מחשוב ענן בישראל – יתרונות וחסרונות – מה הפתרון המתאים לעסק שלי?

מחשוב ענן CLOUD

מחשוב ענן בישראל – מה הפתרון
המתאים לעסק שלי? (מידע חדש וטיפים מוכחים)

 

פתרונות מחשוב ענן הפכו ללהיט, גם בישראל. להעברת התקשורת והטלפוניה לענן יש יתרונות רבים וגם חסרונות. גם לעסקים קטנים ובינוניים יש צרכים ורצון לחסוך בהוצאות, מבלי להתפשר על רמת הביצועים והיכולות העסקיות שלהם.

 

איך בוחרים את הפתרון המתאים בענן לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME בישראל מבלי לפשוט את הרגל?

 

כיום, לעסקים קטנים, בדיוק כמו לעסקים גדולים, יש לעיתים אותם צרכים בתחום התקשורת והטלפוניה. זאת, במיוחד כאשר יש לעסקים הללו שלוחות וסניפים, בין ברחבי הארץ ובין ברחבי העולם, או שהמנהלים והעובדים (לפחות חלקם), מבצעים את עבודתם כשהם בתנועה (בארץ או בעולם), מחוץ לכותלי המשרדים שלהם.

במושג "שלוחות" נכללים גם המקרים בהם העסק מעוניין, ששלוחת טלפון בביתו של בעל תפקיד בעסק תהיה מחוברת למרכזיה הארגונית וכן בכל המקרים, שבהם יש רצון או עניין לחבר את הסמארטפונים של המנהלים והעובדים למרכזיה העסקית, כשהם נמצאים בכל מקום ברחבי הארץ או ברחבי העולם.

 

מחשוב ענן CLOUD

 

מה זה מחשוב ענן בישראל ולמה זה חשוב?

שירותי ענן אינם העתיד. הם ההווה. העתיד הוא שילוב של שירותי ענן, רשתות חברתיות וכלים של Big Data AI. בהווה ובעתיד הנראה לעין, אין הבדל בין שירותי תקשורת קווית לשירותי IT. הכל IP. לכן, הכל עולה על הענן, פרטי, ציבורי או היברידי (שילוב של ענן פרטי וציבורי גם יחד). כך גם המרכזיות, מוקדי השירות וכמובן כל היישומים. אין כל הבדל.

מנהלים רבים תקועים עם מערכות ישנות ומאוד איטיות בתוך הארגון, שכל שינוי בהן עולה הרבה כסף. עסקים רבים מרכיבים מערכות "טלאי על טלאי", מה שיוצר כאוס ו"חגיגת" הכנסות לחברות המספקות שירותי אחזקה לתקשורת ומחשבים בעסקים הללו. השוק מצוי בתזוזה ובתזזית, ומנהלים אינם יכולים לחכות עד שהמערכות האיטיות הללו תגבנה. הן לא תומכות יותר במודלים העסקיים החדשים או בתהליכים העסקיים המשתנים של ימינו והבאים לבוא. הארגונים נתקעו עם הוצאות הולכות וגדלות על תחזוקה של מערכות, עם כוח אדם, שנתקע בטיפול במערכות אלו. כל זה לא קיים במערכת של ענן.

לא נעסוק כאן בהגדרות של שירותי ענן, כי על כך נערכו מאות ועידות וכנסים, נכתבו אלפי מאמרים, וכל איש שיווק ומכירות בעולם ה-ICT, בעולם ובארץ, יודע לדקלם יפה את המנטרות של "עננים", בבואו למכור את שירותיו. אולם, יש כאן טעויות והטעיות רבות. רבים מוכרים שירותים הנחזים להיות שירותי ענן, והם לא. בשוק יש הרבה ספקי Hosting, שמתחזים להיות ספקי עננים, אבל הם ממש לא כאלה ולא יביאו כל ערך לעסק. שירותי Hosting, שירותי VPS (Virtual Private Server) ו"מיקור חוץ" (Outsourcing) הם לא שירותי עננים. הם רק "מיקור חוץ" של שרתים.

אז איך יודעים מהם שירותי ענן?

התשובה לא פשוטה, אבל ניתן לשאול כמה שאלות, שתבדלנה בצורה ברורה בין שירותי הענן לבין שירותים המתחזים להיות ענן:

א. מה המודל העסקי שעל פי משלמים על השירות? אם התשלום הוא רק על פי צריכה ובמודל ה-SaaS, זה בברור שירותי ענן. אם יש תוספות (רישיונות שונים ומשונים, שאינם עפ"י צריכה, תחזוקה, תמיכה, וכיו"ב), זה כנראה לא שירותי ענן.

