שירותי תקשורת לעסקים: למה לבחור בתמסורות סימטריות? מה הפתרון המתאים לעסק שלי? (מידע חדש וטיפים)

שירותי תקשורת לעסקים | תמסורת סימטרית

שירותי תקשורת לעסקים: למה לבחור בתמסורות סימטריות? מה הפתרון המתאים לעסק שלי?

 

 

עולם התקשורת והטלפוניה מתקדם במהירות לפתרונות של שירותי ענן ודרישות תעבורת המידע מזנקות לשחקים. לא רק לעסקים ולארגונים גדולים יש צרכי תקשורת וטלפוניה מגוונים ומתקדמים. גם לעסקים קטנים ובינוניים יש צרכים ורצון לחסוך בהוצאות, מבלי להתפשר על רמת הביצועים והיכולות העסקיות שלהם.

 

איך בוחרים את פתרון תשתיות התקשורת המתאימים לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME מבלי לפשוט את הרגל?

 

האם הפתרונות של פרטנר הם הפתרונות המועדפים והמומלצים בשוק הזה?

 

ההתקדמות המהירה של מערכות המחשוב והתקשורת לתצורות של רשתות שירותי ענן, יוצרת קושי בעסקים ובארגונים רבים, שלא ברור להם כיצד ניתן לשדרג את תשתיות התקשורת הוותיקות לתשתיות IP מלאות – "קצה לקצה" ולפעול בגישת "התקשורת האחודה". המהפכה בתחום שירותי המחשוב והטלפוניה הפכה לעובדה קיימת גם בישראל.

אין צורך בביצוע חישובי) ROI החזר השקעה) וחיסכון מסובכים, מפני שברור, שרשת תקשורת מחשבים וטלפוניה אחת (פנימית – LAN  וחיצונית – WAN) עולה פחות (פחות עלויות הקמה, פחות צנרת, פחות כבלים, פחות ציוד קצה, פחות עלויות תפעול, פחות צריכת חשמל, פחות תחזוקה, פחות רישיונות, פחות עדכונים, פחות עלויות ביטוח), מאשר 2 רשתות במקביל באותו עסק. זה נכון לכל עסק וארגון, מהמשרד הזעיר ביותר ועד ארגון ענק של אלפי עובדים.

 

שירותי תקשורת לעסקים

 

למה צריך תמסורת סימטרית לעסק?

המציאות היא, שבעסקים רבים בישראל יש עדיין 2 רשתות קוויות (בד"כ רשת תקשורת קווית על בסיס אתרנט ורשת טלפוניה של חוטי הטלפון של בזק, או לעיתים על חוטי הקואקס של הוט).

לעיתים קרובות יש בעסק 3 רשתות ואף 4 רשתות נוספות, סה"כ עד 8 רשתות במקביל, כשהרשתות הנוספות הן: רשת החשמל, רשת מתח נמוך, רשת קואקס, רשת הסלולר, רשת סנסורים (ל"בית ועסק חכם". זאת, בתקנים דוגמת: בלוטוס', ZigBee, NFC, או Z-Wave, מה שמכונה בשם הגנרי: IoT) ורשת WiFi.

לא צריך להיות מומחה להנהלת חשבונות וכספים, כדי להבין שריבוי רשתות הוא גם ריבוי הוצאות. המדובר בהוצאות, שהופכות להיות בלתי נשלטות עם הזמן, עם תלות הולכת וגוברת באינטגרטורים וספקי תחזוקה רבים.

לכן, ככל שתשתיות התקשורת מסוגלות לספק יותר שירותים על תשתית אחת, כך החיסכון בהוצאות גדל והיעילות של הפעלת הרשת הזו גוברת.

לכן, תשתית תקשורת א-סימטרית (כלומר: שרוחב הפס של הערוץ היורד גדול משמעותית מרוחב הפס של הערוץ העולה), מה שמקובל במגזר הפרטי, אינה מתאימה לעסקים ולארגונים.

בנוסף, תקשורת א-סימטרית מסוג החיבור הבסיסי לאינטרנט הקיים בישראל (לרבות במסגרת מה שמכונה "השוק הסיטונאי"), הוא חיבור לא יציב ולא מובטח (כל החברות מתחייבות רק למינימום של 0.01 מגה, וללא כל אבטחה). המדובר בבדיחה של רמת שירות של חיבור תקשורת, שאינה מתאימה בכלל לעסקים, שעסקיהם תלויים בחיבורים יציבים, שרידים ומאובטחים.

