שירותי תקשורת סלולר-מפ"א משולבים כהזדמנות עסקית לעסקים

שירותי תקשורת סלולר-מפ"א משולבים כהזדמנות

 עסקית לעסקים

 

עולם התקשורת הישראלי כמרקחה. קבוצות תקשורת קמות ומנסות לבנות עולם חדש ולא מוכר ללקוחות העסקיים. איך מרוויחים מההתפתחות המדהימה הזו ?

 

בחודשים האחרונים אנו חוזים בהיווצרותן של 4 קבוצות תקשורת גדולות חזקות בכל קנה מידה:

א. קבוצת IDB (הבעלים: נוחי דנקנר), שכוללת את סלקום ונטוויז'ן-013.

ב. קבוצת בזק (הבעלים: שאול אלוביץ'), שכוללת את בזק קווי, פלאפון, YES, בזק בינלאומי, בזק-אונליין.

ג. קבוצת הוט-מירס (שם זמני. הבעלים: פטריק דרהי), שכוללת את הוט ומירס.

ד. קבוצת פרטנר (הבעלים: יוסי בן דב), שכוללת את פרטנר ו- 012-סמייל.

 שירותי תקשורת סלולר-מפ"א משולבים

לכל אחת מהקבוצות יש עוד חברות אחיות שבידי אותם בעלים. למשל: לבעלים של קבוצת בזק יש אחזקות בחברות תקשורת רבות נוספות דוגמת: חברת חלל, סאטקום, סאטלינק, בזק-זהב, וואלה! תקשורת, יורוקום סלולר (נוקיה), יורוקום תקשורת (פנסוניק).

 

בנוסף, קיימים עוד כמה שחקנים קטנים בשוק, הנמצאים בשלבי התארגנות ויצירת קבוצות תקשורת קטנות משל עצמן:

א. אקספון-018 (בינלאומי, ISP), עם תכנית להיכנס לתחום המפ"א (מפעיל פנים ארצי) ותחומים נוספים.

ב. טריפל-סי (ISP ושירותי ענן), עם כוונה להיכנס לתחומי תקשורת נוספים, באמצעות שירותי הענן.

ג. כמה ספקי MVNO, שטרם מיצבו את מקומם בשוק. כרגע יש חמישה ספקים המתכוננים להיכנס לשוק הנייד: פרי טלקום, רמי לוי – השקמה, גלי-פון (סיפמי), איתורן תקשורת (סלרן), אלון סלולר.

ד. גולן טלקום, שנכנסת לתחום שירותי הסלולר כמפעיל סלולר חמישי מלא, ומתכוונת להתפשט לתחומים נוספים.

ה. חברת בת של חברת החשמל (חח"י) – בשלבי הקמה לפריסת תשתיות סיבים עד לבית ולעסק (FTTH). רוחב פס ראשוני צפוי: 100 מגה סל"ש סימטרי. בעתיד יורחב עד 1 ג'יגה סל"ש.  

ו. כמה שחקנים קטנים נוספים נמצאים בשלבי כניסה לשוק: היל"ת – 015 (בתחילה – בינלאומי ובהמשך ספק מפ"א), טלזר – 019 (בתחילה – בינלאומי ובהמשך ספק מפ"א).

 

אין ספק, שעם התפשטות שירותי תקשורת בענן, נראה שחקנים נוספים, שנכנסים לתחום שירותי התקשורת בפלחי השוק השונים. סף הכניסה וחסמי הכניסה לשוק התקשורת במסגרת שירותי ענן יורד וניתן לספק שירותים משולבים (וזולים) – בענן. ריבוי השחקנים הקטנים מבטיח, שללקוחות תהיינה כמה חלופות עם מחירים מאוד אטרקטיביים. התחרות המתפתחת היא לטובת הלקוחות ומשנה את הפרדיגמות בשוק התקשורת הישראלי.

 

הכיוון הוא די ברור: שילוב שירותי סלולר עם שירותי מפ"א. זה קרה בכל העולם (דוגמאות בולטות בארה"ב: AT&T, Verizon) וקורה כעת בישראל.