ב. מה המהירות, שבה ניתן להוסיף או להוריד יישומים, להוריד או להוסיף משתמשים, להוסיף ולהוריד משאבי מחשוב (דיסקים, מעבדים, זיכרונות, חיבורים)? אם מדובר בדקות, זה ענן. אם זה שעות, ימים או שבועות, זה לא ענן.

ג. האם ניתן לגשת לנתונים וליישומים מכל מכשיר קצה כולל ממכשירים ניידים (סמארטפון, טאבלט)? אם כן, זה כנראה שירותי ענן.

ד. מי אחראי לשדרוגים? מי משלם על השדרוגים? אם זה בענן, ברור שלא העסק הארגון אלא המחזיק והנותן שירותים בענן הוא המשלם.

עננים זה Multi-Tenancy [ארכיטקטורה בה יישום תוכנה אחד משרת לקוחות רבים], שירות On-Demand מלא, מערכת ללא תלות בגרסאות התוכנה, עם שדרוג שקוף למשתמש, שלא משלם על השדרוגים, ועם SLA (הסכם רמת שירות). זו גישה מכל מקום לשירות כולל מהסלולר, גישה בפרוטוקולי האינטרנט, תשלום רק לפי צריכה. את הלקוח בכלל לא מעניין איזה שרת יש לו והיכן. הוא רק צריך את השירות. כמו שלא מעניין איש איך מייצרים את החשמל, היכן ואיך מוליכים אותו לצרכן. משלמים רק על צריכת החשמל. סך ה- TCO (עלות בעלות כוללת) של הארגון יורד לפחות ב-50% מול מערכות קיימות ישנות. יש מקומות וארגונים, שזה מגיע ל-80% בהורדת ה-TCO.

תקציבים לא מעטים מתפנים במעבר מהמודלים הישנים למודלים של עננים (ה-ROI במעבר לעננים כבר לא נזקק להוכחות). ניתן להעביר את החיסכון המושג במעבר הזה לביצוע דרישות משתנות ודחופות לארגון, במקום להקדיש את התקציבים לתחזוקה ולעלויות קבועות של חומרה ואנשי IT, שעוסקים רק בשימור ובתחזוקת מערכות ישנות ויקרות. מאוד נוח לבצע התאמות ייחודיות ואינטגרציה למערכות קיימות ולבצע הסבה בצורה הרבה יותר קלה ממה שחשבו בעבר. שדרוגים הם דבר שקוף במערכת והתשלום הוא רק עפ"י צריכה.

על פי מחקר של AMI, עסקים קטנים (בארה"ב) מעדיפים לרכוש חבילות מחשוב מענן, במקום שירות יחיד של אפליקציה מקומית אצלם. הסיבות: רצון לגמישות, הקלה על ניהול שירותי המחשוב וחיסכון בהוצאות על רכישות ותחזוקה. בנוסף, תחום ה-Mobile העסקי עובר לענן. יותר ויותר עסקים נסמכים על שירותים מבוססי ענן לביצוע מטלות יומיות. סנכרון מטלות, דוא"ל וקבצים בין שרתים למכשירי סלולר – סמארטפונים וגם טאבלטים, הפך למקובל כמעט בכל רבדי השוק.

השירות בענן מיועד לכל עסק וארגון בכל גודל. ארגון גדול ייטה להשתמש בעננים פרטיים (דהיינו: שהם נבנו עבור הארגון במערכת סגורה יחסית). אולם, אין הצדקה להכניס יישומים, שאין בהם סודות כמוסים או נתונים רגישים, דווקא לענן פרטי, כשמטבע השירות צריכים לפתוח אותו לגישה לכל הלקוחות. דוגמאות: הזמנת תורים וקבלת בדיקות בקופות החולים, שירותי תמיכה וייעוץ, טלפוניה נכנסת, שיחות ועידה (עם לקוחות, שותפים, עמיתים, סניפים, קבוצות עובדים ברחבי העולם, וכיו"ב), משלוח חשבוניות וחשבונות אלקטרונית (ללקוחות, שותפים, ספקים, וכיו"ב), שיווק ומכירות של מוצרים ושירותים ללקוחות, חיבור של רשתות חברתיות חיצוניות, בצוע סקרים ומשובים, הפצת מסרונים והודעות ועוד. כך, שמדובר במגוון רחב מאוד של יישומים, שממילא הארגון נדרש לחבר אותם לעולם החיצוני ולאינטרנט.

במקרים אלה, ניתן להשיג חיסכון גדול יותר אם משלבים עננים פרטיים ליישומים, שנדרשים להיות חסויים ומוגנים היטב, עם עננים ציבוריים ליישומים, שלהם יש נגישות לציבור הרחב בכללותו או לציבור הלקוחות הייחודי של הארגון או העסק. חיבורי VPN משתלבים היטב בענן היברידי. ענן היברידי כזה ישרת היטב את המטרות העסקיות ויגביר את ההגנה על המערכות הקריטיות, מכיוון שהגישה של הלקוחות החיצוניים תהיה לענן הציבורי ולא לענן הפרטי.

