Mobile Telecom Cloud
מנהלים רבים ניצבים בפני דילמה: האם להתחבר למערכות תקשורת כולל מערכות ניידות בענן Mobile Telecom Cloud?
איך בוחרים בפתרונות הענן הטובים, החסכוניים והמתאימים ביותר למגזר העסקי?
המעבר לשירותי ענן, גם בתחום הנייד, מספק לארגונים ועסקים כמה יתרונות חשובים:
א. חסכון משמעותי בהוצאות (במיוחד הוצאות הרכש, התפעול והתחזוקה).
ב. יכולות הפעלה, שליטה ושירות טובים יותר של כל מערכות העסק הארגון תוך השגת יעילות ארגונית ויתרונות תחרותיים משופרים בשוק תחרותי.
ג. למרות התדמית שנוצרה לשירותי ענן (מצד אלו שמתנגדים להתפתחות הזו), רמת האבטחה, ההגנה והשרידות בשירותי ענן טובה לא פחות ולרוב טובה יותר מרמת האבטחה, ההגנה והשרידות במערכות התקשורת המסורתיות שאינן בענן.
ד. המעבר לשירותי ענן ניידים מספק מוכנות טובה יותר לכל מקרה של תקלה (אסון טבע, מלחמה, שריפה, הצפה, תקלה בקנה מידה רחב ועוד), ויכולת התאוששות מהירה, שמאפשרת המשכיות עסקית כמעט בכל מצב.
הוכח לא אחת, שהאינטרנט ממשיך לעבוד, גם במצבי חרום. במצבי אסון וחרום נרחבים, וגם בתקלות בהיקף גדול, כל אמצעי הגיבוי האחרים הופכים לבלתי זמינים. ההמלצה על המעבר לשירותי ענן טובה לא רק לארגונים ולעסקים גדולים, אלא במיוחד לעסקים ברמת קטנים. למעשה, לכל אחד. זה כולל גם גיבוי של כל מערכות הטלפוניה, ה- Call Centers וכיו"ב, בענן. אסור לצפות ולתכנן שחברות התשתית דוגמת בזק או הוט, תפתורנה במהירות את בעיות זמינות תשתיות התקשורת לכל אזרח ועסק בישראל בעת אסון וחרום. רצוי, כמובן, לא לבצע החיבור והגיבוי למתקן המספק שירותי ענן, שאינו מוגן בצורה טובה והמצוי באותה עיר. יודגש, שכל מה שמגובה בענן ניתן לגשת אליו מכל מקום ובכל אמצעי תקשורת ומעל לכל סוג של מחשב לרבות מכשירי סלולר וטאבלטים. זה יתרון שאין לשום מערכת תקשורת וגיבוי אחרת.
שוק שירותי הענן הנייד – Mobile Telecom Cloud – סקירה כללית
שוק ספקי התקשורת הישראלי משנה את פניו ממש מול עיננו. מ- 7 עד 8 חברות תקשורת בינוניות עד גדולות שהיו בעבר הלא רחוק, עובר השוק קונסולידציה ומתמזג לארבע קבוצות תקשורת גדולות: בזק (כולל פלאפון), סלקום (כולל 013-נטוויז'ן), פרטנר (כולל 012-סמייל) והוט (כולל הוט מובייל, לשעבר מירס). לצדן נמצאות כמה חברות תקשורת קטנות דוגמת: אקספון-018, היל"ת–015 וטלזר-019, כמה חברות MVNO קטנות, חברות המתמחות והמתחרות בנישות ספציפיות, וספק סלולר חמישי – גולן טלקום.
חמשת ספקי הסלולר (המרוכזים בארבע קבוצות תקשורת ועוד חברה עצמאית אחת) מתחרים על ליבו של כל לקוח, מה שהוביל לירידת מחירים מאוד משמעותית, גם במגזר העסקי.
