS (ר"ת: Unified Communications as a Service) – "תקשורת אחודה כשירות".

"תקשורת אחודה" (UC) החלה להיות מיושמת בתחילת העשור הנוכחי במערכות תקשורת ומחשוב מקומיות. ברגע שהתקשורת האחודה עברה לענן, במודלים של "תשלום לפי צריכה" (בדומה לצריכה של שירותי מחשוב ותוכנה בענן – SaaS), ולא בתשלום חודשי קבוע + רישיונות ושאר הוצאות נלוות, התקשורת הזו הפכה ל"תקשורת אחודה כשירות", או באנגלית UCaaS.

המשמעות: חיבור כל מכשירי הקצה בכל הפלטפורמות ובכל ערוצי התקשורת במעטפת אחת. כך, כל מכשיר קצה יכול לגשת מכל מקום ומעל לכל רשת, לאפליקציות העסקיות (הנמצאות בענן).

ברשימת השירותים המנוהלים בענן אצל הספקים הישראליים אפשר למצוא ממש הכל: גיבוי בענן, התאוששות מאסון, המשכיות עסקית, אחסון בענן, מכונות וירטואליות, שירותי דואר בענן, שירותי וידיאו ואודיו לרבות שיחות ועידה בענן, מצלמות אבטחה בענן, שירותי טלפוניה, שירותי מוקדי שירות, תפעול מוקדי שירות ותמיכה, שירותי עבודה קבוצתית, שירותי פקס בענן, שירותי הקלטת שיחות בענן, מגוון עצום של שירותי אבטחת מידע והגנת סייבר (הרבה שירותים שונים), שירותי רשתות אלחוט, שירותי פורטלים, שירותי CDN, שירותי דומיינים, שירותי איזון עומסים ועוד.

 

בעבר, מערכות "תקשורת אחודה" – UC (ר"ת: Unified Communications) היו מיועדות לארגונים גדולים, ולכן גם תומחרו בעלויות גבוהות. כל זה נחלת העבר. ה-UC, כמו כלים ארגוניים ועסקיים רבים, וגם בגלל מהפכת הענן והווירטואליזציה, התאים את עצמו לדרישות ולצרכים של עסקים ברמת ה-SMB וה-SME.

 

במעבר לענן, גם עסקים קטנים מקבלים יכולות של Data Mining (כלומר: יכולות ניתוח מתקדמות של מידע הקיים בעסק) ו-BI (ר"ת: Business Intelligence – "בינה מלאכותית"). השלב הבא ב"בינה מלאכותית" בשם AI (ר"ת: Artificial Intelligence) כבר נכנס למערכות הללו, מלווה ביכולות מתקדמות ביותר נוספות דוגמת "מציאות משולבת" (AVR = AR+VR).

אלו יכולות, שכבר אינן עולות הון עתק ומסופקות כחלק מפתרון ,UCaaS שמשווק במחירים המתאימים לעסקים קטנים עד בינוניים.

חברת המחקר גרטנר חזתה, ששוק שירותי הענן הציבורי יגדל ב-18.5% בעולם כולו. זה קורה ממש כעת, גם בישראל. כך, שיש פוטנציאל משמעותי לבעלי עסקים ומנהלים הרוצים להציע את אותה חווית תקשורת, שהלקוחות מצפים לה עקב המעבר לשימוש בסמארטפונים ובטאבלטים ומחשבים ניידים (במקום טלפונים שולחניים אנלוגיים או דיגיטליים), פתרונות, שהעסק יכול לממש בענן הפרטי שלו וגם בעננים הציבוריים השונים הקיימים והמצליחים בשוק.

כפי שכבר הודגש על ידינו לא אחת, הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר לחסוך בהוצאות התקשורת והטלפוניה היא להפוך את כל ה-CAPEX ל-OPEX.

דהיינו: מומלץ להיפטר מציוד, תוכנות, תפעול, שדרוג ותחזוקה ע"י בעלי העסק. הייעוד והמיקוד של עסקים זה לעסוק בעסקים, במכירות ובשירות, לא בתקשורת ובציוד תקשורת וטלפוניה. לכן, את נושא התקשורת והטלפוניה אפשר להעביר באופן מלא ל"מיקור חוץ", לספק שירותי תקשורת בענן, שמספק את הכל כחלק בלתי נפרד מהשירות שלו (בד"כ בעלות מזערית, מול כל חלופה אפשרית).

 

מה זה SFP?