המעבר לענן בעסקים ובארגונים לא מבטיח, שהכול 'ינגן'. זה עדיין לא Plug & Play מלא. יש צורך בתכנון מאד קפדני ומערכות אוטומטיות כדי לייעל את המימוש והמענה לצרכים של כל משתמש קצה. צריך להיות זהיר בבחירת ספק שירותי הענן והאינטגרטור המיישם את המעבר לשירותי ענן. צריך להיזהר גם כאן מתרגיל "החתונה הקתולית", שבו נלכדים עם ספקים, תוכנות ושירותים קנייניים לנצח. המעבר בעסקים קטנים עד בינוניים קל יותר ומהיר יותר, אבל אין משמעותו, שיש להקל ראש בבחירת ספק שירותי הענן או בבחירת האינטגרטור, שמבצע את המעבר הזה.

 

טיפ:

מומלץ לנקוט בגישה באומרת בפשטות: אין צורך שכל עסק או ארגון יפתחו לעצמם אסטרטגיה של מעבר לענן עם כל מיני בדיקות של ROI. זה מיותר, יקר, ארוך וחסר כל טעם. פשוט צריך לעבור לענן וזהו. ללא אסטרטגיות גדולות, ניירות עמדה והשקעות ביועצים ואנליסטים מסוגים שונים ומשונים, אלו רק הוצאות מטרידות ומיותרות.

לעומת זאת, צריך להשקיע בייעוץ במי לבחור ואיך מבצעים את המעבר: איך בוחרים ספק שירותי ענן, איך בוחרים אינטגרטור, אילו שירותים להעביר לענן וכיצד. צריך להתחיל בקטן, להתנסות וללמוד איך זה עובד, להפיק לקחים ולהשתפר, עם מבט רחב ומפוקח על המעבר המלא לענן, לאורך ציר זמן של שנה עד שנתיים. זה הכיוון. אפשר להתחיל ביישומים, שהכי קל ומהיר להעבירם לענן, למשל: שירותי גיבוי, שירותי דואר אלקטרוני, תיאום יומנים וסנכרון פעילויות, תוכנות של מיקרוסופט, CRM.

למה צריך שירותי גיבוי בענן רציפים ומנוהלים, במסגרת שירותי מחשוב ענן בישראל?

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומתפתחת, חיינו הופכים יותר ויותר לתלויים בה. אנו מנהלים אותם על גבי רשת המחשבים שלנו. כחלק מכך עולה חשיבותו של נושא הגיבוי. כאשר מידע חשוב הופך להיות מתועד באופן וירטואלי ודיגיטלי, אנו חייבים ליצור לו גיבוי, שיהווה עותק במידה והמידע יימחק מסיבה כלשהי.

כיום, בעידן, שבו ניתן לגבות מידע בענן, כלומר באופן וירטואלי לחלוטין, על גבי שרת מרוחק ב-Data Center המנוהל ע"י ספק שירותים מקצועי וגדול, הגיבוי פשוט יותר ונוח יותר וגם בטוח יותר וזמין יותר.

חלק מהיתרונות של גיבוי לענן על פני On-Premises (התקנה מקומית) הם, שבענן הוספת שטחי אחסון היא מיידית, אין צורך בפעולות טכניות מורכבות ורכישת דיסקים יקרים (או קלטות גיבוי מהדור הישן), או ציוד יקר, שיש להתקין ולתחזק באופן שוטף. גם לגיבוי עצמו יש גיבוי, ואפילו כמה (למשל ברחבי העולם), והענן מרוחק משרתי בית העסק. כך, שאם העסק נופל מכל סיבה (שריפה, הצפה, רעידת אדמה, התקפת טרור, שביתה פראית, מלחמה, וכיו"ב), הגיבוי בענן ממשיך להתקיים וניתן להמשיך ולעבוד (ולתת שירות) מרחוק מהגיבוי הנמצא בענן.

אולם, השוואת מחירים בתחום הגיבוי בענן אינה משימה כל כך פשוטה. זאת, משום שהיקף הפתרונות הוא עצום.

איך לבחור ספק גיבוי ענן מוביל וגדול לעסק? בחירה בין Azure, גוגל, אמזון ואחרים:

מבין ספקי שירותי הענן המובלים בעולם, שמספקים גם שירותי גיבוי בענן לעסקים מכל סדר גודל, ניתן למנות בשורה הראשונה את העננים של: מיקרוסופט Azure, גוגל Cloud ו-Amazon AWS.

