המהפכה בעולם ה- Contact Centers

Contact Centers

✅ כיצד מתאימים את מערכות התמיכה בלקוחות וקשרי הלקוחות ב – Contact Centers לצרכים של העולם הנייד והחברתי החדש?

✅ מה השתנה בשנתיים האחרונות באופי של מוקדי השירות Contact Centers?

✅ אילו שינויים יהיו במוקדי השירות השונים כתוצאה מהמעבר שלהם לענן?

✅ מה המוקדנים מדווחים (במחקר) על מקום עבודתם? 

חברת Calabrio, שמתמחה בתחום ה-Call Centers (שהפכו בארגונים ובעסקים מתקדמים ל- Contact Centers, שניתן לגשת אליו מכל מכשיר קצה ומכל רשת, לא רק בחיוג טלפוני), ערכה מחקר מקיף בקרב יותר מ-1,000 נציגי שירות ומכירות במוקדי שירות בארה"ב ובבריטניה, לגבי האתגרים בהם הם נתקלים בעבודתם היום יומית מול הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים המתקשרים אל המוקד בו הם עובדים ואמורים לספק שירות, תמיכה  ומכירות לפונים אליהם.

המסקנה החשובה ביותר מהמחקר הזה: התפקיד של המוקדנים השתנה לחלוטין בשנים האחרונות, ומי שמפעיל Contact Centers Call Center חייב להבין ולהפנים, שיש גם צורך לשנות את אופי העבודה של המוקדנים, לשנות את ההכשרה שלהם ולשנות את הכלים, שבהם הם עובדים. זאת, משום שהלקוחות הפונים אליהם השתנו. הלקוחות השתנו לבלי היכר וזה תהליך בלתי הפיך.

האופי של מוקד שירות לקוחות (Contact Centers) בעולם המערבי השתנה לחלוטין בשנתיים האחרונות. למרות זאת, יש לא מעט עסקים בעולם וגם בישראל, שנשארו מאחור ולא תמיד הם יכולים להבין מדוע לקוחות נוטשים אותם, או מגלים סימנים של אי שביעות רצון. הסיבה מאוד פשוטה: הלקוחות השתנו. לכן, יש צורך להתאים את מוקד השירות לאופי החדש של הלקוחות.

מה השתנה במוקדי שירות הלקוחות, התמיכה והמכירות?

הימים של מתן שירות רק בשיחות טלפון קוויות, עברו מן העולם. יש להשלים עם העובדה, שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. כולם כבר מחזיקים סמארטפונים ביד ומצפים לשירות התואם את החוויה הניידת הזו.

בנוסף, לקוחות הפכו להיות יותר מתוחכמים ולכן אפשר לספק להם כלים ל"תמיכה עצמית" (Self Service). רבים אוהבים את הגישה הזו וזה גם חוסך הרבה כסף והוצאות בתחום התמיכה, כי לא צריך להחזיק מוקדנים מול לקוחות המשתמשים ב"תמיכה עצמית".

גישת ה-Self Service השתכללה בשנה החולפת והפכה לשירות מכונה בשם: צ'טבוט. כלומר: הלקוח יכול לשוחח או להתכתב עם המוקד. אולם, הוא משוחח או מתכתב עם מערכת אוטומטית חכמה (בוט) ולא עם בני אדם.

מכאן, שהתמיכה הטלפונית במוקד שירות אמורה להינתן בעיקר מול הלקוחות היותר עקשניים, יותר חסרי סבלנות והיותר בעייתיים. צריך לזה כלים המתאימים לכל האוכלוסיות הללו. זה לא רק בטלפון הקווי. רבים מעוניינים לקיים שיחת תמיכה בווידיאו, בצ'אט או לשוחח בווטסאפ (או בפייסבוק, טוויטר, או כל רשת חברתית אחרת). לכן, מוקד השירות צריך להיות גם במקומות הללו ולא רק בטלפון הקווי.

הלקוחות מעוניינים, שמוקד השירות יכבד את הזמן שלהם ולא יבזבז אותו בהמתנה והאזנה לפרסומות עם תפריטי IVR מעצבנים. יש יוזמת חקיקה בכנסת הדורשת, שבמוקדי השירות של סוגי עסקים, שיוגדרו בחוק (דוגמת תחומי התקשורת, הגז והחשמל), המענה האנושי יינתן לאחר צלצול ראשון תפריט ראשון, כלומר: לא יהיה יותר IVR עם יותר מתפריט אחד. על פי ההצעה, מפעיל המוקד יחויב לאפשר לצרכן, מיד לאחר בחירת השפה (שזה בד"כ תפריט ה-IVR הראשון), גישה ישירה למענה אנושי בנושאים של: טיפול בתקלות, בירורים בחשבון וסיום התקשרות. אם החקיקה הזו תאושר, היא תאלץ מוקדי שירות רבים בישראל להשתנות, אם הם לא עשו זאת קודם לכן.