זאת, למעט חיבורי IPVPN, שהם חיבורים א-סימטריים עסקיים אבל עם SLA ("הסכם רמת שירות") המבטיח רמת שירות ושרידות ברמות שונות (לפי רצון וצרכי הלקוחות), מה שאין בחיבורים הא-סימטריים הפרטיים.

לכן, תקשורת סימטרית (שבה רוחב הפס בערוץ היורד זהה לרוחב הפס של הערוץ העולה), היא סוג תשתית התקשורת המומלץ לעסקים התלויים לפרנסתם וניהול עסקיהם בתשתיות תקשורת יציבות, שרידות ומאובטחות.

כתוצאה מהמעבר המהיר של עסקים וארגונים בישראל כמו בכל העולם לשירותי ענן, הערוץ העולה קיבל חשיבות מיוחדת וקריטית, כי הוא הערוץ של החיבור של העסק לענן (כלומר: החיבור ל-Data Center של ספק שירותי הענן בישראל או בכל מקום בעולם).

כל ספקי החיבורי הסימטריים בישראל מבטיחים (ברמה כזו או אחרת), רמת יציבות, שרידות והגנה, ברמה הנדרשת לעסקים וכן מענה לרגולציות החלות על חלקים נרחבים בשוק העסקי, דוגמת הצורך בהגנה על הפרטיות, חובה רגולטורית, שהחמירה מאוד בשנה האחרונה, גם במקביל לרגולציית ה-GDPR המחמירה, שהחלה במחצית 2018 וחלה על כל מי שיש לו עסקים באירופה. מדובר ברגולציה, שחלה על כל מי שיש לו בסיס נתונים כלשהו של בני אדם, החל מלקוחות וכלה בשותפים ואפילו רשימות כוח אדם ושכר של העסק עצמו.

יצוין, שתחום תשתיות התקשורת לעסקים נמצא כיום במהלך של מהפכה מאוד מהירה. מצד אחד מבוצע מעבר לתשתיות מבוססות סיבים עם פתרונות חדשים דוגמת פתרונות מתקדמים המכונים בשם המקצועי SD-WAN (ר"ת: Software Defines WAN), שמסופקים, למשל, ע"י בינת עסקים, בזק בינ"ל ופרטנר, ומצד שני, פתרונות אלחוטיים, שכוללים פתרונות סלולר רחב פס, פתרונות של רשתות אלחוט WiFi ולאחרונה הלהיט בשוק הישראלי – חיבורים אלחוטיים בגלים מילימטריים (בתחום ה-60 – 70 גיגהרץ), עם רוחבי פס באוויר עד ל-10 גיגה ויותר, ולמרחקים של מאות מטרים עד כמה קילומטרים.

בשנה הבאה (2019) נתחיל להכיר את חיבורי הסלולר רחב הפס ב-5G, שכבר קיים ברחבי העולם, ברוחבי פס מצוינים (עד 10 גיגה), לבתים ולעסקים קטנים עד בינוניים.

במקביל נכיר את התפתחות שירותי הרשת של אנלימיטד (Unlimited, שם המותג של חברת IBC), הפעם בבעלות של קבוצת סלקום ואחזקות מיעוט של חברת החשמל (וייתכן מאוד שעוד ספקיות תקשורת תצטרפנה בקרוב לשירותי אנלימיטד), שירותי רשת בסיבים עד הבית, המשרד והעסק, לרבות שירותים עסקיים מגוונים, שכולם מבוססים על חיבורים סימטריים יציבים, שרידים ומאובטחים, ברוחבי פס של 1 גיגה עד 10 גיגה.

 

מה קורה בשוק החיבורים הסימטריים בישראל?

השוק הזה נמצא לפני מהפכה גדולה בגלל כניסתה הקרובה אנלימיטד לשוק הזה, הפעם בבעלות סלקום.

עד היום, בזק היא מובילת שוק. הבעיה של בזק בתחרות הזו: המחירון שלה גלוי (כאן), בעיקר בגלל הרגולציה, שחלה על בזק, וגם מתוך מסורת רבת שנים המחירונים של בזק הם גלויים. לכן, כל מתחרותיה של בזק, משתמשות במחירון הזה כבסיס להצעת הצעות לשוק, שכוללות הנחה במחיר מול המחירון של בזק.