יש בישראל עוד פתרונות רבים, ובכללם: שירותי הגיבוי בענן של בזק, שירותי גיבוי אצל כל האינטגרטורים הגדולים (בינת, טלדור, תים, נס טכנולוגיות, ווי-אנקור, טריפל-סי, TerraSafe, וכיו"ב), שירותי חברת CTERA הישראלית (שמופעלים גם בבזק), שירותי חברת ההזנק הישראלית OwnBackup, שירותי הגיבוי ושירותי הענן של Data Dimension ב-Med-1 (MedOne), שירותי הענן של IBM, שירותי גיבוי של נט-אפ, שירותי הגיבוי בכמה עננים ובהם סיסקו ורקספייס בחברת בזק בינלאומי, שירותי הגיבוי בכמה חברות תקשורת דוגמת: פלאפון, סלקום ופרטנר ועוד. למעשה, ההחלטה על בחירת ספק הגיבוי היא די מבלבלת ולכן יש צורך בקבלת ייעוץ מקצועי מתאים.

 

השיקולים בבחירת ספק גיבוי בענן במסגרת שירותי מחשוב ענן בישראל יורכבו מהפרמטרים הבאים:

  • מה תצורת הגיבוי המבוקשת בענן: PaaS, IaaS או SaaS. יש עלויות שונות לכל תצורה ומימוש שונה. אם בעל העסק או מי שאחראי על נושא הגיבויים בעסק לא מבין את המונחים הללו, מוטב שיתייעץ עם מי שכן מבין.
  • האם יש חשיבות, שהענן יימצא בישראל אם לאו? לא כל העננים העולמיים יש להם נוכחות פיזית בישראל. למשל, לגוגל ולאמזון אין עדיין נוכחות פיזית של ענן בישראל, אבל זה לא מפריע בכלל ללקוחות רבים במגזר העסקי בישראל (בדומה לנעשה בעולם), לבחור בשירותים של אמזון – AWS, שהיא מובילת שוק.
  • מהירות היישום, רמת והיקף התמיכה בשירות (והאם יש תמיכה בעברית).
  • האם הגיבוי בענן מגבה את כל סוגי האפליקציות העסקיות של העסק ואת כל המידע, שהן מפיקות? אם לא, מה נדרש לעשות כדי לגבות אפליקציות ייחודיות המצויות בעסק?
  • מה תחזית גידול הביקושים לשירותי גיבוי בענן. האם יהיו עוד סניפים לעסק, שייעשה בהם גבוי לענן, והיכן הם ימוקמו?
  • האם יש צורך בעוד שירותים מספק הענן (כולל: איזון עומסים, שירותיDR ו-BCP, הפעלת אפליקציות, שירותי ניתוב, שירותי DNS ודומיינים, שירותי BI AI ו-Big-Data, חיבור מצלמות אבטחה, חיבור שירותיIoT , שירותי אבטחה והגנת סייבר, פיתוח אפליקציות ושירותים וכיו"ב)?
  • יש לוודא, שספק הגיבוי נוקט בצעדים המתאימים כדי להגן מפני דליפת מידע וגניבתו. יש כיום תקנים מחמירים בנושא זה, כשבאירופה יש סדרה חדש של תקנים מחמירים בשם GDPR, שנכנסו לתוקף ב-28.5.18. יש לוודא, שספק שירותי הגיבוי בענן, אכן עומד בתקנים הבינלאומיים הללו.

מבין הספקים הבינלאומיים, השירותים של אמזון הם הוותיקים ביותר (נולדו 5 שנים לפני שירותי ענן של גוגל ו-4 שנים לפני שירותי הענן של מיקרוסופט). מבין המתחרים העולמיים האחרים (שאינם אמזון, גוגל ומיקרוסופט), רק Data Dimension היפנית (מבית NTT) זוכה להצלחה ולצמיחה עולמית גם בישראל, כששאר המתחרים מצמצמים את ההשקעות שלהם בשירותי ענן, בעיקר בגלל הצלחה והצמיחה הענקית של אמזון ושל מיקרוסופט וגוגל. המתחרים הללו מתרכזים כיום בפתרונות נישה, בעיקר בפתרונות של גישה לשירותי עננים היברידים והנעת מידע בין עננים שונים, דוגמת הגישה החדשה של סיסקו ורקספייס לשירותי ענן.

בישראל, המובילים את שוק שירותי ענן וגיבוי בענן הם, כאמור לעיל: אמזון-AWS, בזק בינלאומי, בזק עסקים, בינת עסקים, גוגל, IBM, MedOne, פרטנר ומיקרוסופט Azure (אצל כמה ספקים מקומיים). יחד עם זאת, השוק תחרותי ויש הצעות לא פחות מעניינות ואטרקטיביות אצל הספקים המתחרים.

פתרונות תקשורת ומחשוב ענן לעסקים

למה לבחור בפתרון מחשוב ענן בישראל לצרכי מרכזיה עסקית?