מנהלים רבים אומרים כל הזמן: Customer Is the King. אולם, כשבוחנים את מוקד השירות של העסק שלהם מגלים מאוד, שיש פער עצום בין ההכרזה הזו לבין המציאות. אסור להשלים עם הפער הזה. מוקד טלפוני אמור לענות על הצרכים של הלקוחות של העולם החדש. The Voice of the Customers חייב להגיע לכל דרג בארגון.

מה הממצאים העיקריים מהמחקר בקרב המוקדנים?

התובנות שעלו, גם בארה"ב וגם בבריטניה, ממה שאומרים עובדי מוקדי השירות Contact Centers, זהות וחוצות את כל סוגי העסקים וכל סוגי המוקדים:

  • הטיפול בלקוחות הפך להיות מסובך ומורכב, כי גם הלקוחות נהיו יתר מתוחכמים ודורשים יותר תשומת לב ומענה פרטני.
  • "חווית הלקוח" היא פרמטר ראשון בהצלחת כל מגע בין המוקדן ללקוח, שהתקשר אליו. אם אין "חוויית לקוח", הלקוח יינטוש ואו יהיה ממורמר וגם יגרום נזק לעסק מתרחב ולמוניטין של העסק, כשהוא יפיץ ברשתות החברתיות את אי שביעות הרצון שלו מהטיפול, שקיבל ממוקד החברה. נמצא, ש-56% מהלקוחות יינטשו את העסק, רק בגלל שירות לא חווייתי בפנייה שלהם למוקד השירות של העסק. 80% מהלקוחות מוכנים לשלם יותר (על המוצר או השירות, שהעסק סיפק או מספק להם) אם יקבלו שירות טוב וחווייתי יותר מהעסק.
  • שירות עצמי (Self Service) לא פותר את הבעיה של לקוחות עצבניים או ממורמרים. הטיפול בהם אמרו להיעשות ע"י מוקדנים מיומנים ובכלים חדשניים.
  • 56% מהמוקדנים מדווחים, שהם נתקלים בלקוחות, שאין להם כלים מתאימים לטפל בהם. 26% מהמוקדנים מדווחים, שהכלים, שיש להם, בכלל לא נותנים מענה לבעיות של הלקוחות ולא מחוברים נכון למערכות הפנימיות של העסק. כך, שהם נותנים שירות מוטעה ומטעה ללקוחות. 39% מהמוקדנים מדווחים, שהם מוצפים ביותר מדי פניות ובעיות, שהם לא מסוגלים להתמודד איתם.
  • הלקוחות של היום מעוניינים במענה פרטני, מהיר ופרסונאלי. רוב המוקדנים מדווחים, שאין להם את הכלים, ההכשרה, המיומנות והיכולת לתת שירות כזה. 42% מהמוקדנים מדווחים, שהם מאמינים, שהבעיה הזו תחריף בשנה הבאה, כי הלקוחות נהיים יותר קצרי רוח ומצפים ליותר "חוויית לקוח" ממוקד השירות. 60% מהמוקדנים מאמינים, שהיקף הפניות למוקדים רק ייעלה בשנה הקרובה למרות כל כלי ה-Self Service.
  • 60% מהמוקדנים מדווחים, שהם לא קיבלו את הכלים הנכונים, העדכניים והמתאימים כדי לטפל בלקוחות הפונים אליהם. המוקדנים מדווחים, שהם מרגישים, שהם מנותקים מהמציאות העסקית עבורה הם עובדים ולכן, הם נמצאים בלחץ כדי לספק מענה ללקוחות בלי שיש להם את הכלים, ההכשרה והידע לבצע זאת נכון.
  • 52% מהמוקדנים מדווחים, שלמעסיק שלהם בכלל לא , שהם נשחקים ונוטשים די מהר את מקום עבודתם, ובמקומם המעסיק מביאים עובדים חדשים חסרי ניסיון, שמחמירים את הבעיה של היעדר "חוויית לקוח" מול הלקוחות של העסק הפונים למוקד. 35% מהמוקדנים דיווחו, שהם יינטשו את מקום עבודתם בחודשים הקרובים.

