שירות אחסון בענן – מה יגרום לך בפתרון מתקדם עם אמינות של 99.99999%?  

שירות אחסון בענן

עסקים ומשרדים רבים משתמשים בשירותי אינטרנט מגוונים לרבות בשירות אחסון בענן, או בדאטה סנטר.

אילו פתרונות מתאימים לעסק שלי? טיפים מעשיים.

מה הם סוגי פתרונות שירותי אחסון בדאטה סנטר (Data Center) המובילים בישראל? מי מוביל שוק בתחום הזה? לאן התחום הזה מתפתח?

עם מי אוכל להתייעץ לגבי פתרון אחסון בענן המתאים עבור צרכי העסק שלי? 

בעולם המערבי, מעל ל-60% עד 80% מהעסקים (תלוי במדינה) עברו כבר באופן מלא לשירותי ענן, לרבות שירות אחסון מידע בענן. בישראל, ההתפתחות הזו החלה מעט מאוחר. אולם, היא תופסת תאוצה, שתלך ותגבר בשנים הקרובות. יש תחומים ושווקים (דומת שוק חברות הייטק, שוק חברות ההזנק ועוד), שבהם כמעט 100% מהעסקים והארגונים בישראל כבר נמצאים בעולם שירותי הענן. המעבר לשימוש בשירותי ענן סוחף את כל תחומי המחשוב והתקשורת העסקית, מה שמאפשר להתייעל ולשנות הרגלי עבודה ישנים.

ישנן סיבות רבות מדוע בעלי עסקים ומנהלים בוחרים לעבור לשירותי ענן. אולם, אין ספק, שחיסכון בהוצאות ,ובמיוחד בהוצאות התקשורת והמחשוב, הוא "צו השעה" בכל עסק וארגון. לכן, שירותי הענן ואחסון מידע בענן – הם ההווה והעתיד של התשתיות העסקיות, גם בישראל.

אחסון מידע עסקי, שכולל בתוכו הנעת קבצים גדולים ממקום למקום ואחסון שלהם לטווח זמן ארוך, שמירה עליהם וניתוח שלהם, היה תמיד בעיה בתחום העסקי.

הנתונים של העסק שלכם הם היתרון העסקי הכי חשוב שלכם. לכן, כל כך חשוב לשמור עליהם – במקום הכי מתאים ובטוח.

מנהלי ובעלי עסקים רבים בישראל עדיין סבורים (בטעות), שנושא שירותי הסייבר, אבטחת המידע, הגיבויים והשרידות העסקית הם נושאים, שאמורים להעסיק ארגונים גדולים, לא אותם. רבים מנהלים את העסק שלהם ממחשב נייד ומסמארטפון כאשר התוכנות העסקיות (למשל אופיס 365, תוכנת הנהלת חשבונות וכיו"ב) נמצאות בענן. הם סבורים, ששום האקר \ פורץ לא מתעניין בהם ובמידע שלהם.

אולם, הם טועים. 1 מכל 5 עסקים קטנים ייפגע מהתקפת סייבר במהלך השנה הבאה. ככלל, 81% ממתקפות הסייבר (ובראשן התקפות מסוג של דרישת כופר), פוגעות בעסקים קטנים עד בינוניים, בעיקר בעסקים קטנים.

ארגונים קטנים וגדולים מצויים תחת סכנה מתמדת של מתקפות סייבר, שמטרתן לפגוע בארגון ע"י החדרת נוזקות מסוגים שונים למערכות הארגון באמצעות האינטרנט או באמצעות פגיעה ישירה בתשתיות, לצורך כופר, ריגול, פגיעה במידע, גניבת מידע וכד'.

 מניתוח של מאות תקיפות סייבר עולה, שארגונים, שלא היו מוגנים כראוי וחוו אירועי אבטחת מידע, סבלו נזק משמעותי לארגון ואף פשיטת רגל וסגירה.

מהניסיון, שנצבר בשוק זה, ניתן להבטיח לכל עסק הגנה כמעט מוחלטת באמצעות שילוב דינמי בין מספר פתרונות אבטחה מתקדמים ויצירתיים המותאמים לצרכי הלקוח.

למה לשאוף בתחום אחסון מידע בענן?