היתרונות של שימוש במרכזיית IP אחת בענן, שתספק שירותים טלפוניים לכל השלוחות והסניפים בכל מקום בארץ ובעולם, הם די ברורים:

  • כל השיחות בתוך העסק ובין כל שלוחותיו הן שיחות פנימיות (בד"כ ללא עלות, או בעלות אפסית).
  • ניתן לשלוט יותר בקלות על ההוצאות של העסק על טלפוניה ותקשורת מקומית ובינ"ל.
  • ניתן להגן טוב יותר על שיחות טלפון רגישות וחשובות.
  • ניתן לשלוט טוב יותר על איכות השיחות, קצה לקצה.
  • שירותי ערך מוסף דוגמת: הקלטת שירות, Call Center, ניידות בשימוש בסמארטפונים, הגנות סייבר ועוד, הם חלק בלתי נפרד מהשירות (ובעלויות אפסיות) ולא דורשים אינטגרציה מספקים חיצוניים.
  • ניתן לשלב טוב יותר שירותי "שיחות ועידה", כולל שימוש בווידיאו ל"שיחות ועידה".
  • ניתן לנתב טוב יותר שיחות של לקוחות ושותפים לשלוחה המתאימה.
  • ניתן לשלב טוב יותר מערכות ל"עבודה קבוצתית" הנפוצות בעולם העסקי (דוגמת Slack, Jive, Workplace, WhatsApp for Business, סקייפ לעסקים, G Suite, Rainbow, Quip, Yammer, Microsoft Teams, Cisco Jabber, Cisco Spark, IBM Connections ועוד). מיקרוסופט מתחילה לדחוף במחצית השנייה של 2018 את הפתרון של Microsoft Teams, שיחליף במהלך הדרגתי, שיימשך כמה שנים, את הפתרונות האחרים של ל"עבודה קבוצתית" דוגמת Yammer וסקייפ לעסקים.

 

מחשוב ענן CLOUD

 

מהם היתרונות והחסרונות במעבר של עסקים וארגונים למרכזיות IP במחשוב ענן בישראל (לעיתים מכונות בשם: Cloud Hosted PBX Systems)?

 

על פי הניתוח של חברת Mitel, המעבר לענן הוא די טראומטי, כמו שבעבר המעבר לענן של מערכות ה-IT ובמיוחד השרתים והאפליקציות, היה די טראומטי למי שהיה רגיל למערכות מחשוב מקומיות (On-Premise). ההתנגדויות של מנהלי IT למעבר לענן נמשכו שנים, ויש עסקים וארגונים, שעברו לענן רק אחרי שהמנהל ה-IT פרש או עזב את תפקידו (או שההנהלה הבכירה אילצה אותו לשנות כיוון), כדי לאפשר התקדמות של משאבי המחשוב העסקיים לענן. כך גם קורה ביום בתחום המעבר של המרכזיות לענן.

 מנהלים רבים אומרים: Don't fix it if it still working. כלומר: כל עוד המרכזיה הוותיקה עובדת ומתפקדת בלי תקלות מיוחדות, אין שום צורך לחשוב על המעבר לענן. יש כאלה המקבלים החלטה להעביר את המרכזיה לענן מסיבות שונות ומשונות, למשל:

  1. אחרי שמפנים את חדר השרתים מכל השרתים, שהיו בו (שעברו לענן), רוצים לנצל את החדר הזה לשימושים חדשים, אבל המרכזיה נשארה בחדר הזה ומפריעה להפיכת החדר לייעוד החדש המתוכנן לו, ולכן פשוט מסלקים גם את המרכזיה מהחדר ע"י העברתה לענן.

 

  1. כשמצמצמים את עובדי ה-IT בגלל המעבר של ה-IT לענן והמנהלים רואים שזה מצליח, אז בא הרעיון שאפשר לחסוך כסף ולהסתדר גם בלי איש טכני המטפל במרכזיה, בין אם הוא עובד בתוך העסק ובין אם זה עובד ב"מיקור חוץ". פשוט: אפשר להיפטר מההוצאה הזו ע"י העברת המרכזיה לענן.

 

כדי שההחלטה להעברת המרכזיה לענן לא תהיה תולדה של שיקולים לא מקצועיים, מומלץ לבצע את תהליך קבלת ההחלטות הבא:

  1. לבחון את הפער בעלויות הכוללות (TCO) של מרכזיה בענן מול מרכזיה מקומית. בחישוב ההוצאות יש לחשב את הכל, החל מכוח אדם, דרך שטח רצפה, הוצאות חשמל ומיזוג, התאמת מכשירי קצה, ביטוח, תחזוקה, מלאי חלפים, עלויות שדרוגים, עלויות רישיונות, שינויים צפויים בעסק ארגון לאורך זמן, וכלה בעלויות של הדרכות והתאמות תוכנה, ועוד. מדובר בניתוח מקצועי, שיש לערוך אותו עם ניתוח לטווח של לפחות 10 שנים קדימה.
  2. לבחון האם הפתרון בענן מספק יכולת לחזות את ההוצאות על הטלפוניה. יש ספקי שירותי טלפוניה בענן המחשבים את כל העלויות לפי פורטים ובמחיר הזה יש את הכל (כולל: ביטוח, רישיונות, גיבויים, שדרוגים, הקלטות, Call Center, BI ואפילו מכשירי קצה). יש ספקי ענן המספקים את השירות לפי נפח שימוש חודשי ויש לפי פורטים, אבל ללא כל מה שמסביב (דוגמת: רישיונות, גיבויים, שדרוגים, הקלטות, Call Center). כך, שאי אפשר להשוות בין הפתרונות אם לא יודעים לחשב את ההוצאה הכוללת (TCO), שמתאימה לצרכים הקיימים והעתידיים של העסק.
  3. לבחון את יכולת הגידול, הקיטון והשדרוג של מרכזיות בענן מול מרכזיות מקומיות. הניסיון מראה, שעסקים רבים גדלים או קטנים במהלך חיי העסק, לעיתים בקפיצות מאוד משמעותיות (ובמיוחד עם רכישות או מיזוגים בין עסקים). לכן, יש לבדוק את היכולות של המרכזיה המקומית מול מרכזיה בענן, במקרה שיש קפיצה גדולה (למעלה או למטה) בגודל העסק.
  4. לבחון את יכולת המענה לטכנולוגיות חדשות הנכנסות לעסק. לדוגמה: היכולת לתמיכה בשיחות וידאו באיכות עד 4K. יכולת כזו אין במרכזיות ישנות וגם לא קיימת בחלק משירותי המרכזיות בענן הנמצאים בשוק. כך, גם לגבי יישומים המשלבים קול ווידיאו מסוג של "עבודה קבוצתית", שילוב צ'ט וצ'טבוט בטלפוניה, ויישומים נוספים.
  5. לתמוך בגישת ה-BYOD (ר"ת: Bring Your Own Device). כיום, הגישה הזו ניצחה את כל הגישות האחרות, שהיו בנושא מכשירי קצה ניידים המצויים בידי המנהלים והעובדים. ניתנת להם "חופש הבחירה" במכשיר, שהם חפצים להשתמש בו בעסק. לכן, מרכזיה, שלא מסוגלת לספק תמיכה ב-BYOD ולחבר אליה את כל סוגי מכשירי הקצה בכל מערכות ההפעלה הניידות הנפוצות, היא "אבן נגף" לשימוש בה ויש להשקיע כסף באינטגרציה וב"מעקפים", כדי לתת מענה לסוגי מכשירים שהמרכזיה לא יודעת או לא מסוגלת להתקשר עימם בתוך העסק. כיום, עובדים ומנהלים מחליפים את הסמארטפון שלהם בקצב ממוצע של אחת ל-18 חודש. לכן, הנושא הזה הוא קריטי בבחינת היכולות של המרכזיה.
  6. לבחון את יכולת הניהול של מכשירי קצה מכל סוג במקומות נפרדים, כולל בתנועה, בארץ וברחבי העולם. יכולת הניהול של מכשירי הקצה היא קריטית בארגון הרוצה לשמור על רמה מינימלית של אבטחת מידע בענן, הגנת סייבר, מניעת האזנות, מניעת הונאות ומניעת חטיפת שיחות וחסימת שיחות. הנושא הזה נעשה חשוב במיוחד כשלעסק יש שלוחות ברחבי הארץ או העולם (כולל חיבורי מרכזיות ב"שרשרת הערך" של העסק) וכשעובדים ומנהלים מקיימים תקשורת טלפונית ואו וידיאו עם העסק כשהם בתנועה, בארץ או בעולם.
  7. לבחון את ההתאמה של העובדים והמנהלים לשימושים הקיימים במרכזיה. כיום, השימוש במרכזיות בענן די דומה לתפעול סמארטפונים (ממילא הסמארטפונים של היום כולם עובדים בענן, ולמעשה בכמה עננים, בהתאם לשימושים של הסמארטפון). אולם, לא כל העובדים והמנהלים יודעים להשתמש בסמארטפונים נכון. לעומת זאת, תפעול מרכזיה מקומית הוא בד"כ כל כך מורכב, שיש צורך באיש מקצוע, שינהל את המרכזיה.
  8. לבחון שרידות והמשכיות עסקית. למרכזיות מקומיות יש בעיה בכך, שרמת השרידות שלהן נמוכה ובכל מקרה של אסון או מפגע (כולל הפסקת חשמל ארוכה שמרוקנת את מצברי הגיבוי), אין טלפוניה. הבעיות הללו כמעט ולא קיימות בענן. יש להעריך את רמת הסיכונים שיש לעסק ואת רמת הסיכון המחושב, שהעסק מוכן לקחת על עצמו בכל מקרה של תקלה, אסון או שיבוש. בעסקים רבים, הטלפוניה היא ליבת העסק ומרכיב חיוני ביותר לקיומו ולהצלחתו של העסק. לכן הזמינות, השרידות, ההתאוששות מאסון וההמשכיות העסקית, הן קריטיות לגבי קבלת ההחלטה על מיקומה של המרכזיה העסקית.