התפתחות תחום ה-Contact Centers לאור השינוי באופי הלקוחות

בתחום עולם שירותי התקשורת לרבות בתחום מוקדי השירות (Contact centers) היושבים מעל המרכזיה העסקית, יש כיום תחרות מאוד עזה ושינויים מאוד מהירים.

יש הטוענים, שעתיד ה-Call Centers מצוי בהגדרה של Cloud Based Contact Center. כלומר: לא צריך מקום פיזי, ששמו מוקד שירות, כי הכל יעבור לענן. זה העתיד וכבר העתיד הזה כאן.

בשירותי תקשורת בענן ניתן ליישם מאוד בקלות את כל הכלים החדשים דוגמת צ'טבוטים, חיבור למובייל וחיבור לרשתות חברתיות מכל סוג. אינטגרציה של היכולות הללו ב-Call Center המבוסס על חומרה ותוכנה המותקנים מקומית (On Premise), היא קשה ויקרה גם להתקנה וגם לתחזוקה.

לכן הכיוון המומלץ הוא: תן ללקוח את חופש הבחירה בפניה אל מוקד השירות. הלקוח הוא זה שיבחר אם הוא יבקש תמיכה בגישת "התמיכה העצמית" כולל דרך צ'טבוט, או שיבקש תמיכה באחד מהערוצים העומדים בפניו. המוקד של הדור החדש אמור לתמוך בכל הערוצים – OmniChannel.

מכאן גם מגיע הצורך לשנות את הגדרת התפקיד והכישורים של המוקדן. הכישורים החדשים צריכים להיות יותר איכותיים, והם אמורים לכלול יכולת הכרה ושליטה בכל הכלים החברתיים החדשים לתמיכה בלקוחות. זה לא רק מענה טלפוני. זו פעילות מחשובית לא פשוטה, של שימוש בכלים מחשוביים מצד המוקדן. במוקד מהדגם החדש, השיחות הן בעיקר ללקוחות הכי קשים והכי בעייתיים, שלא מצליחים לקבל מענה בגישות האחרות המוצעות להם. לכן, המוקדן החדש אמור להיות ברמה של "מנהל שימור לקוחות", לא פחות מזה.

המוקדן הוא "הפנים של העסק" והוא יקבע אם הלקוח יישאר או ייטוש את העסק, או אולי יתבע את העסק או יתיש אותו בפניות. הלקוח של היום מחפש מוקדן, שיהיה שותף לכאב ולבעיה שלו ויפתור לו את הבעיה, ולא יגלגל אותו סחור סחור רק בהצעות מכירה. (כי אם המוקדן ימכור משהו ללקוח הוא יקבל בונוס על המכירה). המוקדן של היום ומחר אמור לקבל בונוס על זה, שפתר בעיה והפך לקוח זועם ללקוח מפרגן.

לכן, "העצמת" המוקדנים היא חלק מתהליך השדרוג של מוקד השירות של הדור החדש.

חברת Calabrio ביצעה כמה מחקרים וסקרים והגיעה לתובנות מעניינות (הנתונים מתייחסים לעסקים בארה"ב):

  • בתחילת 2016, כ-80% מהעסקים ומהארגונים החזיקו ותפעלו את מוקד השירות שלהם בתוך הארגון (On-Premise).
  • בתחילת 2017 המספר הזה ירד ל-58%.
  • בתחילת 2018 המספר הזה עתיד לרדת ל-44%. כלומר: כבר בתחילת 2018 ייווצר רוב (56%) של מוקדי שירות לקוחות, שיימצאו בענן, מול 44%, שימצאו פיזית בתוך הארגונים.
  • המעבר של מוקדי השירות לענן לא רק שמשנה את המיקום הפיזי ושיטות העבודה של מוקדי השירות, התהליך הזה מלווה בשינויים טכנולוגיים מאוד משמעותיים, שמשנים לגמרי את שיטות המגע, המענה ומתן שירות בעסקים ובארגונים מול מקבלי השירות.
  • כיום, ארגונים להוטים להעביר את מוקדי השירות שלהם לענן, בעיקר כדי להוריד עלויות ולשפר את רמת השירות שלהם מול לקוחות הקצה שלהם.

