הגנה על עסק לא מתחילה ולא נגמרת בחומת אש ובאנטי וירוס. כאן מוסבר מה הם עושים, מה הם לא עושים, ואיך גיבוי מנוהל בענן משלים אותם מול מתקפות כופר.
עסקים רבים גילו אחרי מתקפת כופר, שחומת אש ואנטי וירוס, גם כשהם מתעדכנים, לא מנעו את ההצפנה. המתקפות האלה הבהירו מה ההבדל בין גיבוי פשוט לענן לבין גיבוי שמנוהל ונבדק על ידי ספק. התמונה הרחבה של אבטחת מידע לעסקים מפורטת בעמוד נפרד.
בהתקפת כופר, התוקף מחדיר את הקוד העוין שלו למחשב או מחשבי העסק (או למחשבי עובדיו), ומפעיל את הקוד העוין המצפין את כל התוכן של המחשב (שייפתח רק תמורת תשלום הכופר בביטקוין) ברגע הינתן פקודה ע"י התוקף. בד"כ, התוקף מחכה פרק זמן מספיק (בין שבוע לכמה חודשים), כדי להבטיח, שאם מתבצע גיבוי למחשב הנגוע, הגיבוי הזה יכיל גם כן עותק של הקוד התוקף, שיושב לו בשקט ומסתתר במערכת עד מועד קבלת פקודת התקיפה.
לכן, מי שהותקף ולא מוכן לשלם כופר ומנסה לשחזר את המחשב המחשבים מעותק הגיבוי, שביצע בענן, מגלה, שהבעיה שלו לא נפתרה, כי גם עותק הגיבוי בענן מכיל את הקוד העוין של תקיפת הכופר, שממשיך ומצפין את המחשב, דורש כופר וחוסם את פעולתו.
לעומת זאת, בגיבוי מנוהל הספק שומר גרסאות לאורך זמן, סורק אותן ובודק שחזור באופן קבוע. כך, אחרי מתקפה אפשר לבחור נקודת שחזור שקדמה לחדירה, ולשחזר ממנה לסביבה נקייה. גם גיבוי מנוהל לא מחזיר עסק לעבודה בתוך דקות, אבל הוא ההבדל בין שחזור של ימים לבין אובדן של המידע.
האם Firewall ואנטי וירוס מספיקים לעסק?
לא. חומת אש ואנטי וירוס הם שכבת בסיס, ובלעדיהם אין טעם לדבר על שום הגנה אחרת. אבל הם מגינים בעיקר מפני מה שמגיע מבחוץ ומוכר מראש. רוב האירועים בעסקים קטנים מתחילים מבפנים: עובד שפותח קובץ מצורף, סיסמה שדלפה, או מחשב נייד שלא עודכן. מול אלה צריך עוד שלוש שכבות: אימות דו-שלבי לכל חשבון, הגנה על תחנות הקצה שמזהה התנהגות חשודה ולא רק חתימות מוכרות, וגיבוי שהתוקף לא יכול להגיע אליו.
יש גם פתרונות שמגינים ישירות על הקבצים עצמם: הם מסמנים מסמכים רגישים, עוקבים אחרי העתקה שלהם ל-USB או לשירותי ענן חינמיים, וחוסמים אותה לפי מדיניות. כלים כאלה (DLP, מניעת זליגת מידע) משלימים את חומת האש, ולא מחליפים אותה.
הרשימה המלאה של שכבות ההגנה מופיעה במדריך פתרונות אבטחת מידע, ומה עושים כשהעסק כבר הותקף מפורט בעמוד על הגנה מפני מתקפות כופר.
למה בכלל צריך שירותי גיבוי בענן מנוהלים?
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומתפתחת, חיינו הופכים יותר ויותר לתלויים בה. אנו מנהלים אותם על גביי רשת המחשבים שלנו. כחלק מכך עולה חשיבותו של נושא הגיבוי. כאשר מידע חשוב הופך להיות מתועד באופן וירטואלי ודיגיטלי, אנו חייבים ליצור לו גיבוי, שיהווה עותק במידה והמידע יימחק מסיבה כלשהי.
כיום, בעידן, שבו ניתן לגבות מידע בענן, כלומר באופן וירטואלי לחלוטין, על גבי שרת מרוחק ב-Data Center המנוהל ע"י ספק שירותים מקצועי וגדול, הגיבוי פשוט יותר ונוח יותר וגם בטוח יותר וזמין יותר. חלק מהיתרונות של גיבוי לענן על פני On-Premises (התקנה מקומית) הם, שבענן הוספת שטחי אחסון היא מיידית, אין צורך בפעולות טכניות מורכבות ורכישת דיסקים יקרים, שיש להתקין ולתחזק באופן שוטף. גם לגיבוי עצמו יש גיבוי, ואפילו כמה (למשל ברחבי העולם), והענן מרוחק משרתי בית העסק. כך, שאם העסק נופל מכל סיבה (שריפה, הצפה, רעידת אדמה, התקפת טרור, שביתה פראית, מלחמה, וכיו"ב), הגיבוי בענן ממשיך להתקיים וניתן להמשיך ולעבוד (ולתת שירות) מרחוק מהגיבוי הנמצא בענן.