בעבר, בשירותי הטלפוניה האנלוגית, חיבור שלוחות וסניפים היה דבר יקר, שחייב התקנת מרכזיות קטנות בכל שלוחה סניף, מרכזיות קטנות המחוברות למרכזיה הראשית, בקווי תקשורת יקרים עם ציוד ייעודי (למשל קווי PRI). חיבור מכשירי סלולר למרכזיה חייב התקנת "מתאם סלולרי" על כל מרכזיה בעלות חודשית בלתי נשלטת.

המעבר למרכזיות Pure IP פתר, בין היתר, את הבעיות הללו, מה שמאפשר חיבור של כל שלוחה, כל סניף, כל מכשיר קצה (כולל סלולר), בכל מקום בעולם, בחיבורים ברשתות IP ציבוריות או פרטיות, בצורה פשוטה ודי מהירה.

 

מחשוב / שירותי ענן CLOUD

 

מהם סוגי פתרונות הטלפוניה הנוספים במחשוב ענן בישראל המוצעים ללקוחות העסקיים?

כיום, בעידן הענן, כמעט כל פתרונות VoIP מסופקים בעולם כמו גם בישראל כשירות בענן. אולם, בישראל אנו נמצאים מעט מאחור (בהשוואה לעולם המערבי), גם בגלל הרגולציה, ויש עדיין בשוק פתרונות ותיקים, שיש להם כמות לא קטנה של לקוחות ובכלל זה:

  • IP Centrex. שירות ותיק המסופק ע"י כל חברות התקשורת הגדולות (כשבזק היא מובילת שוק בתחום זה). לשירות חסרונות רבים (למשל: תחום ההקלטות, הגיבויים, חיבור לסלולר, חיבור לשירותים נוספים, אין CRM ועוד) והחיסרון המרכזי: פתרון זה יקר יותר ומסורבל יותר להפעלה מכל פתרון אחר.
  • Hosted PBX. שירות ותיק, שבו מרכזית VoIP העסקית נמצאת אצל ספק השירות. די דומה לשירות IP Centrex מבחינת מאפייניו וחסרונותיו, אבל שונה בכך, שהמרכזיה המרוחקת יכולה להיות מותקנת בכל Data Center, בכל מקום, לא רק אצל ספקי תקשורת גדול, כמו בפתרון IP Centrex, שמבוסס על מתג תקשורת הנבנה עבור ספק התקשורת (כמעט כל המרכזיות בישראל לשירות IP Centrex, שמצויות אצל ספקי התקשורת, הן של חברת BroadSoft, כיום חלק מקבוצת סיסקו). ב-Hosted PBX ניתן להשתמש בפתרון של ספקי ויצרני מרכזיות רבים הנמצאים בשוק הזה. למעשה, זה שלב אחד לפני המעבר לווירטואליזציה מלאה של המרכזיה ולמעבר לכיוון של שירותי תקשורת בענן.
  • On-Premise Hosted PBX. זה פתרון, שבו המרכזיה המקומית עוברת לשליטה של אינטגרטור או ספק תקשורת, שמנהל עבור העסק מרחוק את המרכזיה וכל מה שקשור אליה. מדובר בפתרון ותיק ושכיום כבר לא מומלץ. הסיבה: למה העסק אמור להחזיק אצלו בתוך העסק את הברזלים והחוטים של המרכזיה ולשלם עליה חשמל, מיזוג, שטח רצפה, רישיונות ותחזוקה?
  • שירותי VPS. אלה, למעשה, שירותי Hosted PBX הניתנים על שרתים וירטואליים אצל ספק השירות ב-Data Center מרוחק. הם זולים יותר וקלים יותר לתפעול משירותי ה-IP-Centrex ושירותי ה-Hosting  האחרים. אולם, אלה לא שירותי ענן מלאים והם שלב אחד לפני המעבר לשירותי ענן. הבעיה: לא ניתן לשדרג את שירותי ה-VPS כך, שיהפכו לשירותי ענן מלאים. מכאן, שיש לשקול בזהירות אם לבחור בפתרון זה, שהוא בבחינת "חתונה קתולית" עם ספק השירות.