בשלבי המעבר של המוקד לענן יש לבצע השקעות בטכנולוגיות חדשות. אולם, בגלל שמדובר בטכנולוגיות ענן, העלויות אינן בשמיים, כי המודל של התשלום על תפעול השירות בענן שונה לחלוטין מתפעול מוקד שירות פיזי הנמצא בתוך העסק.

contact center מוקד טלפוני

מגמות בולטות במעבר הזה של מוקדי השירות לענן

  • מי שמוביל את המעבר לענן הם כמובן המנהלים, אבל הדחיפה מגיעה "מלמטה", מאנשי ה-IT, מהלקוחות ומהמוקדנים עצמם.
  • המוקדנים מעוניינים לפתח את עצמם בגישות חדשות וגם מעוניינים לעבוד באופן גמיש, גם בשעות וגם במיקום שלהם, למשל, לעבוד מהבית, מה שאפשרי בשירותי מוקד המצוי בענן.
  • בעת המעבר לענן, מנהלים מקדישים תשומת לב רבה לנושאים דוגמת: חווית השירות, שמירה על הפרטיות, שרידות, המשכיות עסקית בכל מצב ורמת האבטחה וההגנה מפני התקפות סייבר.
  • נושא מדידת הביצועים בשירותי מוקד בענן הופך לקריטי ויש כיום כלים מאוד משוכללים לתחום זה.
  • ארגונים פתוחים היום יותר מבעבר לאימוץ טכנולוגיות חדשות. למשל הלהיט של השנה: צ'טבוטים, שהופכים כמעט לחובה בכל מוקד שירות, במיוחד אם הוא בענן.
  • עם התפשטות השימוש בסמארטפונים, מנהלים רבים שוקלים האם להוסיף יכולות של "מסרים מידיים" למוקדי השירות הטלפוני שלהם. השימוש בצ'ט כבר קיים שנים במוקדי שירות רבים ובפורטלים באינטרנט המספקים שירות מכל סוג. אולם, מערכות הצ'ט הללו אינן בגדר "מסרים מידיים" והן אינן מחוברות בכלל לסמארטפונים הנמצאים בידי הלקוחות. אלו מערכות המסייעות למוקדנים (דוגמת פתרון מהסוג של "הצלת שיחות אבודות"), או למענה ללקוחות בפורטל, אבל הן מנותקות לגמרי מאפליקציות המסרים המידיים, שהלקוחות משתמשים בהן בחיי היום יום שלהם. כיום, השימוש הנפוץ ביותר של הציבור בסמארטפונים הוא במסרים מידיים. לכן, מוקדי השירות חייבים להיות מותאמים להרגלי השימוש בסמארטפונים, של הלקוחות שלהם. מסר מיידי על רשת האינטרנט (הנייחת או הניידת) עולה כמעט כלום ואין הגבלה או מגבלה על כמות המסרים הנכנסים או היוצאים. אפילו SMS (בארה"ב) יכול לעלות סנט, בעוד ששיחות קוליות יכולות לעלות כמה דולרים (תלוי ביעד השיחה ובאורכה). שיחות קוליות הנכנסות לעסק מהלקוחות עולות כסף (בין אם בקבלת שיחה במספר מקוצר, או במספרים ארציים דוגמת 1-700 ו-1-800). ככל שיש יותר שיחות נכנסות, זה עולה לעסק יותר כסף. למרות כל העובדות הללו, רוב המוקדים בישראל, אינם מותאמים לעידן המסרים המידיים. בנוסף, גם אם מכניסים מסרים מידיים למוקדנים, רבים עושים את הטעות ולא מחברים את מערכת המסרים המידיים למערכת הקיימת אצל המוקדן. כך, שהמוקדן צריך להזין ידנית את המסרים המידיים, שהוא מקבל (בין אם ב-SMS, מסר מאפליקציה סלולרית, מסר מהפורטל, מייל, פקס וכיו"ב) או שולח, באופן ידני למסך, שבו הוא מספק את השירות לכל לקוח. זה פתח לטעויות ואי שמירה על רצף טיפול באותו לקוח, שכל פעם פונה בערוץ תקשורת אחר, ובזבוז זמנו של המוקדן (עלות נוספת למעסיק) בהזנת נתונים ידנית, מה שמאריך את זמן הטיפול בכל לקוח.
  • יכולות חדשות מבוססות כלים אנליטיים – AI (ר"ת: Artificial Intelligence – "בינה מלאכותית") מפותחים כיום כדי לספק תובנות מהירות ומדויקות לכל מגע של מוקד השירות עם הלקוחות.
  • רובוטים אנושיים מתחילים להיכנס לתחום מוקדי השירות ותוך כעשור יש ספק רב כמה עובדים אנושיים יישארו במוקדי השירות. תוך 12 עד 24 חודש (בארה"ב), רוב המגע של הלקוחות במוקד השירות יהיה עם Virtual Agent. הרובוט האנושי (כמו גם הצ'טבוט) יכול לעבוד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע והוא יודע לדבר במבחר שפות לפי צרכי הלקוחות הפונים אליו. הוא לעולם לא מתעייף. הרובוט לא מקבל משכורת, חופשות, בונוסים, מחלות ופיצויים. הוא לא יוצא להפסקות עישון, הפסקות אוכל או לשירותים. הוא גם לא נעלם "לסידורים" באמצע העבודה על חשבון שעות העבודה. הוא גם לא משחק באינטרנט ובסמארטפון שלו בזמן העבודה. כשהוא מתקלקל, יש "אחריות יצרן" לתיקון מיידי שלו. זמן הלימוד של הרובוט הוא אפסי (כי זה למעשה מחשב בענן של שירותי החברה), מול הצורך בהדרכות ממושכות לכל עובד אנושי חדש ולכל חידוש הקיים בתחום מתן השירות.
  • WebRTC תהיה הטכנולוגיה והמדיה המועדפת לתקשורת עם הלקוחות ותיושם בעיקר על הסמארטפונים של הלקוחות.
  • CRM מבוסס AI הפך לחלק אינטגרלי של מוקד שירות, ובמיוחד אם הוא בענן.
  • ה-IVR הקיים ייעלם עם הזמן. הוא עובר לענן ומשנה את צורת התפעול שלו. השימוש בקול או ב"מחוות", יחליף את ההקשה על מקשים כדי להגיע לנציג השירות המתאים.
  • כל עוד יש מוקדנים אנושיים, יהיה מיקוד בשיפור שביעות הרצון שלהם בעבודה, כי ברור לחלוטין, שמוקדן שבע רצון מעבודתו, מספק שירות טוב יותר ללקוחות הפונים אליו, ובמיוחד הלקוחות העקשניים והממורמרים.
  • יינתן דגש לתחום המכונה: Track the customer journey. כלומר: לראות איך הלקוח מתנהג וכיצד הוא פונה למוקד, בכל מסלולי פניותיו. יש חשיבות עליונה לשמירה על "רציפות הטיפול ואחידות הטיפול", גם אם הלקוח מחליף כל הזמן את הדרך, שבה הוא יוצר קשר עם המוקד.