את הקצה העליון של שירותי אחסון מידע בענן אפשר למצוא, למשל, בפתרון של Infinidat (חברה ישראלית) המספקת בו זמנית זמן אחזור של למטה ממילי-שניה, אמינות של שבע תשיעיות (99.99999%, שהיא פחות מ-3 שניות של השבתה בשנה) ויכולת לגדול בנפחי האחסון, עם עלות בעלות כוללת נמוכה באופן משמעותי אל מול יכולות המערכת לעומת טכנולוגיות מידע אחרות, הגנת סייבר ושרידות של הקצה העליון.

איך התפתח עולם אחסון המידע בדאטה סנטר לעסקים?

לקוחות פרטיים ועסקים קטנים ברמת ה-SoHo, יכולים להשתמש בפתרונות חינמיים או חצי חינמיים להעברת קבצים בעסק ולשירותי אחסון וזיכרון, דוגמת אלה המובנים בכל דואר אלקטרוני ומתוצרת ספקי שירותי מערכות הפעלה ותוכנות, דוגמת שירותי האחסון בענן של: גוגל (Google Drive), מיקרוסופט (OneDrive), אפל (iCloud), סמסונג (Samsung Cloud Drive), שירותי המייל של וואלה!, ג'ימייל (של גוגל), שירותי אופיס ואופיס 365 של מיקרוסופט.

טיפ: ניתן ומומלץ להשתמש בכמה עננים במקביל ולאחסן מידע במקביל בכמה ספקי שירותי אחסון בענן, שכל אחד שייך לחברה אחרת וממוקם במתקן Data Center שונה ברחבי העולם. זאת, כי רובם חינמיים, קלים מאוד להפעלה ומגיעים עם נפחי אחסון די גדולים, שנוחים לשימושים עסקיים שונים. השימוש בכמה עננים במקביל גם מסייע להפרדה בין סוגי מידע (למשל הפרדה בין המידע של הנהלת חשבונות, למידע של שיווק ומכירות, למידע הנצבר בסמארטפונים של המנהלים והעובדים). זאת, עם הרשאות גישה שונות לבעלי התפקידים בעסק. העיקר: כדי למנוע נפילה ואבדן מידע דרסטי לעסק, אם שירות ענן אחד אינו זמין או נפגע מכל סיבה שהיא (דבר נדיר ביותר, אבל אפשרי). כך, שמומלץ שלא כל המידע של העסק יהיה מרוכז במתקן אחסון מידע של ספק אחסון אחד בלבד – בענן.

אולם, רוב השירותים החינמיים לשירותי אחסון בענן – סובלים מכמה בעיות חמורות:

• רמת אבטחת מידע והגנה על הקבצים – אפס.
• שרידות והתאוששות מתקלה או אסון – אפס.
• תאימות לרגולציות לרבות רגולציות חדשות – אפס.
• יכולת העברת כמה קבצים במקביל, או העברת הרבה קבצים במקביל – לא קיימת.
• יכולת להאצת ההעברה והאצת ביצועים – לא קיימת.
• יכולת הניהול של המידע המאוחסן בענן – נמוכה עד אפסית ותלויה בכלים שספק השירות בענן נותן למשתמשים. לכן, גם ההגנה מפני גניבת מידע, שינוי מידע ופגיעה בפרטיות – היא מאוד נמוכה, בשירותים החינמיים.
• אין יכולת להעביר ולאחסן קבצים גדולים מאוד ובמיוחד קובצי מולטימדיה וקבצי וידיאו באיכות גבוהה: כיום – 4K ובקרוב8K  וגם לא העברות קבצים, שהחלו של AR, VR מהסוג של "מציאות מדומה" ו"מציאות רבודה" והעברת קבצים של D3 – תלת ממד, כולם קבצי ענק בנפחים של עשרות עד מאות גיגות, כל אחד.

מכאן, שהכוח מצוי בידי הלקוח העסקי, שיכול לבחור את תצורת האחסון ומקום האחסון בענן, שמתאים לצרכים הספציפי של העסק.

 

מיהם 8 ספקי שירות אחסון בענן בדאטה סנטר בענן המובילים בישראל?