היתרונות המרכזיים לעסקים, שמקורם ביצירת ארבע חברות תקשורת גדולות:
א. One Bill. נגמר המצב שבו הלקוח מקבל חשבון בנפרד מהספק הקווי, הספק הסלולרי, ספק המב"ל וספק האינטרנט (ISP). One Bill, אם יתוכנן נכון, והעסק ינהל את המו"מ ל- One-Bill מול ספקי התקשורת מבלי ליפול למלכודות, יהיה טמון בו פוטנציאל משמעותי לחסכון בהוצאות התקשורת לעסקים.
ב. One-Stop-Shop. לעסק תהיה כתובת אחת לכל השירותים, מבלי צורך להיות תלוי במוקדי תמיכה ושירותי תמיכה מספקים שונים, שלעיתים קרובות רבים זה עם זה, על מי מוטלת האחריות לתקן תקלות. ניהול נכון של שירות ותמיכה במתכונת של One-Stop-Shop, יכול להוזיל בצורה משמעותית את ההוצאות של העסק. הבחירה בין שירותים שונים אצל ספקי ה- ISP נגמרת בקרוב. הבחירה תהיה בין ספקי תקשורת גדולים, שנותנים One-Stop-Shop עבור כל השירותים, תחת קורת גג אחת.
ג. הורדת דמי הקישוריות (שתמשך במסלול ברור עד סוף 2025 לפחות) בשילוב עם מיזוג אנכי בין החברות, יובילו, ככל הנראה, ליצירת חבילות תקשורת חדשות. תיווצרנה חבילות ברורות יותר במחירי Fix שתכלנה את כל מרכיבי השירות: טלפוניה קווית וניידת, מקומית ובינלאומית, אינטרנט כולל התשתית לאינטרנט, הכל במחיר אחיד ("הכל כלול") לחודש. חבילות "הכול כלול" יכולות להיות אתגר משמעותי לעסקים, שרוצים לחסוך בהוצאות התקשורת שלהם ולשלוט במרכיבי ההוצאה.
ד. IP over Everything. המיזוג של החברות יאפשר להן למזג שירותים על תשתיות מאוחדות, וזה אפשרי כיום רק על תשתיות Next Generation Networks, מבוססות IP. מכאן, שגם העסקים אמורים להפיק תועלת עסקית אם יעברו ל- IP קצה לקצה, כדי להפיק את המרב מהשירותים החדשים הללו. השירותים הוותיקים (Legacy Services), מבוססי TDM וטכנולוגיות ישנות אחרות, פשוט יותר יקרים. ה- ROI במעבר ל- IP ברור והכרחי.
ה. ייווצרו שיתופי פעולה ארוכי טווח בין מפעילים לספקי תוכן בכל תחומי צריכת התוכן. ניתן יהיה לראות שירותים מתקדמים דוגמת: עננים, IPTV OTT, שירותי טלפוניה במיקור חוץ, עבודה קבוצתית בענן, שילוב רשתות חברתיות בעסקים, מסחר אלקטרוני מבוסס סלולר ושירותי מיקום, ועוד, שעשויים לסייע בידי העסקים להוזיל את הוצאות התקשורת שלהם ולהתייעל, במקביל להשגת יתרונות תחרותיים בשוק.
שורה תחתונה של ההתפתחות הזה: אין צורך להיות שבוי של ספק תקשורת אחד. יצירת קבוצות תקשורת גדולות, שמספקות את כל השירותים בכל התחומים, היא אתגר לעסקים ומספקת להם את האפשרות לתמרן ולעבור די במהירות בין ספקים גדולים. בלי ניהול נכון של החוזה וההתקשרות עם הספק המאוחד, מול מה שמציעים מתחריו, עלויות התקשורת לעסק רק תעלינה במקום לרדת.
מבחינת התפתחות שירותי ענן נייד, חברות התקשורת בישראל נמצאות רק בתחילת הדרך. למעשה, בזק מובילה תחום זה לפני מתחרותיה, ואחריה ניצבת קבוצת פרטנר. במקביל, התפתחו פתרונות חלופיים, שמסופקים ע"י אינטגרטורים וספקים עצמאיים, בעיקר בתחום שירותי ה- MDM -Mobile Device Management, שנועדו לתמוך במגמה של BYOD -Bring Your Own Device, שכבר תארנו לא אחת בהרחבה.