כך, שלקוחות רבים מעדיפים את ההוזלה במחיר, שמבטיחות החברות המתחרות בבזק. יחד עם זאת, יש לזכור, שהמחיר הוא רק אחד הפרמטרים שיש לקחת בחשבון. פרמטרים נוספים הם, למשל: רמת האמינות המעשית של רשת התקשורת ורמת השירות הניתנת ללקוחות החברה, שמספקת את השירות, אחרי שרכשו את השירות ממנה.

על פי נתונים רשמיים של משרד התקשורת, רמת השירות של בזק (וגם של בזק בינלאומי) היא מובילה בפער ניכר, מזה מספר שנים, הרבה לפני כל המתחרים.

 

מה מציעה פרטנר למגזר העסקי והאם זו העת לבחור בחיבורי תמסורת עסקית מפרטנר?

קבוצת פרטנר מציעה מגוון רחב ביותר של פתרונות לעסקים בכל סדר גודל ושלל ההצעות שלה מתחלק על פני כמה סוגים, תחת המוטו, שניתן לקבל את כל השירותים הנחוצים לכל עסק וארגון תחת קורת גג אחת ותחת חשבונית אחת, מה שאין, למשל, בבזק, בגלל "ההפרדה המבנית", שהרגולציה הטילה עליה. זה כולל, בין היתר:

  • פתרונות סלולר מגוונים, כולל מענה לכל הצרכים הכי עדכניים דוגמת שירותי IoT.
  • פתרונות חיבורי אינטרנט לכל צורך.
  • פתרונות עסקיים במגוון רחב של תצורות. הלהיט הכי טרי: חיבורי SD-WAN עם NFV, בשת"פ של פרטנר עם חברת הענק VMware ביחד עם חברת Cloudify הישראלית.
  • פתרונות טלפוניה קווית במגוון רחב של תצורות, החל ממרכזיות פיזיות בעסק וכלה במרכזיות מתקדמות בענן.
  • תקשורת בינלאומית במגוון שירותים, מבוססת תשתיות סיבים אופטיים המחוברים לאירופה (ומשם לכל העולם).
  • פתרונות טלוויזיה ושירותי וידיאו לכל צורך, גם לעסקים וארגונים.
  • פתרונות חיבורי תשתית בסיבים, כשהלהיט הטרי והכי מבוקש כיום: חיבורים בסיבים ברוחב פס של 1 גיגה (חיבור א-סימטרי).
  • שירותי ערך מוסף לכל צורך ובראשם שירותים מאוד מבוקשים דוגמת סייבר, גיבוי בענן, אירוח שרתים ואתרים ועוד.
  • שירותי אינטגרציה, תכנון, הקמה, תפעול, תחזוקה, ניטור, שליטה ובקרה ועוד. הפתרון הכי חדיש קרוי V-Net – לניהול תשתיות התקשורת בענן.

 

יחד עם זאת, יש לזכור כמה עובדות בעת בדיקת הספק המועדף על העסק:

  • פרטנר מנהלת כעת מו"מ עם סלקום כדי להיכנס בשותפות עמה על תשתית אנלימיטד. אם המו"מ הזה ייעלה יפה, בשנה הקרובה (2019) אנלימיטד תציע ללקוחות השוק הפרטי וגם העסקי מגוון רחב וחדש של הצעות במחירון, שטרם ידוע, של שירותים במגוון רוחבי פס סימטריים. כך, שבהחלט יש צורך לשקול, אם כדאי להמתין עד שאנלימיטד תצא לשוק עם ההצעות החדשות שלה, לפני שבוחרים בפתרון קיים, שהוא אולי יותר ישן ויותר ויקר, מפרטנר, או מכל ספק מתחרה אחר.
  • כיום, ההמלצה לרוב העסקים מרמת העסקים הקטנים ביותר עד רמת העסקים הגדולים היא להשתמש באחד משני החיבורים: IPVPN ו-MPLS. אין הבדלים בין שני הסוגים. ברוב המקרים זה אותו סוג של חיבור מאוחד (ואז החיבור נקרא VPRN) ולעיתים לא. עסקים גדולים יותר וכאלה שיש חשיבות מיוחדת אצלם לרמת השרידות של החיבור, ייטו לקחת חיבורי מטרו אתרנט, במיוחד אם יש צורך בחיבורים של ג'יגות בהיקף ניכר. לפרטנר יש גם שיטה חיבור נוספת ומעט שונה: IPVPN עם MPLS אבל לא ברשת סגורה על רשת המטרו אתרנט, אלא על רשת האינטרנט הציבורי. שירות זה נקרא אצל פרטנר בשם VPDN והוא יותר זול ללקוחות הקצה. יש אינטגרטורים וספקי אינטרנט נוספים המציעים חיבורי MPLS, שזה למעשה VPDN (דהיינו: חיבור וירטואלי על רשת האינטרנט הציבורית). אולם, לדעת כמה מומחים, רמת האמינות, השרידות והאבטחה של שירותים כאלה על רשת האינטרנט הציבורי, הגם שהיא מבוצעת באופן מוצפן ומופרד מהרשת הציבורית, במקום על רשת המטרו אתרנט הפנימית של ספק תשתיות תקשורת, היא פחותה. לכן, מומלץ לבדוק זאת בטרם בחירת בספק השירות. יש לשקול היטב את נושא המחיר מול האיכות והשרידות של החיבור.

בכל מקרה, מומלץ מאוד בטרם בחירת ספק שירות לחיבורי תשתית סימטריים (וגם לא סימטריים), לבצע תיחור מקצועי בין ספקי השירות ולשקלל לא רק את המחיר, אלא גם את רמת השירות, ה-SLA  המובטח ואת יכולת ההתאמה האישית והגמישות של ספק השירות מול צרכי הלקוח.

 

שירותי תקשורת לעסקים | תמסורת סימטרית

 

איך עוברים לשירותי התקשורת לעסקים בענן?

 

חיסכון בהוצאות (ובמיוחד בהוצאות התקשורת והמחשוב) הוא "צו השעה" בכל עסק וארגון.

כל התהליכים הללו מחייבים מנהלים ובעלי עסקים לשקול החלפה או שדרוג של רשתות התקשורת הפנימיות – LAN, או החיצוניות – WAN. אם אפשר, להחליף הכל בו זמנית וב"מכה אחת".

התשתיות הוותיקות בעסקים בישראל, ברוב המקרים, מבוססות על טכנולוגיות אנלוגיות וטכנולוגיות ISDN המכונות בישראל בשם PRI, או טכנולוגיות נל"ן ישנות אחרות (דוגמת SDH). גם חיבורי IP-PRI הם למעשה אמולציות של ISDN, ולא Pure IP קצה לקצה. כדי לקבל את כל היתרונות של עולם ה-IP והיכולות הקיימות בשירותי הענן, יש צורך, שמערכות ה-IP תהיינה Pure IP "קצה לקצה".

 המגמה היום היא, שהכול דיגיטלי, והגבולות הטכנולוגיים בין ה-LAN וה-WAN מיטשטשים. לכן, ספקי התקשורת המובילים בכל העולם מתקדמים ועוברים לטכנולוגיות וירטואליות, שנקראות בשם SD-WAN, שמשמעותן: מהענן הנמצא ב-Data Center אי שם בעולם ועד לפורט המחשב או הטלפוניה בתוך העסק בכל פינה של העסק, הכל אותו דבר, עם אותם פרוטוקולים, יכולות והגנות, "קצה לקצה".

המעבר לשיטת SD-WAN (לרבות הגישה החדש של NaaS – Network as a Service שהוצג ע"י Meta Networks) מייתר את כל שיטות החיבור הקודמות ובכללן את חיבורי ה-MPLS וה-IP-VPN למינם. אולם, זה ייקח זמן עד שהשיטות החדישות הללו תתפשטנה בכל רשתות התקשורת ובכל פלחי השוק.

יודגש שאם עוברים לחיבורים מבוססי מתגי אתרנט קצה לקצה, ניתן לשלב ממש הכל "קצה לקצה" בתשתית אחודה כולל: תשתיות המחשוב, הטלפוניה, הווידיאו (למשל ממצלמות אבטחה), ה-WiFi, מערכות "עסק חכם", מערכות חיבור לסלולר, שירותי אינטרנט, אבטחת סייבר ועוד.