 

מה זה SFP?

SFP (ר"ת: Small Form-factor Pluggable) הוא רכיב החיבור של רשת כבלים אופטיים. הוא מחבר את הכבל האופטי לכל רכיב אחר הקיים ברשת דוגמת נתב \ מתג, לוח מחשב, מרכזת וכיו"ב.

סיבים אופטיים יכולים להעביר עליהם כל סוג של תעבורה. כיום התעבורה הנפוצה ביותר היא מסוג אתרנט, בגלל הפשטות ועלות הרכיבים, שהם מאוד זולים וסטנדרטיים. כיום מקובל לבצע חיבורי של 1 גיגה לפחות (בעבר, החיבורים המקובלים היו 10/100 מגה).

מכאן, שהסוגים השונים של מחברי SFP נבדלים ביניהם ברוחב הפס בו הם תומכים ובאורך הכבל האופטי, שניתן לחבר אליהם. למחברי SFP יש גדלים שונים הנמדדים במילימטרים, לפי הצורך של החיבור שלהם.

פירוט כל התקנים של רכיבי SFP אפשר למצוא במסמך של סיסקו או כאן וכאן.

המחירים של מחברי SFP בשוק הישראלי הם כמה מאות ₪ (מ-200 ₪ ומעלה), תלוי ברוחבי הפס והמרחקים (האורך של הסיב האופטי), שהמחברים הללו תומכים בהם. יש בשוק מחברי SFP גם במחירים של פחות מ-200 ₪, אולם יש להיזהר בבחירת פתרונות זולים של עודפי ציוד מהמזרח הרחוק, שלא עונים על התקנים ולא יחזיקו מעמד ברשת העסקית זמן רב.

כמו כן, יש לשים לב למפרט של המוצר אם הוא תומך בסיב של Single Mode-  SM או של Multi-Mode-  MM, שכן הביצועים והמרחקים של פריסת הסיב שונים לגמרי בין שני הסוגים הללו. ברוב העסקים הקטנים, סיבים אופטיים של Single Mode יספקו את הצרכים. בעסקים עם תעבורה בהיקפם גדולים וצורך לבצע הפרדות של התעבורה בין הסוגים השונים של השימושים, סיב אופטי מסוג Multi-Mode הוא המומלץ. למי שמפעיל מולטימדיה ו\או שיחות ועידה מבוססות וידיאו איכותי על הרשת שלו, סיב Multi-Mode הוא בגדר חובה.

כיום, חשוב, שכל המחברים, שמתקינים בעסק, יהיו בגישת ה-Hot-pluggable. כלומר: חיבור מהיר של הכבל לכל תקע מתאים. זאת, בדיוק כמו שאנו רגילים לחבר כבל אתרנט או כבל טלפון לשקע שלו, בקליק מהיר אחד.

 

ההחלטה הראשונה, שיש לקבל בעת בחירת רשת תקשורת בעסק המבוססת של כבלים אופטיים, היא: איזה רוחב פס יש צורך, שהרשת הזו תספק לכל צרכי המחשוב והתקשורת של העסק.

 

בעסקים קטנים, הרשת לרוב היא של 1 גיגה אתרנט ולכן התקנים, המרחקים וטמפרטורות העבודה של מחברי הSFP- מפורטים בטבלה דלהלן:

 

מחברי 1 גיגה SFP סיבים אופטיים

 

 

ברשת של 1 גיגה אתרנט ניתן להעביר קצבים של עד 1.25 גיגה סל"ש, ומחברי ה-SFP יהיו בד"כ מסוג LC, עם צריכת זרם של עד 1 וואט.

בעסקים קטנים עם צריכה מוגברת של מידע ותקשורת ברשת וכן בעסקים בינוניים, מומלץ לבחור חיבורים של 2.5 גיגה או 10 גיגה.

החיבור הנפוץ כרגע בשוק בעסקים מסוג SME הוא של 2.5 גיגה, שמספק קצבים, שיכולים להיות 2.5 גיגה עם שדרוג מהיר ל-5 גיגה וגם ל-10 גיגה, בצריכת זרם של עד 1 וואט. יש כבר לא מעט עסקים ברמת ה-SME, שקפצו ישירות ל-10 גיגה ודילגו על השלב של רשת של 2.5 גיגה.