ההבדל בין מוקד שירות "רב ערוצי" ל"כל ערוצי" (OmniChannel) הוא בכך, ש"ברב ערוצי" יש יכולת לענות בכמה ערוצים ללקוח, אבל אין סנכרון בין המערכות ואין רצף טיפולי בבעיה של הלקוח בין המערכות.

לכן, פתרון "כל ערוצי" – OmniChannel מאפשר לחבר בין הפניה בטלפון, למענה בדוא"ל, להמשך שיחה בצ'ט, בצ'טבוט, ברשת החברתית, בפקס, שהתקבל ולמענה בפורטל האינטרנט לאותו לקוח, שכל פעם בוחר להתחבר למוקד השירות בדרך אחרת. כל סוגי הפניות והמענים בכל ערוץ נשמרים ברצף טיפול אחד ואחיד.

בלי יצירת "רצף שירות" בין כל המערכות, הטיפול בלקוח יהיה פגום ומתסכל ללקוח, שיצטרך כל פעם לחזור על הבעיה שלו, כשהוא פונה בערוץ אחר ממה שפנה קודם לכן.

לכן, גישת ה"כל ערוצי" – OmniChannel דורשת כלים מתאימים היכולים לבנות סביב כל לקוח את כל סוגי הפניות וערוצי התקשורת, שאותו לקוח יכול לתקשר מול מוקד התמיכה. כך, לא חשוב באיזה ערוץ הלקוח פונה ובאיזו שיטה, המוקדן רואה מולו במסך אחד את כל רצף הטיפול בלקוח בכל הערוצים.

עסק, שצופה פני עתיד ומעוניין להיות ממש מעודכן, חייב לתמוך בלפחות 6 מערכות לניהול האינטראקציות עם הלקוחות במקביל, תוך שמירת הרצף הטיפולי, ובכלל זה: שיחות טלפון,  שיחות וידיאו, צ'טים צטבוטים ו-SMS, גישה בפורטל האינטרנט של העסק, דואר אלקטרוני, פקס. על זה יש להוסיף לפחות עוד גישה מ-2 עד 3 מערכות של רשתות חברתיות ובכלל זה: פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ (או כל רשת חברתית המתאימה לשימושים המקובלים ביותר של הלקוחות של אותו עסק), אפליקציה סלולרית ופנייה ישירה מפורטל העסק.

