שירותי ענן בתקשורת – האם השירות מתאים רק לעסקים קטנים?

עידן שירותי ענן בתקשורת החל. הוא פורץ לכל שכבות השוק העסקי.

איך לא מפסידים את ההתפתחות המהירה הזו ובוחרים בשירות המתאים ובחינם?

שירותי ענן אינם העתיד. הם ההווה. העתיד הוא שילוב של שירותי ענן, רשתות חברתיות וכלים של Big-Data. בהווה ובעתיד הנראה לעין, אין הבדל בין שירותי תקשורת קווית לשירותי IT. הכול IP. לכן, הכול עולה על הענן, פרטי או ציבורי או ענן היברידי (שילוב של ענן פרטי וציבורי גם יחד). כך גם המרכזיות, מוקדי השירות וכמובן כל היישומים. אין כל הבדל.

מנהלים רבים תקועים עם מערכות ישנות ומאוד איטיות בתוך הארגון, שכל שינוי בהן עולה הרבה כסף. עסקים רבים מרכיבים מערכות טלאי על טלאי, מה שיוצר כאוס וחגיגת הכנסות לחברות המספקות שירותי אחזקה לתקשורת ומחשבים בעסקים הללו. השוק מצוי בתזוזה ובתזזית, ומנהלים אינם יכולים לחכות עד שהמערכות האיטיות הללו יגיבו. הן לא תומכות יותר במודלים העסקיים החדשים או בתהליכים העסקיים המשתנים של ימינו והבאים לבוא. הארגונים נתקעו עם הוצאות הולכות וגדלות על תחזוקה של מערכות, עם כוח אדם שנתקע בטיפול במערכות אלו. כל זה לא קיים במערכת של ענן.

לא נעסוק כאן בהגדרות של שירותי ענן בתקשורת, כי על כך נערכו מאות ועידות וכנסים, נכתבו אלפי מאמרים, וכל איש שיווק ומכירות בעולם ה- ICT, בעולם ובארץ, יודע לדקלם יפה את המנטרות של "עננים", בבואו למכור את שירותיו. אולם, יש כאן טעויות והטעיות רבות. רבים מוכרים שירותים הנחזים להיות שירותי ענן, והם לא. בשוק יש הרבה ספקי Hosting, שמתחזים להיות ספקי עננים, אבל הם ממש לא כאלו ולא יביאו כל ערך לעסק. Hosting, שירותי VPS -Virtual-Private-Server ומיקור חוץ (Outsourcing) הם לא עננים. הם רק מיקור חוץ של שרתים.

מהם שירותי ענן?

התשובה לא פשוטה, אבל ניתן לשאול כמה שאלות שיבדלו בצורה ברורה בין שירותי הענן לבין שירותים המתחזים להיות ענן:

א. מה המודל העסקי שעל פי משלמים על השירות? אם התשלום הוא רק על פי צריכה ובמודל ה- SaaS, זה שירותי ענן. אם יש תוספות (רישיונות שונים ומשונים, שאינם עפ"י צריכה, תחזוקה, תמיכה, וכיו"ב), זה לא שירותי ענן.

ב. מה המהירות שבה ניתן להוסיף או להוריד יישומים, להוריד או להוסיף משתמשים, להוסיף ולהוריד משאבי מחשוב (דיסקים, מעבדים, זיכרונות, חיבורים)? אם מדובר בדקות, זה ענן. אם זה שעות, ימים או שבועות, זה לא ענן.

ג. האם ניתן לגשת לנתונים וליישומים מכל מכשיר קצה כולל ממכשירים ניידים (סמארטפון, טאבלט)? אם כן, זה שירותי ענן.

ד. מי אחראי לשדרוגים? מי משלם על השדרוגים? אם זה בענן, ברור שלא העסק הארגון אלא המחזיק והנותן שירותים בענן הוא המשלם.     

עננים זה Multi-Tenancy [ארכיטקטורה בה יישום תוכנה אחד משרת לקוחות רבים], מערכת ללא תלות בגרסאות התוכנה, עם שדרוג שקוף למשתמש, שלא משלם על השדרוגים. זו גישה מכל מקום לשירות כולל מהסלולר, גישה בפרוטוקולי האינטרנט, תשלום רק לפי צריכה. את הלקוח בכלל לא מעניין איזה שרת יש לו והיכן. הוא רק צריך את השירות. כמו שלא מעניין איש איך מייצרים את החשמל, היכן ואיך מוליכים אותו לצרכן. משלמים רק על צריכת החשמל. סך ה- TCO של הארגון יורד לפחות ב- 50% מול מערכות קיימות ישנות. יש מקומות וארגונים שזה מגיע ל- 80% בהורדת ה- TCO.