יודגש, ששירותי IP Centrex (כמו גם שירותי VPS) הם שירותי Hosted, הדור שקדם לענן, ואין שום דרך, לא מעשית ולא טכנולוגית, לשדרג את שירותי ה-IP Centrex לשירותי ענן, כדי לספק ללקוחות את היתרונות הייחודיים הקיימים בשירותי ענן (ואין בשירותי IP Centrex), מבחינת עלויות, שליטה בהוצאות ותכונות המתאימות לצרכי העסק המשתנים. המחיר החודשי לשלוחות הטלפוניה ב-IP Centrex הוא פי 2 עד פי 8 (לפחות) יותר יקר ממחירי הטלפוניה בענן.

 

מי מתחרה בתחום מחשוב ענן בישראל לפתרונות טלפוניה ותקשורת עסקית?

מדובר בשוק רווי מתחרים (חלקם ותיקים יחסית) דוגמת: תדיראן טלקום עם פתרון Aeonix, סיסקו (דרך כמה אינטגרטורים, כולל טלדור ובינת עסקים), בינת עסקים (גם עם פתרונות, שאינם מבית סיסקו), אלקטל-לוסנט-ארגונים (ALE) באמצעות מספר אינטגרטורים המספקים שירותי ענן בישראל, בזק בינלאומי (בפתרונות, שאינם מבית סיסקו. כרגע בזק בינלאומי מקדמת את פתרונות הענן של LG הממותגים בשם LG Cloud), אוויה באמצעות מספר אינטגרטורים, ,CallMarker Voicenter, מיקרוסופט (בעיקר בפתרון סקייפ לעסקים) בשת"פ כמה אינטגרטורים, פתרון ישראלי חדש בשם Cloudonix,  ,Deskforce ופתרונות משלימים דוגמת אלה של אודיוקודס, פרטנר (עם Mitel), סלקום, בזק, הוט, פלאפון ועוד.

הדגש כיום של כל היצרנים הגדולים בעולם הוא של שירותיUnified Communications  ("תקשורת אחודה") והנושא של הטלפוניה הוא רק חלק מהפתרון הכולל המסופק בענן. בשנת 2017 נכנסו לשוק הישראלי של שירותי טלפוניה בענן כמה שחקנים חדשים ובכלל זה: Triple C, הלו-015 ואומניטלקום, שהשיקה בשנה שעברה (2017) שירות נוסף (מעבר למרכזיה בענן, אותו היא מספקת מזה מספר שנים): פתרון Call Center מתקדם בענן. הפתרון מיועד לגופים וארגונים המפעילים מוקדי מכירה, שירות או מוקדי טלמרקטינג. למעשה, מרכזיות טלפון בענן לספקי מוקדי שירות לקוחות הפכו כמעט לחובה בישראל.

הפתרונות של המתחרים בענן מאוד אטרקטיביים. לדוגמה: באומניטלקום שלוחה עולה 8.5 ₪ לחודש כולל הכל (אך ללא Call Center). זאת, ללא מינימום של שלוחות וללא התחייבות ארוכת טווח. בחברת התקשורת הלו-015 משלמים 39 ₪ לחודש ל-4 שלוחות כולל הכל, לרבות שירותי Call Center. ב-Voicenter מספקים מרכזיה שלמה ומלאה מ-75 ₪ לחודש (או 9.90 ₪ לשלוחה לחודש). בינת עסקים מציגה באתר הענן שלה מחיר של 13.5 ש"ח לחודש לפורט, כולל מכשיר טלפון IP הנכלל במחיר הזה.

מכאן, ש"צרכנות נבונה" היא שם המשחק כי הכוח נמצא בידי הלקוחות העסקיים.

 

שורה תחתונה בתחום בחירת שירותי מחשוב ענן בישראל:

בבחירת ספק שירותי תקשורת וטלפונית IP בענן לעסק, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה מוקדמת אם מעוניינים במערכת המופעלת בענן (התצורה המומלצת כיום), או בתצורה אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.

הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים לצרכים של חנות רהיטים, רשת מרכולים, חברת הייטק, או של משרד רואי חשבון.

 

לכן, נשאלות כאן השאלות:

מה הבעיה הגדולה ביותר הקיימת בתחום שירותי התקשורת בעסק שלך, שאתה מאמין, שתוכל לפתור באמצעות חיבור מבוסס IP בענן?

 אם יש לך כבר פתרון של טלפוניה ותקשורת בענן, ממה אתה לא מרוצה מהמערכת הזו? שתף אותנו.

 איך אתה חושב, שאני יכול לעזור לך לבחור את מערכת מחשוב ענן בישראל וספק השירות המתאימים לצרכיך?

 

לקבלת ייעוץ טלפוני חינם בנושא מחשוב ענן לעסקים הירשמו כאן

מחשוב ענן טיפ 4# – מחשוב ענן גיבוי והתאוששות מאסון

 

השאר תגובה

פוסטים נוספים