מה ישתנה בשילוב של סלולר-מפ"א מבחינת הלקוח העסקי ?

עד היום, השיטה הישראלית שונה בתכלית מהקיים בעולם: קיים היצע עצום של חבילות, מפולחות ומותאמות לפלחי השוק השונים ולצרכי המשתמשים, עם Tiers [חבילות מרובות בשכבות] לכל פלח שוק ולכל סוג של שירות. דהיינו: הלקוח בוחר מה לקבל, בהיבט רמת השירותים והיקפם, בזיקה ליכולות מכשירי הסלולר והקוויים שבאחריותו, תקציבו, שימושיו והעדפותיו. לפי זה הוא משלם, גם אם אינו זקוק בדיוק לחבילה המוצעת. בנוסף, חבילות אלו משתנות תדיר, לעיתים כל כמה חודשים, בהתאם לתנאי השוק ולהתפתחות התחרות. בשיטה זו, המחיר הסופי אף פעם לא ידוע. הוא תוצאה של אין ספור פרמטרים שמשתנים במהירות, שירותים שמוספים ומורדים באופן תדיר, ומחירים שמתעדכנים כל כמה חודשים. שורה תחתונה: הלקוח הופך להיות "שבוי" של חברת התקשורת ונאלץ להשתמש במומחים, רק כדי להבין את חשבון הטלפון החודשי שלו. דרישה להחזרים על גביית יתר וטעויות חיוב בחשבון הסלולרי הפכה לנפוצה בגלל השיטה הישראלית הזו.

 

בעולם, חבילות Triple Play (טלפוניה קווית, אינטרנט וטלוויזיה) ו- Quadruple Play (הכוללות בנוסף גם סלולר), בנויות בצורה לגמרי שונה מהשיטה הישראלית הנזכרת בפסקה הקודמת. מדובר בחבילות שקופות, ברורות, עם מחיר סופי וידוע, שלא משתנה בתקופת ההסכם. דוגמה בולטת במהפכה הזו הובילה חברת Free בצרפת לפני שנים: מחיר אחיד וזול עבור כל השירותים, מחיר קבוע לכל שנות ההסכם. המחיר לחבילה של Free לא השתנה בעשור האחרון. במחיר הזה "כלול הכל", בשיטת Eat As You Can ("אכול ככל יכולתך"). שיטת "הכל כלול" נפוצה מזה שנים בכמה בתי מלון, ולכן זכתה להצלחה רבה גם בישראל. אין סיבה ששיטה זו לא תפעל גם בשוק הסלולר והמפ"א. הלקוח משלם One Bill ומולו יש רק ספק אחד, שנותן לו את כל השירותים בבחינת One Stop Shop. בגישת ה- One-Bill אין ISP, אין הפרדה בין ספק תשתית הגישה לספק האינטרנט ואין מפעיל בינלאומי. זה ברור. לא צריך אותם. ההמצאה של One-Bill, שמלווה בתפיסה של All-In-One, קיימת בעולם התקשורת למעלה משני עשורים. אין בה חדש. במהלך 2012 שוק התקשורת הישראלי ינוע למודל הזה.

 

אז מה ניתן לעשות ?

ברור לחלוטין מה לא צריך לעשות: לא להתחייב לשום ספק תקשורת ליותר משנה. פשוט: לא להתחייב מעבר לסוף 2012. הסיבה ברורה: ב- 2012 ישתנו כללי המשחק בשוק. מי שיישאר כבול לספק כלשהו למשך 3 שנים, יפסיד בשנתיים שמעבר לסוף 2012 הרבה כסף. ממש הרבה. זה בלתי הגיוני לחתום כעת על התחייבויות ל- 3 שנים ולא חשוב מהם הפיתויים שמציב או יציב ספק התקשורת לפני בעלי העסק הארגון, כדי לפתותו לחתום ל- 3 שנים.