על פי מחקר של פורסטר, שיחה או צ'ט עם מוקדן אנושי עולה (בארה"ב) בין 6 דולרים ל-12 דולרים לכל מגע עם הלקוח (תלוי באורך השיחה וברמה האישית – מקצועית של המוקדן. מוקדנים בתחומים טכניים וטכנולוגים מורכבים עולים למעסיק הרבה יותר כסף). לעומת זאת, שיחה עם צ'טבוט או עם מערכת Visual IVR (בארה"ב מכונה בשם IRT = Interactive Response Technology), עולה עד 25 סנט לכל מגע עם הלקוח. בחלק מהפתרונות זה בסביבות עד 10 סנט לכל מגע עם הלקוח. כך, שברור כאן, שמדובר בחיסכון עצום בהוצאות.

שורה תחתונה בתחום המהפכה בעולם ה-Contact Centers

תכנון מערכת תמיכה ושירות לקוחות בעסק בגישת ה-OmniChannel (כל ערוצי), שהשלב הכי מתקדם שלה כיום זה צ'אטבוט (ובהמשך – רובוט אנושי), מומלץ שייעשה רק לאחר בחינת צרכי המשתמשים בשירותי התמיכה של העסק. מדובר בשינוי "חווית השירות" בצורה מאוד משמעותית ללקוחות, ומתן תמיכה בצורה חדשה, שתבוצע בעיקר באמצעות הסמארטפונים של הלקוחות.

לפני שבוחרים בפתרון כלשהו, יש להתייעץ ולבצע ניתוח מלא של צרכי העסק, הערכת הצרכים העתידיים של העסק, התחשבות בהשקעה האפשרית ותיחור מקצועי בין ספקים. כיום, כל הספקים הגדולים, שקיימים בשוק התקשורת והטלפוניה, מספקים כבר פתרונות של מוקד שירות בענן מלא וכולל הכל. יחד עם זאת, הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים לצרכים של חנות רהיטים, רשת מרכולים, חברת הייטק, או של משרד רואי חשבון.

לכן נשאלות כאן השאלות:

מה הבעיה הגדולה ביותר הקיימת במוקד העסקי Contact Centers שלך, שאתה מאמין, שתוכל לפתור בבחירת פתרון של מוקד שירות מתקדם בענן?

אם אתה כבר משתמש בשירותי מוקד טלפוני מתקדם בענן, ממה אתה לא מרוצה משירות Contact Centers? שתף אותנו.

איך אתה חושב, שאני יכול לעזור לך לחסוך בהוצאות התקשורת ולהתייעל ע"י שימוש בפתרון מוקד שירות לקוחות מתקדם בענן המתאים לצרכיך?

 תשובות לשאלות נפוצות

מחשוב ענן הוא מודל מחשוב מתקדם שמאפשר גישה נוחה וגמישה למשאבי מחשוב, אחסון וקישוריות, כל זאת דרך רשת האינטרנט.

מחשוב ענן לא נמצא במקום פיזי אחד, אלא הוא מבוסס על רשת של מרכזי מחשבים ושרתים המפוזרים ברחבי העולם.

להלן המרכיבים החשובים ביותר שיש לבדוק לפני בחירת ספק שירותי ענן לעסקים:

תכונות

  • גמישות: שירותי ענן מציעים גמישות רבה בכך שהם מאפשרים לבעלי עסקים לשלם רק עבור המשאבים שהם משתמשים בהם.
  • היקף: שירותי ענן מציעים היקף גדול של משאבים, כך שעסקים יכולים לצמוח ולצמוח מבלי להצטרך להשקיע בהרחבת תשתיות המחשוב שלהם.
  • זמינות: שירותי ענן זמינים 24/7, כך שעסקים יכולים להבטיח שהאפליקציות והנתונים שלהם יהיו זמינים בכל עת.
  • אבטחה: ספקי שירותי ענן משתמשים בשיטות אבטחה מתקדמות כדי להגן על נתוני הלקוחות שלהם.
  • תחזוקה: ספקי שירותי ענן אחראים לתחזוקת החומרה והתוכנה של שירותי הענן, כך שעסקים יכולים להתמקד בעסק שלהם.