בשוק הישראלי יש ספקי אחסון בענן רבים לעסקים, נציין רק את 8 המובילים:

1. אמזון – AWS (מובילת שוק עולמי וגם בישראל) לרבות Amazon Cloud Drive.
2. גוגל – Google Cloud.
3. מיקרוסופט – Azure (כולל ענן מקומי חדש ב-MedOne).
4. טריפל – סי (Triple-C) – ספק ישראלי מוביל.
5. בזק – החברה הודיעה, שתקים בקרוב מתקני שירות חדשים בענן במתקני שירות אחסון חדשים. מומלץ לעקוב אחרי הפתרונות הללו ברגע שיצאו לשוק.
6. בזק בינלאומי – מציעה מגוון של שירותי ענן ושירות אחסון בענן. השירות הכי חדיש ופופולרי: BI-Cloud, מבוסס תשתיות של VMware.
7. פרטנר – מציעה כמה פתרונות בענן. השירות הכי פופולרי כיום הוא CloudUp360.
8. בינת תקשורת (ביחד עם בינת עסקים ושאר החברות בקבוצה) מציעה מגוון רחב של פתרונות מובילים בענן, במספר מתקנים חדישים.

בישראל יש כיום מעל ל-45 מתקני ענן ציבוריים המפוזרים ברחבי הארץ, חלקם הגדול הוא מתקנים גדולים ותת-קרקעיים, כדי לספק מקסימום הגנה מפני כל צרה.

זאת, בנוסף לעשרות שלוחות של עננים בינלאומיים של הספקים הגדולים (דוגמת אמזון, מיקרוסופט, גוגל, סיסקו ועוד), שלוחות הנמצאות אצל ספקי ענן וספקי תקשורת ישראלים. הספק הישראלי מקבל "הסמכה" מספק הענן העולמי כדי להחזיק ולנהל אצלו שלוחה עבור הלקוחות הישראליים, כדי שהתעבורה לענן העולמי תהיה מקומית ומהירה יותר.

בנוסף, ספקיות של מערכות תוכנה ושירותים לעסקים, מספקות גם שירות אחסון בענן למידע הקשור לתוכנות הללו דוגמת: אורקל, אוויה, LG, תדיראן טלקום, סיילספורס, מיקרוסופט, VMware, דל-EMC, אלקטל-לוסנט-ארגונים (ALE), פריוריטי, SAP ועוד. כך, שמדובר בשוק מאוד תחרותי והכוח נמצא בידי הצרכן העסקי.

לכן, רצוי ומומלץ להיעזר ביועץ מומחה, שיודע מה השיגו עסקים מקבילים עם צרכים דומים, אצל אותו ספק שירות ענן. אפשר גם להתעניין בפורומים ובלוגים מקצועיים, כמה שילמו עסקים אחרים על אותם שירותים. חשוב לזכור את המוטו: "אל תהיה פראייר".

שירות אחסון בענן – תשובות קצרות לשאלות נפוצות

 

מה מניע את תחום אחסון בענן?

הצורך להניע ולאחסן קבצים בסדרי גדול הולכים וגדלים. למשל: תמונות וסרטונים של מוצרים והדגמות שימוש במוצרים.

בנוסף, יש כיום צורך להגן על המידע כדי למנוע גניבתו, שינוי המידע, או שיבושו.

זאת, בנוסף לרגולציות החדשות, למשל, בתחום ההגנה על הפרטיות (דוגמת GDPR) ורגולציות חדשות לגבי מיקומם של קבצים בתעשיות רבות (למשל: יש צורך, שהקבצים יימצאו ויאוחסנו באותה מדינה. זה קורה בתחומים רבים כמו בתעשייה הפיננסית ובתעשיית הבריאות).

מהם השיקולים לבחירת מערכת לשירותי אחסון מידע בענן?

• אבטחת מידע והגנת סייבר היא בראש הרשימה.
• אמינות, שרידות.
• מהירות ההעברה של הקבצים בתלות ברוחבי הפס של החיבור לרשת האינטרנט (או לרשת תקשורת פרטית, או רשת תקשורת אלחוטית או סלולרית).
• קלות השימוש.
• יכולת תמיכה בעברית (בתפריטים ובכלים).
• יכולת האצת ביצועים, במקרה של צורך להעברה מהירה של קובץ ליד מסוים.
• יכולת מעקב ובקרה אחרי ההעברות והאחסון.
• קבלת דו"חות ונתונים בצורה ברורה ומהירה.
• אי תלות בספק אחסון מידע אחד (מניעת תופעת "החתונה הקתולית").
• ככל הניתן: תשלום על השירות רק על פי שימוש במודל SaaS (ר"ת: Software as a Service) וכיום מקובל, שהתשלום יהיה על פי שימוש שעתי (יש ספקים, שעברו לתשלום לפי שימוש לפי דקות). אין צורך לשלם על שירות, שלא נעשה בו שימוש, ולכן יש לדרוש, שהתשלום על האחסון יהיה רק על פי שימוש בפועל, שנמדד ומוצג למשתמש באופן ברור. חברת RightScale האמריקאית חקרה, בדקה (בארה"ב) ומצאה, שנכון למחצית שנייה 2018, עסקים הפסידו כ-35% מחשבון שירותי הענן שלהם, בגלל התנהלות לא מקצועית כלפי ספק שירותי הענן.
• יכולת התאמה לצרכים ספציפיים של עסק ספציפי.
• יכולת העברה קלה של קבצי מידע בין עננים שונים. כיום זה צורך אקוטי, בגלל השימוש במספר עננים, מה שמכונה – Multi-Cloud. הנתונים, שנאספו ע"י חברת RightScale בארה"ב, מצביעים על כך, שכ-81% (!) מהארגונים, שהשתתפו בסקר, דיווחו, שהם משתמשים ב-Multi-Cloud (כמה עננים בו זמנית, לצרכים שונים בכל ענן). כך, שגישה זו היא הגישה המובילה כיום ובעתיד בשימוש בשירותי הענן.
• תאימות לתקנים וסטנדרטים בינלאומיים ומקומיים.
  