 

ב- 2012 הכוח יחזור לידי הצרכנים, קטנים כגדולים. כבר כיום, תיקוני החקיקה ותקנות חדשות בשוק הסלולר, שיזם משרד התקשורת משנות את כללי המשחק בשוק. המשמעות: היתרון לגודל יתפוס מקום חשוב, היכולת להחליף ספקים בלחיצת כפתור, תוך זמן אפסי, תהפוך למעשית. יהיו חיסכון ממשי בהוצאות הניהול של שירותי התקשורת, גורם מטפל אחד מול העסק, חשבון חודשי אחד וברור יותר לעסק, שירותים שחלקם או כולם לא מוגבל בהיקף הצריכה שלהם.

 

רוב חברות התקשורת בעולם מציעות מזה שנים, סל שירותים רחב. ההפרדה הקיימת בארץ הינה מלאכותית במידה מסוימת ותיעלם בשנה הקרובה. אספקת סל שירותים מלא נעשית במחיר נמוך מסך מרכיבי הסל בנפרד ולפיכך מיטיבה עם הלקוח. בחינת רצון הלקוחות וההתפתחות הטכנולוגית מובילות לפיתוח גישת "שלושת המסכים": במחשב (נייח, נייד, טאבלט), בטלוויזיה ובמכשיר הסלולר, בהם הלקוח יכול לקבל בדיוק את אותו תוכן – במקביל. המהפכה הזו כבר מעבר לפינה. אין להתפשר בהסכם הבא בקבלת חלק מהשירותים. יש לדרוש את כולם – מאותו ספק.

 

טיפ :

לקוחות עסקיים שיש להם הסכמים עם כמה ספקי תקשורת (קווי, סלולרי, בינלאומי, אינטרנט, נס"ר, תמסורת), צריכים לשים לב, שתהיה להם בעיה של סנכרון ההסכמים בעת שמבצעים את המעבר ל- Quadruple Play Triple &. דהיינו: יש צורך, כבר כעת, לבצע סנכרון של מועדי חידוש החוזים בכל החברות, כך שמועדי החידוש יהיו זהים וחופפים. לא להסס "לפתוח הסכם סלולרי", אם אין בו חפיפה להסכמים העיקריים (סלולר ומפ"א).

 

קנסות היציאה הוקטנו, ויש ספקים שישמחו לקבל אליהם לקוח חדש ואולי אף לשלם עבורו את קנסות היציאה (אם יש) מהספק הקודם. רק אם כל הסכמי התקשורת יהיו מסונכרנים, דהיינו: שהם יסתיימו במועד אחד ובמקביל, יהיה ניתן לעבור בקלות להסכם כולל אחד, של One Bill, עם כל היתרונות הכלכליים שגלומים בהסכם שכזה עם ספק של שירותים כוללים. כך גם ניתן יהיה להתנייד בקלות בין הספקים. ניתן יהיה לעשות זאת עם אחת מארבע קבוצות התקשורת הגדולות, ואולי אף עם אחת מקבוצות התקשורת הקטנות, שנמצאות בשלבי הקמה והתארגנות. סנכרון הסכמים הוא חובה – עכשיו.  

 

שורה תחתונה:

 

מי שלא מנצל את שינוי כללי המשחק בשוק הסלולר והמפ"א, שבו נוצרות "חברות תקשורת כוללות", שתספקנה את כל השירותים במעטפת אחת – פשוט מפסיד ובגדול. עסקים וארגונים צריכים לגלות צרכנות נבונה, להתייעץ עם המומחים לנושא לפני שהם חותמים על הסכם תקשורת או מאריכים חוזה קיים אף בתוך תקופת ההתחייבות. המציאות מלמדת אותנו, שהמצב מעורפל ונזיל במיוחד על רקע הציפיות להגברת התחרות בשוק ב- 2012 ושינוי המודלים העסקיים בשיווק שירותי תקשורת. על ציבור הלקוחות העסקיים מוטלת החובה לעמוד על מיצוי זכויותיהם בשוק ולקחת את הכוח הצרכני בידיים שלהם כבר כעת.

השאר תגובה

פוסטים נוספים