הנתונים לגבי מחברים של 2.5 גיגה מצויים בטבלה הבאה:

מחברי 1 גיגה SFP סיבים אופטיים

 

בעסקים בינוניים עם צריכת תעבורה גבוהה ובעסקים גדולים יותר (SME ומעלה), מומלץ להתקין חיבורים של 10 גיגה לפחות ואז הנתונים של מחברי ה-SFP מצויים בטבלה הבאה:

 

 מחברי 2.5 גיגה SFP סיבים אופטיים

Small Form-factor Pluggable

 

למה לבחור בחיבורי סיבים אופטיים לרשת העסקית ומה החלופות לחיבורי סיבים?

 

ספקי השירות הוותיקים בישראל מעוניינים להנציח את המצב, שבו לעסק יש לפחות 2 תשתיות (למחשוב וטלפוניה). כך, העסק ממשיך להיות "פרה חולבת" עבור הספקים הללו.

ספק, שאינו מציע לעסק לעבור לתשתית אחת אחודה, אינו ראוי להיות הספק של העסק. זאת, כי טובת העסק כלל לא עומדת מול עיניו, מעניין אותו רק זרם ההכנסות, שהוא יכול להמשיך לקבל לנצח מהעסק.

ההתקדמות המהירה של מערכות המחשוב והתקשורת לתצורות של רשתות שירותי ענן, יוצרת קושי בעסקים ובארגונים רבים, שלא ברור להם כיצד ניתן לשדרג את תשתיות התקשורת הוותיקות לתשתיות IP מלאות "קצה לקצה" ולפעול בגישת "התקשורת האחודה". המהפכה בתחום שירותי המחשוב והטלפוניה הפכה לעובדה קיימת גם בישראל.

המציאות היא, שבעסקים רבים בישראל יש עדיין 2 רשתות קוויות (בד"כ רשת תקשורת קווית על בסיס אתרנט ורשת טלפוניה של חוטי הטלפון של בזק, או לעיתים על חוטי הקואקס של הוט).

לעיתים קרובות יש בעסק 3 רשתות ואף 4 רשתות נוספות, סה"כ עד 8 רשתות במקביל, כשהרשתות הנוספות הן: רשת החשמל, רשת מתח נמוך, רשת קואקס, רשת הסלולר, רשת סנסורים (ל"בית ועסק חכם". זאת, בתקנים דוגמת: בלוטוס', ZigBee, NFC, או Z-Wave, מה שמכונה IoT) ורשת .WiFi

לא צריך להיות מומחה להנהלת חשבונות וכספים, כדי להבין, שריבוי רשתות הוא גם ריבוי הוצאות. המדובר בהוצאות ההופכות להיות בלתי נשלטות עם הזמן, עם תלות הולכת וגוברת באינטגרטורים וספקי תחזוקה רבים.

 

לכן, ככל שתשתיות התקשורת מסוגלות לספק יותר שירותים על תשתית אחת, כך החיסכון בהוצאות גדל והיעילות של הפעלת הרשת הזו גוברת.

 

מהם היתרונות הנוספים של תשתית אחודה בעסק קטן עד בינוני?

מעבר לחיסכון הכלכלי הברור, ניתן לקבל שירותים חדשים ויכולות חדשות בתשתית אחודה. דוגמה הכי פשוטה: ניתן לעבוד על מסמך ולחייג לעובד אחר כדי לשאול אותו שאלת הבהרה, תוך כדי העבודה במסמך, מבלי שיש צורך לצאת ממסך העריכה של המסמך. דוגמה נוספת: ניתן לשלוט מכל סמארטפון על מצלמת האבטחה הקיימת בעסק.

בכל מקרה, תשתיות אחודות חדשות תעלינה פחות מ-2 תשתיות ישנות, שיש בהן כל הזמן תקלות. העלויות של תשתיות אחודות חדשות תלויות בתצורה של המבנה הפיזי, שבו העסק נמצא, תלויות בטכנולוגיה הנבחרת ותלויות באורך הכבילה הנדרשת.

בחירה ב"תשתיות אחודות" דורשת גם בחירה בספק תשתיות אמין וגם בבחירה נכונה בסוג התשתיות, כדי שתספקנה מענה לעסק כמה טובות שנים קדימה. תשתיות בעסק לא מחליפים כל שנה וגם לא כל 10 שנים. "תשתיות אחודות" אמורות לשרת את צרכי העסק ליותר מ-10 שנים קדימה.

