אבטחת מידע לעסקים מתחילה בשלושה דברים, שרוב העסקים הקטנים עדיין לא סגרו: אימות דו-שלבי לכל חשבון דואר וענן, גיבוי שהתוקף לא יכול למחוק, והגנה על המחשבים שמזהה התנהגות חשודה ולא רק וירוסים מוכרים. חומת אש ואנטי וירוס הם הבסיס, לא ההגנה כולה. עסק של עד 10 עובדים מסתדר לרוב עם מה שכבר כלול ב-Windows וב-Microsoft 365, חומת אש בשכירות וגיבוי מנותק. עסק גדול יותר, או עסק שמחזיק מידע אישי של לקוחות, צריך גם מישהו שקורא את ההתראות, ולכן שוקל שירות אבטחה מנוהל.
כמה עולים שירותי אבטחת מידע לעסק?
חלק גדול מההגנה כבר נמצא אצלך ומחכה להפעלה. את השאר שוכרים כשירות חודשי. המחירים בטבלה הם טווח מהספק הזול ליקר, לפני מע"מ:
| רכיב | עלות חודשית | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| הגנה בסיסית על המחשב (Microsoft Defender) | כלולה ב-Windows | אין סיבה לשלם בנפרד על אנטי וירוס בסיסי למחשב בודד |
| אימות דו-שלבי וסינון דואר בסיסי (Microsoft 365) | כלולים ברישיון | צריך להפעיל אותם. בהרבה עסקים הם כבויים |
| שכירת חומת אש | 75 עד 200 ש"ח | המחיר נקבע לפי הדגם וקצב הקו קבלו הצעת מחיר |
| שירות אבטחה מנוהל מלא | 350 עד 550 ש"ח | ההיקף משתנה בין ספקים. מה כלול ומה לא, מפורט במדריך שירותי אבטחת מידע מנוהלים קבלו הצעת מחיר |
| גיבוי בענן | לפי נפח ומספר מכשירים | השוואת מבנה התמחור במדריך גיבוי בענן לעסקים |
שכירת חומת אש ושירות אבטחה מנוהל מלא הם שני מוצרים שונים. בראשון מקבלים קופסה מוגדרת ועדכוני תוכנה. בשני מקבלים גם צוות, שמנהל את ההגדרות, עוקב אחרי ההתראות ומגיב כשמשהו חריג. הצעה שמציגה את המחיר של הראשון בשם של השני היא טעות שחוזרת שוב ושוב בהשוואה בין ספקים.
מה עסק צריך לפי הגודל שלו?
אין חבילה אחת שמתאימה לכולם. ההבדל בין עסק של חמישה עובדים לחברה עם שלושה סניפים הוא לא כמות המוצרים, אלא מי מטפל באירוע כשהוא קורה.
אבטחת מידע לעסקים קטנים, עד 10 עובדים
כאן הכסף הולך להפעלה, לא לרכישה. מפעילים אימות דו-שלבי בכל חשבון, ובראשם חשבון המנהל ותיבת הדואר של מי שמאשר תשלומים. מוודאים שהעדכונים האוטומטיים פועלים בכל מחשב, כולל המחשב הישן של הנהלת החשבונות. מוסיפים גיבוי, שנשמר מחוץ למשרד ובחשבון נפרד. חומת אש בשכירות, או זו שמגיעה עם קו האינטרנט, מספיקה לרוב.
עסק של 10 עד 50 עובדים
בגודל הזה כבר יש עובדים מהבית, מחשבים ניידים ומערכות בענן. נוספת הגנה על תחנות הקצה (EDR, Endpoint Detection and Response), שמזהה התנהגות חשודה ומבודדת מחשב נגוע מהרשת. נוסף גם ניהול הרשאות לפי תפקיד, כך שעובד בהנהלת חשבונות לא רואה את תיקיות הפיתוח ולהפך. מכאן והלאה השאלה הופכת למי קורא את ההתראות בלילה ובסוף שבוע, ושם שירות מנוהל מתחיל להשתלם.