האם יש דרכים נוספות לשיפור ביצועים של שירותי אחסון?

לעסקים מכל סוג יש כיום אתר ורבים מתעניינים בדרכים בהם יוכלו לשפר את ביצועי האתר. רבים בוודאי כבר יודעים, כי לזמן הטעינה של אתר ישנה חשיבות מכרעת בהיבטים השונים: ביצירת חוויית המשתמש של הגולשים המגיעים לאתר, בסיכוי, שגולש ישוב לבקר בו ואף בדירוג האתר במנוע החיפוש גוגל.

בנוסף, אם האתר משמש את העובדים, הספקים, השותפים וכל מי שנמצא ב"שרשרת הערך" של העסק, ל"חוויית השימוש" של כל שרשרת הערך, לרבות העובדים והמנהלים של עסק עצמו, יש חשיבות, לעיתים קריטית, בהצלחת שירותי העסק.

עם זאת, בעלי אתרים רבים עדיין מוצאים את עצמם מתמודדים מול אתרים איטיים, שאינם עולים בקלות ושאינם עונים על הדרישות. במקרים רבים, יתכן ששימוש בשירותי זיכרון מהירים, יכול לספק את הפתרון המתאים עבורם.

במציאות של ימינו, עסקים רבים מספקים שירותים באמצעות רשת האינטרנט. זה יכול לכלול: העברת קבצים, העברת מסמכים מסוגים שונים, שימוש בסרטוני וידיאו, תמונות, מכירת מוצרים ופעילות של מסחר אלקטרוני, פעילות כספית בכל תחום (למשל בבורסה), אספקת תכנים חיים (Live Video), שיחות ועידה בווידיאו, עבודה מרחוק, משחקים, הפצת חדשות, קמפיינים פרסומיים, הפצת  מוזיקה ורדיו, שירותי אפליקציות סלולריות, פיתוח תוכנה (כיום כמעט כל מפתחי התוכנה בעולם כמו גם בישראל, מבצעים זאת בענן ולכן הם רגישים מאוד לזמן התגובה) ועוד.

אולם, גם שיהוי של 2-3 שניות בהעברת התוכן, בגלל עומסים ברשתות האינטרנט העולמיות, יכול "להרוג" את חוויית השימוש ויכול להבריח לקוחות וגם שותפים ולחסל את העסק. יש לבעיה הזו מספק פתרונות, שהן בתחום "שירותי הזיכרון" של רשת האינטרנט. 

יש סוגים רבים של זיכרונות לצרכי האצת ביצועים של תעבורה באינטרנט ו-3 הסוגים המרכזיים הם:

• Caching. זה סוג של מאגר זיכרון הקיים בכל מחשב, כל שרת, כל מתג תקשורת וגם ברשתות תקשורת. כל ספק תקשורת גדול (ISP) מספק לכל לקוחותיו (ללא תשלום) שירותי Caching בסיסיים, משום שה-ISP זקוק לזה לצרכיו הוא, בעיקר בשעות עומס, כדי למנוע קריסת שירותיו. אפשר להגדיל את ה-Caching לאתר ספציפי בתשלום די זניח. החיסרון המרכזי: זה מאגר זיכרון לא מנוהל. כלומר: הוא "עיוור" לתעבורה העוברת בו ולכן אינו יכול לתת עדיפות לסוג תעבורה מסוים, שנשמר בו, ושעובר דרכו (למשל וידיאו).
• CDN (ר"ת: Content Delivery Network). מדובר בשירות זיכרון מנוהל (כלומר: יש שליטה מלאה לאיזה סוג של תעבורה, למי ולהיכן, יש לתת עדיפות בהזרמת התעבורה הזו). זה סוג שירותי הזיכרון הנפוץ ביותר בשוק, ונעשה ב-Data Centers (מרכז מחשוב) של ספקי שירותי CDN. בעבר, חברת אקמאי הייתה מובילה עולמית בתחום זה. כיום יש לה מתחרות רבות, החל מאמזון וכלה בחברות גדולות נספות, כולל ישראליות דוגמת חברת Vimmi, שבנו רשת CDN על פני הגלובוס, להאצת תעבורת אינטרנט. יש חברות גדולות, שבנו להן רשת CDN עצמאית, כדי לשרת את הצרכים של עצמן, דוגמת חברת נטפליקס, שמספקת שירותי טלוויזיה על רשת האינטרנט העולמית.
• Proxy. זה סוג זיכרון פחות נפוץ, אבל לא פחות יעיל, ולעיתים הוא הרבה יותר יעיל, לצרכים ספציפיים. הסיבה: שירותי Proxy ניתן ומומלץ להפעיל אותם מקומית (בשרתי ומחשבי העסק). כך, אין צורך להיות תלוי בספק בינלאומי של CDN, שהשרתים שלו נמצאים אי שם ברחבי העולם. לכן, הביצועים בסוג כזה של זיכרון, יכולים להיות משופרים וטובים יותר, מול שירותי CDN. מבחינה טכנולוגית, שירותי Proxy הם שירותי זיכרון מנוהלים, די בדומה לשירותי CDN. בניגוד לפתרון ה-CDN, שמתאים לעסקים בינוניים עד גדולים, פתרון ה-Proxy מתאים לכל עסק, אפילו לעסקים ברמת ה-SoHo. כלומר: גם לעסקים המתנהלים מהבית או ממשרד זעיר. פתרון די מוצלח בתחום הזה הוא של חברת Luminati (חברה ישראלית). ניתן להתנסות בשירותי ה-Proxy של Luminati ללא תשלום. בכל מקרה, מדובר בשירות, שעלותו מאוד נמוכה. זו הסיבה העיקרית, שהשירות הזה מתאים לכל עסק, גם לעסק המתנהל מהבית.

כאמור לעיל, ההמצאה המרכזית בעולם הזיכרונות להאצת תעבורה באינטרנט היא CDN. תזכורת קצרה: האתר של כל עסק בנוי מקבצים: קבצי קוד, תמונות סרטונים ועוד. הקבצים האלה נמצאים בשרת פיזי איפה שהוא (בד"כ בענן בחוות שרתים של ספק הענן, או ב-Hosting אצל ספק שירותי Hosting). כך, מי שנמצא (פיזית) קרוב יותר לחוות השרתים הזו, יקבל את הנתונים על המחשב שלו או על הסמארטפון שלו – מהר יותר.

הבעיה מחמירה כאשר הגולשים של העסק מגיעים מכל העולם. אותם גולשים מתחילים להרגיש כבר הרעה בזמן טעינת האתר בכמה שניות. כמה השניות האלו יכולות להיות ההבדל בין לקוח המשלם כסף לבין כזה, שפשוט הולך למתחרה.

יש לציין, שיש עוד פרמטרים, שמשפיעים על זמן טעינת האתר, כמו משקל התמונות או אופטימיזציה לאתר. אולם, השליטה של בעלי האתרים על התעבורה ועומסי התעבורה באינטרנט ובתשתיות התקשורת – היא אפס. במסחר בבורסה, אלפית השנייה של שיהוי זה עניין של הרבה (מאוד) כסף, אבל גם באתר של העסק זה יכול להיות ההבדל בין אתר רווחי ומצליח לאתר ללא הכנסות.

בין היתרונות של שירותי זיכרון מנוהלים אפשר למנות את היכולת לספקי שירותי אבטחה וסייבר, שירותי התאוששות מאסון והמשכיות עסקית והכי חשוב (לארגונים רבים) זו התאימות לרגולציות חדשות, מקומיות או בינלאומית, דוגמת רגולציית GDPR האירופאית להגנה על הפרטיות.