"כבילה אחודה" כדאי שתרוכז בארונות תקשורת המחשבים, כחלק מהארונות המיועדים למחשוב. כיום, מקובל להשתמש בכבילת אתרנט מסוג Cat6 ומעלה. ארונות הסעף של תשתיות תקשורת המחשבים קטנים וקלים יותר לתחזוקה (אם יש תקלות).

יש כיום גם יכולת להעביר זרם חשמל על תשתיות תקשורת המחשבים, בנוסף לטלפוניה. כך, שניתן לחבר מכשירי קצה רבים דוגמת טלפונים חכמים, מצלמות אבטחה חכמות וכיו"ב, בתשתית אחת, שמספקת למכשירי הקצה הללו הכל (כולל חשמל).

 

יודגש, שפריסת תשתיות אופטיות (סיבים אופטיים) יקרה יותר מתשתיות מבוססות אתרנט בתקני Cat6 או Cat7. אולם, לסיבים אופטיים יש רוחבי פס בלתי מוגבלים ויתרונות נוספים (דוגמת: חסינות מהאזנות, העברת התעבורה למרחקים גדולים, חיבורים פשוטים ואמינות גבוהה). 

 

אגב, המחוקק הישראלי אמר את דברו בעניין "תשתיות תקשורת אחדות", במסגרת תקנות תכנון ובניה, התקנת מתקני תקשורת, קובץ תקנות מס' 6898 מיום 21 ביוני 2010 וכל העדכונים, שנעשו במשך השנים, לתקן הזה. התקן הזה מפרט לפרטי פרטים איך בונים ופורסים תשתית תקשורת אחודה בבניינים, כולל בבניינים רבי קומות.

התקנות הללו הן חובה במבני מגורים והן רשות במבנים תעשייתיים ובמבנים, שאינם למגורים. למרות זאת, מומלץ להיעזר בתקן זה כדי להתקין "תשתיות אחודות" גם במבני עסקים ומסחר, לא רק בבתי פרטיים. זה הכיוון המומלץ לפריסת תשתיות בכל מבנה.

 

תשובות קצרות לשאלות נפוצות:

 

  1. מהם סוגי כבלי התשתית מכל הסוגים, שעסקים זקוקים להם היום ומחר?

ברוב העסקים הקטנים עד הבינוניים אפשר למצוא רשתות אתרנט, בגלל מחירן הזול. כדי שהרשת העסקית תוכל לספק אתרנט "קצה לקצה" יש צורך במעבר לכבלי תקשורת מתקדמים. כבלי תקשורת ברמת Cat6 ו-Cat 6A הפכו לחובה וכעת נכנסים לשוק במהירות כבלי Cat7 ו-Cat7A עד 1,200 מגהרץ. הפתרונות של כבלי התקשורת החדשים הללו מתאימים לשימושים החדשים של רשתות התקשורת המתקדמות, שיש בהם רוחבי פס עצומים משולבים עם מולטימדיה.

 כבלי Cat7A הם הכבלים בעלי הביצועים הגבוהים ביותר הקיימים כרגע בשוק הישראלי וכבלי Cat8 גם הם נכנסים כבר לשוק העולמי והישראלי ונראה אותם בשוק בכמויות גדולות והולכות במהלך 2019 ו-2020. כבלים מסוג Cat8 אלו כבלים המיועדים לרשתות של 25 גיגה ו-40 גיגה ומעלה ולטווחים יחסית קצרים (עד 30 מטרים).

בהתקנה חדשה של רשת משרדית מומלץ לבחור Cat7 או Cat7a (אם בוחרים בתשתית נחושת ולא בתשתית סיבים המועדפת והמומלצת, אך היותר יקרה). יחד עם זאת, הכבל הנמכר ביותר כיום בישראל הוא מסוג Cat6A.

 ההבדלים בין הכבלים מתוארים בקצרה בטבלה הבאה (המקור: אתר fiberopticshare).

מחברי SFP סיבים אופטיים

יש כיום, במיוחד בעסקים קטנים, מעבר לתקן של 5 גיגה על כבלי רשת אתרנט הקיימים (עם חוטי נחושת ולא סיבים) בתקני Cat6 ואף על חוטים בתקנים ישנים יותר, מה שחוסך את המעבר לסיבים. אפשר כיום לקבל כבלי אתרנט בתקן Cat6 לרשת של 5 גיגה. זאת, בתקן בינ"ל הנקרא ,NBASE-T שמתחיל להיות מבוקש בשוק, ולדחות על ידי כך את המעבר ל-Cat7 או לסיבים, שהם כבלים הרבה יותר מורכבים להתקנה וגם יותר יקרים.