למה לעבור ל- Mobile Telecom Cloud?
לדעת מומחים רבים, קיצו של ה- LAN קרוב! רשתות אלחוט וסלולר תחלפנה את החיבורים הקוויים בבית, ברחוב ובמקום העבודה, בכל מקום. התהליך מתרחש בעוצמה לנגד עינינו.
חברת Aruba Networks, שמפתחת ומספקת פתרונות רשת לעסקים ולארגונים, יצאה בהכרזה די דרמטית: The LAN is Dead. בתום מחקר מקיף (בין היתר ע"י גרטנר ויועצים נוספים) וניתוח המגמות בשוק, מצביעים החוקרים, כי הרשת המקומית (LAN), כפי שאנו מכירים אותה, לא תתקיים בעתיד. היא עתידה להיות מוחלפת ברשתות ניידות. כניסת מכשירי סלולר חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, יביאו למצב שבו הם יחליפו בעסקים (גם בשוק הפרטי) את הרשתות הקיימות. המחשבים השולחנים הקבועים פשוט ייעלמו יחד עם רשתות ה- LAN.
מחקרים מעודכנים מצביעים, שיש לכך ערך כלכלי מאד חשוב, בעיקר לארגונים ולעסקים בינוניים וגדולים. עובד נייד מקדיש בממוצע 240 שעות לשנה יותר לעבודתו, לעומת עובד נייח. דהיינו, החיבור הנייד בכל מקום מוסיף שעות עבודה ומעלה את הפריון לעובד הנייד, בלי שההנהלות נדרשות לשלם על תוספת השעות הללו לעובד. יש לזה, כמובן, מחיר אחר (מעבר להשלכות החברתיות): נמצא, שכיום ארגון צריך להשקיע כ- 120 דולרים לחודש על כל עובד נייד, כדי לנהל אותו ולאבטח את התעבורה הניידת שלו. דהיינו: יש עדיין צורך להשקיע ולפתח כלים יעילים וזולים יותר כדי לנהל, לשלוט ולאבטח עובד נייד.
מה נדרש להכין כדי לעבור ל- Mobile Telecom Cloud?
המהפכה המתוארת כאן: דעיכת רשתות ה- LAN ומעבר לרשתות ניידות (משולבות ברשתות סלולר ואלחוט), אינה מסתיימת רק בהחלפת הרשת עצמה וכלי הניהול והאבטחה שלה. מדובר ב- Ecosystem שלם.
דוגמאות לתהליכי קבלת ההחלטות הנדרשים:
- עסקים יידרשו להחליט אם הם משתמשים בענן הפרטי שלהם לצרכים ניידים, או עוברים לענן של ספק שירותים ניידים (בין בענן של ספק התקשורת ובין בענן של ספק שירותים עצמאי). די ברור, שעננים של חברות התקשורת זולים יותר ואולי אף מאובטחים יותר. אך מתעוררות שאלות אחרות, למשל של זמינות ואיכות התקשורת.
- עסקים יצטרכו להחליט כיצד העובדים מתחברים ברשת ניידת: בסלולר, ב- WiFi פרטי או ציבורי, או בכל האפשרויות לפי זמינותן.
- המנהלים יצטרכו להחליט מהם הכלים (ומאפייניהם) שיש לספק לעובדים ניידים: מכשיר סלולר, טאבלט, מחשב נייד וכך הלאה. הם יצטרכו להחליט אילו מכשירים העובדים יכולים לרכוש בעצמם ולהפעיל במקום העבודה ולצרכי העבודה. הם יצטרכו להחליט על נושאים נלווים דוגמת תחזוקה וביטוח של המכשירים הניידים, בין של העסק ובין שנרכשו ע"י העובדים בכספם. נגמר העידן שבו המכשיר הנייד למנהלים ולעובדים היה רק מכשיר הסלולר בלקברי של RIM שנרכש ע"י מקום העבודה.