 מי שרוכש כיום מרכזיה מבוססת IP (ותקשורת SIP) מבטיח לעצמו תאימות מלאה למתגי התקשורת של ספק התקשורת שלו, לטלפוני ה-IP שלו ולכל המוצרים האחרים המתחברים למרכזיה. זאת, משום שכל מרכזייתIP , מקומית או בענן, דורשת חיבור לספק תקשורת לפחות אחד, כדי לצאת לרשתות התקשורת הוותיקות (הנייחות והניידות) בארץ ובעולם, בד"כ בחיבור מסוג SIP, שמאחד את כל המוצרים התומכים בתקן זה.

שירותי מרכזיות בענן בישראל מסופקים בד"כ באמצעות אינטגרטורים גדולים דוגמת: טלדור, בזק, מלם-תים, ווי-אנקור, בזק-בינלאומי, פרטנר, הוט, סלקום, מטריקס, טריפל-סי, MedOne, ובינת עסקים, שמפעילים את שירותיהם באמצעות שימוש בעננים פרטיים, היברידיים וציבוריים, עננים, שמפעילים אותם אינטגרטורים גדולים ב-,Data Centers שבבעלותם ובתחזוקתם, או בתחזוקת עסקים המתמחים בבניה ובתחזוקה של Data Centers גדולים (דוגמת MedOne שיש לה, כמו בינת, בזק, פרטנר ובזק בינלאומי, כמה Data Centers ענקיים ברחבי הארץ).

סה"כ יש כבר בישראל כמה עשרות מתקני ענן ציבוריים והיברידיים. כך, שמדובר בשוק מאוד תחרותי הצומח במהירות. אין שום סיבה מדוע עסקים קטנים ובינוניים לא יצטרפו למהפכה הזו (שהחלה בעשור הקודם מהסטארטאפים ומהעסקים הקטנים עד הבינוניים בארה"ב).

בנוסף, יש שירותים מעננים ציבוריים והיברידיים של חברות ענק לשירותי ענן מובילות דוגמת: אמזון, מיקרוסופט וגוגל, שהעננים שלהן לא נמצאים פיזית בישראל, אבל ניתן לקבל את השירות שלהן בישראל ללא כל בעיה, בגלל שימוש במערכות מקומיות (שמכונות בשם CDN) המקושרות למתקנים הבינלאומיים של החברות הללו (למיקרוסופט יש אינטגרטורים המספקים את שירותי הענן שלה בישראל דוגמת טריפל-סי, בזק-בינלאומי והוט). כך, שהלקוח של שירותי התקשורת והטלפוניה של העולם החדש מאחד מהאינטגרטורים הגדולים (וגם הלא גדולים) הקיימים בשוק, מקבל שירות מלא –  End-to-end Solution מאינטגרטור אחד ומתוך מתקני שירותי ענן הנמצאים בישראל (או בעולם) והעונים על כל הרגולציות הישראליות המחמירות ביותר בתחומי התקשורת, השרידות והגנת הסייבר.

 

אילו עוד יתרונות יש לשירותי תקשורת עסקית המחוברת בתמסורת סימטרית לענן?

ארגון, שמכין עצמו לעתיד, חייב לתמוך כיום בלפחות 6 מערכות לניהול האינטראקציות עם הלקוחות והשותפים שלו במקביל, תוך שמירה על הרצף הטיפולי ולכך יש להוסיף גישה לכ-2-3 מערכות של רשתות חברתיות. רק תקשורת וטלפוניה בענן מאפשרת לעסק לעבוד עם מערכת אחת אחודה, לניהול כל הערוצים הדיגיטליים ובו-בזמן מקל על הלקוחות ליצור קשר עם שירות הלקוחות בכל זמן ומכל מקום.

בעידן הערוצים הדיגיטליים והרשתות החברתיות, אנשים רוצים לדבר עם ארגונים וחברות באותה הדרך שהם מדברים עם משפחה וחברים. לכן, צריך לאפשר ללקוחות לפנות לארגונים ולעסקים בערוץ המועדף להם, ברשת התקשורת המועדפת אליהם (ולא לכפות עליהם חיוג טלפוני רגיל בשיטה הישנה) ולספק להם "מסע לקוח אחיד" ונוח, על פי עקרונות גישת ה-OmniChannel.