ארגון התקינה ל-NBASE-T תומך כיום בתקן שלו בחיבורים של רוחבי פס של עד 40 גיגה, מעל ומעבר לצרכים הקיימים והעתידיים של כל עסק קטן עד בינוני.

כבלי CAT5e, שמבוססים על תקן NBASE-T, מספקים חיבורים של עד 2.5 גיגה ולמרחקים של עד 100 מטרים, שזה מספק את הצרכים של עסקים קטנים עם צרכים לא גדולים בתחום רוחבי הפס הפנימיים. כבל Cat6 תומך בחיבורים של עד 5 גיגה לטווח של עד 100 מטרים. כבלים בתקן NBASE-T תומכים גם בעברת זרם על הכבל: PoE (ר"ת: Power over Ethernet).

פתרונות SD-WAN (שהם פתרונות מבוססי תוכנה) ניתנים למימוש בצורה המיטבית על חיבורים מבוססי אתרנט קצה לקצה (כלומר: גם ב-LAN וגם ב-WAN). פתרונות החיבור הישנים, שמבוססים על פרוטוקולים דוגמת MPLS, מוחלפים בפתרון מהיר יותר, גמיש יותר וזול הרבה יותר. ניתן גם לקבל "שרידות" ו"המשכיות עסקית" טוב יותר כשמחברים את תשתיות ה-SD-WAN בתקשורת הקווית עם חיבורי אלחוטיים ו \ או סלולריים. כך, שאם החיבור הקווי נופל, התקשורת עוברת אוטומטית לרשת הסלולרית או האלחוטית.

  1. אילו תשתיות צריך להכין מי שמעוניין לעבור לשירותי תקשורת עסקית בענן?

הכיוון של השוק הוא: Unified Infrastructure, "תשתית אחודה" לכל צורך. מכנים זאת בשם: xTTx, "תשתית לכל", החל ממתח נמוך דרך האינטרנט, כולל הזנת חשמל. כל מי שדורש להעביר ביטים של מידע לכל צורך ולכל מקום, יכול העביר את הביטים הללו על כבל יחיד ללא הצורך, שהיה עד היום, לסלול לכל מערכת רשת נפרדת של תשתיות חיווט וכבלים בעסקים. זה נגמר.

"שיטוח" הרשת הפנימית בפתרון אתרנט "קצה לקצה" מוביל ליתרונות נוספים: כך, מבטלים את הצורך לרשתות נפרדות והיררכיה של רשתות לשימושים השונים. כל הרשת נעשית "שטוחה" באמצעות מתג בטכנולוגיית Campus Fabric (מתג רשת).

כך, כל הרשת מנוהלת במערכת אחת וקל לבצע בה שינויים והתאמות לפי הצרכים המתפתחים בעסק ללא צורך בטכנאי ומהנדסי רשת לכל שינוי. ה-TCO (עלות הבעלות הכוללת) של הרשת מוזל בעד 75% במעבר ל"רשת שטוחה".

לכן, ייעוץ מקצועי נדרש כאן לפני בחירת הפתרון, כי קל ליפול בפח מהסיסמאות של אנשי שיווק ממולחים, שהופכים למשל בהבל פה "שירות מרוחק" – Hosted או VPS, ל"שירות ענן".

 

מכאן, ש"צרכנות נבונה" היא שם המשחק כי הכוח נמצא כיום בידי הלקוחות העסקיים.

 

  1. לאן הולך עולם פתרונות ה-SFP?

כיום, תשתיות תקשורת ומחשוב של 10 גיגה נחשבות לעולם העבר. בהווה מצויות תשתיות של 25 גיגה, 40 ו-50 גיגה, כשברור לחלוטין, שהעתיד הוא בתשתיות של 100 גיגה ובמהלך עשור הנוכחי (ואולי אף קודם לכן, בגלל העלייה המהירה של צריכת רוחבי פס בתשתיות התקשורת) תשתיות של 200 גיגה ובעשור הבא (ואולי אף קודם לכן), תשתיות של 400 גיגה.

פתרונות של 100 גיגה ו-200 גיגה כבר קיימים בשוק (לרבות מחברות ישראליות דוגמת מלאנוקס טכנולוגיות). לדברי מלאנוקס, הפתרונות של החברה מתחילים בפורטים של 25 גיגה ומגיעים עד 100 גיגה, והם רק בתחילת המהפכה הזו של המעבר ל-100 גיגה ו-200 גיגה. מלאנוקס מכוונת עצמה בעיקר לארגונים הגדולים, אך יש לה גם פתרונות לעסקים קטנים ובינוניים.