בעל אתר, שלא ייקח בחשבון את נושא "חוויית השימוש" של לקוחותיו בתחום הצפייה בסרטי הווידיאו, יגלה מהר מאוד, שהלקוחות הללו לא צופים בסרטי הווידיאו בגלל היעדר חוויית צפייה. הסבלנות של הלקוחות היא אפסית. ממש אפסית לכל שיהוי בתגובה של סרטוני וידיאו.

אנשים רגילים למהירות התגובה של סרטוני יו-טיוב של חברת גוגל, שמשקיעה הון עתק כדי לספק תגובה מהירה וחוויית צפייה על כל מכשיר קצה ומכל רשת תקשורת.

התחומים, שבהם יש יתרון לשירותי ה-Proxy מול שירותי ה-CDN, הם: שירותי מסחר אלקטרוני מאתר פרטי (בשונה ממסחר אלקטרוני אצל אתר בינלאומי דוגמת: אמזון, איביי, עליבאבא וכד', שלהם מתאים שירות CDN), שירותי פיתוח תוכנה, שירותי פרסומת ובאנרים מפולחים אישית, שירותי בדיקות (החל מבדיקות תוכנה וכלה בבדיקות ביצועים, בדיקות אבטחה וכיו"ב), שירותי שכירת כוח אדם, שירותי "שירות עצמי" באתרים, שירותי SaaS בעננים פרטיים, שירותי אבטחת מידע וסייבר ועוד.

איך מגיעים למצב בו האתר והמידע מאוחסן במקום אחד?

כאן נכנסת טכנולוגיית ה-CDN או ה-Proxy, שהיא "רשת אספקת תוכן". כלומר: יש מערכת שרתים מפוזרת ברחבי העולם, שמאחסנת שכפול של האתר של העסק (בדרך כלל קבצי תמונה, וידאו ותוכן), ומחוברת ברשת עולמית אחת. המערכת יודעת לזהות את המיקום הגאוגרפי של הפונים לאתר העסק וכך להעלות את התכנים של האתר מהשרת הקרוב ביותר למי שפונה.

בפועל, שרתי CDN ו-Proxy פונים אחת לכמה זמן לשרת המרכזי בו מאוחסן האתר של העסק ומושכים ממנו את המידע המעודכן ומייצרים עותק CACHE (מטמון). במצב הזה, שבו ישנם מספר שרתים ברחבי העולם, הם מפחיתים את הפניות לשרת הראשי וכמובן מורידים ממנו עומס.

נניח ויש לכם אתר מדהים, עם תמונות, סרטונים ומוצרים, שאתם מוכרים, והאתר כל כך מוצלח, שמגיעים אליו גולשים מכל העולם. כדי לעמוד בקצב של הכניסות לאתר, יש צורך להגדיל את משאבי השרת שלכם ב-Hosting או בענן ובכך להגדיל את העלויות ומהר מאוד תאבדו את השליטה על הוצאות האחסון והתעבורה לאתר שלכם. אולם, במצב בו אתם משתמשים ב-CDN או ב-Proxy, המערכת מבצעת עבורכם את חלוקת הגולשים לפי מיקום גאוגרפי ובכך מונעת עומס על השרת הראשי.

 

שורה תחתונה

למרות שעולם התקשורת נע מהר קדימה, הלקוחות העסקיים עדיין לא מכירים מספיק את היתרונות בשימוש בשירותים להעברת קצבים גדולים ולאחסון קבצים, לרבות השימוש בשירותי CDN ו-Proxy, לצורך מתן שירותים מהירים יותר על רשת האינטרנט.

לכן, מומלץ קודם להחלטה על בחירת ספק שירותי אחסון מידע בענן, לבצע ניתוח צרכים בסיוע אנשי מקצוע, כדי להגיע להחלטה מושכלת בנושא ולתחר בין הפתרונות השונים הקיימים בשוק בתחום זה. יש לבדוק אם הפתרון, שנבחר, תומך בכל סוגי השירותים הנחוצים לעסק ול- Data Center, כדי לקבל את מירב היתרונות של פתרונות מלאים לפי הצרכים, תחת מעטפת שירות ותמיכה אחת.

בנוסף, יש לשקול גם את רמת האמינות של הספק והאם אפשר לקבל ממנו אחריות ושירות ברמה נאותה (SLA), בלי להיות כבולים אליו לעולמים ב"חתונה קתולית".

לקבלת הצעת מחיר עבור שירות אחסון מידע בענן 

ענן היברידי – מגמות בשוק העולמי בתחום שירות אחסון בענן

 

סיכום תשובות לשאלות נפוצות