- הם יידרשו להחליט אם הם משתמשים או מתירים לעובדים להשתמש ביישומים ובתוכנות המורדות בידי העובדים מחנויות ציבוריות (Apps Stores), או שהם מקימים חנויות כאלו בעצמם בארגון. לפי הערכת חברת המחקר פורסטר, כמעט כל העסקים הגדולים בעולם המערבי יקימו "חנויות פרטיות" ליישומים ניידים, במסגרת הרשת העסקית הניידת שלהם. כך, הם ישלטו ביישומים, שהעובדים משתמשים בהם, וימנעו מהעובדים להוריד יישומים מהרשת הציבורית הניידת והפתוחה כמו מהחנויות של אפל, נוקיה, מיקרוסופט, RIM, גוגל (אנדרואיד) וכיו"ב. כיום, לפחות 75% מהעובדים משתמשים בחנויות הללו כדי להוריד מהן יישומים אל המכשיר הנייד, שבו הם משתמשים לצרכי עבודתם. ברור, שהעסקים יאבדו שליטה על התחום אם לא יתחמו אותו במדיניות קשיחה ובמתן תחליפים הולמים לעובדים הניידים.
מהם החידושים בתחום ה- Mobile Telecom Cloud?
ארגון WBA (ר"ת Wireless Broadband Alliance) הוביל לגרסה מעודכנת לתקן נדידה (Roaming) ב- WiFi, בדיוק כמו התקן לנדידה סלולרית, שמאפשר לנוע ברחוב או בכל מקום אחר בכל מקום בעולם, בין אנטנות סלולריות ואלחוטיות (WiFi) ולהישאר מחובר לרשת. התקן החדש לנדידה אלחוטית מכונה WISPr 2.0. הוא מאפשר נדידה גם בין תחנות שידור ואנטנות של WiFi ברשתות WLAN וגם בין אנטנות סלולריות בתקני ה- GSM (לרבות ב- LTE ו- WiMAX). זאת, באופן שקוף לחלוטין למשתמשים. תקנים אלו ישתלבו, בין היתר, במגוון שלם של מוצרי WiFi הנכנסים כיום לשוק תחת השם הגנרי Wi-Gig, שנדחפים ע"י ארגון Wireless Gigabit Alliance (WiGig). ארגון חזק של התעשייה, שדוחף להקצות את תדרי ה- 60 ג'יגהרץ החופשיים לתקנים החדשים הללו. ארגון WiGig מדבר על מולטי-גי'גהביט באוויר. לא פחות. התקן הראשון הוא של 7 ג'יגה סל"ש באוויר.
במקביל, מתפתחים תקנים רבים סביב ה- Ecosystem הנייד. למשל, שירותי NFC המשמשים, בין היתר, לטרנזקציות, רישום ומעקב (מלאי, אנשים, רכיבים) ותשלום נייד (ארנק אלקטרוני). תחום זה מצוי עדיין בתחילת דרכו. גם תחום ה- Ad-Hoc Networks מצוי רק בתחילת יישומו. התקן החדש – WiFi Direct, מצוי ממש בתחילת כניסתו לשוק. טרם ברור אם תקני ה- WiGig הם אלו שיתפסו בחיבורים רחבי הפס בבתים ובמשרדים, בעיקר כדי להעביר מולטימדיה תלת-ממדית למסכים גדולים.
תחום נוסף ומרתק לא פחות מתפתח לו בתחום התכנון והניהול של העיר העתידית עם רשתות Wireless Mesh וסנסורים קטנים בכל מקום. זאת, בין היתר, במסגרת ארגונים וניסיונות דוגמת Living PlanIT. ברשויות מקומיות רבות בארץ החלו כבר להפעיל מערכות ניטור ומדידה (למשל במערכות מוני המים) מבוססות על Wireless Mesh (טכנולוגיות המכונות M2M), שמופעלות בענן תקשורת עירוני. רשויות מקומיות לא מעטות החלו להפעיל מערכות שליטה ובקרה עירוניות בשטח, שמבוססות על מצלמות המפוזרות ברחבי העיר, בפרויקט המכונה "עיר בטוחה" (Safe City), כשהמצלמות מחוברות למוקד העירוני דרך ענן נייד, אלחוטי או סלולרי.
מדוע חברות התקשורת מעוניינות לספק שירותי Mobile Telecom Clouds?