תקציבים לא מעטים מתפנים במעבר מהמודלים הישנים למודלים של עננים (ה- ROI במעבר לעננים כבר לא נזקק להוכחות). ניתן להעביר את החיסכון המושג במעבר הזה לביצוע דרישות משתנות ודחופות לארגון, במקום להקדיש את התקציבים לתחזוקה ולעלויות קבועות של חומרה ואנשי IT, שעוסקים רק בשימור ובתחזוקת מערכות ישנות ויקרות. מאוד נוח לבצע התאמות ייחודיות ואינטגרציה למערכות קיימות ולבצע הסבה בצורה הרבה יותר קלה ממה שחשבו בעבר. שדרוגים הם דבר שקוף במערכת והתשלום הוא רק עפ"י צריכה.

בארה"ב (נתוני 2011) צורכים עסקים קטנים ובינוניים כ- 3.3 שירותי ענן שונים בממוצע לכל עסק. הצפי, שתוך 3 שנים, 43% מעומסי העבודה בעסקים ברמת ה-SMB בארה"ב יהיו בענן בתשלום ועוד 29% ישתמשו בשירותי ענן חינמיים או כמעט חינמיים (כחלק חינמי המתלווה לשירות אחר), ורק 28% מעומסי העבודה ייעשו על שרתים מקומיים בתוך העסקים. על פי מחקר של AMI, עסקים קטנים בארה"ב מעדיפים לרכוש חבילות מחשוב מענן, במקום שירות יחיד של אפליקציה מקומית אצלם. הסיבות: רצון לגמישות, הקלה על ניהול שירותי המחשוב, חיסכון בהוצאות על רכישות ותחזוקה. בנוסף, תחום ה- Mobile העסקי עובר לענן. יותר ויותר עסקים נסמכים על שירותים מבוססי ענן לביצוע מטלות יומיות. סנכרון מטלות, דוא"ל וקבצים בין שרתים למכשירי סלולר – סמארטפונים וגם טאבלטים, הפך למקובל כמעט בכל רבדי השוק. עפ"י נתונים עדכניים לשנת 2011, שנאספו ע"י  AT&T, בארה"ב 96% מהעסקים הקטנים עושים שימוש בטכנולוגיה אלחוטית כדי להפעיל את העסק שלהם, 40% עושים שימוש בסלולר שלהם (כולל אצל עובדיהם) לצרכי העסק כולל עבודה מרחוק ובענן ו- 29% משתמשים בטאבלטים כדי לעבוד מרחוק ובענן.

האם יש שירותי ענן חינמיים?

בהחלט כן. ענן פרטי, אבל ממש פרטי ובחינם קיים. לדוגמה: שירות ownCloud, פרויקט בקוד פתוח הרץ על שרת אישי שהמשתמש בוחר ומנהל. כרגע הגרסה שבפיתוח היא ללינוקס. אם זה לא מתאים, ניתן לבדוק את המתחרה: OpenStack, פלטפורמה הנתמכת גם ע"י נאס"א ורשימה מכובדת של חברות, בהן: סיטריקס, דל, אינטל, AMD ועוד. ה- OpenStack נמצאת כבר בשימוש די רחב בשוק, כך שמומלץ לתת בה מבט נוסף. יש עוד.

האם שירותי עננים מיועדים רק לעסקים קטנים ובינוניים?

ממש לא. השירות מיועד לכל עסק וארגון, בכל גודל. ארגון גדול ייטה להשתמש בעננים פרטיים (דהיינו: שהם נבנו עבור הארגון במערכת סגורה יחסית). אולם, אין הצדקה להכניס יישומים, שאין בהם סודות כמוסים או נתונים רגישים, דווקא לענן פרטי, כשמטבע השירות צריכים לפתוח אותו לגישה לכל הלקוחות. דוגמאות: הזמנת תורים וקבלת בדיקות בקופות החולים, שירותי תמיכה וייעוץ, טלפוניה נכנסת, שיחות ועידה (עם לקוחות, שותפים, עמיתים, סניפים, קבוצות עובדים ברחבי העולם, וכיו"ב), משלוח חשבוניות וחשבונות אלקטרונית (ללקוחות, שותפים, ספקים, וכיו"ב), שיווק ומכירות של מוצרים ושירותים ללקוחות, חיבור של רשתות חברתיות חיצוניות, בצוע סקרים ומשובים, הפצת מסרונים והודעות, ועוד. כך, שמדובר במגוון רחב מאוד של יישומים, שממילא הארגון נדרש לחבר אותם לעולם החיצוני ולאינטרנט.