אבטחת מידע לחברות עם סניפים או מידע רגיש
חברה עם כמה אתרים, מאגר לקוחות גדול או דרישת אבטחה מלקוח גדול צריכה מדיניות כתובה, בדיקות תקופתיות וחיבור מאובטח בין הסניפים. כאן נכנסים גם כלים למניעת זליגת מידע (DLP), שמסמנים מסמכים רגישים וחוסמים את העתקתם לכונן נייד או לשירות ענן פרטי. הרשימה המלאה של הכלים מפורטת במדריך פתרונות אבטחת מידע.
על מה העסק כבר משלם, ואולי פעמיים?
לפני שקונים משהו חדש, כדאי לפתוח את החשבוניות. עסקים רבים עדיין משלמים על רישיון אנטי וירוס לכל מחשב לפי הסכם שנחתם לפני שנים, בזמן ש-Microsoft Defender כבר מובנה ב-Windows ונותן הגנה בסיסית דומה. אחרים משלמים על שירות אבטחה ברמת הרשת בחשבון של ספק התקשורת, כמו BCyber של בזק, ובמקביל שוכרים חומת אש מאינטגרטור. שתי שכבות שעושות חלק מאותה עבודה, בשני חשבונות נפרדים.
יש גם בלבול הפוך. "אינטרנט עסקי" שמגיע עם חומת אש מנוהלת משפר את רמת השירות ואת האבטחה של הקו, אבל לא הופך אותו למהיר יותר. על תשתית נחושת הקו נשאר לא סימטרי, ולפעמים הוא עולה יותר מקו סיב רגיל עם פחות רוחב פס. מכאן, משווים לפי מה שמקבלים בפועל: קצב הורדה והעלאה, הציוד, מי מנהל אותו וה-SLA (התחייבות לרמת שירות), ולא לפי שם המוצר.
כלל אצבע אחד חוסך את רוב הכסף: לא מתחייבים לספק אבטחה ליותר משנה. התחום משתנה מהר, והמחירים ירדו מאז שספקי התקשורת והענן הגדולים נכנסו לשוק. הסכם של שלוש שנים מקבע מחיר של אתמול.
האם Firewall ואנטי וירוס מספיקים לעסק?
לא. חומת אש ואנטי וירוס מגינים בעיקר מפני מה שמגיע מבחוץ ומוכר מראש. רוב האירועים בעסקים קטנים מתחילים אחרת: עובד שפותח קובץ מצורף, סיסמה שדלפה מאתר אחר, או מחשב נייד שלא עודכן חודשים. מול אלה עובדות שלוש שכבות אחרות: אימות דו-שלבי, הגנה על תחנות הקצה וגיבוי שהתוקף לא מגיע אליו.
בגיבוי יש מלכודת שקטה. רוב השירותים שולחים דוח בסוף כל גיבוי, עם סטטוס "הצליח". הדוח מעיד שהקבצים הועלו, לא שאפשר לפתוח אותם, ולא שהתוכנה של העסק תעבוד אחרי השחזור. גיבוי שנכשל בשקט, או שהפסיק לשלוח דוחות ואף אחד לא שם לב, הוא תקלה נפוצה בהרבה מפריצה מתוחכמת. לכן מגדירים אחראי שקורא את הדוחות, והתראה גם כשדוח לא הגיע.
מה קורה כשבכל זאת נכנסת כופרה, ואיך מתאוששים ממנה, מפורט במדריך הגנה מפני מתקפות כופר לעסקים.
מי אחראי כשמשהו נפרץ?
בעסק קטן יש בדרך כלל ארבעה או חמישה גורמים שנוגעים באבטחה: ספק התשתית, ספק האינטרנט, הטכנאי שהתקין את חומת האש, ספק הענן ומי שמתחזק את המחשבים. לכל אחד חוזה משלו. ספק התשתית וספק הגישה לאינטרנט, למשל, הם שני גופים עם שני חוזים, ובתקלה כל אחד מהם מחריג את האחריות לתקלה של השני.
באירוע אבטחה זה נראה כך: כל גורם בודק את החלק שלו, מוצא שהוא תקין, ומפנה לגורם הבא. בינתיים העסק מושבת. הפתרון הוא נקודת אחריות אחת, שכתובה בחוזה: מי מוביל את הטיפול באירוע, תוך כמה זמן, ומי מחזיק את הסיסמאות של חומת האש ושל חשבונות הניהול. איך זה נכתב בחוזה של שירות מנוהל, ומי משלם כשמתקפה מצליחה, מפורט במדריך שירותי אבטחת מידע מנוהלים.