אספקת שירותים של מחשוב עננים מביאה לחברות הטלקום הגדולות הזדמנות לנצל את ההשקעות האדירות שהן עשו במהלך השנים, בבניית תשתיות תקשורת רחבות פס ומערכי מחשוב גדולים, וכך לאפשר לגופים מסחריים לחסוך בעלויות התחזוקה ולהתחבר וליהנות מהמשאבים הללו. חברות הטלקום הן חברות עתירות מחשוב ומשאבי מחשוב. חברות הטלקום החלו לספק זה מכבר שירותי מיקור חוץ לעסקים וארגונים, למשל: IP-Centrex, שירותי Hosting, שירותי מידע, תקשורת נתונים, שירותי אבטחה, ושירותים רבים נוספים.
חברות הטלקום הגדולות לוטשות עיניים, זה מכבר, לעולם זה של אספקת שירותי מחשוב בענן, מאחר שהוא מסומן ע"י מובילי שוק רבים כטרנד הבא של עולם המחשוב הארגוני.
מחשוב עננים עשוי להיות מנוע צמיחה חשוב אף יותר לחברות הטלקום לאור המעבר של עולם המחשוב הנייח לעולם מחשוב נייד. יותר ויותר ארגונים צפויים לחפש דרך לחסוך בעלויות ה- IT ולפנות ל'מחשוב עננים' כדרך להשגת חיסכון בהוצאות התקשורת והמחשוב שלהן. כניסה למתן שירותי 'מחשוב עננים' מסתמנת כמנוע צמיחה חדש ומבטיח לחברות התקשורת.
לדעת גרטנר, זה תהליך שיתפתח מאוד מהר בחמש השנים הקרובות. יש כאן הזדמנות יפה להצליח. זאת, משום שהעולם העסקי הופך להיות נייד. אנשים רוצים לעבוד מכל מקום, מהבית, מהדרך, מכל מדינה, בכל כלי תקשורת. זה דבר טוב לאנשים עצמם ולעסקים שבהם הם עובדים. עבודה מרחוק כוללת שינוי הרגלי הניהול בעסקים. המנהלים צריכים להתרגל, שהעובדים לא יושבים מולם או בסביבת הפיקוח האישית שלהם. לכן, יישומים ושירותי תקשורת יהפכו לווירטואליים וחלקם הגדול יעבור ל'ענן'. בגרטנר רואים, שיישומי UCC הולכים לכיוון של CEBT = Communication-Enable Business Processes. בכיוון הזה ניתן להציג יתרון לארגון בתחומים שלא היה לו קודם. מי שהולך ל- UCC רוצה להפוך את הכול ל- Commodity, כדי לא להסתבך בתלות בספק אחד. ברור שהקול יהפוך לאפליקציה לכל דבר. מדובר בשינוי מאוד משמעותי בשוק. משלבים את הקול כאפליקציה אחת מני רבות בתוך מגוון האפליקציות של ה- UCC, ומעבירים את הקול לאפליקציה וירטואלית ולענן מחשובי. זו 'רעידת אדמה' של ממש בשוק התקשורת, והיא כבר כאן.
איך לבחור את הפתרון המתאים לעסק בתחום Mobile Telecom Clouds?
יש פתגם האומר: If it works, don't fix it ("אם זה עובד, אל תנסה לתקן את זה"). כנראה, שזו הגישה של מנהלים רבים, שמשמרים את המערכות שלהם בתצורות חיבור יקרות, לא יעילות ולא עדכניות. כל עוד המנהלים בוחרים להישאר עם מרכזיה פיזית בתוך העסק, השימוש בשירותי ענן הוא מצומצם וחסר משמעות. אולם, זה לא הכיוון המומלץ על ידנו.
הצעדים המומלצים לבחירת שירותי Mobile Telecom Cloud:
הדבר הראשוני שצריך כל בעל עסק לשאול הוא די פשוט: האם בכלל יש צורך במרכזיה פיזית בעסק? התשובה, ברוב במקרים היא פשוטה: לאו מוחלט. אם ההבנה של תשובה זו טרם ברורה, מוצע לקרוא את המאמרים המתארים את שירותי הענן בטלפוניה. שאלה נוספת: האם העסק צריך שירותי Call Center בנוסף למרכזיה הפיזית. גם כאן, התשובה פשוטה: בענן ניתן לקבל הכול, גם Call Center.