במקרים אלו, ניתן להשיג חיסכון גדול יותר אם משלבים עננים פרטיים ליישומים, שנדרשים להיות חסויים ומוגנים היטב, עם עננים ציבוריים ליישומים, שלהם יש נגישות לציבור הרחב בכללותו או לציבור הלקוחות הייחודי של הארגון או העסק. חיבורי VPN משתלבים היטב בענן היברידי. ענן היברידי כזה ישרת היטב את המטרות העסקיות ויגביר את ההגנה על המערכות הקריטיות, מכיוון שהגישה של הלקוחות החיצוניים תהיה לענן הציבורי ולא לענן הפרטי.

ארגונים גדולים וגם בינוניים היו רגילים שלכל מחלקה ויחידה בארגון היו השרתים שלה ותצורת הפעולה והתוכנות שלה. כל הציוד היה נפרד, גם אם קיבל תחזוקה ושליטה ממרכז אחד. כך נוצרו להם ה- Silos, המגדלים האנכיים, שהיו בכל מקום בארגון. זה העבר. בענן, מאחדים את כל המשאבים של כל המחלקות בארגון. הופכים את המשאבים בשלב ראשון לווירטואליים, לאלמנטים לוגיים ואז הם זולים יותר, ניתנים לניוד והשימוש בהם יותר יעיל. זה נותן ערך למנהלי ה- IT. המעבר לעננים ציבוריים נולד אחרי שנולדו העננים הפרטיים. זה בא מהרעיון להוציא למיקור חוץ את כל או מרבית שירותי המחשוב. משם זה התפשט לתחומים נוספים. אבל, רוב הארגונים הגדולים בחרו ויישארו בעננים פרטיים או היברידיים.

מה עושים עם שירותי ענן בתקשורת?

הרעיון של איחוד שרתים ווירטואליזציה עבר במהרה לעולם התקשורת. בעולם הרשתות אנו רואים בדיוק את אותו תהליך. האפליקציות הגדולות, בכל תחום, יכולות להיות וירטואליות. ספקי תקשורת ובזק מובילים את המהפך הזה (דוגמאות מובהקת הן: AT&T ו- Verizon בארה"ב, בריטיש טלקום בריטניה, NTT דוקומו ביפן, וכך הלאה). כל אבני הבניין לעולם העתידי של שירותי הענן כבר נמצאות בשוק, ובתוך שנה-שנתיים נראה שוק שונה לחלוטין. אחד הדברים, שישתנה משמעותית, הוא המעבר מאתרנט על גבי נחושת לאתרנט על גבי סיבים אופטיים. יש יותר מדי נחושת בחיבורי האתרנט, כולל עד רמת הג'יגה-אתרנט. בהחלט ניתן לשמור על תאימות לאחור, כי המערכות הישנות לא נעלמות כל כך מהר.

העולם עובר לאינטרנט. כל הלקוחות מצויים באינטרנט. אז למה ה- Call-Center ללקוחות הללו צריך להיות במקום פיזי מוגדר וקשיח עם תקשורת של המאה הקודמת? הרי הלקוחות, שזקוקים לתמיכה, מצפים שיתמכו בהם באותם כלים שהם עצמם משתמשים, דהיינו: מחשבים, סמארטפונים, טאבלטים וכיו"ב. למה להחזיר אותם לטלפון האנלוגי הישן, רק כדי לקבל שירות או תמיכה? בנוסף, מנקודת ראות עסקית, ה- Call-Center מהווה הוצאה כבדה לכל עסק בכל סדר גודל וגוזל משאבים (בעיקר משאבי אנוש וטלפוניה), יותר מכל משאב אחר של העסק או הארגון. מדוע לבזבז משאבים כשניתן לחסוך (ובגדול) בסעיף שירותי מוקד?