בשנתיים האחרונות ראינו התפתחות די מהירה בטכנולוגיות ובשיטת התפעול של מוקדי שירות הלקוחות, בעולם כמו גם בישראל. שנת 2018 היא "שנת מפנה דרמטית" (לפחות במדינות המערב), בכל הקשור למוקדי שירות לקוחות. הסיבה די ברורה: הלקוחות פונים למוקדי השירות כמעט רק מהסמארטפונים. לכן, הם מבקשים רמת שירות המתאימה לסמארטפונים. הלקוחות משתמשים ברשתות חברתיות ומצפים לקבל שירות גם ברשתות חברתיות.

כיום, עסק קטן יכול ליהנות מפתרונות תקשורת מתקדמים דוגמת תקשורת בענן, שבעבר היו נחלתם של עסקים גדולים בלבד, שהשקיעו מעל 10,000$ לעמדת עבודה, בנוסף להשקעות ב-IVR, הכשרת מוקדנים, מערכות שליטה וניהול, עלויות תחזוקה ורישיונות ועוד.

 

מהם התהליכים במעבר של עסקים לתקשורת בענן וכיצד מחליטים על המעבר הזה?

על פי הניתוח של חברת Mitel, המעבר לענן הוא די טראומטי, כמו שבעבר המעבר לענן של מערכות ה-IT ובמיוחד השרתים והאפליקציות, היה די טראומטי למי שהיה רגיל למערכות מחשוב מקומיות (On-Premise). ההתנגדויות של מנהלי IT למעבר לענן נמשכו שנים, ויש עסקים וארגונים, שעברו לענן רק אחרי שהמנהל ה-IT פרש או עזב את תפקידו (או שההנהלה הבכירה אילצה אותו לשנות כיוון), כדי לאפשר התקדמות של משאבי המחשוב העסקיים לענן. כך גם קורה ביום בתחום המעבר של המרכזיות לענן.

 

מנהלים רבים היו ועודם אומרים: Don't fix it if it still working. כלומר: כל עוד המרכזיה הוותיקה עובדת ומתפקדת בלי תקלות מיוחדות, אין שום צורך לחשוב על המעבר לענן. יש כאלה המקבלים החלטה להעביר את המרכזיה לענן מסיבות שונות ומשונות, למשל:

  1. אחרי שמפנים את חדר השרתים מכל השרתים, שהיו בו (שעברו לענן), רוצים לנצל את החדר הזה לשימושים חדשים, אבל המרכזיה נשארה בחדר הזה ומפריעה להפיכת החדר לייעוד החדש המתוכנן לו, ולכן פשוט מסלקים גם את המרכזיה מהחדר, ע"י העברתה לענן.

 

  1. כשמצמצמים את עובדי ה-IT בגלל המעבר של ה-IT לענן והמנהלים רואים שזה מצליח, אז בא הרעיון, שאפשר לחסוך כסף ולהסתדר גם בלי איש טכני המטפל במרכזיה, בין אם הוא עובד בתוך העסק ובין אם זה עובד ב"מיקור חוץ". פשוט: אפשר להיפטר מההוצאה הזו, ע"י העברת המרכזיה לענן.

 

כדי שההחלטה להעברת המרכזיה לענן לא תהיה תולדה של שיקולים לא מקצועיים, מומלץ לבצע את תהליך קבלת ההחלטות הבא:

  1. לבחון את הפער בעלויות הכוללות (TCO) של מרכזיה בענן מול מרכזיה מקומית. בחישוב ההוצאות יש לחשב את הכל, החל מכוח אדם, דרך שטח רצפה, הוצאות חשמל ומיזוג, התאמת מכשירי קצה, ביטוח, תחזוקה, עלויות שדרוגים, עלויות רישיונות, שינויים צפויים בעסק \ ארגון לאורך זמן, וכלה בעלויות של הדרכות והתאמות תוכנה, ועוד. מדובר בניתוח מקצועי, שיש לערוך אותו עם ניתוח לטווח של לפחות 10 שנים קדימה.
  2. לבחון האם הפתרון בענן מספק יכולת לחזות את ההוצאות על הטלפוניה. יש ספקי שירותי טלפוניה בענן המחשבים את כל העלויות לפי פורטים ובמחיר הזה יש את הכל (כולל: ביטוח, רישיונות, גיבויים, שדרוגים, הקלטות, Call Center, BI \ AI ואפילו מכשירי קצה מסוגים מגוונים). יש ספקי ענן המספקים את השירות לפי נפח שימוש חודשי ויש לפי פורטים אבל ללא כל מה שמסביב (דוגמת: רישיונות, גיבויים, שדרוגים, הקלטות, Call Center). כך, שאי אפשר להשוות בין הפתרונות אם לא יודעים לחשב את ההוצאה הכוללת (TCO), שמתאימה לצרכים הקיימים והעתידיים של העסק.
  3. לבחון את יכולת הגידול, הקיטון והשדרוג של שירותי תקשורת ומרכזיות בענן, מול מרכזיות מקומיות. הניסיון מראה, שעסקים רבים גדלים או קטנים במהלך חיי העסק, לעיתים בקפיצות מאוד משמעותיות (ובמיוחד עם רכישות או מיזוגים בין עסקים). לכן, יש לבדוק את היכולות של המרכזיה המקומית מול מרכזיה בענן, במקרה שיש קפיצה גדולה (למעלה או למטה) בגודל העסק.
  4. לבחון את יכולת המענה לטכנולוגיות חדשות הנכנסות לעסק. לדוגמה: היכולת לתמיכה בשיחות וידאו באיכות עד 4K. יכולת כזו אין במרכזיות ישנות וגם לא קיימת בחלק משירותי המרכזיות בענן הנמצאים בשוק. כך, גם לגבי יישומים המשלבים קול ווידיאו מסוג של "עבודה קבוצתית", שילוב צ'ט וצ'טבוט בטלפוניה, ויישומים נוספים.
  5. לתמוך בגישת ה-BYOD (ר"ת: Bring Your Own Device). כיום, הגישה הזו ניצחה את כל הגישות האחרות, שהיו בנושא מכשירי קצה ניידים המצויים בידי המנהלים והעובדים. ניתן להם "חופש הבחירה" במכשיר, שהם חפצים להשתמש בו בעסק. לכן, רשת תקשורת ומרכזיה, שלא מסוגלת לספק תמיכה ב-BYOD ולחבר אליה את כל סוגי מכשירי הקצה בכל מערכות ההפעלה הניידות הנפוצות, היא "אבן נגף" לשימוש בה ויש להשקיע כסף באינטגרציה וב"מעקפים", כדי לתת מענה לסוגי מכשירים שהמרכזיה לא יודעת או לא מסוגלת להתקשר עימם בתוך העסק. כיום, עובדים ומנהלים מחליפים את הסמארטפון שלהם בקצב ממוצע של אחת ל-18 חודש. לכן, הנושא הזה הוא קריטי בבחינת היכולות של התקשורת העסקית.
  6. לבחון את יכולת הניהול של מכשירי קצה מכל סוג במקומות נפרדים כולל בתנועה, בארץ וברחבי העולם. יכולת הניהול של מכשירי הקצה היא קריטית בארגון הרוצה לשמור על רמה מינימלית של אבטחת מידע, הגנת סייבר, מניעת האזנות, מניעת הונאות ומניעת חטיפת שיחות וחסימת שיחות. הנושא הזה נעשה חשוב במיוחד כשלעסק יש שלוחות ברחבי הארץ או העולם (כולל חיבורי מרכזיות ב"שרשרת הערך" של העסק) וכשעובדים ומנהלים מקיימים תקשורת טלפונית ו\או וידיאו עם העסק כשהם בתנועה, בארץ או בעולם.
  7. לבחון את ההתאמה של העובדים והמנהלים לשימושים הקיימים במרכזיה מהדור החדש. כיום, השימוש במרכזיות בענן די דומה לתפעול סמארטפונים (ממילא הסמארטפונים של היום כולם עובדים בענן, ולמעשה בכמה עננים, בהתאם לשימושים של הסמארטפון). אולם, לא כל העובדים והמנהלים יודעים להשתמש בסמארטפונים נכון. לעומת זאת, תפעול מרכזיה מקומית הוא בד"כ כל כך מורכב, שיש צורך באיש מקצוע, שינהל את המרכזיה.
  8. לבחון שרידות והמשכיות עסקית. למרכזיות מקומיות יש בעיה בכך, שרמת השרידות שלהן נמוכה ובכל מקרה של אסון או מפגע (כולל הפסקת חשמל ארוכה המרוקנת את מצברי הגיבוי) – אין טלפוניה. הבעיות הללו כמעט ולא קיימות בענן, במיוחד עם מחזיקים 2 מערכות ומעלה לקישור מהעסק לענן (למשל: חיבור קווי דרך ספק אחד או יותר וחיבור סלולרי או אלחוטי דרך ספק אחד או יותר, לגיבוי החיבור הקווי). יש להעריך את רמת הסיכונים שיש לעסק ואת רמת הסיכון המחושב, שהעסק מוכן לקחת על עצמו בכל מקרה של תקלה, אסון או שיבוש. בעסקים רבים, הטלפוניה היא ליבת העסק ומרכיב חיוני ביותר לקיומו ולהצלחתו של העסק. לכן, נושאי הזמינות, השרידות, ההתאוששות מאסון וההמשכיות העסקית, הם קריטיים לגבי קבלת ההחלטה על מיקומה של המרכזיה העסקית.