האם יש מתחרים בשירותי גיבוי בענן מנוהלים?
בהחלט. כל ספקי שירותי הענן לעסקים וארגונים בארץ ובעולם מספקים גם שירות ענן מנוהל. כיום בשוק יש שירותי גיבוי מנוהלים הכוללים ניטור גיבויים בזמן אמת, שירותי תמיכה מסביב לשעון, דו"חות מנהלים מקיפים ושחזור הגיבויים בכל זמן נתון לפי דרישת הלקוחות. את השירות מציעים ספקי התקשורת הגדולים, כמו בזק, פרטנר, סלקום והוט, וגם ספקי הענן הבינלאומיים, כמו AWS, מיקרוסופט וגוגל. מדובר בשוק מאוד תחרותי.
בבחירת ספק שירותי ענן מנוהלים יש לקחת בחשבון פרמטר חשוב והוא: האם לספק הענן יש נוכחות פיזית של ענן בישראל. אם יש לו נוכחות פיזית בישראל: האם יש סנכרון מלא בין הענן הקיים בישראל לבין העננים של אותו ספק ברחבי העולם (אם יש צורך כזה).
גיבוי בענן מנוהל לעסקים: למי זה מתאים?
נושא הגיבוי קריטי כשמדובר בעסקים כלכליים, משום שהמידע של העסק הוא קריטי עבור המשך התנהלותו באופן תקין. כל עסק מחזיק במידע חיוני כמו לדוגמא פרטי הלקוחות והספקים, חוזים, תכניות עסקיות ועוד. לא נרצה שמידע זה ייעלם, משום שלרוב ייקח לנו שנים לאגור אותו מחדש. בדיוק לצורך זה קיים גיבוי בענן, שמאפשר לנו להבטיח את קיומו של המידע שלנו גם במידה וייעלם מסיבה כלשהי מהמחשבים ומערכות המידע שלנו.
גיבוי בענן מתאים (מעצם תפקידו) לארגונים ובתי העסק הנסמכים על מאגר מידע ממוחשב. אין זה משנה אם הם ממוקדי טכנולוגיה בצורה חלקית, או נשענים על מדיה דיגיטלית מכל סוג שהוא בלבד.
המשתמע מכך הוא, שרובם המכריע של בתי העסק בעולם ובישראל כיום, ייצאו נשכרים משירות גיבוי בענן, במידה והם:
- מחפשים פתרון יעיל לנושא ההמשכיות העסקית שלהם (BCP) ומבקשים להתכונן מראש לכל מקרה של סיכון אפשרי למאגר המידע שלהם.
- שואפים להתמקד בתהליכי הליבה שלהם ולהשאיר למקצוענים את “כאב הראש” הטכנולוגי הכרוך בניהול הגיבויים.
- מבקשים לחסוך משאבים אבל רוצים (או מחויבים) להישאר מעודכנים טכנולוגית, תוך שימוש בתשתית ייעודית המתאימה לצרכיהם באופן מדויק.
אבטחת מידע לעסקים
מה לבדוק לפני קבלת הצעת מחיר?
מדובר במשא ומתן עסקי, מקצועי לכל דבר, שרצוי שייעשה ע"י מומחים לתחום הזה. אם לבעל העסק אין ידע בתחום שירותי הגיבוי המנוהלים, קל יהיה "לעבוד עליו" ולשכנע אותו לרכוש מה שטוב רק לכיס של ספק הפתרון, או אפילו למכור לו שירותי גיבוי ישנים או יקרים, במסווה של שירותים חדשים ומתקדמים.
השאלה הראשונה, שבעל העסק יכול לשאול בעצמו (גם ללא ייעוץ מקצועי) את ספק המערכת היא: מה העלות הכוללת לעסק, עלות הכוללת הכול: עלות הרכישה והרישיונות לכל השימושים, עלויות התקנה, עלויות הביטוח, עלויות התחזוקה, תוכנות נדרשות, מכשירי קצה נדרשים וכיו"ב. יש לבדוק מה רמת ההגנות וההצפנות שיש בשירות המנוהל בענן והאם יש צורך לרכוש מערכות הגנה נוספות מפני התקפות סייבר ולצרכי הגנה על הפרטיות. כך, ניתן להשוות בקלות בין ספקים ולחשב את העלות הכוללת (TCO) של כל פתרון. נקודה נוספת לא פחות חשובה: מהם זמני התגובה לגיבוי מלא במקרה של נפילה.
בהשוואה בין הצעות כדאי לבחון שני דברים במקביל: מה הספק נותן בפועל, כלומר שמירת גרסאות, בדיקות שחזור, זמינות תמיכה וזמן טיפול בתקלה, ומה המחיר הכולל לשנה. ההצעה הזולה חוסכת בדרך כלל בדיוק בסעיפים האלה, ולכן מבקשים את שניהם בכתב.