צמצום CAPEX וה- OPEX במעבר לשירותי ענן הינו ברור וההחזר על ההשקעה – ROI נמדד בחודשים ספורים ולעיתים שבועות. מחקר, שנעשה לאחרונה, מציין שבשירותי ענן עלות משתמש – TCO היא בסביבות 250 עד 300 דולרים בהשוואה לכ- 2,000 דולרים לעמדה לחודש באותם שירותים המצויים בחצר העסק. ה-TCO  של שירותי Hosted או VPS אינו נמוך מספיק מול ה- TCO של מוקד פיזי בחצרי הלקוח. רק המעבר לענן מוריד את ה- TCO לגובה בר-שליטה מצד העסק ויכול להביא לו רווח ממשי ותועלת עסקית לאורך שנים.

המוקד בענן אינו פחות טוב או פחות מאובטח מאשר מוקד פיזי הממוקם בחצרי העסק. להיפך. הגמישות בהפעלת מוקד בענן עולה אלף מונים מכל פתרון פיזי בחצרי העסק. קל יותר לממשק מוקד בענן עם יישומי Legacy שיש בעסק, וקל יותר לתפעל אותם. מלבד זאת, הלקוח משלם בענן רק לפי צריכה ולפי היקף הרישיונות, התעבורה והשרתים הנצרכים. זה הרבה יותר זול ושקוף, וקל לתכנן את תקציב העסק, תקציב המוקצה למוקד שירות ולשלוט בו באופן שוטף. דבר זה שאינו אפשרי במוקד פיזי המצוי בחצרי הלקוח, לרבות מוקד פיזי בחצרי הלקוח, שחלקים ממנו הועברו לענן.

לכן, כל השירותים יעברו לענן והתשתיות יסופקו כשירות, בשקיפות מלאה למשתמשי הקצה. המערכת תיצור תחת מעטפת אחת את החשבונות הווירטואליים של כל עובד ומנהל. כל חשבון כזה יכלול: מחשב וירטואלי, דוא"ל, סביבת עבודה, יישומים הנדרשים לתפקיד, מדיניות אבטחה המתאימה לבעל התפקיד, גיבוי ושרידות, שטח לאחסון מידע, טלפוניה, מוקדי שירות, מסרים מאוחדים, תקשורת חברתית, פרסונליזציה ועוד. המערכת תוכל לטפל בכל סוגי החיבורים: אתרנט, סיבים, FCoE, ועוד, תחת מעטפת ניהולית אחת – Unified-Computing-System. זה לא חלום. השירותים הללו כבר קיימים.

טיפ

מומלץ לנקוט בגישה שאומרת בפשטות: אין צורך שכל עסק או ארגון יפתחו לעצמם אסטרטגיה של מעבר לענן עם כל מיני בדיקות של ROI. זה מיותר, יקר, ארוך וחסר כל טעם. פשוט צריך לעבור לענן וזהו. ללא אסטרטגיות גדולות, ניירות עמדה והשקעות ביועצים ואנליסטים מסוגים שונים ומשונים, אלו רק הוצאות מטרידות ומיותרות. לעומת זאת, צריך להשקיע בייעוץ במי לבחור ואיך מבצעים את המעבר: איך בוחרים ספק שירותי ענן, איך בוחרים אינטגרטור, אילו שירותים להעביר לענן וכיצד. צריך להתחיל בקטן, להתנסות וללמוד איך זה עובד, להפיק לקחים ולהשתפר, עם מבט רחב ומפוקח על המעבר המלא לענן, לאורך ציר זמן של שנה עד שנתיים. זה הכיוון. אפשר להתחיל ביישומים שהכי קל ומהיר להעבירם לענן, למשל: שירותי גיבוי, שירותי דואר אלקטרוני, תיאום יומנים וסנכרון פעילויות, תוכנות של מיקרוסופט, CRM.  

 שירותי ענן בתקשורת – שורה תחתונה

הנושאים המעניינים את המנהלים בעשור הקרוב יהיו: ניידות, אבטחה, עבודה קבוצתית מכל מקום, חיבור של Any-To-Any, וידיאו בכל מכשיר. הטאבלט והסמארטפון יהפכו לכלי עבודה ארגוני מקובל ומשולב במערכות הקיימות בכל מקום. לכן, ארגונים ועסקים צריכים לראות את עצמם עוברים לעידן שירותי ענן בתקשורת כבר כעת.

 שירותי ענן בתקשורת

תשובות לשאלות נפוצות