פונקציות

  • אחסון: שירותי ענן מספקים מקום לאחסון נתונים, כולל קבצים, תמונות, וידאו ומסמכים.
  • כוח חישוב: שירותי ענן מספקים כוח חישוב כדי להריץ אפליקציות ושירותים.
  • בינה מלאכותית: שירותי ענן מספקים בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) כדי לסייע לבעלי עסקים לבצע משימות מורכבות.
  • ניתוח: שירותי ענן מספקים ניתוח נתונים כדי לעזור לבעלי עסקים להבין את הנתונים שלהם ולהפיק מידע ממנו.
  • בינה מלאכותית: שירותי ענן מספקים בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) כדי לסייע לבעלי עסקים לבצע משימות מורכבות.

הבחירה של שירותי הענן המתאימים ביותר לעסק שלך תלויה בצרכים הספציפיים של העסק שלך. עלייך לשקול את הגודל של העסק שלך, את הצרכים הספציפיים של העסק שלך, את התקציב שלך ועוד.

להלן כמה טיפים לבחירת שירותי הענן המתאימים ביותר לעסק שלך:

  • קבלו הצעות מכמה ספקים שונים.
  • השוו את התכונות והפונקציות של שירותי הענן השונים.
  • קראו ביקורות על שירותי הענן השונים.
  • התייעצו עם בעל מקצוע מוסמך.

כן, שירותי הענן מאובטחים בדרך כלל. ספקי שירותי ענן משתמשים בשיטות אבטחה מתקדמות כדי להגן על נתוני הלקוחות שלהם, כולל הצפנה, בקרת גישה, ניהול זהויות ועוד.

עם זאת, חשוב לזכור שאף מערכת אינה חסינת פריצות לחלוטין. בעלי עסקים צריכים לנקוט באמצעי אבטחה נוספים כדי להגן על נתוני העסק שלהם, כגון:

  • שימוש בסיסמאות חזקות ומגוונות.
  • עדכון התוכנה והחומרה של שירותי הענן באופן קבוע.
  • הכשרת העובדים לגבי אבטחת מידע.

להלן כמה טיפים נוספים להגנה על נתוני הענן שלך:

  • בחרו ספק שירותי ענן בעל מוניטין טוב בתחום האבטחה.
  • קרא את מדיניות האבטחה של ספק שירותי הענן.
  • השתמש בתוכנת אבטחת ענן.
  • השתמש בשירותי אבטחה בענן.

על ידי ביצוע הפעולות הללו, בעלי עסקים יכולים להגן על נתוני הענן שלהם מפני פריצות.

שירותי מחשוב ענן לעסקים זמינים במגוון רחב של מחירים, החל מ- n 100ש"ח לחודש ועד לאלפי שקלים לחודש. המחיר נקבע על ידי מספר גורמים, כולל:

  • סוג השירות: ישנם סוגים רבים ושונים של שירותי מחשוב ענן, וכל אחד מהם בעל מחיר שונה. לדוגמה, אחסון נתונים בענן הוא זול יותר משרת וירטואלי בענן.
  • כמות המשאבים הנדרשת: ככל שאתה זקוק למשאבים רבים יותר, כך המחיר יהיה גבוה יותר. לדוגמה, אם אתה צריך אחסון נתונים רב, תצטרך לשלם יותר מאשר אם אתה צריך אחסון נתונים קטן.
  • תדירות השימוש: אם אתה משתמש בשירותי מחשוב ענן באופן קבוע, תצטרך לשלם יותר מאשר אם אתה משתמש בהם רק מדי פעם.

כדאי לעשות מחקר ולבחור את שירותי המחשוב הענן המתאימים ביותר לצרכים של העסק שלך. ישנם מספר ספקי שירותי מחשוב ענן זמינים, כך שתוכלו להשוות מחירים ולמצוא את ההצעה הטובה ביותר.

להלן כמה טיפים לחיסכון בעלויות שירותי מחשוב ענן:

  • קבלו הצעות מכמה ספקים שונים.
  • השוו את המחירים והתכונות של שירותי הענן השונים.
  • בחרו שירות ענן עם דמי שימוש לפי צריכה.
  • השתמשו בכלי ניהול ענן כדי לפקח על השימוש שלכם ולזהות הזדמנויות לחיסכון בעלויות.

על ידי ביצוע הפעולות הללו, תוכלו לחסוך כסף על שירותי מחשוב ענן לעסקים.