מלאנוקס מספקת לשוק כרטיסי רשת מכל סוג, החל ממחשבים וכלה בשרתים ומתגים. המוצר הנפוץ ביותר כיום (לפי מלאנוקס) הוא כרטיס רשת עם 2 פורטים של 25 גיגה, מה שהחליף את כרטיסי ה-10 גיגה, שהיו נפוצים בשוק עד השנים האחרונות.

היות והשוק רץ מהר קדימה, מלאנוקס רצה לא פחות מהר ועד סוף השנה שחלפה (2018), כל המוצרים שלה, כולל הכבלים והמחברים, היו כבר בתקן של 200 גיגה אתרנט. זה יהיה המוצר המוביל שלהם בעולם. כך, לדברי מלאנוקס, כבר ב-2019. בשנה הבאה (לקראת 2020) מלאנוקס תציג לעולם את הפתרונות של 400 גיגה אתרנט קצה לקצה. לדברי החברה, הלקוחות כבר מצפים לזה בכל רחבי העולם וגם בישראל.

כדי לתמוך במחברי SFP בביצועים כל כך גבוהים, הוקם ארגון בשם SFP-DD המפתח תקנים ומפרטים למחברי SFP המתאימים לביצועים של 25 גיגה ומעלה.

מכאן, שמי שמעוניין במחברים מתאימים לביצועים הללו, שיזמין מחברים העונים לתקני SFP-DD. כל היצרנים הגדולים בשוק לרבות: סיסקו, מלאנוקס, וואווי, דל-EMC, ברוקדום, עליבאבא, ג'וניפר, אינטל, HP, נוקיה, ג'נסיס, ZTE ועוד, יש להם כבר פתרונות לחיבורי סיבים אופטיים התואמים את התקנים של SFP-DD.

 

טיפ חשוב:

 

ההתפתחות הטרייה ואולי החשובה ביותר בשוק המחברים האופטיים לרשתות עסקיות מכונה בלשון המקצועית MSA  – MultiSource Agreement transceiver.

הסכם MSA נועד לספק מגוון רחב של רוחבי פס ושימושים מכל הסוגים ומכל היצרנים.

המטרה המרכזית של הסכם MSA היא ליצור בשוק העולמי אחידות בין כל היצרנים. כך, שהלקוחות לא "יילכדו" אצל ספק ציוד אחד ויוכלו להשתמש ברשת במחברי SFP מיצרנים שונים, בתאימות מלאה בין כל רכיבי הציוד, גם אם הוא מגיע מיצרנים שונים. מכאן, שיש לבדוק, שהציוד, שבוחרים, עונה להסכם MSA.

 

שורה תחתונה בתחום בחירת פתרון SFP לרשת תקשורת עסקית מבוססת סיבים:

 

בבחירת פתרון SFP לעסק, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה אם מעוניינים במערכת של 10 גיגה מבוססת סיבים אופטיים (המומלצת כיום לעסקים ברמת ה-SMB  וה-SME) או במערכת אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.

חשוב שכל פתרון שייבחר, יסופק עם הסכם SLA ("הסכם רמת שירות") מחייב וברור ושייענה על התקנים שיש בשוק ובמיוחד להקפיד על תאימות MSA.

 

יודגש, שהצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים לצרכים של חנות רהיטים, רשת מרכולים, חברת הייטק, רשות מקומית, משרד של סוכני ביטוח ופיננסים, או של משרד רואי חשבון.

 

לכן, נשאלות כאן השאלות:

  • מה הבעיה הגדולה ביותר הקיימת ברשת של העסק שלך, שאתה מאמין, שתוכל לפתור באמצעות מעבר לתשתית אופטית מבוססת מחברי SFP?

     

  • אם יש לך כבר פתרון תשתית סיבים אופטיים בעסק המבוססת על מחברי SFP, ממה אתה לא מרוצה מהמערכת הזו? שתף אותנו.

     

  • איך אתה חושב, שאני יכול לעזור לך לבחור את תשתית הסיבים האופטיים מבוססת מחברי SFP וספק התשתית והשירות המתאימים לצרכיך?

 

What is SFP transceiver? – FO4SALE.COM

 

השאר תגובה

פוסטים נוספים