מה החוק דורש מעסק שמחזיק מידע אישי?
כל עסק שמחזיק מאגר של פרטי לקוחות, עובדים או מטופלים כפוף לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). התקנות מחלקות את המאגרים לרמות אבטחה לפי סוג המידע וכמות האנשים שבו, ולכל רמה דרישות משלה: מסמך הגדרות, ניהול הרשאות, תיעוד גישה ובדיקות תקופתיות. במאגרים ברמת אבטחה בינונית וגבוהה, אירוע אבטחה חמור מדווחים לרשות להגנת הפרטיות. התיקון לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, נתן לרשות סמכות להטיל עיצומים כספיים, כך שהדרישות האלה כבר לא נשארות על הנייר.
נקודה אחת נשכחת כמעט תמיד: חובת המחיקה. כשלקוח מבקש למחוק את המידע שלו, מוחקים אותו מהמערכת, אבל העותקים בגיבוי נשארים. נמצאו ספקים שכותבים בחוזה, שהמידע נשמר בגיבוי שבע שנים ואינו ניתן למחיקה לפני כן, ושמחיקה מיוחדת עשויה להיות בתשלום. לכן מדיניות הגיבוי צריכה לכלול גם נקודת סיום: כמה זמן שומרים כל עותק, ומה קורה לו אחר כך. איפה המידע נשמר כשהוא בענן, ואילו דרישות חלות עליו, מפורט במדריך אבטחת מידע בענן לעסק.
מה לבדוק לפני שחותמים עם ספק שירותי אבטחת מידע?
- תקופת ההתחייבות. עד שנה, ובלי ציוד קנייני שכובל את העסק לספק אחד.
- מה לא כלול בחבילה, בכתב.
- זמן טיפול באירוע לפי חומרה ושעה ביום. זמן תגובה של "פתחנו קריאה" אינו זמן טיפול.
- מי מחזיק את סיסמאות הניהול של חומת האש ושל חשבונות הענן, ומה מקבלים ביום שעוזבים.
- תמיכה במערכות ישנות. מחשב קופה או מחשב הנהלת חשבונות, שרץ על גרסת Windows שכבר לא מקבלת עדכוני אבטחה, צריך פתרון ספציפי ולא התעלמות.
- ניסוי שחזור לפני החתימה.
- שקיפות: דוח תקופתי על מה נחסם, מה עודכן ומה עדיין פתוח.
אם עוד לא ברור איזה סוג ספק מתאים לעסק, יצרן, משלב או שירות מנוהל, ההבדלים מפורטים במדריך חברת אבטחת מידע לעסק. לעסק שמחפש כבר עכשיו מעטפת סייבר מלאה, יש גם מדריך על שירותי סייבר לעסקים.
לפרטים על השירות שלנו בתחום, ראו את העמוד אבטחת מידע וסייבר לעסקים.
שורה תחתונה באבטחת מידע לעסקים
רוב ההגנה שעסק קטן צריך כבר נמצאת אצלו, ומחכה להפעלה: אימות דו-שלבי, עדכונים אוטומטיים וההגנה שמובנית ב-Windows. הכסף צריך ללכת לגיבוי שאי אפשר למחוק, לחומת אש מנוהלת, ובעסק גדול יותר למישהו שקורא את ההתראות. הסכם ותיק, שמשלמים עליו אלפי שקלים בשנה בלי לדעת מה בדיוק הוא מכסה, הוא בדרך כלל המקום הראשון לחיסכון.
אם אתה רוצה לדעת על מה העסק משלם היום, ומה חסר בו, שלח לי את החשבוניות והחוזים של ספקי האבטחה והתקשורת, ואעבור עליהם איתך. 077-8123111
המידע נכתב ונבדק ע"י מיכאל פנחס, מהנדס תקשורת ומנהל טלקום אקספרט.