 

מכאן, ש"צרכנות נבונה" היא שם המשחק, כי הכוח נמצא כיום בידי הלקוחות העסקיים.

 

המלצה לרוכשים \ למשדרגים (או מחליפים) את הטלפוניה ושירותי התקשורת בעסק שלהם לשירות טלפוניה בענן:

מומלץ מאוד לדרוש SLA (ר"ת: Service Level Agreement) מספק השירות בכל תחום שייבחר (בין אם מדובר במערכת שירות לקוחות הנמצאת בעסק עצמו, או ב"מיקור חוץ" של השירות הזה, אצל ספק שירותי הענן). ספק, שאינו מוכן לספק הסכם SLA, מומלץ לא להתקרב אליו.

החלק החשוב ביותר ב"הסכם רמת שירות" כזה אינו היקף ההסכם ועלויותיו, אלא הקנסות \ החזרים \ זיכויים על אי עמידה בהסכם. אין לחתום הסכם עם ספק, שאינו מוכן להגדיר מול ההתחייבויות שלו את הקנסות \ זיכויים \ החזרים כספיים, שהוא חייב בהם עקב אי עמידה בהסכם.

אין לקבל את טיוטת ההסכם כ"כזה ראה וקדש". כל חוזה הוא בסיס למו"מ. בנוסף לדברים הברורים, שיש להגדיר בהסכם עפ"י רמת השירות הנדרשת (זמני תגובה לתקלות, עלויות, כיסוי ועלויות של סעיפי תקלות ושירות שאינם בהסכם, וכיו"ב), חובה לציין מול כל סעיף מה ההחזר \ זיכוי \ קנס, שהספק ישלם אם הוא אינו עומד בהתחייבויות שלו. אנו עומדים לרשותכם לייעוץ ולסיוע בתהליך הזה, כי מדובר ב"מסע" מול ספק השירות ולא בפעילות חד-פעמית.

 

שורה תחתונה בתחום בחירת ספק שירותי תקשורת ותמסורת עסקית:

בבחירת ספק שירותי תשתיות תקשורת וטלפונית IP, לרבות בחיבור העסק לענן, יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של בעל העסק. יש לקבל החלטה אם מעוניינים במערכת המופעלת בענן (התצורה המומלצת כיום), או בתצורה אחרת המתאימה לצרכי העסק, מנהליו ועובדיו.

הצרכים של משרד עורכי דין אינם דומים לצרכים של חנות רהיטים, רשת מרכולים, חברת הייטק, רשות מקומית, ארגון עסקי גדול, משרד של סוכני ביטוח, או של משרד רואי חשבון.

 

לכן, נשאלות כאן השאלות:

מה הבעיה הגדולה ביותר הקיימת בתחום תשתיות התקשורת בעסק שלך, שאתה מאמין, שתוכל לפתור באמצעות חיבור תשתיות העסק שלך לענן?

 אם יש לך כבר פתרון של תשתיות תקשורת סימטריות ולענן, ממה אתה לא מרוצה מהמערכת הזו? שתף אותנו.

 איך אתה חושב, שאני יכול לעזור לך לבחור את מערכת תשתיות התקשורת העסקיות וספק שירותי התשתיות המתאים לצרכיך?

 

לשיחה אישית ומיידית עם מהנדס תקשורת מיכאל פנחס חייג/י: 077-8123111

  MPLS vs. SD-WAN

 

השאר תגובה

פוסטים נוספים