יש לקחת בחשבון, שכדי לקבל "איכות שירות" ו"איכות עבודה" בפתרונות גיבוי עסקיות מנוהלות בענן, צריך גם חיבור תקשורת איכותי (קו עם SLA), במסגרת חבילת תקשורת מתאימה (דוגמת IPVPN), ולא חיבור לאינטרנט בגישת ה-Best Efforts, שיש כיום בחיבורים הפרטיים לאינטרנט (לרבות ב"שוק הסיטונאי"), מה שחלק מהעסקים מיישמים אצלם (כדי לחסוך בהוצאות התקשורת לאינטרנט).
מחפשים ליווי מקצועי בבחירה ובהקמה? מהנדסי טלקום אקספרט מלווים עסקים בתחום אבטחת מידע וסייבר לעסקים, מהאפיון ועד ההפעלה.
שורה תחתונה בתחום בחירת ספק אבטחת מידע לעסקים
בבחירת ספק מערכת גיבוי בענן מנוהלת, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. קודם כל, יש לקבל החלטה אם בכלל מעוניינים במערכת המופעלת מקומית (מול התצורה המומלצת כיום לעסקים, לעבור לענן), או בתצורה אחרת, שמתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.
אם אתה רוצה לבדוק אם הגיבוי וההגנות שיש היום בעסק יחזיקו מעמד מול מתקפת כופר, אני אעבור איתך על המצב הקיים ועל ההצעות שקיבלת לשירותי גיבוי בענן. 077-8123111
תשובות לשאלות נפוצות
מעבר לחומת אש (Firewall) ולאנטי וירוס, עסק קטן צריך גיבוי מנוהל בענן שנבדק לפני כל שמירה, הגנה על תחנות הקצה (EDR), סינון דואר נגד דיוג, אימות דו-שלבי לחשבונות ועדכוני תוכנה סדורים. ברוב המקרים הגורם האנושי הוא מקור החדירה העיקרי, ולכן גם הדרכת עובדים היא חלק מההגנה. חומת אש ואנטי וירוס לבדם לא עוצרים מתקפת כופר שכבר נמצאת בתוך הרשת.
פתרון זול יכול להספיק לעסק קטן, בתנאי שהוא מכסה את הנקודות שבהן עסקים נפגעים בפועל: גיבוי נקי שאפשר לשחזר ממנו, הגנה על חשבונות המשתמשים והגנה על תחנות העבודה. המחיר פחות חשוב משאלת השחזור. אם גיבוי רגיל בענן מכיל גם את הקוד העוין של מתקפת הכופר, השחזור לא יפתור את הבעיה. לכן כדאי לבחון כל הצעה לפי מה שקורה ביום שאחרי מתקפה, ולא לפי רשימת הרכיבים.
האיומים שעסקים בישראל נתקלים בהם לרוב הם מתקפות כופר (Ransomware), דיוג (Phishing) בדואר ובהודעות, השתלטות על חשבונות משתמשים בעלי הרשאות רחבות, וזליגת קבצים על ידי עובדים, בטעות או בכוונה. בהתקפת כופר התוקף ממתין לעתים בין שבוע לכמה חודשים לפני שהוא מפעיל את ההצפנה, כדי שגם הגיבויים יכילו את הקוד העוין. לכן ההגנה צריכה לכלול גם בדיקה של הגיבוי עצמו, ולא רק של המחשבים.
לרוב העסקים הקטנים והבינוניים שילוב של השניים עדיף על בחירה באחד מהם. רכיבים מקומיים, כמו חומת אש בכניסה לרשת, מגנים על התעבורה במשרד, ושירותים בענן, כמו גיבוי מנוהל וסינון דואר, מתעדכנים ברציפות ולא דורשים צוות פנימי. היתרון של הענן בולט בשחזור: עותק נקי שנשמר מחוץ למשרד מאפשר להחזיר את העסק לפעילות גם כשכל המחשבים במשרד הוצפנו. עסקים בענפים מפוקחים צריכים לבדוק גם היכן המידע נשמר.
בודקים קודם כל איך מתבצע השחזור: האם הגיבוי נסרק לפני השמירה, כמה גרסאות קודמות נשמרות, ותוך כמה זמן אפשר לחזור לעבודה מעותק נקי. אחר כך בודקים אימות דו-שלבי, הצפנה, מיקום השרתים והסכם רמת שירות (SLA) כתוב. ספק שמנהל את הגיבוי ובודק אותו באופן שוטף מוריד מהעסק את הטיפול השוטף בגיבוי ובבדיקתו, אבל האחריות על הרשאות, תחנות קצה ותגובה לאירוע נשארת בעסק. כדאי לבקש ניסוי שחזור לפני החתימה.
אבטחת מידע בתחום הטלפוניה SBC היא התחום העוסק בהגנה על תעבורת ה-VoIP (Voice over Internet Protocol) של מרכזיות טלפוניות IP מפני התקפות סייבר, כגון גניבת שיחות, האזנות, סחיטה, או התקפות מניעת שירות. SBC ראשי תיבות של Session Border Controller, שהוא מכשיר או תוכנה שמשמש לניהול, המרה, ואבטחה של תעבורת ה-VoIP בין רשתות שונות. SBC יכול להיות מותקן בצד הלקוח (Enterprise SBC) או בצד הספק (Service Provider SBC).