קיצורו של עניין: הצורך של העסק הוא לשוחח (לקבל ולהוציא שיחות). לצורך כך צריך טלפונים, בין פיזיים על השולחן, ובין וירטואליים על המחשב הנייח או הנייד או על מכשיר הסלולר החכם. לא צריך מרכזיה לצורך כך. המרכזייה יכולה להיות בענן, בכל מקום בעולם. אין מה לדאוג לשרידות, אבטחה וכיו"ב. אלו נושאים שפתרו אותם מזמן. צריך כמובן לוודא, שכל ההגנות וה- SLA קיימים ומתקיימים בהסכם השירות. זה הפתרון הזול ביותר, בעיקר בגלל שמשלמים על טלפוניה לפי צריכה. ללא דמי שימוש קבועים, רישיונות ושאר הוצאות תחזוקה ותמיכה מיותרות.
טיפים
לקוחות עסקיים, שיש להם הסכמים עם כמה ספקי תקשורת (קווי, סלולרי, מב"ל, אינטרנט, נס"ר, תמסורת), צריכים לשים לב, שתהיה להם בעיה של סנכרון ההסכמים בעת שמבצעים את המעבר ל- Quadruple Play Triple &. דהיינו: יש צורך, כבר כעת, לבצע סנכרון של מועדי חידוש החוזים בכל החברות, כך שמועדי החידוש יהיו זהים וחופפים. לא להסס "לפתוח הסכם", אם אין בו חפיפה להסכמים העיקריים (סלולר ומפ"א). חשוב לא להתחייב לספק מסוים יותר משנה (או שנה וחצי לכל היותר), בגלל ההתקדמות המהירה מאוד של הטכנולוגיות והיכולות של ספקי התקשורת.
במקביל, מומלץ להתנסות, כבר כעת, בשירות ענן אחד לפחות אצל חברת התקשורת או אצל ספק שירותי ענן ניידים אלטרנטיבי. השירות המומלץ ביותר להתחיל אתו והוא אולי החשוב ביותר במעבר לעולם הענן הנייד הוא שירות MDM, שירות ניהול המכשירים הניידים בענן. מבחר הספקים כאן די רחב ויש להם ניסיון בפתרונות MDM. אלו פתרונות שיכולים להוביל ליתרון משמעותי לעסק, להגברת האבטחה והשרידות של מערכותיו ולהשגת יתרונות בתפעול ושירות מול המתחרים.
סכום המלצות
התגברות התחרות בין חברות התקשורת בתחום Mobile Telecom Cloud פתחה בפני הלקוחות העסקיים מגוון רחב של הזדמנויות לחסוך ולהפעיל שירותים חדשים לפי צרכיהם ולבחור במגוון רחב של פתרונות בענן מלהיבים וזולים. די ברור, שעלויות התקשורת הכרוכות בהמשך תחזוקת מרכזיות הטלפון הישנות מעיקות על כל בעל עסק. עסקים וארגונים יכולים להיכנס בשקט לבחינת פתרונות בענן. הפתרונות, שיש כיום בשוק, זולים, יציבים, דוברי עברית, מכילים יכולות מתקדמות לרבות Call Canter ו- UC, ומאובטחים לא פחות מפתרונות קנייניים. הטאבלט והסמארטפון יהפכו לכלי עבודה ארגוני מקובל ומשולב במערכות הקיימות בכל מקום. לכן, עסקים צריכים לראות את עצמם עוברים לעידן הענן כבר כעת. בבחירת פתרונות בענן לעסק יש להשקיע מחשבה ולקבל החלטות רק לאחר הבנת הצרכים של העסק. מומלץ לבחון את החלופות השונות הקיימות כיום, שהן רבות, ולקבל החלטה, שמבוססת על ניתוח צרכים מול החלופות הקיימות בשוק.