שירותי הענן החשובים ביותר לעסקים תלויים בצרכים הספציפיים שלהם, אך באופן כללי, ניתן לחלק אותם לארבע קטגוריות עיקריות:

אחסון בענן: שירות זה מאפשר לעסקים לאחסן קבצים ותיקיות באופן מאובטח וזמין מכל מקום.

גיבוי בענן: שירות זה מאפשר לעסקים לגבות את הנתונים שלהם באופן אוטומטי ועקבי, מה שיכול להגן עליהם מפני אובדן נתונים במקרה של תקלה או אסון.

שירותי מחשוב: שירותים אלה מאפשרים לעסקים להריץ תוכנות ויישומים בענן, במקום על המחשבים שלהם. זה יכול לחסוך להם כסף על חומרה ותחזוקה, וכן להקל על גישה ליישומים מכל מקום.

שירותי רשת: שירותים אלה מאפשרים לעסקים ליצור ולנהל רשתות מחשבים בענן. זה יכול להקל עליהם להתחבר עם סניפים מרוחקים, עובדים מרחוק ושותפים עסקיים.

בשנת 2025, העברת מידע עסקי לענן היא לא רק אפשרות, אלא הכרח עסקי חיוני. העידן הדיגיטלי המתפתח מחייב את העסקים להתאים עצמם לטכנולוגיות חדשות ולהבין את היתרונות המרכזיים של העברת מידע לענן.

העדכונים העיקריים כוללים:

  • התמקדות בחדשנות וביכולות מתקדמות.
  • התפתחות מודלים עסקיים חדשים.
  • עלייה בחשיבות אבטחת המידע.
  • התמקדות בחוויית משתמש.

עדכונים ספציפיים:

  • Amazon Web Services (AWS): השיקה שירותים חדשים בתחום הבינה המלאכותית, למידת המכונה ואינטרנט הדברים.
  • Microsoft Azure: הרחיבה את היצע שירותי SaaS ו-PaaS שלה, והוסיפה תכונות אבטחה חדשות.
  • Google Cloud Platform (GCP): השיקה שירותים חדשים בתחום ניתוח נתונים ופיתוח תוכנה.

מחשוב ענן (Cloud Computing):
שימוש במשאבי מחשוב מרוחקים, כגון שרתים, אחסון ותוכנות, המסופקים דרך האינטרנט על בסיס תשלום לפי שימוש.

תשתית כשירות (IaaS – Infrastructure as a Service):
שירות המספק משאבי מחשוב בסיסיים כגון שרתים וירטואליים, אחסון ורשתות, המאפשר לעסקים לנהל את המשאבים הללו בעצמם.

תוכנה כשירות (SaaS – Software as a Service):
אספקת תוכנות ויישומים דרך האינטרנט, ללא צורך בהתקנה מקומית, המאפשרת גישה מכל מקום ומכשיר.

פלטפורמה כשירות (PaaS – Platform as a Service):
שירות המספק סביבת פיתוח ופריסה מלאה לאפליקציות, כולל כלי פיתוח, מסדי נתונים ושרתי אפליקציות.

גיבוי בענן (Cloud Backup):
שירות המאפשר שמירת עותקים של קבצים ונתונים במיקום מרוחק ומאובטח, להגנה מפני אובדן מידע ולהתאוששות מאסון.

אבטחת ענן (Cloud Security):
מכלול האמצעים והטכנולוגיות המשמשים להגנה על נתונים, יישומים ותשתיות המאוחסנים בענן מפני איומי סייבר.

ענן היברידי (Hybrid Cloud):
שילוב של שירותי ענן ציבורי עם תשתיות מקומיות או ענן פרטי, המאפשר לעסקים ליהנות מיתרונות שני העולמות תוך שמירה על גמישות ואבטחה.

 

5/5 - (3 votes)
Contact Centers
מעניין? שתפו ברשתות חברתיות
Facebook
Twitter
LinkedIn
אודות המחבר:

מחבר המדריך לפתרונות תקשורת ומחשוב ענן ולרכישת מרכזיות טלפון לעסקים באתרי טלקום אקספרט. מומחה בתחום התקשורת והמחשוב לעסקים מאז שנת 1991. אני מזמין אתכם לעקוב אחרי לקבלת עדכונים וחדשות בעולם התקשורת והמחשוב בפייסבוק | בלינקדאין | וביוטיוב ובמייל [email protected]

אולי יעניין אותך גם
.npf{display: none !important}
חיוג מהירוואטסאפ