תשובות לשאלות נפוצות
אבטחת מידע היא התחום הרחב: הגנה על המידע של העסק, בכל צורה, מפני חשיפה, שינוי או אובדן. היא כוללת כלים טכנולוגיים, נהלים והדרכת עובדים. הגנת סייבר היא חלק ממנה, שמתמקד ברשתות, במחשבים ובמערכות המקוונות, מול תקיפות כמו כופרה, דיוג (Phishing) ונוזקות. עסק צריך את שניהם: כלים שחוסמים תקיפות, ונהלים שקובעים מי ניגש לאיזה מידע ואיך משחזרים אותו.
כן, בתנאי שהוא מכסה את הנקודות שבהן עסקים נפגעים בפועל: גיבוי נקי שאפשר לשחזר ממנו, אימות דו-שלבי לחשבונות, והגנה על המחשבים. חלק מזה כבר כלול ב-Windows וב-Microsoft 365, ורק צריך להפעיל אותו. את ההצעה בודקים לפי מה שקורה ביום שאחרי מתקפה, ולא לפי אורך רשימת הרכיבים.
לרוב העסקים הקטנים והבינוניים, שילוב. חומת אש בכניסה לרשת מגינה על התעבורה במשרד, ושירותים בענן, כמו סינון דואר וגיבוי, מתעדכנים ברציפות בלי צוות פנימי. היתרון של הענן בולט בשחזור: עותק נקי שנשמר מחוץ למשרד מחזיר את העסק לעבודה גם כשכל המחשבים במשרד הוצפנו. עסק בענף מפוקח בודק גם איפה המידע נשמר.
מתחילים מהשחזור: כמה גרסאות קודמות נשמרות, האם הגיבוי נמצא בחשבון נפרד שהתוקף לא מגיע אליו, ותוך כמה זמן חוזרים לעבודה מעותק נקי. אחר כך בודקים אימות דו-שלבי, הצפנה, מיקום השרתים ו-SLA כתוב. הספק מבטיח את התשתית, אבל ההרשאות, החשבונות והתגובה לאירוע נשארים באחריות העסק. מבקשים ניסוי שחזור לפני החתימה.
הגנה על תחנות הקצה (EDR) שמנוהלת מהענן, כך שהיא מתעדכנת ומדווחת גם כשהמחשב לא במשרד. לצידה: אימות דו-שלבי לכל כניסה, הצפנת הדיסק בכל מחשב נייד, עדכונים אוטומטיים, וחיבור מאובטח למערכות העסק במקום פתיחת שרתים לאינטרנט. מחשב נייד שנגנב עם דיסק מוצפן הוא אובדן ציוד, לא אירוע אבטחת מידע.
מתחילים בסקר סיכונים, שממפה אילו מידע ומערכות קריטיים ומה חשוף. אחריו סריקת חולשות אוטומטית, שמאתרת תוכנות לא מעודכנות והגדרות חלשות, ובעסק עם מידע רגיש גם מבדק חדירות, שבו בודק מורשה מנסה לפרוץ כמו תוקף. חוזרים על הבדיקות באופן תקופתי ואחרי כל שינוי גדול ברשת, כמו מעבר לענן או פתיחת סניף. ממצא שלא תוקן ונבדק שוב לא שווה הרבה.
אירוע אבטחה חמור במאגר מידע אישי מדווחים לרשות להגנת הפרטיות, לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). על מתקפת סייבר אפשר לפנות גם למערך הסייבר הלאומי, שנותן הכוונה ראשונית. כשיש חשד לעבירה, כמו סחיטה או גניבת כספים, מגישים תלונה במשטרה. במקביל מתעדים את האירוע ואת הצעדים שננקטו, ובודקים אם פוליסת ביטוח סייבר מחייבת הודעה מיידית לחברת הביטוח.
פעם בשנה, ותמיד לפני חידוש. מחירי שירותי האבטחה ירדו מאז שספקי התקשורת והענן הגדולים נכנסו לשוק, וחלק מהרכיבים שעסקים משלמים עליהם כבר כלולים במערכת ההפעלה או ברישיון הדואר. בבדיקה משווים את רשימת הרכיבים בהסכם למה שמותקן בפועל, ומחפשים כפילויות בין ספקים.
